שמחה הכהן קוק

נולד בבית מנדלבאום שבירושלים בשנת ה'תר"צ (1930), לרב רפאל קוק, בן אחיו ותלמידו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ולרחל, בתו של הרב שמחה מנדלבאום^[1]. נקרא על שם אבי אמו שנפטר כמה חודשים קודם לכן.

למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ובישיבת חברון בירושלים, וכן שישה חדשים בישיבת סלבודקה אצל הרב אייזיק שר. לאחר נישואיו למד בכולל של מכון הרי פישל בשכונת בית וגן בירושלים. במהלך מלחמת העצמאות שירת בחזית ירושלים כמפקד כיתה^[2]. בתחילת שנות ה-60 היה ר"מ ומנהל חינוכי בישיבת מרום ציון בקריית נוער^[3][4]. מטרתו החינוכית הייתה "להצמיח כאן בראש וראשונה יהודים, בחורים עם שרשים עמוקים במסורת ובהלכה היהודית, שיהיו עם זאת, אזרחים מועילים, בעלי השכלה ומקצוע. הדגש מושם, כמובן, על היהדות. על הפניית הבוגרים לישיבות השונות..."^[5].

באמצע שנות ה-60, בעידודו של הרב משה צבי נריה, ראש ישיבות בני עקיבא, פתח בנתניה ישיבה תיכונית, המשתייכת לרשת בני עקיבא^[6]. כראש ישיבה דרש לתת קדימות לתורה על פני העבודה^[7], וראה בלימוד התורה את הפתרון לבעיות הנוער^[8]. עם זאת, הוא קידם מצוינות בישיבה גם במקצועות החול^[9].

בסתיו 1969 הועמד הרב קוק בראש רשימה מלוכדת של אגודת ישראל וחלק מהמפד"ל למועצת עיריית נתניה^[2], שזכתה בשני מנדטים^[10].

לאחר פטירתו של אביו, הרב רפאל קוק, התמודד בבחירות לרבנות העיר טבריה, במטרה לשבת על כסאו של אביו^[11]. על מנת לאפשר את ההתמודדות, העניקה לו מועצת הרבנות הראשית כושר של רב עיר וכושר דיינות ללא בחינות^[12]. אולם בסוף אוגוסט 1971, לאחר שבג"ץ הוציא צו על תנאי שהקפיא את הבחירות עד בירור טענות העותרים, הודיע הרב קוק שהוא מסתלק מהמועמדות ואינו רוצה להיבחר במקום שיש מחלוקת^[13]. העותרים היו מנציגי הציבור החרדי בעיר, שראה בו רב המזוהה עם המפד"ל.

בחנוכה תשל"ב נהרג אחיו הבכור, הרב שלמה קוק, רבה של רחובות, בתאונת דרכים, עם אשתו ושניים מבניו. בעקבות האסון נקרא הרב קוק למלא את מקומו של אחיו כרבה של רחובות^[14], משרה שבה כיהן עד פטירתו בכ"ג באייר תשפ"ב. בכסלו ה'תשל"ד (1973) מונה בידי מועצת הרבנות הראשית לעמוד כדיין ואב בית דין בעירו^[15].

בהלווייתו, שיצאה מבית הלוויות שמגר בירושלים והסתיימה ברחובות, השתתפו אלפי אנשים ורבנים רבים, בהם הרבנים הראשיים לישראל ורבנים מהציבור הליטאי^[16] ומהציונות הדתית^[17].

ברבנות רחובות

כרב העיר רחובות היה אחראי גם על מערכת הכשרות העירונית, והנהיג בה, בנוסף לכשרות הרגילה, מערכת כשרות מהודרת בראשות הרב אברהם רובין. בגלל מגבלות משפטיות, המונעות מתן הכשר של הרבנות על ידי רבה של עיר אחרת, הפכה מערכת זו, הפועלת גם במקומות נוספים בישראל, לגוף כשרות פרטי בשם "בד"ץ מהדרין". הכשר זה מקובל על חלקים גדולים מהציבור החרדי^[18]. בסוף 2008 הפסיק הרב קוק את הקשר עם בד"ץ זה^[19].

משרות רבניות

בשנת 1993, היה אחד משלושת המועמדים לתפקיד הרב הראשי האשכנזי לישראל (לצד הרב שאר ישוב הכהן והרב ישראל מאיר לאו), אולם הפסיד בהתמודדות לרב לאו^[20].

בפברואר 2007 הוכתר כרבו של בית הכנסת החורבה בירושלים^[21]. לאחר פתיחת בית הכנסת, בשנת 2010, נכנס המינוי לפועל.

הרב קוק היה חבר במועצת הרבנות הראשית לישראל במשך 25 שנה, עד 2008^[22].

הרב קוק היה ראש או נשיא של כמה מוסדות, בהם ישיבת מאור התלמוד ברחובות, סמינר 'עלי באר' בירושלים, ישיבת חכמת שלמה לצעירים ברחובות (בראשות חתנו), ישיבת תורת רפאל בירושלים (בראשות בנו, הרב חיים), וכן מספר ישיבות קטנות, סמינרים לבנות ותלמודי תורה לילדים.

בתשע"ו יצא לאור חלקו הראשון של ספרו "שלמי שמחה", קובץ דרשות לשבת הגדול.

הרב קוק נודע כרב בעל עמדות ניציות בוויכוח על שטחים תמורת שלום^[23]. הוא היה ממקימי אגודת עטרה ליושנה שקדמה התיישבות יהודית ברובע המוסלמי בירושלים העתיקה^[24] ובשנות ה-90 הייתה לו פינה שבועית ברדיו של ערוץ 7.

אחיו הם: הרב שלמה קוק, הרב אברהם יצחק קוק והרב נחום קוק.אחיותיו הן: הרבנית שרה כ"ץ (אשת הרב יעקב כ"ץ) והרבנית לאה שרמן (אשת הרב אברהם שרמן).

היה נשוי לנחמה לבית קבלקין^[25] ואב לתשעה ילדים, מהם:

• הרב חיים, ראש ישיבת תורת רפאל בירושלים
• חתנו הרב ישעיהו הלוי שיפמן, ראש ישיבת 'שארית יעקב' בהר נוף וראש כולל 'אבן ציון' ברמת שלמה ירושלים
• דב, מנהל תלמוד תורה חמדת התורה ברמת שלמה.
• הרב בן-ציון, מנהל את סמינר 'עלי-באר' בירושלים
• אברהם-יצחק (אמי), מנכ"ל ארגון 'ג'נריישן' להעמקת הזהות היהודית.^{[דרושה הבהרה]}
• הרב אריה, ר"מ בישיבת מאור התלמוד.
• חתנו הרב יעקב לזרוביץ, הוא ראש ישיבת 'חכמת שלמה' ברחובות.
• הרב רפאל קוק

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שמחה הכהן קוק

• מידע על שמחה הכהן קוק בקטלוג הספרייה הלאומית
• דעת הגר"ש קוק בנושאי ארץ ישראל בזמן הזה - באתר 'דעת תורה'.
• שיעור מפיו של הרב הגר"ש הכהן קוק בנושא העיר ירושלים - אתר מכון מאיר
• משיעורי הרב שמחה הכהן קוק, לצפייה באתר בינינו
• משה ויסברג, ב.ד.ה. הגאון רבי שמחה הכהן קוק זצ"ל, רבה של העיר רחובות, באתר בחדרי חרדים, 24 במאי 2022
• שמחה קוק (1930-2022), הכהן, דף שער בספרייה הלאומית
• כל הכתבות על הרב שמחה הכהן קוק, באתר ערוץ 7