שרה פולסון
שרה קת'רין פולסון (באנגלית: Sarah Catharine Paulson; נולדה ב-17 בדצמבר 1974) היא שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אמריקאית, זוכת פרס אמי, פרס גלובוס הזהב ופרס גילדת שחקני המסך.
 | |
| שרה פולסון בכנס "קומיק-קון" בסן דייגו, יולי 2018 | |
| לידה | 17 בדצמבר 1974 (בת 49) טמפה, פלורידה, ארצות הברית |
|---|---|
| שם לידה | Sarah Catharine Paulson  |
| מדינה |  ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | מ-1994 |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
|
| פרסים והוקרה | פרס אמי (2016) פרס גלובוס הזהב (2016) פרס גילדת שחקני המסך (2016) |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
היא החלה את קריירת המשחק שלה בהפקות תיאטרון בניו יורק לפני שהופיעה בברודוויי במחזות "ביבר הזכוכית" בשנת 2005 ו"הרומן הראשון שלי" בשנת 2010.
מאוחר יותר היא הופיעה בסרטי קומדיה כמו "מה נשים רוצות" (2000) ו"לגמור עם האהבה" (2003) ובסרטי הדרמה "השביל למלחמה" (2002) ו"בטי פייג' הידועה לשמצה" (2005). היא גם שיחקה במספר סרטים עצמאיים בין היתר בסרט "מרתה מרסי מיי מרלין" (2011) וקיבלה מועמדויות לפרס אמי ולפרס גלובוס הזהב על גילום דמותה של ניקול וואלאס בסרט "חוקי המשחק" (2012) של HBO. היא גילמה את מארי אפס בסרט הדרמה ההיסטורי "12 שנים של עבדות" (2013), את אבי גרהרד בסרט הדרמה הרומנטי "קרול" (2015) ואת טוני ברדלי בסרט הדרמה הפוליטי "העיתון" (2017), כולם היו מועמדים למספר פרסי אוסקר. סרטיה הנוספים כוללים "סרניטי" (2005), "סילבסטר בניו יורק" (2011), "הסיפור של מאד" (2012), "עורבני כחול" (2016), "אושן 8" (2018), "קופסת הציפורים" (2018), "מיסטר גלאס" (2019) ו"אמאל'ה" (2020).
בטלוויזיה, היא שיחקה בתור אליסה קרונקייט בסדרת הטלוויזיה "ג'ק וג'יל" (1999–2001). מ-2006 עד 2007, היא שיחקה בתור הארייט הייז בסדרת הדרמה הקומית של NBC "סטודיו 60", עליה קיבלה את המועמדות הראשונה שלה לפרס גלובוס הזהב.
בשנת 2011, פולסון החל לככב בסדרת האנתולוגיה "אימה אמריקאית", וגילמה דמויות שונות ברבות מעשר העונות של התוכנית. על הופעותיה בסדרה, היא קיבלה חמש מועמדויות לפרס אמי בפריים טיים. בשנת 2016, היא גילמה את התובעת מרסיה קלארק (אנ') בסדרה "אמריקה נגד או. ג'יי. סימפסון: סיפור פשע אמריקאי", עליה זכתה לשבחי המבקרים ולשבחים רבים, כולל פרס אמי ופרס גלובוס הזהב.
ביוגרפיה
שרה קת'רין פולסון נולדה בטמפה, פלורידה, ב-17 בדצמבר 1974, בתם של קת'רין גורדון (לבית דולקאטר) ודאגלס לייל פולסון השני. היא בילתה את חייה המוקדמים בדרום טמפה עד לגירושי הוריה כשהייתה בת חמש. לאחר פרידתם של הוריה, היא עברה עם אמה ואחותה למיין, ולאחר מכן לעיר ניו יורק. אמה עבדה כמלצרית, ופולסון התגוררה בקווינס ובפארק גראמרסי במנהטן לפני שהתמקמה בשכונת פארק סלופ (אנ') בצפון-מערב ברוקלין. היא אמרה על תקופה זו, "אמא שלי הייתה בת 27 [כשעברנו]. היא לא הכירה אדם אחד בניו יורק. היא קיבלה עבודה במסעדת Sardi's. לאורך ילדותה, פולסון בילתה את הקיץ עם אביה בפלורידה, שהיה מנהל בחברת ייצור דלתות בטמפה. היא למדה בבית הספר היסודי P.S. 29 ובבית הספר התיכון ברקלי קרול (אנ') בברוקלין לפני שעברה לתיכון פיורלו לה גוארדיה (אנ') במנהטן ולאחר מכן למדה באקדמיה האמריקאית לאמנויות הדרמה.
