תיקי דיין

תקווה (תיקי) דיין נולדה לשמעון וציונה דיין, למשפחה ממוצא סורי וגדלה ברמת גן. בנעוריה הייתה זמרת רוק בלהקת הקצב "העכבישים". בצה"ל שירתה בלהקת גייסות השריון, עם אבי טולדנו, וזכורה במיוחד כסולנית הראשית של השירים "מי שחלם" "ושוב לבד" ו"שלום כיתה א'" ו"מכתב מהקייטנה", שכתב חנוך לוין על פי "מחול השעות" מתוך האופרה "לה ג'וקונדה". אחרי שחרורה מצה"ל החלה ללמוד משחק בבית הספר "ניסן נתיב".

בתיאטרון

אחת ההצגות הראשונות בהשתתפותה הייתה במחזה האנטי מלחמתי של חנוך לוין "מלכת אמבטיה" שעלה בשנת 1970, שם ביצעה שירים פוליטיים כמו "אבל המלכות היא שלמה" ו"רגעים יפים".

בשנת 1973 הצטרפה דיין לסגל השחקנים של התיאטרון הקאמרי ושיתפה פעולה עם יוצרים כגון חנוך לוין, אפרים קישון, הלל מיטלפונקט, יוסף כרמון ואחרים. במרוצת השנים גילמה מאות תפקידים, ביניהם בלה ב"אורזי מזוודות", מאשה ב"השחף", "שירלי ולנטיין", נטשה ב"שלוש אחיות", "הג'יגולו מקונגו", לביבה ב"מלאכת החיים", רות שחש ב"יעקובי ולידנטל", "מיטות משונות", "הזוג המוזר", "המים זוכרים", בעלת הפונדק גברת טנארדייה ב"עלובי החיים", אלונה ב"השיבה", רוזלינד ב"כטוב בעיניכם", קתרין ב"אילוף הסוררת", אדריאנה ב"קומדיה של טעויות", שרלוט ב"מה עושים עם ג'ני?" (בו שבה שנים מאוחר יותר לגלם את התפקיד הראשי), לואיז "בפרק ב'", המספרת ב"יוסף וכתונת הפסים", אולוון ב"סיבוב מסוכן", סוזאנה ב"מיטות משונות", גב' לוביט ב"סוויני טוד", האם ב"לילה טוב אמא", סאשה ב"דבש פרא", טואנט ב"החולה המדומה", פולינה ב"השחף", באני ב"בית העלים הכחולים", האם ב"ענבי זעם", לונה ב"מבקר המדינה", דומינה ב"דבר מצחיק קרה", איטה ב"עיר הנפט" (תפקיד שחיבר הלל מיטלפונקט במיוחד בשבילה ועבורו זכתה דיין בפרס התיאטרון הישראלי לשחקנית הטובה ביותר, 2004), לינדה ב"מותו של סוכן", וברטה ב"בואינג בואינג", ציונה מחלקת התה ב"שמו הולך לפניו".

ב-2011 שיחקה בתפקיד הראשי בהצגה "מכולת" (קופרדוקציה עם תיאטרון בית ליסין), עליו זכתה בפרס התיאטרון הישראלי בקטגוריית שחקנית השנה. בשנת 2013 שיחקה את "אמא קוראז'" מאת ברטולט ברכט בבימויו של אודי בן-משה. בשנת 2014 שיחקה את קסנדרה במחזהו של כריסטופר דוראנג "וניה, סוניה, מאשה ושפיץ" בקופרודוקציה עם תיאטרון חיפה. על תפקיד זה זכתה בשנית בפרס התיאטרון הישראלי לשחקנית המשנה הטובה ביותר. בשנת 2016 החלה לשחק בהצגה "הזאבים" מאת הלל מיטלפונקט ובבימויו. ב-2019 שיחקה בהצגה "משפחה חמה" מאת ענת גוב בתיאטרון בית ליסין. בשנת 2022 שיחקה במחזה "תפוחים מן המדבר", מאת סביון ליברכט. בשנת 2024 שבה לגלם את דמותה של תיקי מסדרת הטלוויזיה "קרובים קרובים", בהצגה "פתוח!" שכתב אפרים סידון והועלתה בתיאטרון העברי.

