שמוליק קראוס

שמואל קראוס נולד כבן הבכור לרוזה ומוסא בשכונת נחלת אחים בירושלים.^[4] האב מוסא נולד ב־1912 בירושלים, סב סבו מצד אביו הוא השד"ר משה זקס, מראשוני תלמידי החתם סופר שעלו לארץ.^[5] סבתו של שמואל גידלה את מוסא כאם חד־הורית, לאחר שהסבא עזב את המשפחה. מוסא הצטרף בגיל 13 להגנה ועבד כנהג, שהביא סחורות לקיבוץ בית הערבה המבודד ולמפעלי ים המלח.^[6] אמו של שמואל, רוזה, הייתה אחותו של רחמו, בעל מסעדה מוכרת ומצליחה בעיר.^[4] השניים נמנו על העדה האורפלית.^[4] המשפחה גרה בדירה מרווחת בקצה רחוב עזה (רחוב שפרעם כיום). האב נהג לשמוע תקליטים של מוזיקה קלאסית, אותה אהב.במהלך המרד הערבי הגדול נפצע מוסא ברגלו במהלך נסיעה מירי של ערבים,והחלים במשך זמן רב בבית מן הפציעה. בתקופה זו נאלצה האם לפרנס את המשפחה בעבודות משק בית בשכונת רחביה. באמצע שנות ה־40 היו לשמואל אח (צדוק) ואחות והמשפחה עקרה לחולון.^[6]שמוליק וצדוק, אחיו הצעיר, היו חברים קרובים כל השנים.

בגיל 15 נשלח קראוס לכפר הנוער "הדסים", שאותו עזב כעבור שבוע.^[7] לאחר מכן הצטרף לחברת הנוער של קיבוץ שער הגולן.^[7] לאחר שסולק משם הצטרף לקורס גדנ"ע ים, ובסופו התגייס לחיל הים.^[8] קראוס היה מכונאי בחדר הדוודים באונייה, וכן הופיע בהרכב קטן דמוי להקה צבאית.^[8] לאחר שחרורו עבד כימאי בצי הסוחר.^[8] בעת עגינה בפאב הימאים "העוגן" בחיפה התחיל בדרך מקרה לנגן בגיטרה, לאחר שנערה ביקשה ממנו להחזיק את הגיטרה שבה ניגנה לכמה רגעים.^[9]

ב־1958 החל קראוס להופיע כרקדן סטפס בחיפה.^[10] באותה תקופה פגש באברהם רייכשטט, לימים אבי עופרים, והשניים הקימו צמד בשם "העופרים", שבו קראוס ניגן בגיטרה ורייכשטט בתוף מרים.^[10] קראוס לימד את עצמו לנגן אקורדים אחדים על פי ספר לימוד אקורדים לשירי עם אמריקאים, והשניים ניגנו בעיקר שירים אמריקאים ידועים.^[11] עם תחילת פעילותו של הצמד החליף את שם משפחתו מ"קראוז" ל"קראוס".^[10] לאחר כשנה שבה הופיעו השניים הכיר קראוס זמרת צעירה בשם אסתר זייד, לימים אסתר עופרים, והציע לרייכשטט לצרפה לצמד.^[10] רייכשטט וזייד התאהבו ונישאו, ואילו קראוס עזב את ההרכב אחרי חילוקי דעות אומנותיים ויצא שוב להפלגות בים.^[10]

ב־1959 הלחין קראוס את שני שיריו הראשונים: "עוד נשוב" למילים של עמוס אטינגר ו"שיר הדייג" למילים של אורי שרון.^[10] את שני השירים שרו אסתר ואבי עופרים. באותה תקופה הלחין את נעימת השיר שהפכה בהמשך ל"בית הערבה".^[12]