קריירה
פולסון החלה לעבוד כשחקנית מיד לאחר התיכון. היא הופיעה במחזה "Talking Pictures" של המחזאי הורטון פוט ב-Signature Theatre, ובפרק של הסדרה "חוק וסדר" בשנת 1994.
בשנת 1995 הופיעה פולסון בסרט הטלוויזיה של הולמרק "Friends at Last" לצד קתלין טרנר, אשר גילמה את אימה. באותה שנה היא גם שיחקה בסדרת הטלוויזיה קצרת המועד "American Gothic" ברשת CBS, וגילמה את רוחה של אישה שנרצחה.
בשנים 1999–2001 היא כיכבה במשך שתי עונותיה של הסדרה "ג'ק וג'יל" ברשת The WB, שם גילמה את אליסיה קרונקייט, עמיתה של ג'ק במשרדי הטלוויזיה.
בשנת 1999 שיחקה פולסון בסרט "יותר מאהבה" בבימויו של גארי מרשל ובשנת 2000 שיחקה בסרט "מה נשים רוצות". פולסון פרצה לראשונה בתפקיד קולנועי גדול בשנת 2003 בקומדיה "לגמור עם אהבה", ב-2005 השתתפה פולסון בעונה השנייה של סדרת הדרמה התקופתית "דדווד" בתפקיד מיס אייסרינגהאסן וכמו כן גם במערבון החלל המוערך "סרניטי" בתפקיד ד"ר קארון.
בשנת 2006 זכתה פולסון לביקורות אוהדות ולראשונה גם להערכה מקצועית כאשר הועמדה לפרס גלובוס הזהב על תפקידה בתור כוכבת תוכנית המערכונים הרייט הייס בסדרה הדרמה הקומית של אהרון סורקין "סטודיו 60".
בשנת 2008 שיחקה בסרט גיבורי העל של פרנק מילר "הספיריט" בתור המנתחת אלן דולן המסייעת לגיבור העל דני קולט "הרוח" (גבריאל מאכט).
בשנת 2011 שיחקה פולסון בסרטים "מרתה מרסי מיי מרלין" בתפקיד לוסי, אחותה של מרתה (אליזבת אולסן), "סילבסטר בניו יורק" בתפקיד גרייס שוואב וכשחקנית אורחת בסדרת האימה "אימה אמריקאית: בית הרצח". פולסון הופיעה בעונה השנייה של הסדרה "אימה אמריקאית: המוסד הסגור" בתפקיד העיתונאית הלסבית לנה וינטרס, תפקיד עליו הועמדה לפרס אמי לתפקיד המשנה הטוב ביותר.
בשנת 2012 הועמדה פולסון לפרס אמי ולפרס גלובוס זהב על הופעתה בתפקיד הפרשנית הפוליטית ניקול וואלאס בדרמה הפוליטית בהפקתו של טום הנקס "חוקי המשחק". בנוסף השתתפה בתפקיד משנה גם בדרמה העצמאית "הסיפור של מאד".
בשנת 2013 שיחקה פולסון בדרמה ההיסטורית ביוגרפית האלימה "12 שנים של עבדות" בתפקיד מארי, אשתו של בעל מטע הכותנה האכזרי אדווין אפס (מייקל פסבנדר).
בשנת 2016 זכתה בפרס אמי ובפרס גילדת שחקני המסך עבור תפקידה בסדרה "אמריקה נגד או. ג'יי. סימפסון: סיפור פשע אמריקאי". בשנת 2017 דורגה על ידי הטיים מגזין כאחת ממאה האנשים המשפיעים בעולם.
