אי-שוויון חברתי

אי-שוויון חברתי מתרחש כאשר משאבים בחברה מחולקים בצורה לא שווה. זה יכול לקרות בשל המגדר, המיניות, הגזע, ההכנסה, המעמד חוקי או בשל רמת ההשכלה של האדם. אי-שוויון חברתי עוסק בדרך כלל בכך שאין שוויון בתוצאה הסופית ועל כך שאין שוויון בגישה להזדמנויות^[1]. הזכויות החברתיות כוללות את שוק עבודה, מקורות ההכנסה, שירותי הבריאות וחופש הביטוי, החינוך, הייצוג הפוליטי והיכולת להשתתף בחברה.^[2]

אי-שוויון חברתי שונה מאי-שוויון כלכלי. המצב של אי-שוויון כלכלי מתייחס לפערים שנובעי מחלוקת של נכסים כלכליים ושל ההכנסה. בעוד שאי-שוויון כלכלי נגרם מחלוקה לא שוויונית של ההון בחברה, אי-שוויון חברתי קיים משום שהיעדר של הון באזורים מסוימים מונע מהאנשים שגרים באותו האזור להשיג דיור, שירותי בריאות והזדמנויות אחרות אשר זמינים לאוכלוסייה העשירה בחברה. לדוגמה, מכיוון שארצות הברית היא חברה קפיטליסטית, תחרותית ואשר מונעת מאוד מהמסחר, אי-שוויון הכלכלי ואי-שוויון החברתי קשורים זה בזה ומשפיעים זה על זה מאוד בחברה האמריקנית.

אי שוויון חברתי – דיגיטלי הוא מצב שבו יש פער דיגיטלי בין אוכלוסיות שונות בעולם. הוא מתבטא בהבדלי מגדר, גזע ומעמד בגישה לטכנולוגיות מידע ובאופן גובר ביכולת להשתמש בהן. אי שוויון חברתי דיגיטלי נוצר כאשר אנשים פעילים יותר בחייהם החברתיים בתחום הדיגיטלי ובכך נהנים מיתרונות על פני אוכלוסיות מוחלשות. אי שוויון חברתי – דיגיטלי מתקיים בשני מובנים. המובן הראשון מתקשר לפער הנוצר ברמה הדיגיטלית בעקבות נגישות שונה לטכנולוגיות תקשורת בין מדינות ברמות פיתוח שונות ובתוך מדינות. המובן השני נוגע לפער הדיגיטלי העוסק במיומנות עצמה – רמת ההשתתפות של אנשים שונים בזירות דיגיטליות, והמיומנות שלהם בשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות לייצור תוכן דיגיטלי. לדוגמה, מחקרים מראים כי אוכלוסיות מוחלשות כלכלית עשויים להשתמש באינטרנט בצורה פחות אינטנסיבית מאשר קבוצות חזקות יותר בחברה^[3].

רשתות חברתיות מהוות חלק חשוב מחיינו. אי השוויון החברתי נוכח ברשתות החברתיות. אנשים בעלי מעמד חברתי-כלכלי גבוה יותר בחברה נוכחים ביותר רשתות חברתיות, ובעלי כישורי אינטרנט עדיפים יותר גם הם נוכחים יותר באותן רשתות^[4]. בנוסף, שימוש ברשתות החברתיות עלול ליצור פער חברתי משמעותי מכיוון שהנוכחות ברשתות אלו חיונית כיום בתחומי חיים רבים ובכלל זה בשוק העבודה^[5]. מחקרים המבוססים על נתונים שנאספו מרשתות חברתיות, שאינם מודעים לתת-הייצוג ברשתות של אנשים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר, עלולים כתוצאה מכך לשקף את תפיסותיהם של שכבות אמידות יותר באוכלוסייה ולא לייצג את תפיסותיהם של שכבות אמידות פחות^[4].