לאחר שעזב קראוס את צי הסוחר החל להופיע ברחבי ישראל.^[11] בשנת 1961 הקים קראוס פאב בבאר שבע בשם "בר שבע".^[13] שם אירח את מיטב כוכבי התקופה, הופיע בחיקויים ושר משיריו המקוריים.^[14] ב־1962 התקבל לתפקיד הראשי במחזה "השטח" בתיאטרון הבימה, שהצגתו נמשכה כחודשיים.^[15] בהמשך פגש קראוס בג'וזי כץ, שהגיעה לישראל מארצות הברית בקבוצת נוער יהודי־אמריקאי, והפך לבן זוגה.^[16]

בקיץ 1964 השתתף קראוס בצילומי הסרט "חור בלבנה" של הבמאי אורי זוהר, שעלה לאקרנים ב־1965.^[17] לאחר מכן נסע קראוס לצרפת, ושם הוציא ב־1965 מיני-אלבום בשם "Chants d'israel" ובו ארבעה שירים בעברית: "ערב של שושנים", "שדמתי", "ויבן עוזיהו", ו"דונה דונה".^[18] עם שובו מצרפת חזר להתגורר באילת עם כץ.^[17] השניים החלו להופיע במועדון "סוף העולם" של רפי נלסון ששכן בעיר.^[17] כץ שרה באנגלית וקראוס ליווה אותה בגיטרה ובשירה. לאחר כחצי שנה שבו לתל אביב, והחלו להופיע בקביעות במועדון "עומר כיאם" ביפו.^[17] הרפרטואר של השניים הורכב בחלקו מגרסאות כיסוי ובחלקו משירים חדשים שהלחין קראוס.^[19] אחד השירים המקוריים היה שיר שכתבה כץ בשם "Long Ago" על פי לחנו של קראוס ששימש בהמשך כלחן השיר "בית הערבה".^[19]

בסוף 1966 פנו קראוס וכץ לאריק איינשטיין והשמיעו לו אחדים משיריהם.^[20] איינשטיין אהב את השירים, והשלושה החליטו על הקמת להקה חדשה, "החלונות הגבוהים".^[21] השלושה החלו מייד לאחר מכן בחזרות ובעבודה על שירים חדשים, כולם על פי לחנים של קראוס.^[22] שירי הלהקה התאפיינו בפופ ורוק רך ונחשבו לחדשניים בזמר העברי,^[23] בהם "זמר נוגה" (הידוע בזכות הקריאה החוזרת בבית הראשון "התשמע קולי"), "הבובה זהבה", "אינך יכולה", "כל השבוע לך", "אהבה ראשונה" ו"יחזקאל". בפברואר 1967 החלה הלהקה בסיבוב הופעות, והופעותיה זכו לשבחים רבים בכלי התקשורת.^[24] אלבומה היחיד של הלהקה יצא באפריל 1967.^[25] הלהקה הופיעה רבות ברחבי ישראל, ובעיקר במועדון בשם "החלונות הגבוהים" שהיה בבעלותו של קראוס.^[26] לאחר מלחמת ששת הימים הצטרפה השלישייה ללהקת המחול של יונתן כרמון למופע ברחבי העולם, בין היתר בפריז ובאיטליה.^[26] בעקבות מתיחות בין חברי הלהקה עזב איינשטיין את המופע ושב לישראל, בעוד קראוס וכץ נסעו ללונדון.^[27] קראוס חתם על חוזה הקלטות ללהקה עם חברת CBS, ולבקשתו שב איינשטיין ללהקה.^[27] השלישייה הקליטה שני שירים חדשים באנגלית, שהלחין קראוס למילים של ראלף מרפי: "Maybe Someday" ו"Your Eyes".^[27] לאחר מכן הוקלטו שני השירים גם בעברית במילים שכתב איינשטיין: "כמה נעים" ו"בואו ונרים כוסית".^[27] שני השירים בעברית יצאו על גבי תקליטון בישראל בפברואר 1968.^[27] איינשטיין עזב את לונדון ושב לישראל כעבור חודשיים, והלהקה התפרקה.^[27]

