שמואל פלאטו-שרון

פלאטו שרון נולד בשם שמואל שייביץ בעיר לודז' שבפולין. שייביץ היה שם המשפחה של אמו. הוריו נשאו בחתונה יהודית אך לא נרשמו ולכן קיבל את שם משפחת אמו. הוא שינה זאת לפלאטו רק עם תום מלחמת העולם השנייה^[1]. בהיותו כבן שלוש עברה אמו לצרפת והוא גדל עם סבו וסבתו בלודז'. בהיותו בן שבע^[2], שנתיים לפני כיבוש פולין בידי גרמניה הנאצית, עבר לצרפת. הם התיישבו בפריז. הוא למד בבית ספר יסודי, ולאחר מכן בבית-הספר המרכזי של ט.ס.פ. ליד שטרסבורג, והיה פעיל ב"ליגת הקומוניסטים הצעירים" בפריז. בספרו האוטוביוגרפי "המעלית" הוא מספר כי בהיותו נער בתיכון כבר עשה עסקים זעירים ממכירת סיגריות, לאחר מכן עבר לעסקי המיחזור, וכונה בעיתונות הצרפתית "מלך תעשיית המיחזור של פריז". בגיל 25 חלש על צי של עשרות משאיות המובילות סחורה ברחבי צרפת, וכעבור שנים אחדות רכש מפעלי תעשייה, הקים רשת מסעדות ובתי קפה, והשתלב בחיי הלילה של החברה הגבוהה בפריז. לאחר מכן עשה עסקים באפריקה, ועד סוף שנות ה-60 כבר היה בעליהן של עשרות חברות בתחומים שונים, בתי מלון, קרקעות ובניינים ברחבי אירופה, ארצות הברית ודרום אמריקה. בתחילת שנות ה-70, החלה חקירה נגדו על ידי שלטונות המס בצרפת.

בשנת 1973 עלה פלאטו לישראל, רכש וילה גדולה בסביון^[3], ומיד החל בפעילות עסקית כאשר רכש את חברת לוינסקי, במטרה להקים את התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, ונכנס כשותף עם הקבלן אברהם פילץ בהקמת דיזנגוף סנטר, הקניון הראשון בישראל. עם הגיעו לישראל הוצא נגדו על ידי צרפת צו מעצר בינלאומי, במקביל נשלחה לישראל בקשת הסגרה, ובה צוין כי פלאטו הואשם בעבירות מרמה ומס.

הבחירות לכנסת התשיעית

לקראת הבחירות לכנסת התשיעית בשנת 1977 שינה את שמו לשמואל שרון והקים מפלגת יחיד בשם "שמואל שרון – האיש הבודד לכנסת", בעזרתה קיווה למנוע את הסגרתו, מאחר שלא ניתן להסגיר אדם שהוא חבר כנסת מכהן.

במסע הבחירות העלה פלאטו-שרון שני נושאים עיקריים:

• יש להציל את פלאטו שרון מ"התנכלותה האנטישמית של מערכת המשפט הצרפתית".
• פלאטו שרון יגבש תוכנית לפתרונות דיור מהפכניים, שבמסגרתה ישכיר דירות זולות לאלפי מעוטי יכולת.

עוד במהלך הקמת המפלגה, וביתר שאת תוך כדי הבחירות, פעל פלאטו שרון כדי להוכיח את רצינות כוונותיו ביכולתו לתרום לחברה מכספו הפרטי, יזם פעולות שונות לנזקקים, ותרם למוסדות ולמפעלים ציבוריים. בבחירות עצמן זכה במספר קולות המספיק לשני חברי כנסת, אך בשל היותו רשימת יחיד נבחר לבדו כחבר כנסת יחיד, והמנדט השני חולק בין שאר 11 המפלגות שנבחרו לכנסת התשיעית כ"קולות עודפים" בהתאם לחוק בדר-עופר. הוא כיהן עד לתום מושב הכנסת התשיעית ב-1981. עוזרו ויד ימינו היה שבתאי קלמנוביץ', שנכלא מאוחר יותר באשמת ריגול עבור ברית המועצות והקג"ב.

