אריאל זילבר

ראשית חייו

זילבר נולד בתל אביב לזמרת בת ליוצאי תימן ברכה צפירה ולכנר הפילהרמונית בן עמי זילבר (בנו של הצייר אריה זילבר יליד לטביה, ממייסדי תל אביב). זילבר הוא אחיה למחצה של הזמרת נעמה נרדי מצד האם. בגיל 5 נשלח לגור כילד חוץ בקיבוץ גן שמואל ושב לגור עם הוריו רק בגיל 16. גם אחותו נעמה גדלה כילדת חוץ במספר קיבוצים ולא עם הוריה. בנעוריו למד בפנימיית "הדסים", אולם הנהלת המוסד סילקה אותו לאחר שפוצץ נפל תחמושת בחדרו. בתקרית זו נקטעה כף רגלו.^[2]

תחילת דרכו המוזיקלית

זילבר החל ללמוד מוזיקה אצל ד"ר צבי קרן ובאקדמיה למוזיקה.בשנת 1964 החל בקריירה מוזיקלית. הוא נסע לאנגליה ואחר כך לצרפת, שם זכה להצלחה בעיקר ככותב מוזיקה לפרסומות. בתקופה זו הקליטו משיריו צמד "העופרים". זילבר עבר בשנת 1968 לצרפת, שם הלחין שירים ל-צמד העופרים, אז בשיא הצלחתם. העופרים הקליטו שניים משיריו: "Let’s Try" ו"Purple Eyes". בזכות צמד העופרים הפך למלחין ג'ינגלים מבוקש בצרפת והלחין שירים לזמרות הצרפתיות פרנסואז ארדי,^[3] ורג'ין (רג'ינה זילברברג) (צר').^[4]

בשנת 1971 כתב למבצעים שונים, ביניהם "הגשש החיוור", תיקי דיין, אילנה רובינא והלחין את פסקול הסרט "לאן נעלם דניאל וקס?" (שבו גם הופיע זילבר בתפקיד אורח). בסרט של אברהם הפנר הופיע לראשונה השיר אגדה יפנית ועוד מספר שירים שנכללו לימים בתקליטו הראשון (1976).

בשנת 1971 הקליט תקליטון בכורה בצרפת ובו שני שירים: "Movie Instead" ו-"When It's Time". התקליטון לא זכה לפריצה המיוחלת מחוץ לישראל, אך השיר "Movie Instead", שהיה שיר רוק פרוע ביחס למה שהיה מקובל בישראל, זכה להצלחה במצעד הפזמונים הלועזיים בישראל. כמו כן פרסם בישראל את הסינגל "שמש שמש". בשנת 1973 שב לישראל, אחרי שהקליט (וגנז) אלבום ראשון באנגלית.

להקות "תמוז" ו"ברוש"

בשנת 1974 הצטרף זילבר ללהקת "תמוז", ובמסגרתה ביצע מספר שירים שאותם הלחין, בהם "ככה את רצית אותי" ו"הולך בטל", וכן היה שותף (עם שלום חנוך) להלחנת השיר "סוף עונת התפוזים".

בשנת 1976, בעקבות מריבות בין חברי הלהקה והצלחתו הגדולה של להיטו "רוצי שמוליק" (מילים ולחן: שמואל צ'יזיק), שלדעת שאר חברי הלהקה לא התאים לה, עזב זילבר את הלהקה ויצא למסע הופעות שנפסק כעבור זמן לא רב. באותה שנה יצא לאור אלבומו הראשון, "אריאל זילבר",^[5] שזכה להצלחה רבה והביא לזכייתו בתואר זמר השנה במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג' לשנת תשל"ו. השיר "רוצי שמוליק" זכה באותו מצעד בתואר "שיר השנה". באלבום היו להיטים נוספים, בהם "שמש שמש" ו"בטי בם".

לאחר מכן הקים את להקת ברוש (על שם השיר "ברוש", אותו הלחין) כלהקת ליווי להופעותיו, ואיתה הקליט את אלבומו השני "אריאל זילבר ולהקת ברוש" (1978).^[6] בין שירי האלבום היו "תן לי כוח" שאיתו התחרה זילבר בפסטיבל הזמר והפזמון של אותה שנה, גרסה ארוכה של "שמש שמש", "ישראלים מצחיקים" מתוך סרט המתיחות בשם זה, וגרסה מחודשת לשירה של להקת תמוז "אהבה שקטה".