לאחר שאיינשטיין עזב את החלונות הגבוהים נשארו קראוס וכץ בלונדון והחלו להופיעו באנגלית עם שירים חדשים שכתב ראלף מרפי, חלקם על פי לחנים קיימים של החלונות הגבוהים.^[28] הופעות אלו לא נמשכו זמן רב, אך מרפי הקליט את השירים החדשים באלבום שיצא באנגליה ב־1970 בשם "Smokey Circles" כחלק משלישייה לצד פרנק שין ולזלי דנקן.^[28] ב־1969 הקליט אריק איינשטיין את השיר "בית הערבה" במילותיו המוכרות, שכתבו חיים חפר ועמוס קינן על אביו של קראוס שהיה פעיל בהקמת קיבוץ בית הערבה, לאחר שקראוס סיפר להם את סיפורו.^[13] השיר נועד להיכלל באלבומה השני של החלונות הגבוהים, ולאחר פירוקה הקליט איינשטיין את השיר בעצמו והוציא אותו על גבי תקליט שדרים שראה אור באפריל 1969.^[29] באלבומו של איינשטיין "פוזי" שיצא באותה שנה נכללו שלושה שירים שהלחין קראוס: "אצו רצו גמדים", "ארץ ישראל" ו"כשאת בוכה את לא יפה". הלחנים של שלושתם התפרסמו קודם לכן במילים אנגליות באלבום "Smokey Circles".^[30]

ב־1969 לוהק קראוס לסרט הקולנוע "המצוד המלכותי אחר השמש" (The Royal Hunt of the Sun), שבו גילם מתורגמן אינדיאני לשפת האינקה.^[28] הוא נשלח ללימודי משחק בניו יורק, ושם נישא לג'וזי כץ.^[28] בסוף 1969 חזרו השניים לישראל בעקבות מות אביו של קראוס.^[28] ב־1970 יצרו עם אריק איינשטיין ושלום חנוך את השיר "מה איתי", שנכלל באלבומם של איינשטיין וחנוך "פלסטלינה" מאותה שנה.^[31] באותה שנה הופיעו קראוס וכץ בתוכנית הטלוויזיה "לול".^[31] בסוף אותה שנה הצטרפה כץ ללהקה "כיף התקווה הטובה", שהספיקה להקליט רק מעט שירים לפני פירוקה. קראוס כתב והלחין עבור הלהקה את השיר "שני צבים", והלחין עבורה את השיר "בלדה לעוזב קיבוץ" שכתב יענקל'ה רוטבליט. שיר זה היה שיתוף פעולה ראשון בין השניים, שנמשך עוד שנים רבות לאחר מכן.^[31] זמן קצר לאחר מכן יצרו רוטבליט וקראוס שיר נוסף, "לוח וגיר", שהקליט קראוס עם חברי "כיף התקווה הטובה" אלי מגן, זהר לוי וג'וזי כץ לאחר שחנן יובל עזב את הלהקה.^[32] השיר יצא בינואר 1971 והוצג כשיר של "שמוליק קראוס והגבוהים".^[32]

שנות השבעים

בתחילת 1971 עבר קראוס להתגורר בבית נטוש סמוך לנבי סמואל. לטענתו ירש מסבתו חלקת אדמה במקום שנרכשה מאגודת נחלת ישראל - רמה בסוף המאה התשע עשרה.^[13] כשחיילים באו לפנות אותו נמצא ברשותו חשיש, רובה ומטבע זר. הוא נעצר ונכלא באשמת החזקת חשיש והחזקת נשק בלא רישיון.^[33] בזכות הסדר עם הנהלת הכלא הותר לקראוס להחזיק גיטרה, ובעת מאסרו כתב שירים חדשים.^[34] בסוף חודש אפריל הוא שוחרר בערבות ששילמה המשוררת מרים ילן-שטקליס, והחל לעבוד על הקלטת השירים החדשים שיצר.^[35] לאחר עיכוב באולפני ההקלטות הוא החל בהקלטה במאי 1971, עם חיים רומנו בגיטרה, אהרלה קמינסקי בתופים ושמוליק ארוך בבס.^[36] ללא הפקה מוזיקלית ובג'אם סשן ספונטני וארוך.^[37] השירים יצאו לראשונה רק בשנת 1976 בגרסה מצומצמת. האלבום "מדינת ישראל נגד קראוז שמואל" הופיע בשנת 1977.^[38] בשנת 2004 הוציאה החברה "נענע דיסק" את האלבום במהדורה מחודשת.^[38] קראוס כתב והלחין את כל השירים באלבום, למעט השיר "יום אחד" שכתב על פי לחנו של שלום חנוך לשיר "אבשלום", והשיר "אמא טבע", שהוא גרסה עברית שכתב קראוס לשירם של הביטלס "Mother Nature's Son".

