אולימפיאדת טוקיו (1964)
אולימפיאדת טוקיו (1964) היא האולימפיאדה ה-18 בעת החדשה. היא נמשכה 15 ימים, מ-10 באוקטובר עד 24 באוקטובר 1964, ובתחרויות במסגרתה השתתפו 5,140 ספורטאים מ-93 מדינות.
 | |
| עיר מארחת | טוקיו, יפן |
|---|---|
| מדינות משתתפות | 93 |
| ספורטאים משתתפים | 5,151 (4,473 גברים, 678 נשים) |
| תחרויות | 163 תחרויות ב-19 ענפים |
| טקס הפתיחה | 10 באוקטובר 1964 |
| טקס הנעילה | 24 באוקטובר 1964 |
| נפתח רשמית על ידי | הירוהיטו, קיסר יפן |
| השביע את המשתתפים | טקאשי אונו |
| השביע את השופטים | יבגני אסנסיו |
| הדליק את הלפיד האולימפי | יושינורי סאקאי |
| האצטדיון הראשי | האצטדיון האולימפי |
האולימפיאדה בטוקיו, הראשונה להיערך על אדמת יבשת אסיה, נערכה בשיאו של הזינוק הכלכלי שחוותה יפן בראשית המחצית השנייה של המאה ה-20. עבור יפנים רבים, אולימפיאדה זו לא רק שסימלה את סיום התקופה שלאחר המלחמה,[1] אלא גם שעצם בחירתה של טוקיו סימלה את חזרתה של יפן אל הבמה העולמית לאחר התבוסה במלחמת העולם השנייה והכיבוש האמריקאי. כמו כן, היא תרמה לפיתוח רשת התחבורה של יפן, עת לקראתה נבנתה בטוקיו מערכת כבישים עיליים מהירים ונחנכה רכבת השינקנסן, שקיצרה את זמן הנסיעה מטוקיו לאוסקה לכארבע שעות, מרחק של 515 ק"מ.[2]
על 93 המדינות שהשתתפו באולימפיאדה לא נמנתה דרום אפריקה, אשר הורחקה מהם בשל משטר האפרטהייד שהונהג גם בתחום הספורט במדינה. זו הייתה האולימפיאדה הראשונה שממנה הורחקה דרום אפריקה.
המכרז האולימפי
| תוצאות מכרז המשחקים האולימפיים 1964[3] | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| עיר | מדינה | סיבוב 1 | ||||
| טוקיו |  יפן | 34 | ||||
| דטרויט |  ארצות הברית | 10 | ||||
| וינה |  אוסטריה | 9 | ||||
| בריסל |  בלגיה | 5 | ||||
העיר טוקיו נבחרה לארח את האולימפיאדה ה-12 שתוכננה להיערך בשנת 1940, אולם זו בוטלה בשל מלחמת העולם השנייה. בכינוס הוועד האולימפי ה-55 שנערך במינכן, מערב גרמניה ב-26 במאי 1959, הוחלט כי מבין טוקיו, דטרויט, וינה ובריסל תהא זו טוקיו שתארח את המשחקים.
אירועים בולטים
המשחקים האולימפיים הונצחו בסרט תיעודי ארוך בבימויו של קון איצ'יקאווה שיצא למסכים ב-1965 והוקרן בצורה מסחרית ברחבי העולם בשם "אולימפיאדת טוקיו" (Tokyo Olympiad).
באולימפיאדה זו הוכנס לראשונה הכדורעף כענף ספורט אולימפי, טורניר לנשים וטורניר לגברים. היה זה משחק הכדור הראשון שבו נשים השתתפו במשחקים האולימפיים. נוסף לכך, הוכנס ענף הג'ודו למשחקים אולימפיים. כמו כן, נוספו שתי תחרויות לנשים באתלטיקה, ריצת 400 מטר ותחרות קרב חמש. בשחייה נוספה תחרות 400 מטר מעורב אישי לנשים וגברים ותחרות שליחים 4x100 מטר חופשי לגברים.
טקס הפתיחה
טקס הפתיחה של האולימפיאדה נערך בהאצטדיון האולימפי בטוקיו. על תחילת המשחקים הכריז קיסר יפן, הירוהיטו, שאף נשא נאום בטקס. מדליק הלפיד, הרץ יושינורי סקארי, נולד בהירושימה ביום הטלת פצצת האטום על הירושימה, 6 באוגוסט 1945.
אתלטיקה
ערך מורחב – אתלטיקה באולימפיאדת טוקיו (1964)
נשים
- האחיות היהודיות מברית המועצות (
) אירינה פרס זכתה במדליית זהב בקרב חמש וטמרה פרס זכתה בשתי מדליות זהב בהדיפת כדור ברזל בפעם השנייה ברציפות ובזריקת דיסקוס. - יולנדה באלאש (
רומניה), זכתה בפעם השנייה ברציפות במדליית זהב בקפיצה לגובה. - אירנה שווינסקה (
פולין) אתלטית יהודיה, זכתה ב-3 מדליות, אחת זהב ו-2 כסף. - מרי ראנד (
בריטניה), זכתה ב-3 מדליות, אחת מכל סוג. - בטי קאת'ברט (
אוסטרליה), זכתה במדליית זהב בריצת 400 מטר, 8 שנים לאחר שזכתה ב-3 מדליות זהב ובסך הכול צברה בקריירה שלה 4 מדליות זהב.