בטלוויזיה ובקולנוע

דיין החלה את דרכה בתוכניות בידור בטלוויזיה, דוגמת "לול" של חבורת לול, שם היא זכורה בביצוע השיר "חמוץ חמוץ", פארודיה על השיר "מתוק מתוק". היא ביצעה מערכונים ושירים בתוכנית "שלכם לשעה קלה" שיצאו גם באלבום, העלתה שני מופעים כזמרת, והוציאה אלבום עם גרסאות מתורגמות לשירי גילברט או'סאליבן. בין שיריה שהתפרסמו בשנות השבעים ניתן למנות את "איך זה שכוכב" ו"כלבלב הו בידי בם בם" שקדמו לביצועו של מתי כספי, "בשעות הריקות" ושירי הילדים "שלום כיתה א'" ו"מי ראה את באני" שביצעה במסגרת פסטיבל שירי ילדים.

ב-1971 שיחקה לצד טוביה צפיר, טליה שפירא, יוסי פולק, מתי כספי, עליזה רוזן וגבי אלדור בסדרת הטלוויזיה "לא הכל עובר" שכתבו דן בן אמוץ, עמוס קינן, דידי מנוסי ואלי שרייבר.

ב-1977 גילמה את רוזה שרדנה בסרטו של ג'ורג' עובדיה "בדרנית בחצות" שבו שיחקה בתפקיד הראשי לצד צביקה פיק.

הגישה את פינת הלשון לצד ספי ריבלין בתוכנית "זהו זה!".

ב-1981 גילמה את הכלה לצד דורי בן זאב וספי ריבלין בסדרת הטלוויזיה "הדוברמן החברמן" שכתבה לאה לופנפלד-וינקלר וביים יוסי הלחמי.

ב-1982 גילמה את מזל בסדרת הטלוויזיה "מישל עזרא ספרא ובניו" שכתב וביים נסים דיין על-פי ספרו של אמנון שמוש; וגילמה את ברוריה בסרטו של יקי יושע "כביש ללא מוצא".

בין השנים 1983–1986 גילמה את תיקי לצד יהורם גאון, אילן דר, חנה מרון, לאורה ריבלין ומולי שגב בסדרת הטלוויזיה "קרובים קרובים".

ב-1988 הופיעה בסרט "עבודה בעיניים" שכתב וביים יגאל שילון.

ב-1994 השתתפה במערכון "מגדלור" בתוכנית "החמישייה הקאמרית" בתפקיד ציפורה.

ב-1998 שיחקה לצד דרור קרן ולאורה ריבלין בסדרת הטלוויזיה "ארץ קטנה איש גדול" שכתבו מאיה הפנר, אברהם הפנר ויואב כ"ץ וביים אברהם הפנר. באותה השנה השתתפה דיין במופע "פעמוני היובל".

ב-2001 גילמה את ויקטוריה לצד לירית בלבן בסרט הטלוויזיה "שחקנית ספסל" שכתב טל מיכאל (שגם ביים) ויואב חזקיה.

ב-2003 גילמה את סימה וקנין בסרטו של דרור שאול "סימה וקנין מכשפה".

ב-2004 גילמה את עליזה בסרטו של שמואל חיימוביץ' "סיפור קיץ".

ב-2005 גילמה את אמא של לאה (קרן מור) בסרט הסטודנטים "ליבינג רום" שביימה טלי שלום עזר. באותה שנה שבה לשחק את תיקי בפרק האיחוד של "קרובים קרובים".

בשנת 2006 השתתפה בסדרת הילדים "רחוב שמש 22" ב"ערוץ הופ!", וכן בסדרת הטלוויזיה "אמא'לה" בערוץ 2, לצד אורנה בנאי ומיה דגן.

ב-2007 גילמה את הרבנית בסרטו של אבי נשר "הסודות", וגילמה את עצמה ב"ארץ נהדרת".

ב-2008 שיחקה את טרויה, אימו של פאפאדיזי (מנשה נוי) בסדרה "פאפאדיזי" ב-yes.

השתתפה בתוכנית "דיוקן" בערוץ הראשון ובה שלושה אמנים מפורסמים ציירו את דיוקנה, כל אחד על פי ראות עיניו.

בין השנים 2011–2016 השתתפה דיין בגרסה הישראלית לסדרה "בנות הזהב" לצד רבקה מיכאלי, חנה לסלאו ומיקי קם. בהמשך השתתפה בסרטו של רשף לוי "לצוד פילים" לצד שושיק שני, ששון גבאי ופטריק סטיוארט והשתתפה בסדרת הטלוויזיה "בתולות" לצידם של מוריס כהן, רותם אבוהב, מגי אזרזר ואחרים. בשנת 2017 שיחקה בסדרה "האחיות המוצלחות שלי" בבימויו של גורי אלפי ובשנת 2018 אף המשיכה לעונה השנייה של הסדרה. כמו כן צילמה פרק נוסף בסדרה "בתולות" והשתתפה בתוכנית "ככה זה" בתפקיד אימו של אסי כהן לצד דנה מודן.