עוד ב־1971 הואשם קראוס בכמה עברות נוספות. בינואר באותה שנה הואשם בנהיגה פרועה ובתקיפת נהג,^[39] וביוני הורשע בתקיפת בני אמדורסקי.^[40]

אחד השירים מהאלבום "מדינת ישראל נגד קראוז שמואל", "שישי חם", עסק בחשיש בתוכן מחויך. השיר נפסל לשידור, והקליפ בצבע סם הזיה (צבעים בהירים שקופים), שביים עידן זעירא, נפסל גם הוא לשידור מפני שקראוס מתועד שם מעשן קנאביס. באותה תקופה החלה ג'וזי כץ בעבודה עם בני אמדורסקי וישראל גוריון על הרכב חדש, "הטוב הרע והנערה". קראוס העביר להם את הלחן של "שישי חם", שעל פיו כתב אהוד מנור מילים חדשות. השיר "טוב לי לשיר", במילותיו החדשות של מנור, זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון 1972.^[41] הלהקה הוציאה באותה שנה את אלבומה היחיד, ובו שירים נוספים שהלחין קראוס למילים של מנור: "ימים של קולנוע", "הבלדה על ליטל־מי", "הדבר הזה" ו"אלה שמות". עוד באותה שנה השתתפו קראוס וכץ בתוכנית הטלוויזיה "מועדון הצועני השורק" בהנחייתו של דן אלמגור, שעבורה הלחין קראוס מספר שירים, וכן שר את גרסתו העברית לשיר "צרות במשפחה".^[41]

ב־1973 גילם קראוס את הדמות הראשית בסרט "אדם".^[42] עבור הסרט כתב והלחין קראוס את השיר "זה קורה".^[43] הראשון להקליט את השיר היה אלי מגן, וב־1975 הפך השיר ללהיט גדול בביצועו של אריק לביא.^[42] ב־1973 הקימו כץ וקראוס מחדש את להקת "החלונות הגבוהים", הפעם עם אלי מגן במקום אריק איינשטיין.^[42] הופעתם הראשונה נערכה במאי 1973 בחגיגות יום העצמאות בתל אביב, וביולי 1973 עלה המופע של ההרכב "המשולש הנצחי".^[43] הלהקה המחודשת הופיעה עם שירים של ההרכב המקורי, וכן שרה את השיר "אלישבע מה נחמדת" בפסטיבל שירי משוררים לילדים.^[42] פרט לו הקליטו רק עוד שיר מקורי אחד, "אצלי הכול בסדר".^[42] ההרכב לא האריך ימים, והתפרק זמן קצר לאחר מכן.^[42]

בשנת 1975 העלו קראוס וכץ את מופע שירי הילדים "לבד ביחד ולבד לבד", שהורכב כולו מלחנים של קראוס לשירים של מרים ילן-שטקליס.^[44] בעקבות המופע יצא אלבומם המשותף של קראוס וכץ שנקרא על שם המופע. בין השירים הבולטים בו היו "אצו רצו גמדים", "נתפייסה", "מיכאל" ו"ידידי טינטן". ב־1976 שרו קראוס וכץ בדואט את השיר "שוב", שהלחין קראוס למילים של דפנה עבר הדני, בחגיגת הזמר 1976.^[44]

ב־1978 גילם קראוס את הדמות הראשית בסרטו של יקי יושע "סוסעץ".^[45] קראוס הלחין עבור הסרט את שיר הנושא על פי מילים של יעקב רוטבליט, ואת השיר שר אריק איינשטיין.

