אמנון לין

אמנון לין נולד בשם אמנון לינקובסקי לחווה ודודיה (דוד) לינקובסקי (לימים, לין), חברים בתנועת השומר הצעיר וממקימי קיבוץ משמר העמק. הוא למד במוסד החינוכי של הקיבוץ.

היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" בין השנים 1940–1942, עת הצטרף לפלמ"ח. בעת אימון בשורות הפלמ"ח נפצע קשות ושוחרר. בשנת 1945 פגש את רות, בתו של אבא חושי ונשא אותה לאישה.

במהלך השנים החלים במידה רבה מפציעתו ושב ולפעילות הדרכה בהגנה. במלחמת העצמאות עבר קורס קצינים, ולאחריו שירת כקצין בחטיבת כרמלי. השתתף בקרבות לשחרור חיפה, במבצע ברוש בו נפצע, והתנדב אחר כך ליחידת נחיתה בחיל הים במסגרתה לחם במבצע חורב. למד משפטים בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה.

בין השנים 1951–1969 היה חבר מפא"י. בעקבות היכרותו עם פעילותו של חותנו, אבא חושי, לשילוב בני החברה הערבית בהסתדרות - מדיניות אותה קידם לעיתים במועצת פועלי חיפה, בניגוד לעמדות הוועד הפועל בתל אביב - נרתם גם לין לקידום הנושא. בין השנים 1951–1965, לאחר שחרורו מהצבא, מונה לקדם את פעילות ההסתדרות בקרב הציבור הערבי, באמצעות ברית פועלי ארץ ישראל, באזור הגליל המערבי, מחיפה וצפונה. במהלך תקופת כהונתו בתפקיד, התלונן לין כי ראשי המחלקה הערבים ובכירים במפא"י מתנכלים לפעילותו בשל קשריו עם חושי ומדיניות השילוב אותה קידם. בישיבה בה הוחלט על סיום תפקידו נכחו ראשי המחלקה הערבית בהסתדרות - ראובן ברקת ואליהו אגסי, מזכ"ל ההסתדרות מרדכי נמיר, שרי הממשלה פנחס לבון ומשה שרת וראש הממשלה דוד בן-גוריון - שהוביל את הקו שגרס כי יש להפריד את הערבים מפעילותה הכללית של ההסתדרות.

גם לאחר פיטוריו מתפקיד זה, המשיך לין את פעילותו במסגרת המחלקה הערבית של ההסתדרות במועצת פועלי חיפה. עיקר מאמציו כוונו להשוואת שכרם של הפועלים הערבים לזה של היהודים בעירייה ובמפעלי האזור, במקביל לדרישה ממוסדות ההסתדרות לאפשר את קליטת הפועלים הערבים כחברים שווי זכויות בהסתדרות^[1]. בין השנים 1965–1969 שימש כראש המחלקה הערבית הארצית.

בשנת 1966 שימש מתאם האגודה היהודית-ערבית בישראל.

ב-28 בינואר 1967 החל לין לכהן בכנסת ה-6 מטעם המערך. בשנת 1974 נבחר לכנסת השמינית וכיהן ברציפות עד הכנסת ה-11. בשנת 1977 הקים את "התנועה למען חיפה והצפון" ואת מפלגת "לעם"; אחת הסיעות שייצרו, בהצטרפותן יחד, את תנועת הליכוד. בשנת 1982, עזב את הליכוד, יחד עם יצחק פרץ ושאר חברי "התנועה למען חיפה והצפון", והצטרף למפלגת העבודה. לין התנגד להסכם אוסלו וראה בו מספר בעיות, בהן הרעיון שביכולתו של יאסר ערפאת להצהיר על סיום הסכסוך^[2].

בכנסת ה-11 שימש יו"ר ועדת המשנה לענייני הממשל האזרחי ביהודה ושומרון.

בשנת 1978 התמודד על ראשות עיריית חיפה, אולם הפסיד לאריה גוראל^[3].

אחרי שפרש מהפוליטיקה המשיך להתראיין, עסק רבות בחקר הציבור הערבי-ישראלי, והזהיר מפני תהליכי ההקצנה שחלים בחברה^[4].

התגורר בחיפה וקיבל את אות יקיר העיר^[5]. היה אב לשני בנים, פרופ׳ שי לין וד"ר רן לין, אורולוג, ובת אחת – עו"ד ארנה לין.

נפטר ב־21 ביולי 2016 ונקבר בבית הקברות כפר סמיר^[6]. אשתו רות נפטרה ב-20 באפריל 2018 ונטמנה לידו^[7].

• אמנון לין, בטרם סערה - יהודים וערבים בישראל בין תקוות לאכזבות, הוצאת דביר, 1999.

לקריאה מקוונת: כאן

• עודד מארק, ההסתדרות והציבור הערבי בישראל, מחברות מחקר לחידוש התאוריה הביקורתית בישראל, הוצאת דרור לנפש 2018
• אמנון לין, אגרת בכחול לבן מס' 2 - האמת על מהות האיבה הערבית הבלתי מתפשרת עם זכות הקיום של מדינת ישראל יהודית דמוקרטית, הפורום לחשיבה מדינית על שם ד"ר ראובן הכט, חיפה.

מדיה וקבצים בנושא אמנון לין בוויקישיתוף

• אמנון לין, באתר הכנסת
• אמנון לין, באתר כנסת פתוחה
• ראיון של אמנון לין לפלג לוי בערוץ היוטיוב של עמותת "תולדות ישראל" לתיעוד דור תש"ח, 21 ביולי 2016
• עופר אדרת, חבר הכנסת לשעבר אמנון לין מת בגיל 92, באתר הארץ, 23 ביולי 2016
• אלי אלון, הלך לעולמו ח"כ לשעבר אמנון לין, באתר News1 מחלקה ראשונה, 24 ביולי 2016
• אמנון לין (1924-2016), דף שער בספרייה הלאומית