בין השנים 2018–2020 השתתפה בסדרת הטלוויזיה הישראלית "סטוקהולם" שעליה היא קיבלה את פרס האקדמיה לטלוויזיה.

בשנת 2019 השתתפה בעונה הראשונה של סדרת הדרמה "מתיר עגונות" ששודרה בתאגיד כאן 11 בתפקיד רחל מוראד, אימו של הרב יוסף מוראד (אביב אלוש). באותה השנה זכתה בפרס מפעל חיים מטעם איגוד אמני ישראל (אמ"י).

בשנת 2021 שיחקה בסדרת המערכונים "שקופים" ובסדרה הטלוויזיונית "העיר הטובה", כאמו של עוז זהבי.

בשנת 2022 שיחקה בסרטו של ארז תדמור "ילדים של אף אחד".

בשנת 2023 גילמה את חנה בסרטה של איילת מנחמי "שבע ברכות", ועל תפקידה בסרט זכתה בפרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר של אותה השנה. באותה שנה שיחקה את בסדרה "יניב" שמשודרת ברשת 13.

ב-30 באפריל 1999, במהלך הבחירות לכנסת ולראשות הממשלה, נערך כנס של אמני ישראל בקיבוץ שפיים, שם נאם המועמד לראשות הממשלה, אהוד ברק. אחת הנואמות הראשונות בכנס הייתה דיין, שתקפה את תומכי בנימין נתניהו וכינתה אותם "אספסוף מהשוק". חוסר התייחסותו של ברק נוצל על ידי הליכוד כתמיכה שלו בדבריה, כמו הדבקת צחוקו לנאומה, מתוך כוונה ליצור אפקט הדומה לזה של נאום הצ'חצ'חים של דודו טופז בבחירות 1981. אנשי הליכוד אף חילקו מדבקות בנוסח "אני אספסוף גאה". דיין טענה כי היא "מזרחית גאה"^{[דרוש מקור]} וכי דבריה לא היו על רקע עדתי. מאורע זה לא השפיע מהותית על תוצאות הבחירות וברק ניצח את נתניהו.

דיין הייתה נשואה ליאיר אחי-אילן (סמואל), שנפטר ב-5 בדצמבר 2002, ולהם שתי בנות. דיין הקדישה לבעלה כותרת פרידה בכותרות הסיום של "סימה וקנין מכשפה".

אחיינה של דיין, יובל דיין היה נשוי לנועה ירון-דיין.

מתגוררת בתל אביב.

מדיה וקבצים בנושא תיקי דיין בוויקישיתוף

• תיקי דיין, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• תיקי דיין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• תיקי דיין, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• תיקי דיין, באתר שירונט
• תיקי דיין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• תיקי דיין, באתר Discogs (באנגלית)
• תיקי דיין, דף שער בספרייה הלאומית
• תיקי דיין, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• תיקי דיין לשעה קלה, בבלוג "מערכונים ישראלים", 16 בינואר 2016
• יובל אברמוביץ', תיקי דיין: מבפנים אני מרילין מונרו, באתר nrg‏, 11 ביולי 2008
• חגית גינזבורג‏, תיקי דיין וחנה לסלאו: "המבקרים אכלו את הכובע", באתר וואלה!‏, 19 באוקטובר 2012
• גילי איזיקוביץ, תיקי דיין צוחקת כל הדרך אל המכה הבאה, באתר הארץ, 3 במאי 2013
• הטיקים של תיקי- המערכונים הלא נודעים של תיקי דיין, באתר ילדי הקומדיה, 8 במאי 2015
• רן בוקר, תיקי דיין: "יכולה ללכת בשקט, הספקתי הכול", באתר ynet, 2 בספטמבר 2016
• איתי שטרן, תיקי דיין: "מישהו שם כישרון בגוף הזה, המוזנח", באתר הארץ, 7 במרץ 2017
• טליה לוין, ‏תיקי דיין: "בתקופת 'אספסוף' פחדתי, ב'מלכת האמבטיה' רצו להרוג אותנו", באתר מעריב אונליין, 30 ביוני 2018
• שיר זיו, קרובות קרובות, באתר ישראל היום, 19 ביולי 2018
• מאיה כהן, שומרת צחוק: תיקי דיין קרובה קרובה, באתר ישראל היום, 21 בינואר 2021
• גאולה אבן-סער, "אני לא יודעת לעשות כלום - רק לשחק": תיקי דיין על ההצגה החדשה והזיקנה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 05 במרץ 2022
• דפנה לוי, ראיון אישי עם תיקי דיין בפודקאסט ״על החיים ועל המוות״, 6 בינואר 2023