תומאס שלינג
תומאס שלינג (Thomas Schelling; 14 באפריל 1921 - 13 בדצמבר 2016) היה כלכלן אמריקאי ופרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת מרילנד שבארצות הברית, פרופסור שלינג לימד במשך 20 שנה באוניברסיטת הרווארד.
 | |
| תומאס שלינג | |
| לידה | 14 באפריל 1921 אוקלנד, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה | 13 בדצמבר 2016 (בגיל 95) בת'סדה, ארצות הברית |
| ענף מדעי | כלכלה, ניהול סכסוכים, סוגיה חברתית, תורת המשחקים, economics and politics, מלחמה גרעינית |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט | ג'יימס דיוסנברי, וסילי לאונטיף, Arthur Smithies |
| מוסדות | |
| תלמידי דוקטורט | Richard Zeckhauser, Martin C. McGuire, מייקל ספנס, אלי נועם, טיילר קאון, Gustav Ranis |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
פרופסור שלינג זכה בפרס נובל לכלכלה ב-2005 ביחד עם ישראל אומן על "הגברת ההבנה בנושאי עימות ושיתוף פעולה במסגרת תורת המשחקים". הוא גם היה הראשון שהזכיר אפקט הקורבן המזוהה.
ביוגרפיה
עבודות עיקריות
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא הפרק הכתוב לא מובן והשאר חסר.תיאורית הסגרגציה שלא כוונה
ב־1971 פרסם בכתב העת (143–186) Journal of Mathematical Sociology מאמר בשם "Dynamical Models of Segregation"[1] ("מודלים דינמיים של סגרגציה") הדן בדינמיות הקיימת בחלוקת המרחב בין ה"גזעים", מאמר שצוטט רבות.
בעקבות עבודותיו של מורטון גרודזינס (אנ'), ממציא הביטוי "tipping point" בתחילת שנות ה-60, הוא מוכיח באלו תנאים אזור שבו ה"גזעים" מעורבים, יכול להפוך לאזור של הפרדה אפילו אם תושביו לא חפצו בכך. במאמר הוא מראה שהעדפה של יחיד לשכנים יותר דומים לו, או שיחיד שואף לשכנים שונים ממנו, אבל לא "יותר מדי", יכול להביא אותו לשינוי מיקום מגוריו, ולהוביל בהדרגה לסגרגציה טוטלית. שלינג הראה, בשימוש תורת המשחקים, שבהינתן סובלנות מוגבלת, התוצאה הסופית תלויה בשיעור העזיבות, וכמה יישארו: כלומר או סגרגציה, או שאינטגרציית האוכלוסייה תישאר על כנה.
שלינג השתמש במטבעות ניקל ונחושת מונחים על "לוח" (ניר גרפי), המייצגים את האפיונים השונים, וברגע מסוים שינה את מיקומם זה אחרי זה אם היו במצב של "חסר שמחה".
המחזוריות של משוב חיובי לסיבתיות הסגרגציה שהגבירה פגיעה בזכויות, ובהמשך הגברת פגיעה בזכויות שגרמה להעדפה למחיה בנפרד, יכולה להימצא במרבית הקהילות האנושיות. חוקרים הרחיבו תאוריה זו של אבולוציה ספונטנית של קבוצות מעורבות בהינתן "העדפות קלות" לגבי מאפיינים אישיים נוספים כגון: גיל, מין, שפה, נטייה מינית, דת וכו'. מספיק שהתנאים יהיו מתאימים, וברגע שהחל המעגל של הפרדה-פגיעה בזכויות-הפליה-הפרדה, יש לתהליך תנופה עצמאית, ויתארגנו הקבוצות בצורה שלא כוונה תחילה.
בספר שפרסם ב-1978, "Micromotives & Macrobehaviors", כתב את ההשערה שהעדפה לסגרגציה של שתי קבוצות אוכלוסייה שונות והעדפה לאינטגרציה עם אחרים דומים, אינן נבדלות כגורמים המסוגלים לתת הסבר לתופעה של הפרדה מרצון בין שתי הקבוצות: "איך החלטות קטנות והנראות חסרות משמעות של יחידים מובילות לעיתים קרובות לתוצאה רבת השלכות לאוכלוסייה הרחבה".
היום סימולציות מחשבים מדמות מודלים של מערכות אינטראקטיביות: מודלים אלה נבדלים מהמודלים הנחשבים ב"איזון" בכך שהם מפעילים סוגים של אוטומט תאי: מכניסים לתוך המודל דפוסי התנהגות של יחידים, ומדגימים את המצבים השונים של המערכת תחת הפעלת דפוסים אלה, לאחר מספר אינטראקציות.
קישורים חיצוניים
תומאס שלינג, ברשת החברתית Goodreads- תומאס שלינג, באתר פרס נובל (באנגלית)
- תומאס שלינג, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- תומאס שלינג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- תומאס שלינג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
