אוקסיטנית

אוקסיטנית (Lenga d'òc, Occitan; ‏^ⓘ‏^?‏) היא שפה רומאנית המדוברת באוקסיטניה (דרום צרפת, מונקו ומספר חבלים בספרד ובאיטליה).

אוקסיטנית
occitan, lenga d'òc

מדינות	צרפת, ספרד, איטליה, מונקו
אזורים	אוקסיטניה
דוברים	1,000,000-3,700,000
כתב	אלפבית לטיני, Mistralian norm, classical norm of Occitan, Norme bonnaudienne
משפחה	הודו-אירופית איטלית רומאנית מערבית גאלו-רומאנית אוקסיטאנית
לאום	ניב גאסקונית, ניב אוקסיטנית, מוכר בקטלוניה, ספרד
מוסד	מועצת השפה האוקסיטנית (Conselh de la Lenga Occitana)
קוד שפה	oc
קוד ISO 639-1	oc
קוד ISO 639-2	oci
קוד ISO 639-3	oci
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

ניביה השונים של השפה דומים זה לזה. באזור בו הייתה בעבר השפה האוקסיטנית דומיננטית חיים כיום כ-14 מיליון תושבים. מספר דובריה כשפת אם אינו ברור, אך לפי ההערכות הוא מגיע ל-2 מיליון דוברים בצרפת, איטליה, ספרד ומונקו. בנוסף, עד ל-7 מיליון אנשים מבינים את השפה ברמות שונות של שליטה. מתוכם מספר האנשים הדוברים את השפה בצורה שוטפת אינו עולה על חצי מיליון.

בצרפת, איטליה וספרד השם "Occitan", או "Langue d'oc", הוא השם הכללי הניתן לכל הניבים השונים של השפה.

פרובנסלית הייתה שם נרדף לאוקסיטנית עד לאמצע המאה ה-20, אך מאז היא נחשבת לניב של אוקסיטנית המדובר בפרובאנס.

כל דוברי האוקסיטנית משתמשים בצרפתית כשפתם הרשמית והתרבותית, אך עדיין ניבים אוקסיטניים משמשים למטרות יומיומיות. השם אוקסיטני נגזר מ-Occitanie, שמו הגאוגרפי הישן של חבל לנגדוק. השפה של ימי הביניים נקראת לעיתים קרובות langue d'oc, אשר מציינת שפה המשתמשת ב-oc (מלטינית הוק) כ"כן", בניגוד ללנג'ו ד'ואיל, שהשתמשה ב- oïl (oui מודרני) כ"כן" (מלטינית hoc ille). באזור עצמו השתמשו בעבר בשמות לימוזין ו-Proensal, אך שמות אלה היו מקומיים מכדי לייעד את כל מגוון הניבים. רבים באזור פרובאנס עדיין מעדיפים לקרוא לשפתם פרובנסלית.^[1]