שנות השמונים

בשנת 1981 הוציאה חברת התקליטים "הד ארצי" את האלבום "שבעים שמונים", שקיבץ 11 הקלטות שבהן השתתף קראוס בשנות ה־70 ולא יצאו עד אז על גבי אלבום. בין השאר קובצו לאלבום שירי להקת "כיף התקווה הטובה" שלא הקליטה חומר לאלבום שלם טרם התפרקותה. קראוס הלחין את מרבית שירי האלבום ובחלקם אף שר או ניגן. את רוב השירים כתב יענקל'ה רוטבליט, ובהם "בלדה לעוזב קיבוץ", "לוח וגיר", "אצלי הכל בסדר" ו"סוס עץ". ידיעה על האלבום הצפוי התפרסמה כבר ארבע שנים קודם לכן, אך יציאתו התעכבה.^[46]

שנה לאחר מכן הקליט קראוס את האלבום "גלגל מסתובב", שיצא בקיץ 1982.^[47] האלבום כלל את הלהיטים "גיטרה", "חבר", "איך עושים תקליט" ו"איך הגלגל מסתובב". קראוס הלחין את כל שירי האלבום, חלקם על פי מילים של יענקל'ה רוטבליט וחלקם על פי מילים של המשורר יבי. על עיבודי השירים הופקד אילן וירצברג, ובין הנגנים בו היו מאיר ישראל ואלון אולארצ'יק.

ב־1983 השתתף קראוס בסרטו של ג'אד נאמן "מגש הכסף".^[47] באותה שנה גם שיחק בסדרת הטלוויזיה "ניידת" בתפקיד קצין חוקר^[48] והעלה לראשונה מופע משיריו, בשם "בין השירים". המופע לווה בשיר חדש שהלחין למילים של יענקל'ה רוטבליט ושר עם אילן וירצברג בשם "רואים רחוק רואים שקוף".^[48] השיר יצא על גבי תקליט שדרים, זכה להצלחה ודורג במקום ה־31 במצעד הפזמונים השנתי תשמ"ד של רשת ג'. זמן קצר לאחר מכן נעצר קראוס באשמת תקיפה ונכלא בכלא רמלה.^[48]

ב־1984 הלחין קראוס את שיר הנושא לסרט "מכת שמש" על פי מילים של יענקל'ה רוטבליט, ואת השיר שר בסרט יובל בנאי. באלבומה של נורית גלרון "נגיעה אחת רכה" שיצא באותה שנה נכלל שיר שיצרו קראוס ורוטבליט בשם "השיר שהוא שר לי בגשם".

בספטמבר 1988 הוציא קראוס את האלבום "אחרי עשרים שנה",^[49] שהיה מורכב כמעט כולו משירים שהלחין למילותיו של יענקל'ה רוטבליט, ובהם "אחרי עשרים שנה", "אִם" וגם "רואים רחוק רואים שקוף" שהוקלט לאחר האלבום הקודם. שיר אחד באלבום, "מונה", היה מעיזבונו של הפזמונאי והמלחין שמוליק צ'יזיק.^[50]

שנות התשעים והאלפיים

לאחר הפסקה של כמה שנים העלה קראוס ב־1992 את המופע "משחק ההישרדות", שזכה לביקורות חיוביות.^[51] באותה שנה הופיע על הבמה המרכזית בפסטיבל ערד,^[52] וב־1993 נערך בפסטיבל ערד מופע הוקרה לשיריו בשם שירו הידוע שנכתב על ידי יענקל'ה רוטבליט, "ימי ראשית הקיץ".^[53] באותה שנה הצטרף קראוס למופע "גברים שרים אהבה", שבו שר וניגן לצד דני רובס, שלמה יידוב, דני ליטני ואלברט עמר.^[54] במקביל נהג בתקופה זו להופיע לבדו במועדון "הלוגוס" בתל אביב.^[54]

