אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד

אלפונסו נולד במדריד, והוכרז כמלך ספרד ביום הולדתו, מאחר שאביו אלפונסו השנים-עשר מת ששה חודשים לפני כן. אמו של אלפונסו, מריה כריסטינה, ארכידוכסית אוסטריה, בתם של קרל פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה ואליזבת פרנציסקה, ארכידוכסית אוסטריה, שלטה בפועל כעוצרת עד 1902 (ולפני הולדת בנה, שימשה מושלת בשם בתה, מרסדס, נסיכת אסטוריאס).

ב-31 במאי 1906 התחתן אלפונסו עם הנסיכה הבריטית ויקטוריה אאוחניה פון באטנברג. כשחזרו מחתונתם, מחבל אנרכיסט השליך לעברם פצצה שהוחבאה בזר פרחים. אלפונסו ואשתו יצאו ללא פגע מניסיון ההתנקשות, אך 24 בני אדם נהרגו. לזוג המלכותי היו שתי בנות וחמישה בנים (אחד מהם נולד מת). כמו כן היו לאלפונסו שלושה ילדים מחוץ לנישואים.

במשך מלחמת העולם הראשונה, בהיותו ראש מדינה נייטרלית, ארגן יוזמה שאיפשרה להפגיש שבויי מלחמה משני המחנות עם בני משפחותיהם.

בשנת 1923 תפס הגנרל פרימו דה ריברה את השלטון בהפיכה צבאית והנהיג משטר דיקטטורי בספרד. המלך אלפונסו הכיר בשלטונו ומינה אותו לראש ממשלה. בסוף שלטונו של דה ריברה המדינה נקלעה למשבר כלכלי, והוא איבד את תמיכת הציבור, עד שפרש בינואר 1930. בעקבות כך נפגע קשה גם מעמדו של המלך אלפונסו.

ב-12 באפריל 1931 התקיימו בספרד בחירות מוניציפליות, בהם זכו הרפובליקנים בהישגים משמעותיים בערים המרכזיות. באותה עת גם התקיימו בערים הגדולות הפגנות גדולות נגד המלך ובעד רפובליקה. המלך אלפונסו, שאך בנס שרד ניסיונות קודמים להדיחו מכסאו, הרגיש שנשאר רק עם מעט תומכים ולפיכך, ברח אל מחוץ למדינה. אלפונסו פרסם הודעה קצרה בה מסר שהוא מרגיש שבאופן זמני אינו זוכה לתמיכת בני עמו. הוא הודיע שאינו מוותר על כסאו, שאינו רק שלו, אלא נובע מזכויות שהצטברו על פני ההיסטוריה, אשר עתידה לדרוש ממנו דין וחשבון, ולכן הוא רק משהה את השימוש בסמכויותיו. הוא טען שהיה לו מספיק כח כדי להילחם במתנגדיו אבל העדיף לעזוב כדי למנוע שפיכות דמים של בני עמו^[1].

ביום יציאתו לגלות ברומא, ה-14 באפריל 1931 ספרד הוכרזה כרפובליקה הספרדית השנייה^[2]. בשנת 1936 מת אלפונסו קרלוס, דוכס סן חיימה, ואלפונסו הוכר על ידי הלגיטימיסטים הצרפתים כאלפונס הראשון, מלך צרפת ונווארה. בנוסף, מיעוט מהתנועה הקרליסטית הכיר באלפונסו כראש התנועה.

לאחר ניצחונו של פרנסיסקו פרנקו במלחמת האזרחים בספרד הוכרזה ספרד באופן רשמי כממלכה, אולם למרות עובדה זאת פרנקו לא החזיר את אלפונסו לכסאו והעדיף לשלוט בספרד כעוצר. אלפונסו נפטר במקום גלותו ברומא ונטמן שם. לאחר מותו של פרנקו בשנת 1975, הוכתר למלך נכדו של אלפונסו, חואן קרלוס הראשון.בשנת 1980 הועברה גופתו למנזר המלכותי של סן לורנצו הסמוך למדריד.

ב-31 במאי 1906 התחתן אלפונסו עם ויקטוריה אאוחניה, נסיכת בטנברג, בתם של הנרי, נסיך בטנברג וביאטריס, נסיכת הממלכה המאוחדת, בתה של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת, ממנה נולדו לו 7 ילדים:

• אלפונסו, נסיך אסטוריאס (1907–1938)
• האינפנטה חיימה, דוכס סגוביה (1908–1975)
• באטריס, נסיכת ספרד (1909–2002), התחתנה עם אלסאנדרו טורלוניה, נסיך סיוויטלה-ססי החמישי
• פרננדו, נסיך ספרד (1910)
• מריה כריסטינה, נסיכת ספרד (1911–1996), התחתנה עם אנריקו אאוגניו מארונה-סינצאנו, רוזן מארונה הראשון
• חואן, רוזן ברצלונה (1913–1993), אביו של חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד
• גונזאלו, נסיך ספרד (1914–1934)

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלפונסו השלושה עשר

• אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אלפונסו ה-13, (1886-1941), מלך ספרד, דף שער בספרייה הלאומית