בשנת 2017 גילמה את השחקנית ג'רלדין פייג' בסדרת האנתולוגיה "אויבות", שנוצרה ונכתבה על ידי ראיין מרפי, לצידן של ג'סיקה לאנג וסוזן סרנדון.
בשנת 2018 שיחקה בסרט הפוסט-אפוקליפטי "קופסת הציפורים" בבימויה של סוסנה בייר, עיבוד קולנועי של הרומן מ-2014 בעל אותו השם מאת ג'וש מלרמן.
בשנת 2020, פולסון הופיעה במיני-סדרה "גברת אמריקה" של רשת FX Networks, והחלה לככב בתור מילדרד ראצ'ד (אנ') בסדרה המותחן הפסיכולוגי של נטפליקס "ראצ'ד", ועבורה קיבלה מועמדות לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה וגם בתור מפיקה לפרס גלובוס הזהב לסדרת הדרמה הטובה ביותר.
בשנת 2021, היא גילמה את לינדה טריפ (אנ') בעונה השלישית של הסדרה "סיפור פשע אמריקאי" שכותרתה "סיפור פשע אמריקאי: מוניקה לוינסקי". עבור תפקידה היא זכתה במספר שבחים, כולל מועמדות לפרס אמי.
חיים אישיים
מ-2004 עד 2009 ניהלה פולסון מערכת יחסים מתוקשרת עם השחקנית שרי ג'ונס. היא יצאה רק עם גברים לפני מערכת יחסים הזו, כולל ארוסה לשעבר, המחזאי טרייסי לטס. מאז תחילת 2015, היא נמצאת במערכת יחסים עם השחקנית הולנד טיילור, המבוגרת ממנה ב-32 שנים.
פולסון מתגוררת בלוס אנג'לס. היא תומכת במפלגה הדמוקרטית. היא אובחנה כחולה במלנומה בגבה כשהייתה בת 25, אם כי הגידול הוסר לפני שהתפשט.
אקטיביזם
באוקטובר 2023, פולסון, יחד עם עוד מאות שחקנים, קומיקאים ומנהלי בידור מהוליווד חתמו על מכתב פתוח לנשיא ביידן. הם קראו לשחרור בני ערובה המוחזקים על ידי ארגון הטרור חמאס בעקבות מתקפת הפתע על ישראל. הקמפיין שהושק לצד המכתב נקרא #NoHostageLeftBehind. המכתב מדגיש את הרצון לחופש הן לישראלים והן לפלסטינים לחיות בשלום ומגנה את האלימות של חמאס.[1]
פילמוגרפיה
קולנוע
| שנה | סרט | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1997 | Levitation | אייסי רולין | |
| 1999 | יותר מאהבה | הת'ר טייט | |
| תקוע בדרך | מארי | ||
| 2000 | מה נשים רוצות | אנני | |
| 2002 | חרק | איילין | |
| 2003 | לגמור עם האהבה | ויקי הילר | |
| 2005 | Swimmers | מריל | |
| סרניטי | ד"ר קארון | ||
| בטי פייג' הידועה לשמצה | באני ייגר | ||
| 2006 | Diggers | ג'ולי | |
| רגעים יקרים של אהבה | פרי | ||
| 2008 | הספיריט | ד"ר אלן דולן | |
| 2011 | מרתה מרסי מיי מרלין | לוסי | |
| סילבסטר בניו יורק | גרייס שוואב | ||
| 2012 | הסיפור של מאד | מרי לי | |
| Fairhaven | קייט | ||
| לעת עתה | שרה | ||
| Stars in Shorts | אישה | ||
| 2013 | 12 שנים של עבדות | מארי אפס | |
| 2015 | קרול | אבי גרהאד | |
| The Runner | קיייט האבר | ||
| 2016 | עורבני כחול | אמנדה | |
| 2017 | המורד בשדה השיפון | דורות'י אולדינג | |
| העיתון | טוני ברדלי | ||
| 2018 | אושן 8 | תמי | |
| קופסת הציפורים | ג'סיקה הייז | ||
| 2019 | מיסטר גלאס | ד"ר אלי סטאפל | |
| החוחית | קסנדרה | ||
| קסם של מפלצת | ד"ר זארה | דיבוב | |
| 2020 | אמאל'ה | דיאן שרמן | |
| TBA | Clybourne Park | ||
| Dust |
טלוויזיה
| שנה | סדרה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1994 | חוק וסדר | מגי קונר | פרק: "Family Values" |