במרץ 1994 הוציא את אלבומו "ידידותי לסביבה".^[55] את רוב שירי האלבום הלחין למילים של יענקל'ה רוטבליט, ושניים מהם הלחין למילים של המשורר נתן זך: "המקום הכי נמוך" ו"בית, שני בתים". שני שירים באלבום שר קראוס בדואט עם הזמרת מזי כהן: "תני לי" ו"מה אתה רוצה". כמו כן נכללה באלבום גרסה מחודשת לשיר "בית הערבה". לשיר "המקום הכי נמוך" מהאלבום הופק קליפ בבימויו של אחיו של קראוס, יגאל.^[56] האלבום לא זכה להצלחה.^[56] באוגוסט באותה שנה יצא אלבום אוסף של קראוס בשם "רואים רחוק רואים שקוף", ובו שירים מקריירת הסולו שלו לצד שירים של החלונות הגבוהים ושירים שהלחין לאחרים.^[57]

ב־1995 השתתף קראוס בכמה פרקים בסדרת הטלוויזיה "המונה דופק" של הבמאי יקי יושע.^[58] שיר הנושא של הסדרה היה גרסה מחודשת של דני ליטני לשירו של קראוס "זה קורה".^[58] ב־1997 זכו קראוס וייענקל'ה רוטבליט בפרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום המוזיקה הקלה.^[59] באותה שנה הקליט גרסה מחודשת לשיר "ארץ ישראל" עבור אלבום גרסאות הכיסוי "עבודה עברית".^[60]

בקיץ 2001 התחיל קראוס לעבוד על אלבום חדש, שוב בשיתוף פעולה עם יענקל'ה רוטבליט ובהפקה מוזיקלית של משה לוי.^[61] האלבום המלא, "יום רודף יום", יצא בינואר 2003 וזכה לביקורות טובות.^[62] הוא הורכב כולו מלחניו של קראוס לשירים של רוטבליט, למעט גרסה מחודשת לשיר "זה קורה" וקטע אינסטרומנטלי בשם "עצבות". העבודה על האלבום תועדה במשך שנה על ידי הבמאית יסמין הדס ליפשיץ, שיצרה מן החומר המתועד את הסרט "מעשה בתקליט". הסרט מתמקד בעבודה על השירים מיצירתם בביתו עם המילים שעל הנייר והגיטרה דרך העבודה באולפן, מהלך ההקלטות ועד ליציאת התקליטור.^[61] הקרנת הבכורה שלו נעשתה בפסטיבל הקולנוע ירושלים ב־2005.^[63]

קראוס נמנה עם בכירי המוזיקאים הישראלים, ותרם רבות למהפכת הרוק והפופ במוזיקה הישראלית בשנות ה־60 וה־70.

• 2005 פרס עמ"י של ערוץ 24 על תרומתו למוזיקה הישראלית,^[64]
• 2006 פרס מפעל חיים על תרומתו למוזיקה הישראלית מטעם שר החינוך.^[65]
• החל מסוף העשור הראשון של המאה ה־21 נערכו ערבי מחווה רבים לשיריו של קראוס. כך למשל נערך ב־2007 מופע לציון ארבעים שנה לאלבומה של החלונות הגבוהים.^[66] בשנת 2010, במסגרת פסטיבל ערד, התקיים ערב שירי שמוליק קראוס.^[67] ב־2012 נערך בפסטיבל "ימי זמר" בחולון ערב מחווה ללהקת החלונות הגבוהים.^[68]
• קראוס זכה עם השנים גם לגרסאות כיסוי לשיריו. כך למשל באלבום "עבודה עברית" מ־1998 חמש מתוך חמישים ואחת גרסאות הכיסוי היו לשיריו.
• עיריית תל אביב הציבה לוחית זיכרון בכניסה לביתו ברחוב טרומפלדור 14 בתל אביב.