אישומים בפלילים והרשעתו

בעת כהונתו נחקר פלאטו שרון על פעולותיו לפני היבחרו, הוגש נגדו כתב אישום, וב-1979 הורשע בעבירות של הבטחות שווא של פתרונות דיור לקבוצות בוחרים. כתב אישום זה נדון בשלוש ערכאות עקב ערעורים שהוגשו על ידי פלאטו-שרון ועל ידי המדינה, ובסופו של דבר, בפסק דין של בית המשפט העליון^[4] ב-1984 הורשע פלאטו שרון בשלושה סעיפי אישום, ונידון לשלושה חודשי עבודות שירות ול-15 חודשי מאסר על-תנאי.

במהלך המשפט התברר כי פלאטו שרון "קנה" קולות בבחירות לכנסת התשיעית בכך שהבטיח דירות לזוגות צעירים במחירים מוזלים, פלאטו שרון גם שילם לבוחרים אחרים (אשר הוגדרו רשמית כ"עובדי קמפיין") כדי שיצביעו לו. כמו כן, התברר כי העד ג'ו סרוסי, שסיפר בחקירת משטרה כי פלאטו שרון הבטיח לו לממן מועדון אגרוף אם יגייס לו מצביעים חזר בו מעדותו וטען כי הוא לא יודע עברית וזאת על אף החקירה המפורטת שעבר. עד נוסף, מדימונה טען כי אנשיו של פלאטו שרון הבטיחו לו כ-5000 לירות ישראליות אם יגייס 300-400 קולות למפלגתו של שרון^[5].

פלאטו שרון נחשב לדמות צבעונית ומעוררת עניין ציבורי בישראל מאז עלייתו לישראל. באמצעי התקשורת סוקרו בהרחבה עניינים הקשורים בו ובחייו במשך שלושה עשורים ויותר, ובהם בחירתו לכנסת, מעצריו ומאסריו, בריחתו מאיטליה, יוזמות עסקיות שלו בישראל ובעולם, פרשיות מעברו וענייני רכילות.

בעת ויכוחים במליאת הכנסת, קרא פלאטו שרון לעבר מבקריו: "מה אתה עושה בשביל מדינה?"^[6] משפט זה, על שיבושו הלשוני, נחרת בתודעה הציבורית, ומהווה ביטוי שנעשה בו שימוש בהקשרים שונים. פלאטו שרון בעצמו השתמש במשפט זה כמעין מוטיב המלווה את דמותו.

לאחר תקופת עבודת שירות שב לעסקים פרטיים, וביחד עם אשתו, אנט, התפרסמו כידוענים המארחים למסיבות יוקרתיות בביתם שבסביון אנשי עסקים וידוענים אחרים. בכל אותו זמן לא בוטל צו המעצר הבינלאומי של ממשלת צרפת, והוא נחשב לעבריין נמלט, ומיעט לצאת מגבולות מדינת ישראל מחשש שייעצר. בהיותו חבר הכנסת, הצליח לגרום בעזרת הליכוד להעברת חוק למניעת הסגרה של אזרחים ישראלים למדינות זרות, גם כאשר קיימים הסכמי הסגרה תקפים בין המדינות. באוקטובר 1985 לאחר שהבין כי שמו הוסר מרשימת המבוקשים של האינטרפול, נסע לביקור עסקים באיטליה, ובעת נחיתתו ברומא נעצר על ידי השלטונות המקומיים, והצרפתים ביקשו את הסגרתו. הוא שוחרר בערבות עד למתן החלטה על ההסגרה ובאפריל 1986 הצליח לברוח מאיטליה לישראל, בעזרת דרכון מזויף, כשהוא מחופש ושערו צבוע בצבע בלונד.

