תולדות המוזיקה

ערך מורחב – יובל (דמות מקראית)

על פי האמור בתנ"ך, אבי המנגנים בכלי פריטה (כינור ועוגב) היה יובל בן למך: ”אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב”, כלומר אביהם של המנגנים וממציא אומנות הנגינה (או אומנות הפריטה, לפי פירוש אחר).

גם המיתולוגיה הכנענית, כפי שזו משתקפת בכתבי אוגרית, מאזכרת אל שהמציא את אומנות הנגינה^[1].

בימי הביניים ובתקופת הרנסאנס היו פרשנים נוצריים שהציגו את פיתגורס ויובל כאבות המוזיקה^[2].

חוקרים מעריכים, בהתבסס על העובדה שמוזיקה קיימת בכל תרבויות העולם, כולל תרבויות שהתקיימו בחברות של ציידים-מלקטים, כי מקורה עתיק מאוד. קיימים ממצאים ארכאולוגיים ספורים של כלי נגינה פשוטים מהתקופה הפלאוליתית. הממצא העתיק ביותר הוא חליל שעשוי מעצם ארוכה של נשר, שהתגלה במערה בגרמניה, והוא משויך להתרבות האוריניאקית, שהתקיימה לפני כ-40,000 שנה^[3]. הכינוי "מוזיקה פרה-היסטורית" (או לעיתים גם "מוזיקה פרימיטיבית") מתייחס לכל סוגי המוזיקה בתרבויות אשר לא פיתחו תיעוד בכתב של המוזיקה שלהן.

אנתרופולוגים מעריכים כי תחילתה של ההתפתחות של המוזיקה בתקופות מוקדמות, הייתה בחיקוי של קולות של חיות. בתרבויות אשר לא פיתחו היסטוריה כתובה ושומרות על חלק מן המסורות של קבוצות הציידים-מלקטים (כמו למשל תרבות האבוריג'ינים באוסטרליה ותרבותם של חלק מן הילידים באמריקה), קיימת מוזיקה פרה-היסטורית; אם כי המונח מתייחס לעיתים קרובות להיסטוריה של המוזיקה באירופה לפני התפתחות הכתב ביבשת. מהבחינה של התייחסות תרבותית למוזיקה, במקרים רבים מוזיקה של תרבויות במקומות אחרים מכונה "מוזיקת עולם", מוזיקה ילידית, או "מוזיקה מסורתית".

השלב הבא בהתפתחות המוזיקה היה לאחר המצאת הכתב, והוא מצוין כ"מוזיקה עתיקה". לטענת אן דראפקורן-קילמר, שחקרה את הנושא, ה"שיר" העתיק ביותר בעולם נכתב בכתב יתדות, ומקורו בעיר הקדומה אור מלפני כ-4,000 שנים. דראפקורן-קילמר מצאה מקצב משולש (שנמצא גם בשירה מצרית עתיקה) שנכתב בסולם דיאטוני. ישנן מספר עדויות מן העת העתיקה המצביעות על שימוש בכלי נגינה שונים. ציורים על כדים ותיאורים כתובים של מוזיקה מצביעים על שימוש בכלי נגינה כמו צינורות כפולים, שכנראה שימשוכחמת חלילים פרימיטיבית, ועל ביצוע מוזיקלי של פוליפוניה. תיאורים של התפתחויות דומות מופיעים גם בתרבות עמק האינדוס וגם בכתבי אריסטו. בין כתבי אוגרית נמצא לוח חרס ועליו סימני יתדות המבטאים תווים, מהעתיקים בעולם.^[4] בכתבים נמצאו אזכורים גם לכינורות (לירות), מצלתיים ותופים.^[5] באוגרית נמצאו אף מספר כלי נגינה.^[6]

ערכים מורחבים – מוזיקה קלאסית, תקופות במוזיקה המערבית

ההיסטוריה המתועדת של המוזיקה המערבית מתחילה במאה ה-8.יצירות מוזיקליות מועברות ומובנות באופן הטוב ביותר כאשר הן מקוטלגות בהקשר ובמקום המתאים להן בהיסטוריה של המוזיקה. החלוקה לתקופות היא כדלהלן:

• מוזיקת ימי הביניים - באופן כללי מוזיקה שהולחנה לפני שנת 1450, הסגנון הבולט ביותר בתקופה זו הוא המזמור הגרגוריאני.
• מוזיקת רנסאנס - 1450-1600, מוזיקת הרנסאנס מאופיינת בשימוש ביותר כלים, ובקווים מלודיים מרובים יותר.
• מוזיקת בארוק - 1600-1750, בתקופת הבארוק המוזיקה הייתה מאופיינת בשימוש בקונטרפונקט, כמו כן גדל השימוש בכלי מקלדת ובתזמורות.
• מוזיקה בתקופה הקלאסית - 1750-1820, תקופה קצרה אך חשובה ודומיננטית.
• מוזיקה רומנטית - 1820-1920.
• מוזיקה בתקופה המודרנית - מונח המשמש לתיאור של מוזיקה פוסט-רומנטית שהולחנה ומולחנת עד היום, ומוזיקה עכשווית - מוזיקה קלאסית שהולחנה מסוף המאה ה-20 ועד ימינו.

השנים שמצוינות למעלה הן כלליות ואינן מדויקות משתי סיבות: הראשונה, חלק מן הסגנונות היו פעילים במקביל. השנייה, קשה לקבוע מתי סגנון מוזיקלי דועך לחלוטין ומתחלף בסגנון חדש.

קשה לסווג את המוזיקה המערבית הקלה, המבוססת על ג'אז ובלוז, כמוזיקה מערבית טהורה. יש שיאמרו שלמעשה שורשיה של המוזיקה הקלה הם בבלוז ובג'אז, ששורשיהם במוזיקה האפריקאית. אולם גם את תולדות המוזיקה הקלה והג'אז אפשר לחלק לתקופות (הרשימה על פי סדר כרונולוגי):

• ג'אז ובלוז: שורשי הבלוז, בלוז, דיקסילנד ג'אז, סווינג, בופ, פיוז'ן.
• מוזיקה שחורה
• רוק: רוקנרול, רוק פסיכדלי, רוק מתקדם, רוק כבד (הבי מטאל, הארד רוק), פאנק רוק, מטאל, גראנג', נו-מטאל.
• מוזיקה אלקטרונית
• מוזיקה פופולרית
• מוזיקה לטינית

• מוזיקה יהודית
• מוזיקה ערבית
• מוזיקה אפריקאית
• מוזיקה הודית

• מוזיקה בכל הזמנים, ג'יימס גולוויי וויליאם מאן, תרגמה מאנגלית: צילה אלעזר, תל אביב: ספרית מעריב, 1985
• נפתלי וגנר, מוזיקה אז ועכשיו, הוצאת מפה, 2004
• קורט פאהלן, תולדות המוסיקה בעולם, בתרגום יצחק הירשברג, הוצאת עידית, התש"ד 1954