אגדת אבן משעל

אהרון אבן משעל היה יהודי מהעיר תאזה שמאס בתשלום מס הגולגולת - ג'יזיה לשלטונות המוסלמיים (המרינים).

הוא גיבש צבא של יהודים^[2] והצליח להשתחרר משלטון המוסלמים על אזור מגוריו. לאחר מכן, הכתיר את עצמו כ"מלך היהודים" והחל לנהוג במוסלמים כפי שנהגו ביהודים: הוא החשיב אותם לסוג ב', אך נתן להם להתקיים בחסותו ולא הציב בפניהם את אפשרות הגיור או מוות (בניגוד למוחמד עם הקמת דתו החדשה, האסלאם).

הוא אפשר ליהודים לשגשג באלפיהם, בנה לו ולחייליו טירה מבוצרת שממנה התנהל צבאו כמפקדה, והגביל את ישיבת המוסלמים למקומות ייעודיים בשולי החברה^[3] ובכל שנה למלכותו ערך משתה וחגיגות שבמהלכן הורה למוסלמים לספק לו ולאנשיו נשים בתולות עבור ההרמון שלו.

לבסוף, חששו המוסלמים כי יכבוש אבן משעל את כל מרוקו וישים קץ לשלטון האסלאם. יום אחד קם מוסלמי בשם "א-רשיד" שמאס בעריצות של אבן משעל כלפי המוסלמים, הוא אסף 500 לוחמים מוסלמים במטרה לשדוד ולרצוח את אבן משעל שכן "ממונו הרב הוא מקור כוחו". א-רשיד התחזה לעני מרוד (או לפי גרסה אחרת לאישה בתולה שמועלה כמס להרמונו המתרחב של אבן משעל)^[4] והתדפק על דלת הטירה בבקשה למזון ולשתייה, כאשר אבן משעל חס עליו והכניסו בהכנסת אורחים לביתו. בשעת הלילה כאשר ישן המלך היהודי, ניצל זאת א-רשיד השתלט עליו וביחד עם חייליו המוסלמיים, עינה את אבן משעל כדי לדעת היכן מוחבא ממונו ורצח אותו לאחר שזה ענה לו. חלק מהגרסאות מספרת כי עשה זאת בשם "כבוד הנשים המוסלמיות שחולל". א-רשיד ניצל את הממון של אבן משעל ואת התשתית שנותרה אחריו (אמצעי לחימה) כדי לעלות על העיר פאס ולכבושה.

האגדה נחקרה על ידי האקדמאים, פרופסור חיים זאב הירשברג מאוניברסיטת בר-אילן ושנים לאחר מכן גם על ידי הפרופסור אנדרה לוי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב^[5], ומתועדת באתר הפדרציה של יהודי מרוקו^[6] ובאתר "מורשת מרוקו"^[7][8].