הבחירות לכנסת העשירית ולכנסת האחת עשרה

פלאטו שרון התמודד גם בבחירות לכנסת העשירית. גם הפעם עסקה תעמולת המפלגה באישיותו של פלאטו שרון, והציגו אותו כאיש עסקים פעיל ויזם, העושה למען הזוגות הצעירים וחסרי הדיור, מקום בו הממסד מגלה חוסר אכפתיות ואדישות. בתשדירים נטען כי הוקם "צוות מומחים" לפתרון הבעיות. עוד במהלך הכנסת התשיעית, הוסב שמה של הסיעה ל"פיתוח ושלום". הסיסמה, עליה חזר פלאטו שרון בתשדירי הבחירות, הייתה "ומה הם עשו בשביל מדינה?". בסופו של דבר כשלה סיעתו, ולא הצליחה לעבור את אחוז החסימה. גם בבחירות לכנסת האחת עשרה נכשלה הסיעה ולא עברה את אחוז החסימה.

בינואר 1991, לאחר משפט שנמשך עשר שנים, קבעה השופטת הדסה בן עתו שפלאטו שרון ישלם 41 מיליון דולר לחברה הצרפתית "קומפני פריזיין דה פרטיסיפסיון"^[7].

ב-1992, לקראת הבחירות לכנסת השלוש עשרה ניסה פלאטו-שרון להתמודד פעם נוספת לכנסת. באפריל של אותה השנה, מספר שבועות לפני הבחירות, פנה פלאטו-שרון לאן פולארד, אשתו של המרגל הישראלי-אמריקאי יונתן פולארד וביקש ממנה את הסכמתו של פולארד לגבי ריצה משותפת לכנסת של השניים. לטענת פלאטו-שרון, אם פולארד היה נבחר לכנסת, האמריקאים היו נאלצים לשחרר אותו. עם זאת, התוכנית לא יצאה לפועל ופלאטו-שרון לא רץ לכנסת ופולארד נשאר בכלא האמריקאי עד אמצע העשור השני של המאה ה-21.

התמודד בשנת 1996 על מקום ברשימה הארצית בבחירות המקדימות לקביעת רשימת הליכוד לקראת הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה, והגיע למקום ה-53 הלא ריאלי עם כ-5,070 קולות בלבד.

בשנת 2000 הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב^[8], בכך שיחד עם אחרים קיבל במרמה מחברה צרפתית סכום של עשרה מיליון פרנקים צרפתיים. בהתאם לעסקת טיעון נגזרו עליו 11 חודשי מאסר בפועל (אותם ריצה בבית סוהר חרמון), תשלום 1.2 מיליון דולר פיצויים לחברה הצרפתית, ובנוסף לכך שלוש שנים מאסר על תנאי מעבר למה שהוסכם בהסדר הטיעון. ערעורו של פלאטו שרון על תוספת המאסר על תנאי נדחה^[9].

המאה ה-21

לקראת הבחירות לכנסת השש עשרה קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט מישאל חשין, כי הרשעתו זו של פלאטו שרון בעבירה שיש עמה קלון שוללת ממנו את הזכות להיבחר לכנסת^[10].

ב-2003 הוא כיכב בקמפיין שניצלים של חברת טיבון ויל, הוא קיבל עבור השתתפותו בקמפיין כ-500,000 שקלים, איתם קנה מוצרים לנזקקים שאותם תרם לעמותת פתחון לב^[11]. גם ב-2007 כיכב בקמפיין פרסומי של חברת נקניקים ותרם את שכרו לארגון צדקה אחר.

במאי 2012 תרם פלאטו-שרון ביחד עם מנהל בית החולים קפלן, פרופ' יעקב יהב מזוזה ששוקלת כ-40 קילוגרם וגובהה הוא כ-1.4 מטרים^[12], זו הייתה המזוזה הגדולה ביותר בעולם עד ל-2018^[13].

בדצמבר 2014, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, הודיע פלאטו-שרון שיתמודד בפריימריז על מקום ברשימת הליכוד^[14]. אך לבסוף הסיר את מועמדותו יומיים לפני מועד הפריימריז^[15].