| 1995 | Friends at Last | דיאנה הצעירה | סרט טלוויזיה של הולמרק |
| 1995–1996 | American Gothic | מרלין טמפל | תפקיד ראשי; 18 פרקים |
| 1997 | Cracker | ג'ניס | 2 פרקים |
| 1998 | ארוכה הדרך הביתה | ליאן בוסרט | סרט טלוויזיה של הולמרק |
| 1999–2001 | ג'ק וג'יל | אליסה קרונקייט | תפקיד ראשי (2 עונות); 32 פרקים |
| 2001 | מגע של מלאכים | זואי | פרק: "Manhunt" |
| 2002 | Leap of Faith | פיית' וורדוול | תפקיד ראשי; 6 פרקים |
| השביל למלחמה | לוסי ביינס ג'ונסון | סרט טלוויזיה של HBO | |
| 2004 | The D.A. | ליסה פטרסון | 2 פרקים |
| ניפ/טאק | אגתה ריפ | פרק: "Agatha Ripp" | |
| 2005 | דדווד | מיס איסרינגהאוזן | 9 פרקים |
| 2006 | חתונת חג המולד | אמילי | סרט טלוויזיה של Lifetime |
| 2006–2007 | סטודיו 60 | הרייט הייז | תפקיד ראשי; 22 פרקים מועמדת פרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה, מיני-סדרה או סרט טלוויזיה |
| 2007, 2011 | עקרות בית נואשות | לידיה לינדקוויסט | 2 פרקים |
| 2009 | Cupid | ד"ר קלייר מקריי | תפקיד ראשי; 7 פרקים |
| 2010 | חוק וסדר: מדור מיוחד | אן ג'ילט | פרק: "Shadow" |
| האנטומיה של גריי | אליס גריי | פרק: "The Time Warp" | |
| November Christmas | בת' מרקס | סרט טלוויזיה של CBS | |
| 2011 | אימה אמריקאית: בית הרצח | בילי דין הווארד | 3 פרקים |
| 2012 | Blue | לביניה | סדרת רשת; 2 פרקים |
| חוקי המשחק | ניקול וואלאס | סרט טלוויזיה של HBO מועמדת פרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה, מיני-סדרה או סרט טלוויזיה מועמדת פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקנית משנה במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה (אנ') | |
| 2012–2013 | אימה אמריקאית: מוסד סגור | לנה וינטרס | תפקיד ראשי; 13 פרקים מועמדת פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקנית משנה במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה (אנ') |
| 2013–2014 | אימה אמריקאית: הכישוף | קורדליה גוד | תפקיד ראשי; 13 פרקים מועמדת פרס אמי לבידור בפריים‑טיים לשחקנית ראשית יוצאת מן הכלל במיני-סדרה או סרט |
| 2014–2015 | אימה אמריקאית: פריק שואו | בט ודוט טאטלר | תפקיד ראשי; 13 פרקים מועמדת פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקנית משנה במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה (אנ') |
| 2015–2016 | אימה אמריקאית: מלון | סאלי מק'קנה / בילי דין הווארד | תפקיד ראשי; 12 פרקים מועמדת פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקנית משנה במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה (אנ') |
| 2016 | אמריקה נגד או. ג'יי. סימפסון: סיפור פשע אמריקאי | מרסיה קלארק (אנ') | תפקיד ראשי; 10 פרקים פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה פרס אמי לבידור בפריים‑טיים לשחקנית ראשית יוצאת מן הכלל במיני-סדרה או סרט |
| אימה אמריקאית: רואנוק | שלבי מילר / אודרי טינדל / לנה וינטרס | תפקיד ראשי; 10 פרקים | |
| 2017 | אויבות | ג'רלדין פייג' | פרק: "And the Winner Is... (The Oscars of 1963)" |
