איוו אנדריץ'
איוואן "איוו" אנדריץ' או איבו אנדריץ' (בסרבית בכתב קירילי: Иво Андрић; בסרבו-קרואטית: Ivan Ivo Andrić, 10 באוקטובר 1892, טראווניק בוסניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 13 במרץ 1975, בלגרד, יוגוסלביה) היה סופר ומשורר יוגוסלבי, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1961. כתיבתו עוסקת בחיים בין מזרח למערב, בריקנות, ובניסיון להתגבר על האבסורד באמצעות האמנות. אנדריץ' היה חבר באקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות.
 | |
| לידה | 10 באוקטובר 1892 טראווניק, בוסניה,  האימפריה האוסטרו-הונגרית (היום ב-בוסניה והרצגובינה העצמאית) |
|---|---|
| פטירה | 13 במרץ 1975 (בגיל 82) בלגרד, סרביה,  יוגוסלביה |
| מדינה | הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה  |
| לאום | יוגוסלבי |
| מקום קבורה | בית הקברות החדש של בלגרד |
| עיסוק | סופר |
| מקום לימודים | אוניברסיטת גראץ, אוניברסיטת וינה, הפקולטה למדעי הרוח ולמדעי החברה, אוניברסיטת זאגרב, הפקולטה לפילוסופיה של האוניברסיטה היגלונית |
| שפות היצירה | סרבו-קרואטית, סרבית |
| סוגה | שירה, רומן, סיפור קצר |
| נושאי כתיבה | חיים בין מזרח למערב, ריקנות |
| יצירות בולטות | גשר הדרינה, Devil's Yard, O priči i pričanju, Jelena, the Woman Who Is Not, Bosnian Chronicle, Omerpaša Latas, Ex Ponto, Most na Žepi |
| תקופת הפעילות | מ-1911 |
| בן או בת זוג | Milica Babić-Jovanović (27 בספטמבר 1958–24 במרץ 1968) |
| פרסים והוקרה | פרס נובל לספרות (1961) |
| חתימה |  |
  | |
חייו
אנדריץ' נולד להורים ממוצא קרואטי בכפר ליד טראווניק (שהייתה אז חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית). שמו המקורי היה איוון, אבל הוא נודע בשם החיבה, איווֹ. כשהיה בן שנתיים נפטר אביו. אמו, שלא יכלה לכלכל את המשפחה, שלחה אותו להתגורר עם משפחתה בווישגראד בבוסניה-הרצגובינה (כיום בשטח רפובליקה סרפסקה), עיר השוכנת על נהר הדרינה. נהר זה התפרסם בעקבות ספרו "גשר הדרינה".
למד בווישגראד, סרייבו, וינה, קרקוב וגראץ. התמחה בהיסטוריה בתחום התרבות הבוסנית תחת השלטון העות'מאני וב-1924 קיבל תואר דוקטור. שמו נקשר בתנועת "בוסניה הצעירה" שלקחה אחריות על ההתנקשות בפרנץ פרדיננד הארכידוכס ב-1914. מאוחר יותר, לאחר המלחמה הפך לדיפלומט ושירת בשגרירויות של בירות אירופאיות.
פרסם סיפורים ומסות, ביניהם: "תולדות טרווניק" (בלגרד 1945), "גשר הדרינה" (בלגרד 1945), "חצר השטן" (1954), "תמרורים לצד הדרך" (פורסם לאחר מותו בבלגרד 1977).
ספריו שתורגמו לעברית
- גשר הדרינה, תורגם מגרמנית בידי עדנה קורנפלד, עם עובד, תל אביב, 1959; ובשם גשר על הדרינה, תורגם מסרבית - קרואטית בידי דינה קטן בן-ציון, הוצאת כרמל, 2012.
- סיפורים נבחרים, תרגום - חנה נ’ אדוני, מסדה, רמת גן, 1966.
- אהבה בקסבה, מסרבית קרואטית - דינה קטן בן-ציון, ספרית פועלים, תל אביב, 1990.
- ימי הקונסולים, תרגמה מסרבית קרואטית והוסיפה אחרית דבר - דינה קטן בן-ציון, הוצאת ידיעות אחרונות, תל אביב, 1999.
- העלמה, מסרבית קרואטית - דינה קטן בן-ציון, הוצאת כרמל, 2010.
קישורים חיצוניים
- איוו אנדריץ', באתר פרס נובל (באנגלית)
- יעקב מאסטרו, איוו אנדריץ' - חתן פרס נובל, דבר, 3 בנובמבר 1961
- איוו אנדריץ', פותחים ספר: העלמה, באתר הארץ, 6 בינואר 2010
- רבקה קרן, "העלמה" מאת איוו אנדריץ', להונות את התליין, באתר הארץ, 3 במרץ 2010
- רבקה קרן, "גשר על הדרינה": הגשר שראה כבר הכל, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2012
- איוו אנדריץ', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- איוו אנדריץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
איוו אנדריץ' (1892-1975), דף שער בספרייה הלאומית
איוו אנדריץ', ברשת החברתית Goodreads
