 | |||||||||||||
| גרפיקה ממוחשבת של המטוס | |||||||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מטוס נוסעים רחב גוף | ||||||||||||
| יצרן | מקדונל דאגלס  | ||||||||||||
| צוות | 2 | ||||||||||||
| נוסעים | 430-511 | ||||||||||||
| יחידות שיוצרו | 0 | ||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
  | |||||||||||||
מקדונל דאגלס MD-12 (באנגלית: McDonnell Douglas MD-12) היה קוד התכנון למטוס נוסעים רחב גוף דו קומתי שתוכנן על ידי מקדונל דאגלס בשנת 1990. לחברה לא היו משאבים מספיקים לפיתוח מטוס כה גדול והפרויקט בוטל.
תכנון המטוס החל בשנת 1990, והוא היה אמור להתחרות בבואינג 747. בנובמבר 1991 חתמה מקדונל דאגלס עם שתי חברות על שותפות בפיתוח המטוס, ובאפריל 1992 פורסמו תוכניות המטוס.
למטוס היו יתרונות רבים על המטוס המוביל באותה התקופה, ה-747, בהם: שתי קומות מלאות (בבואינג 747 הקומה השנייה ממוקמת בשליש הקדמי בלבד), טווח טיסה גדול יותר, ומשקל המראה מרבי גדול יותר.טיסת הבכורה תוכננה לשנת 1995, ומסירת המטוסים הראשונים לשנת 1997.
בעקבות עלויות הפיתוח הגבוהות, עזבה חברת טאיוואן אירוספייס (Taiwan Aerospace) את הפרויקט, מקדונל דאגלס לא יכלה להתמודד עם העלויות הגבוהות לבדה והיא הודיעה באוקטובר 1996 על ביטול הפרויקט.
בואינג עשתה שימוש ברעיון מאוחר יותר במחקר המטוס New Large Airplane שנועד להחליף את ה-747, אך בסופו של דבר רעיון המטוס הדו-מפלסי יושם באיירבוס.
| מטוסי נוסעים תוצרת דאגלס ומקדונל דאגלס | ||
|---|---|---|
| מטוסי מדחף | דאגלס דולפין • DC-1 • DC-2 • DC-3 • DC-4 • DC-5 • DC-6 • DC-7 |  |
| מטוסי סילון | DC-8 • DC-9 • DC-10 • MD-11 • MD-12 • MD-80 • MD-90 • MD-95 | |