| אימה אמריקאית: הכת | אלי מייפייר-ריצ'רדס / סוזן אטקינס | תפקיד ראשי; 11 פרקים מועמדת פרס אמי לבידור בפריים‑טיים לשחקנית ראשית יוצאת מן הכלל במיני-סדרה או סרט | |
| 2018 | אימה אמריקאית: אפוקליפסה | וילהמינה ונאבל / קורדליה גוד / בילי דין הווארד | תפקיד ראשי; 10 פרקים גם ביימה את הפרק: "Return to Murder House" |
| 2019 | איש משפחה | מרסיה קלארק | דיבוב; פרק: "You Can't Handle the Booth" |
| 2020 | קורונה טיים | קלריסה מונטגומרי | סרט טלוויזיה של HBO |
| גברת אמריקה | אליס מקריי | מיני-סדרה | |
| 2020 - הווה | ראצ'ד | מילדרד ראצ'ד (אנ') | תפקיד ראשי; 8 פרקים גם מפיקה בפועל מועמדת פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה מועמדת פרס גלובוס הזהב לסדרת הדרמה הטובה ביותר (בתור מפיקה) |
| 2021 | אימה אמריקאית 10 | קארן / מיימי אייזנהאואר | תפקיד ראשי; 10 פרקים גם מפיקה בפועל |
| סיפור פשע אמריקאי: מוניקה לווינסקי | לינדה טריפ (אנ') | תפקיד ראשי; 10 פרקים גם מפיקה בפועל מועמדת פרס אמי לבידור בפריים‑טיים לשחקנית ראשית יוצאת מן הכלל במיני-סדרה או סרט | |
| 2024 | מר וגברת סמית' | מטפלת | פרק: "Couples Therapy (Naked & Afraid)" |
| TBA | The Way Down | גוון שמבלין לארה (אנ') | מיני-סדרה עתידית של HBO Max גם מפיקה בפועל |
תיאטרון
| שנה | מחזה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1994 | Talking Pictures | וסטה ג'קסון | Signature Theatre Company, מנהטן, ניו יורק |
| 1998–1999 | Killer Joe | דוטי סמית' | SoHo Playhouse, אוף ברודוויי |
| 2005 | Colder Than Here | הארייט בראדלי | Music Box Theatre, תיאטרון ברודוויי |
| ביבר הזכוכית | לורה ווינגפילד | תיאטרון אתל ברימור (אנ'), תיאטרון ברודוויי | |
| 2008 | פשעים שבלב (אנ') | מג מגראת' | Laura Pels Theatre, מידטאון מנהטן, ניו יורק |
| 2009 | Still Life | קארי-אן | תיאטרון לוסיל לורטל (אנ'), אוף ברודוויי |
| 2010 | הרומן הראשון שלי (אנ') | ליסה מוריסון | תיאטרון בולטימור (אנ'), תיאטרון ברודוויי |
| 2013 | שגיונות טאלי (אנ') | סאלי טאלי | Laura Pels Theatre, מידטאון מנהטן, ניו יורק |
קישורים חיצוניים
שרה פולסון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
שרה פולסון, ברשת החברתית אינסטגרם
שרה פולסון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- שרה פולסון, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
שרה פולסון, באתר AllMovie (באנגלית)
שרה פולסון, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- שרה פולסון, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- שרה פולסון, באתר Metacritic (באנגלית)
שרה פולסון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
שרה פולסון, באתר MusicBrainz (באנגלית)- יניר דקל, "הליהוק שלי כלסבית ב'אימה אמריקנית' - מכוון", באתר ynet, 24 בדצמבר 2012
- אבנר שביט, "ה-MeToo עשה מהפכה? אם אישה כמוני מככבת בסרט גדול בגיל 44, אז כן": ריאיון עם שרה פולסון, באתר וואלה!, 20 בינואר 2019
.svg){kind=logo}