פרישתו מעולם המוזיקה והחזרה

כעבור זמן לא רב פרש ממוזיקה^[7] לשם מגורים בכפר ועבודה במשתלה, שממנה הגיח לפרקים כדי להלחין מספר שירים לפרסומות כמו "צריך פיס בחיים" ו"פרמה שארפ - סכיני גילוח". בנוסף הופיע בפסטיבלי ילדים בהופעות יחיד.

בשנת 1983 שב למרכז הבמה כאשר הקליט את שירו של שמואל צ'יזיק "בחברה להגנת הטבע", שהיה להיט גדול, יחד עם שירים נוספים כמו "הנה אנו המיואשים", "אני שוכב לי על הגב" (יעקב רוטבליט/גדעון אלרן), "התמהוני" (לחן: להקת באפ הגרמנית) ואחרים. השירים נכללו במיני-אלבום "אריאל זילבר" שיצא באותה שנה. למרות הצלחת השירים העדיף זילבר לשוב ולפרוש ועבר לגור במצפה מתת בגליל, כשהוא מגיח לפרקים להופעות, להופעות איחוד "תמוז" ולכתיבת שירים עבור "הגשש החיוור" לתוכניתם "בעבור חוקן דולרים" שבה נכלל מערכון מוזיקלי שנכתב על ידי יהונתן גפן וזילבר בשם "פסטיבל שירי דיכאון". זילבר הלחין באותה תקופה את השיר "שרית הספרית" ללהקת הנח"ל, ולגלי עטרי הלחין שני שירים למילים של רחל שפירא: "אסמרלדה" ו"נפאל".

בקיץ 1987 הוציא את תקליט השדרים "זאב בודד ביער" שאת מילותיו כתב ביחד עם זאב טנא.

בשנת 1989 הקליט את האלבום "בה-דה-די-דיאה" שבו נכללו ארבעה שירים מעזבונו של שמואל צ'יזיק ובהם "סיפור אהבה" ו"לעולם". להיטי התקליט היו "ואיך שלא" ו"מיליארד סינים" (תרגום של יהונתן גפן לשיר "Et Moi Et Moi Et Moi" של הזמר הצרפתי ז'אק דיטרון), שבקליפ שלו בתוכנית האירוח "סיבה למסיבה" השתתפו רבקה מיכאלי וגבי גזית. שיר בולט נוסף הוא "יש לי מילים", אך בין הפצתו לרדיו ובין הופעת האלבום בשוק עבר זמן רב מדי, והמומנטום אבד. באותה שנה נפטרה אמו של זילבר. תוכניות למופע בעקבות התקליט לא עלו יפה וזילבר המשיך בהלחנת שירים למבצעים אחרים.

שנות ה-90 של המאה ה-20

בשנת 1990 יצא אוסף התקליטורים הראשון של זילבר בחברת "התקליט חיפה", שהכיל בעיקר שירים מהתקליט השני שלו עם להקת ברוש.

בשנת 1991 יצא אלבומו "שבועיים בעיר זרה". שיר הראפ "להתראות במבול הבא (אוזון דאנס)" (שיר מחאה בנושא איכות הסביבה, אחד משירי הראפ העבריים הראשונים), שאמור היה להיות הלהיט שידחף את האלבום, הופץ לרדיו כשנה לפני כן. בדומה למקרה של אלבומו הקודם, הזמן הרב שחלף מאז ועד ליציאת האלבום לחנויות גרם לאיבוד המומנטום. בעקבות זאת התראיין זילבר לעיתונות הכתובה והודיע על אי אמון בחברות התקליטים הממוסדות. עוד כלל האלבום את השיר "ויהי ערב ויהי בוקר" (מילים: אהוד מנור, עיבוד: אריאל זילבר ונחום פרפרקוביץ') שהקליט עם להקות צה"ל כשיר השירותרום 1990.

בשנת 1992 הצטרף כנגן לתוכנית "מסיבת גן". מעט לאחר מכן הכריז כי אין לו עניין במוזיקת רוק והחל לעבוד על האלבום מסך עשן שיצא רק בשנת 1999, 7 שנים לאחר שהחל לעבוד עליו. האלבום, שזכה להצלחה ביקורתית, כלל מוזיקה ערבית וישראלית מקורית, ולהיטיו היו "מסך עשן" ו"נינה".