לאורך חייו סבל קראוס ממשברים נפשיים קשים, אושפז פעמים אחדות במרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל בשל גילויי אלימות^{[69][70][71][72]} והסתבך לא פעם עם רשויות החוק.

בפברואר 1962 נישא קראוס לעיתונאית שולה רון.^[15] השניים התגרשו כעבור שלושה חודשים.^[15] ב־1964 היה נשוי בצרפת לתקופה קצרה לפלורנס סמואל.^[17]

ב־22 באוקטובר 1969 נישא לג'וזי כץ.^[30] לשניים נולדו שני בנים, ב־1974 וב־1976.^[44] כץ וקראוס חוו משברים רבים עקב מצבו הנפשי המעורער של קראוס, מעצריו ואשפוזיו הרבים. בשנת 1981, בעקבות מריבה קשה עם קראוס, עזבה כץ את ישראל בן לילה ועברה להתגורר בארצות הברית עם שני ילדיהם.^[47] מאוחר יותר הם התגרשו.

בסוף שנות השמונים פגש את חנה קופלר, שהייתה בת זוגו עד מותו.^[73] לאחר מותו הוציאה קופלר ספר-אלבום עם כל שיריו וביוגרפיה מקוצרת.

בסרט התיעודי "מעשה בתקליט", שתיעד את עשיית האלבום "יום רודף יום", מוצגת תופעה קבועה לאורך הקריירה של קראוס: הקריסה הנפשית שהוא עובר ככל שהוא שוקע עמוק יותר ביצירה. בתחילת הסרט, קראוס שמח לחזור לאולפן ההקלטות, רגוע ולבבי, ובמהלך העבודה על האלבום הוא הולך ועולה על גדותיו עד לאשפוז פסיכיאטרי.^[61]

בשנת 2003 נתפס קראוס כשהוא נוהג עם רישיון נהיגה שתוקפו פג 17 שנים קודם לכן, לאחר שהיה מעורב בשלוש תאונות דרכים.^[74]

זכייתו של קראוס בפרס משרד החינוך ב־2006 עוררה ביקורת בחוגים למניעת אלימות ולזכויות האישה בשל עברו האלים.^[64] בלטה בביקורת שלה חברת הכנסת שלי יחימוביץ'.^[75]

כשנה לאחר מותו שודר בערוץ yes-דוקו סרט בשם "מאחורי עיניים כחולות" העוסק בקראוס. בסרט נטען כי קראוס סבל מהפרעה דו-קוטבית (מאניה דפרסיה).^[76]

שמוליק קראוס הוא דודהּ של הזמרת יעל קראוס.

מותו

ב־7 בפברואר 2013 אושפז קראוס במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב במצב קשה בשל שפעת החזירים.^[77] מצבו החמיר עוד בהיותו בבית החולים, והוא לקה בדום לב. לאחר עשרה ימים נפטר והובא למנוחות בבית העלמין ירקון ביום שלמחרת. גרושתו, ג'וזי כץ, ושני בניהם נעדרו מההלוויה.^[78]

• Chants D'Israel par Shmulik ‏ (1965)
• החלונות הגבוהים (1967)
• לבד ביחד ולבד לבד (1975)
• מדינת ישראל נגד קראוז שמואל (1977) [הוקלט ב-1971]
• שבעים שמונים (1981) [אוסף]
• גלגל מסתובב (1982)
• אחרי עשרים שנה (1988)
• ידידותי לסביבה (1994)
• רואים רחוק רואים שקוף (1994) [אוסף]
• יום רודף יום (2003)
• המיטב (2010) [אוסף]

אלבומים בהם הלחין חלק משמעותי מהשירים, אך לא השתתף כמבצע:

• פוזי (1969) - הלחין שלושה מהשירים
• John Walker – This is John Walker ‏ (1969) - הלחין 3 שירים^[79]
• Smokey Circles^[80] ‏ (1970) - הלחין את כל השירים
• הטוב הרע והנערה (1972) - הלחין חמישה מהשירים בגרסת הויניל של התקליט ושישה בתקליטור.