גברים
- אבבה ביקילה (
אתיופיה), היה לאתלט הראשון בהיסטוריה שזכה במדליית זהב בריצת מרתון בפעם השנייה ברציפות. - פיטר סנל (
ניו זילנד), זכה בשתי מדליות זהב, בריצת 800 מטר בפעם השנייה ברציפות ובריצת 1500 מטר. - בוב הייז (
ארצות הברית), זכה בשתי מדליות זהב, בריצת 100 מטר ובריצת שליחים 4x100 מטר ובשתיהן קבע שיא עולם חדש - הנרי קאר ( ארצות הברית), זכה בשתי מדליות זהב, בריצת 200 מטר ובריצת שליחים 4x400 מטר
- מייק לאראבי ( ארצות הברית), זכה בשתי מדליות זהב, בריצת 400 מטר ובריצת שליחים 4x400 מטר.
- אל ארטר ( ארצות הברית), זכה בפעם השלישית ברציפות במדליית זהב בזריקת דיסקוס.
- יוזף שמידט ( פולין), זכה בפעם השנייה ברציפות במדליית זהב בקפיצה משולשת.
- בילי מילס ( ארצות הברית), זכה במדליית זהב בריצת 10000 מטר והיה לאמריקאי היחידי עד כה שזכה להישג זה.
הוקי שדה
התעמלות
נשים
- לאריסה לטינינה ( ברית המועצות), זכתה ב-6 מדליות מהן 2 זהב ובסך הכל צברה בקריירה הארוכה שלה 18 מדליות מהן 9 זהב, 5 כסף ו-4 ארד.
- ורה צ'סלבסקה (
צ'כוסלובקיה), זכתה ב-4 מדליות מהן 3 זהב כולל בתחרות הקרב רב.
גברים
- נבחרת הגברים של יפן (
), שמרה על תוארה בתחרות הקבוצתית. - יוקיו אנדו ( יפן), זכה ב-4 מדליות, מהן 3 זהב כולל בתחרות הקרב-רב אישי ו-1 כסף.
חתירה
- ויאצ'סלב איבנוב ( ברית המועצות), זכה במדליית זהב בפעם השלישית בסירה לחותר יחיד (סקיף).
כדורגל
כדורמים
- נבחרת הונגריה (
), זכתה במדליית זהב בכדורמים.
כדורסל
- נבחרת הכדורסל של ארצות הברית ( ), זכתה בפעם השישית ברציפות במדליית זהב.
כדורעף
- נבחרת הנשים בכדורעף של יפן ( ), זכתה במדליית הזהב.
- נבחרת הגברים בכדורעף של ברית המועצות ( ), זכתה במדליית הזהב.
שחייה
- ערך מורחב – שחייה באולימפיאדת טוקיו (1964)
נשים
- שרון סטודר ( ארצות הברית), זכתה ב-4 מדליות מהן 3 זהב. במשחה ל-100 מטר פרפר ובמשחי השליחות 4x100 מטר חופשי ומעורב בהם קבעה שיא עולם חדש.
- קאתי פרגוסון ( ארצות הברית), זכתה בשתי מדליות זהב. במשחה ל-100 מטר גב ובמשחה שליחות 4x100 מטר מעורב.
- דונה דה וארונה ( ארצות הברית), זכתה בשתי מדליות זהב. במשחה ל-400 מטר מעורב אישי ובמשחה שליחות 4x100 מטר חופשי.
- קתי אליס ( ארצות הברית), זכתה ב-4 מדליות מהן 2 זהב במשחי השליחות ו-2 ארד במשחים האישיים (100 מטר פרפר ו-100 מטר חופשי).
- דון פרייזר ( אוסטרליה), זכתה בשתי מדליות, מהן אחת זהב. הייתה זו המדליה השלישית שלה ברציפות במשחה היוקרתי ל-100 מטר חופשי ובסך הכול צברה בקריירה שלה 8 מדליות מהן 4 זהב ו-4 כסף.
גברים
- דון שולנדר ( ארצות הברית), זכה ב-4 מדליות זהב במשחה היוקרתי ל-100 מטר חופשי, במשחה ל-400 מטר חופשי ובשני משחי השליחים 4x100 מטר חופשי ו-4x200 מטר חופשי.
טבלת מדליות
עשר המדינות שגרפו את מרב המדליות במשחקים האולימפיים 1964:
| מיקום | מדינה | זהב | כסף | ארד | סה"כ |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | ארצות הברית | 36 | 26 | 28 | 90 |
| 2 |  ברית המועצות | 30 | 31 | 35 | 96 |
| 3 | יפן מארחת | 16 | 5 | 8 | 29 |
| 4 | .svg){kind=small} המשלחת הכלל-גרמנית | 10 | 22 | 18 | 50 |
| 5 |  איטליה | 10 | 10 | 7 | 27 |
| 6 |  הונגריה | 10 | 7 | 5 | 22 |
| 7 |  פולין | 7 | 6 | 10 | 23 |
| 8 |  אוסטרליה | 6 | 2 | 10 | 18 |
| 9 |  צ'כוסלובקיה | 5 | 6 | 3 | 14 |
| 10 |  בריטניה | 4 | 12 | 2 | 18 |
מזרח גרמניה ומערב גרמניה יוצגו במשלחת משותפת. משלחת זו ייצגה אותן גם במשחקי 1956 ו-1960.
המשלחת הישראלית
- ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת טוקיו (1964)
לאולימפיאדה זו, שלחה ישראל עשרה ספורטאים ישראלים בלבד, בעקבות הכישלון ברומא החליט הוועד האולימפי בישראל להציג קריטריונים להשתתפות באולימפיאדה. מחצית מהספורטאים הישראלים היו מענף האתלטיקה והשאר בקליעה ושחייה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אולימפיאדת טוקיו (באנגלית)- אתר של הוועד האולימפי
- הדו"ח הרשמי
איתמר קציר ואמיר ענבר, ב-1964, כדי לשים מאחור את הירושימה ונגסקי, ביפן הרימו אולימפיאדה שטרם נראתה, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2019- אולימפיאדת טוקיו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