בשנת 1993 התארח בפרק לחנוכה של התוכנית "פרפר נחמד". באותה שנה השתתף בקלטת "עולם יפה יותר" המבוססת על להיטיו של זילבר.בשנת 1996 שיחק בסרטו של הבמאי יגאל בורשטיין, "אושר ללא גבול", את דמותו המודרנית של הפילוסוף ברוך שפינוזה המתגורר בשיכון בחולון.

העשור הראשון של המאה ה-21

בשנת 2001 יצא אלבום אוסף שני לזילבר, "ללכת עמך", שכלל שירים נדירים, שירים שהתפרסמו בעבר וכן שני שירים חדשים, "ללכת עמך" של יעקב אורלנד ו"אנחנו מכירים אותך" של אהוד מנור. האוסף לא כלל את להיטיו הגדולים ביותר של זילבר והתקבל בתגובות מעורבות, אך בכל זאת זכה להצלחה. באותה שנה פורסם הסינגל הראשון מתוך הפרויקט "תולדות המים - שירים לאחרים" של דני סנדרסון, "בדיעבד", שבוצע בידי זילבר והצליח במצעדי הפזמונים.

בשנת 2005 יצא אלבומו השביעי, "אנבּל", שכלל שירי אהבה וזוגיות המושפעים מהמוזיקה האתיופית, לצד שירים העוסקים במישרין ובעקיפין בנושאים פוליטיים, בהם חידושים לשירי מחאה של נעמי שמר ("כריש") ובוב דילן. בתקופה זו חזר בתשובה והפך לחסיד חב"ד. בראיונות סיפר כי החזרה בתשובה נבעה מהכרה כי המתנחלים הם החלוצים של ימינו, ובעיקר בעקבות ביצוע תוכנית ההתנתקות, אותה חווה באופן אישי לאחר שעבר כצעד מחאתי לגור בגוש קטיף.^[8][9][10]

בשנת 2008 יצא אלבומו השמיני "פוליטיקלי קורקט", אלבום המכיל את כל שירי המחאה החדשים שלו (כגון "יהודי לא מגרש יהודי", "הגירוש" ו"יש דין ויש דיין").^[11] מפיצי התקליטורים סירבו להפיץ את התקליטור בחנויות. בעקבות כך, החל זילבר למכור את הדיסק בעצמו, באופן אישי דרך אתר האינטרנט שלו.

העשור השני של המאה ה-21

בתחילת שנת 2011 חתם זילבר על חוזה שיווק עם חברת ההפצה "התו השמיני". באותה שנה יצא סרט דוקומנטרי בשם "אני והזילבר". את הסרט ביים רועי זילבר, בנו של אריאל, והוא עוסק ביחסים בין השניים.

בשנה זו זכה אריאל זילבר בבוררות נגד להקת "הדג נחש" והתקבלה טענתו ששירם "מה נעשה" מבוסס על הלחן של שירו "ואיך שלא". כתוצאה מכך קבע שופט בית המשפט העליון בדימוס, תיאודור אור, כי הלהקה תפצה את זילבר ב-100,000 ש"ח והשיר "מה נעשה" לא יושמע בתחנות הרדיו.^[12]

בשנת 2013 הוציא זילבר את אלבומו התשיעי, "העטלף והתרנגול", ובו עשרה שירים מלחניו ומלחני הרב יצחק גינזבורג למילים מקוריות ומילים מהמקורות.

בשנת 2015 הוציא זילבר את הסינגל "לאן פנתה אהבתנו" בהפקתו של דני קרק (פילוני), אשר נכנס למצעדי הפזמונים.

בשנת 2017 הוציא זילבר את הסינגל "רפאנו השם" עם מקהלת "ידידים" העולמית. החל משנה זו משתתף זילבר במופעי צמאה. זילבר הקליט מספר שירים מניגוני חב"ד, ובהם: "ופרצת" ו"עוצו עצה".

בשנת 2019 הוציא את האלבום "בשמחה".^[13]

שנות ה-20 של המאה ה-21

ב-2020 הוציא את השיר "הוא היה אומר". את השיר הלחין זילבר על מילים ממשנה במסכת אבות.