• אלדורדו (1963, שחקן)
• חור בלבנה (1964, שחקן)
• פורטונה (1966, שחקן)
• 999... עליזה מזרחי (1967, שחקן)
• איריס (1968, שחקן)
• המצוד המלכותי אחר השמש (1969, שחקן)
• לול (1970–1973, שחקן)
• אדם (1973, שחקן ראשי)
• סוסעץ (1978, שחקן ראשי)
• מגש הכסף (1984, שחקן)
• מכת שמש (1984, מלחין שיר הנושא)
• השגריר (1984, שחקן)
• ניידת (שחקן ראשי)
• נישואים פיקטיביים (1988, מלחין שיר הנושא והנעימות)
• מעשה בתקליט (2004, סרט תעודה)^[81]
• המדריך למהפכה (2010)
• שמוליק קראוס מאחורי עיניים כחולות (סרט תיעודי, 2014)

• אתר האינטרנט הרשמי של שמוליק קראוס
• שמוליק קראוס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• שמוליק קראוס, באתר שירונט
• שמוליק קראוס, באתר ספוטיפיי
• שמוליק קראוס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• שמוליק קראוס, באתר Discogs (באנגלית)
• שמוליק קראוס, באתר Tab4u
• שמוליק קראוס, דף שער בספרייה הלאומית
• שמוליק קראוס, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• שמוליק קראוס באתר הספרייה הלאומית
• עינב שיף‏, איך שגלגל מסתובב: שמוליק קראוס בן 75, באתר וואלה!‏, 30 ביוני 2010
• יוסי חרסונסקי, שמוליק קראוס, השאיפה: להלחין לילדים, מעריב, 22 באוגוסט 1972
• עליזה ולך, הטוב, הרע והגיטרה: שיחה עם שמוליק קראוס, דבר, 26 באוגוסט 1983, המשך
• שמוליק קראוס באסופת "מלחיני משוררים ישראלים" בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן

בעקבות מותו:

• נועה הרשקוביץ‏, שמוליק קראוס הלך לעולמו 1935–2013, באתר וואלה!‏, 18 בפברואר 2013
• בן שלו, שמוליק קראוס 1935–2013: הכאוס שממנו נולדת הרמוניה, באתר הארץ, 18 בפברואר 2013
• אריאנה מלמד, שמוליק קראוס: כשאגדת רוק נגמרת אחרת, באתר ynet, 18 בפברואר 2013
• ניר גורלי ועידן חגואל, עכבר העיר אונליין, השיר החי: שיריו האהובים של שמוליק קראוס, באתר הארץ, 18 בפברואר 2013
• דגן ואלד, שמוליק קראוס בסרטים: בן אדם, עד סוף המרוץ, באתר ynet, 18 בפברואר 2013
• שי להב, פרא אציל ושמו שמוליק קראוס, באתר ynet, 18 בפברואר 2013
• נדב מנוחין‏, נפרדים משמוליק קראוס: אמן ענק, למרות כל הטעויות, באתר וואלה!‏, 18 בפברואר 2013
• יואב קוטנר, מצד אחד נכס צאן ברזל; מצד אחר - אלים, באתר ישראל היום, 22 בפברואר 2013
• בן שלו, יענקל'ה רוטבליט: האיש שכתב את חייו של שמוליק קראוס, באתר הארץ, 21 בפברואר 2013
• מתן שירם, עד סוף המירוץ: פרידה מהזמר והיוצר שמוליק קראוס, באתר גלובס, 18 בפברואר 2013
• מוקי הדר, שמוליק קראוס המחלץ(הקישור אינו פעיל), סיפור אמיתי, עיתון אבן שהם, גיליון 242, מאי 2013.