עד 2017 הגיש בימי שישי את תוכנית הרדיו "פלאטו בלי חשבון" בתחנת הרדיו המקומי "רדיוס". גם בשנותיו האחרונות היה דמות צבעונית בתוכניות טלוויזיה שונות אליהן הוזמן כאורח. הוא היה ידוע בישירות דעותיו על נושאים רבים. בשנת 2014 השתתף בתפקיד אורח בפרק בסדרת הטלוויזיה של נאור ציון, "עממיות".

היה נשוי בשלישית לקלרה. היו לו בת מנישואיו הראשונים ובן מנישואיו השניים לאנט, ממנה התגרש.

בספטמבר 2018 אושפז עקב אירוע לבבי כשהוא מורדם ומונשם^[16]. נפטר ב-7 בדצמבר 2018^[17].

קומיקאים וסאטיריקנים נמשכו אל דמותו הצבעונית של שרון. בסרט הקולנוע האיש שבא לקחת, דמותו של איש העסקים הצרפתי שמגלם זאב רווח היא פרודיה על שרון. במשחק המחשב בתככי הרייטינג מופיעה דמות המעוצבת ומתנהגת כקריקטורה של שרון. לפודוקאסט מה יש בזה יש פרק שעוסק בפלאטו שרון.

במבואה של מגדל האשפוז על שם גור שאשא בבית החולים בילינסון שוכן "מוזיאון תולדות האמנות על שם שמואל פלאטו-שרון" - תערוכה קבועה של עשרות העתקי ציורים מפורסמים שנתרמה על ידי פלאטו-שרון^[18]. הוא גם תרם פסלים רבים לגן הפסלים במקום.

• סקס גורלי, הוצאת ירון גולן, 1994
• יש עתיד! – כלכלת ישראל מבוססת ועצמאית – משימה אפשרית, הוצאת המחבר, 1980
• חוצה גם באדום, הוצאת סימיבול בע"מ, 1980
• l'international des citoyens d'Israel'
• שמואל פלאטו שרון; המעלית נכתב במשותף עם סטיוארט בל, הוצאת אורן, 1972

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: שמואל פלאטו שרון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שמואל פלאטו-שרון

• אתר האינטרנט הרשמי של שמואל פלאטו-שרון
• שמואל פלאטו-שרון, באתר הכנסת
• שמואל פלאטו-שרון, באתר כנסת פתוחה
• גד ליאור, "הבטיחו לי 5,000 לירות בעד 400-300 קולות", באתר ynet, 19 במרץ 2021
• אמיר זוהר, שמואל פלאטו שרון מציע לתושבי פרדס דקה עסקה שלא יוכלו לסרב לה: רבע מיליון דולר תמורת כל משפחה שמתפנה, באתר TheMarker‏, 25 בינואר 2007
• ערן אברהם, שמואל פלאטו שרון: "אני מבסוט מביבי", באתר nrg‏, 19 ביוני 2012
• אהרל'ה ויסברג ובת־חן אפשטיין אליאס, פלאטו־שרון חושב שצריך לבנות את המדינה מחדש, באתר ישראל היום, 11 בינואר 2013(הקישור אינו פעיל, 19 באוגוסט 2019)
• סטלה קורין ליבר, ‏"למדתי מאמא לתת כמה גרושים ביד של מישהו שיש לו תפקיד", באתר גלובס, 16 באוקטובר 2016
• כך היה - יגאל רביד משוחח עם שמואל פלאטו שרון, באתר של רשות השידור
• דרור ליבה, מהכהונה בכנסת ועד הבריחה מהצרפתים: חייו של פלאטו שרון, באתר "ידיעות אחרונות", 8 בדצמבר 2018
• שרה ליבוביץ-דר, ‏הסוחר: הסודות של האלוף שמכר נשק ישראלי לעולם השלישי, באתר מעריב אונליין, 17 בפברואר 2015
• שמואל פלאטו-שרון (1930-2018), דף שער בספרייה הלאומית