בפברואר 2021 הוציא את "מקלות בגלגלים" למילים שכתב וללחן של גדעון אלרן. במרץ של אותה השנה הוציא את "גבעת כח". את השיר הלחין זילבר על מילים של אברהם גורביץ'.^[14]

באוקטובר 2022, התאחד זילבר עם להקת ברוש להופעה בפסטיבל התמר וב"קו רקיע".^[15]

• בינואר 2014 הוכרז זילבר כזוכה בפרס מפעל חיים של אקו"ם לשנת 2013. מנימוקי השופטים: "יצירותיו של זילבר בולטות במקוריותן וחדשנותן, תוך שהוא משלב אלמנטים אתניים וסגנונות מוזיקליים חדשים. ניכר כי זילבר הגדיר מחדש את המיינסטרים כשהוא מקרב את השוליים למרכז". בעקבות ביקורת מהשמאל על עמדותיו הפוליטיות של זילבר (ראו להלן) שונה שם הפרס וב-3 בפברואר הוענק לו פרס על תרומתו למוזיקה, ולא על מפעל חיים.^[16] בנאומו בטקס קבלת הפרס השמיע זילבר ביקורת על אקו"ם בעקבות ההחלטה למנוע ממנו פרס על מפעל חיים בשל דעותיו, וקרא לפירוק אקו"ם.^[17]
• בינואר 2016 הודיע ארגון אמני ישראל על הענקת פרס מפעל חיים לזילבר.^[18]

בשנת 2001 התבטא זילבר בריאיון ל"ידיעות אחרונות"^[19] בצורה בוטה כלפי הומוסקסואלים, קיבוצניקים, שמאלנים וערבים ועל כך ספג ביקורת ציבורית חריפה. שלמה גרוניך ביטל בתגובה את הופעתם המשותפת במסגרת פסטיבל הפסנתר.^[20] בשנת 2003 השתתף בתשדיר בחירות של רשימת "האיחוד הלאומי". בשנת 2008 הביע חרטה על כמה מאמירותיו, בריאיון טלוויזיוני לארז טל. עם זאת הביע שם את התנגדותו לדמוקרטיה הישראלית, ותמך בגירוש ערבים, בהשלטת ההלכה היהודית ובהקמת הסנהדרין.^[21]

בחודשים שקדמו לביצוע תוכנית ההתנתקות ובמהלכה היה זילבר אחד הבולטים במוחים נגד התוכנית.^[22] הוא העביר את ביתו לאלי סיני והופיע מחוץ למחנה שבו התכוננו כוחות צה"ל והמשטרה לביצוע הפינוי. פעולותיו זכו לחשיפה נרחבת בתקשורת, בעוד שיריו מושמעים פחות מבעבר. בעשור הראשון של המאה ה-21 הקליט מספר שירי מחאה שכוונו נגד מבצעי התוכנית וממשלת "קדימה" (בהם "יהודי לא מגרש יהודי",^[23] "יוללה",^[24] "יש דין ויש דיין"). השירים הכלולים באלבום "אנבל" משנת 2005 בוטים פחות ("יש לי", "בריון השכונה", "כריש"). לאחר ההתנתקות הופיע בכנס של "המטה העולמי להצלת העם והארץ" בביצוע של המנון נטורי קרתא "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים".^[25] בבחירות לכנסת ה-17 חיבר, הלחין ושר זמריר למפלגת חזית יהודית לאומית של ברוך מרזל.^[26]

בשנת 2007 פרסם את השיר "קומי" שכתבה מנורה חזני, בתמיכה לעלייה מחדש לחומש.^[27] באותה שנה השתתף בקמפיין של "הוועד למען הדמוקרטיה" שלפיו אם ברצון הממשלה לשחרר מחבלים רוצחי יהודים, אזי צריך לשחרר גם את יגאל עמיר.^[28] בתגובה נשמעו קריאות להחרמה אמנותית רשמית או עקיפה של זילבר, בין השאר על ידי נורית דאבוש, דוד בן בסט, עופר נחשון ועמנואל רוזן. הזמר שי גבסו ביטל את הופעתם המשותפת שתוכננה לפסטיבל הפסנתר. מאידך טען יהלי סובול שאסור להחרים את שיריו של זילבר, ודן תורן כינה את זילבר "זמר שנשבה" וטען כי הבעיה נעוצה במארגני הקמפיין.^[29]

בשנת 2009 הצטרף זילבר למפלגת הימין ארץ ישראל שלנו והיה אמור להיות משובץ באחד מ-4 המקומות הראשונים ברשימת המפלגה לכנסת,^[30] הוא אף החל להופיע בחוגי בית של המפלגה, אך עקב הצטרפות התנועה לאיחוד הלאומי נדחק הצידה והפסיק את פעילותו. בשנת 2010 פרסם את שירו "אוֹ קָנֹה", שבו קרא להעדפת קנייה מיהודים ועבודה עברית (הלחן המקורי הוא של הרב יצחק גינזבורג),^[31] ובשנת 2011 פרסם את שירו "כהנא צדק", שבו הביע תמיכה מאיר כהנא ובדעותיו.^[32] הוא התבטא בזלזול כלפי המחאה החברתית וטען שמערכת אכיפת החוק מתנכלת למרגלית צנעני בגלל דעותיה.

בשנת 2017 פרסם שיר המביע תמיכה בחייל אלאור אזריה.^[33] בשנת 2019 השתתף בהפגנה מול בית היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כחלק ממחאות תמיכה בראש הממשלה בנימין נתניהו,^[34] ובנובמבר אותה שנה הלחין ועיבד שיר המשבח את פעולותיו של בנימין נתניהו וטוען לחפותו.^[35][36]

בשנת 2023 תרם כסף לקמפיין השחרור של עמירם בן אוליאל, שהורשע ברצח משפחת דוואבשה. "תרמתי כסף כי הוא חף מפשע", טען זילבר, ואף הוסיף כי "השופטים צריכים לשבת בבית הסוהר, הם חבורת אנשים רעים".^[37] על רקע אמירותיו, הודיעו שלום חנוך, אביב גפן וארכדי דוכין כי הם מבטלים את השתתפותם במופע שתוכנן לרגל יום הולדתו ה-80 של זילבר.^[38]

מאשתו הראשונה, מאירה, יש לו בן אחד.

ב-1984 התחתן בשנית עם שושנה (בתו של שלמה קאלו, נפטרה ב-11 בספטמבר 2023^[39]), ונולדו להם שלושה ילדים.

מתגורר בגיתית בבקעת הירדן.

סינגלים ושירי מחאה

• להרים ת'ראש - שיר עבור אלאור אזריה, 2017
• כביש 5 - שיר של מומעצה אזורית שומרון יחד עם ילדי מקהלת לשם עלי זהב, 2018^[40]
• אנחנו מכירים אותך, 2019
• אז אמר האחר, 2019 - שיר קריקטורי
• בנימין ידיד ה' - שיר תמיכה בבנימין נתניהו, 2019
• עברנו את פרעה - ביצוע ווקאלי יחד עם אורי פלק שיר של מאיר אריאל, 2020
• רצון העם, 2020 - שיר מחאה נגד מערכת המשפט
• כוכב מהבהב, 2020 מילים של יאיר מדינה הלוי
• טרף קל, 2020
• הוא היה אומר, 2020
• מקלות בגלגלים, 2021
• גבעת כח, 2021
• בנימין ידיד ה' - בשיתוף עם פרויקט 315, 2022
• מה זה עולה לך לחלום - עם יקיר ששון, 2022^[41]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אריאל זילבר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אריאל זילבר

• אתר האינטרנט הרשמי של אריאל זילבר

• אריאל זילבר, סרטונים בערוץ היוטיוב
• אריאל זילבר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• אריאל זילבר, באתר שירונט
• אריאל זילבר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אריאל זילבר, באתר Yandex.Music (ברוסית)
• אריאל זילבר, באתר Discogs (באנגלית)
• אריאל זילבר, באתר Songkick (באנגלית)
• אריאל זילבר, באתר Tab4u
• אריאל זילבר, דף שער בספרייה הלאומית
• אריאל זילבר, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• עדי גרסיאל, עצמאי בשטח, באתר ערוץ 7, 22 בספטמבר 2005
• "אריאל זילבר: המוזיקה ניצחה את הקנאות": פודקאסט להאזנה של תוכנית הרדיו "גיבור תרבות" בהגשת יונתן גת, דוד גורביץ' ודן ערב
• אריאל זילבר והיהדות, באתר ynet, 30 במאי 2007
• אפרת וייס, אריאל זילבר: "עוד תראו מה יקרה לאולמרט", באתר ynet, 6 ביולי 2007
• דודו כהן, אריאל זילבר: אני בסך הכל דואג לילדים שלי, בבלוג "הפואטיקה של הפופ – דודו כהן"
• חיים מזר, הטרגדיה של בטי בם, בבלוג "היקום של אלי אשד", 4 במאי 2008
• יאיר פלד, תיבת הניגונים: אריאל זילבר, באתר ערוץ 7, 4 ביוני 2008
• חיים מזר, היאוש של אריאל זילבר, בבלוג "היקום של אלי אשד", 17 בנובמבר 2008
• חיים מזר, האמונה של אריאל זילבר, בבלוג "היקום של אלי אשד", 30 בנובמבר 2008
• חיים מזר, חלומו של אריאל זילבר, בבלוג "היקום של אלי אשד" 29 בדצמבר 2008
• תימורה לסינגר, ושולח אלף נשיקות, באתר ynet, 24 באפריל 2009
• נדב לזר, חבר של קבע: אריאל זילבר בהופעה, באתר nrg‏, 1 במאי 2009
• דני בר-און, נכנס לגרוב היהודי: אריאל זילבר בהופעה, באתר nrg‏, 5 ביולי 2009
• סער גמזו, בקסטייג': שי רוט מדבר עם אריאל זילבר, באתר nrg‏, 17 בנובמבר 2009
• אריאל זילבר, הו, תן לו כוח, באתר ynet, 3 בינואר 2010
• אריאל זילבר מציג: גם הארץ טובה • להאזנה , באתר בחדרי חרדים, 24 בינואר 2011
• יהודה נוריאל, חרם אריאל, ידיעות אחרונות, 1 באפריל 2011
• עציון מאיר, ‏זילבר סטייל, בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית", 26 בפברואר 2013
• טל גורדון, ריאיון: אריאל זילבר, בין עטלף לתרנגול, באתר הבמה, 14 באפריל 2013
• "עצמאי בשטח" - זילבר על מוזיקה לאור התשובה, באתר ערוץ 7, 13 במאי 2013
• יקי הפשטיין, אריאל זילבר חוגג 70: מבט אל גדול המורדים הישראלים, באתר nrg‏, 3 בספטמבר 2013
• אבישי מתיה, ‏הילד בן 70: מסע בעקבות הקריירה של אריאל זילבר, באתר מעריב השבוע, 23 בספטמבר 2013
• יוסי חלילי, עכבר העיר אונליין, חושב, חולם, הוזה: החיים החדשים של אריאל זילבר, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2013
• ערן סויסה, הנה ברוש לבדו, באתר ישראל היום, 4 באפריל 2014
• ריאיון עם אריאל זילבר בתוכנית "ניגון של הלב" בערוץ מאיר, 26 בפברואר 2015
• שי להב, אריאל זילבר בהופעה: אין עוד מלבדו, באתר ynet, 22 באוקטובר 2015
• אריאל זילבר בהופעה חיה, באתר וואלה!‏, 21 בינואר 2016
• רן בוקר, אריאל זילבר: "לא יודע איך חייתי בלי הקב"ה", באתר ynet, 4 באוקטובר 2016
• דודי פטימר, ‏סוף עונת התפוזים: אריאל זילבר מציין יובל על הבמות ושב להתחלה, באתר מעריב אונליין, 18 ביוני 2017
• ערן סויסה, עצמאי בשטח: אריאל זילבר פורש - בגדול, באתר ישראל היום, 12 בספטמבר 2019
• באוקטובר 2019/414445 אריאל זילבר: "הפסקתי לדבר פוליטיקה בהופעות", באתר ערוץ 7, News/News.aspx
• אסף נבו, לא שוכב לו על הגב: אריאל זילבר נלחם, באתר ישראל היום, 22 בפברואר 2021
• בן שלו, גאון מוזיקלי. כהניסט. אמן טוטאלי. הומופוב. אריאל זילבר בן 80, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2023
• דודי פטימר, ‏האמן שתמיד ממציא את עצמו מחדש: אריאל זילבר חוגג 80 | פרויקט מיוחד, באתר מעריב אונליין, 15 בספטמבר 2023