בוריס ספאסקי

ספאסקי נולד בלנינגרד (כיום סנקט פטרבורג) ולמד לשחק שחמט בגיל חמש, ברכבת בה נמלט מהעיר במהלך מלחמת העולם השנייה. ספאסקי החל למשוך תשומת לב ציבורית בגיל עשר, כשניצח את אלוף ברית המועצות בשחמט מיכאל בוטביניק במשחק סימולטני. מאמנו הראשון היה האמן ולדימיר זק. ספאסקי הגיע לדרגת אמן כבר בגיל 15 (הישג חסר תקדים בתקופתו).

בגיל 16 ספאסקי סיים במקום רביעי משותף עם 12 נקודות מ-19 משחקים בתחרות חזקה בבוקרשט, רומניה. הזוכה אלכסנדר טולוש התרשם מיכולותיו והפך למאמנו. הישגיו בתחרות זו זיכו אותו בתואר אמן בינלאומי של ארגון פיד"ה. בשנת 1955 הוא סיים במקום שלישי משותף באליפות ברית המועצות ה-22, עם 11.5 נקודות מ-19 משחקים, תוצאה שאיפשרה לו להעפיל לתחרות הבין-אזורית שנערכה בגטבורג.^[1] בגיל 18 ספאסקי זכה באליפות העולם לנוער עם 14 נקודות מ-16 משחקים, הישג שזיכה אותו בתואר רב אמן.ב-1956 סיים במקום ראשון משותף באליפות ברית המועצות, בצוותא עם רבי האמנים מארק טיימנוב ויורי אברבך.

העלייה המטאורית של ספאסקי נעצרה בבת אחת והוא החל לסבול ממשבר מקצועי ואישי. הוא נכשל בניסיונו להעפיל לתחרות הבין-אזורית ב-1958 לאחר שהפסיד למיכאל טל במשחק המכריע[1] שהיה הפכפך והיתרון עבר בין שחקן למשנהו מספר פעמים. בשנים 1959–1960 הוא סבל מחוסר יציבות. בשנת 1961 הוא כשל פעם נוספות בניסיון להעפיל לתחרות הבין-אזורית, וגם הפעם בהפרש של מקום אחד.

לאחר הכישלון בשנת 1961 החליט ספאסקי להחליף את מאמנו, שנודע כשחקן התקפה חזק, בגאון אסטרטגי בשם איגור בונדרבסקי. השיפור היה מיידי- בתוך מספר חודשים זכה ספאסקי באליפות ברית המועצות בפעם הראשונה בחייו. באליפות ברית המועצות הבאה הוא סיים במקום ראשון משותף עם לאוניד שטיין ורטמיר חולמוב, אולם הפסיד לשטיין בפלייאוף. ב-1964 הוא ניצח בתחרות האזורית שהתקיימה במוסקבה והעפיל לתחרות הבין-אזורית באמסטרדם. רצף ההצלחות שלו לא נקטע והוא סיים במקום ראשון משותף (כשהוא מנצח שמונה משחקים ברציפות) והעפיל בפעם הראשונה בחייו לדו-קרבות "המועמדים".

ספאסקי התמודד בדו-קרבות המועמדים ב-1965, שנה שנחשבה ל"שנה המופלאה שלו".ברבע הגמר הוא ניצח את פאול קרס בתוצאה 4–6 (+4 =4 -2).בחצי הגמר הוא ניצח את יפים גלר בתוצאה (5.5-2.5, +3 =5 -0)בגמר ה"מועמדים" הוא התמודד עם ידידו הוותיק, אלוף העולם לשעבר, מיכאל טל.ספאסקי ניצח את טל 4–7 (+4 =6 -1) בעיקר בזכות יכולתו לנווט את המשחק לעמדות שקטות בהן טל, הטקטיקן הדגול, לא הרגיש בנוח.מכיוון שניצח בגמר המועמדים עמד ספאסקי לשחק עם טיגראן פטרוסיאן על תואר אלוף העולם. לפני הדו-קרב עם פטרוסיאן היה ספאסקי בכושר מעולה - הוא זכה בתחרות החזקה לזכר מיכאיל צ'יגורין בסוצ'י ביחד עם וולפגאנג אונציקר ובתחרות העל בהיסטינגס ביחד עם וולפגנג אולמן.הדו-קרב עם פטרוסיאן שהתקיים במוסקבה בשנת 1966 היה אחד מהדו-קרבות הצמודים בהיסטוריה, וספאסקי הפסיד בהפרש של נקודה אחת בלבד (+3 =17 -4). כשנשאל אלוף העולם לשעבר מיכאל בוטביניק מדוע ספאסקי הפסיד הוא השיב: "כי הוא לא הצליח לתכנת את עצמו לפטרוסיאן".

ההפסד לפטרוסיאן לא עצר את המומנטום של ספאסקי ובשנתיים הבאות הוא זכה במספר תחרויות חשובות.מיד לאחר ההפסד באליפות העולם השתתפו ספאסקי ופטרוסיאן ב"גביע פיאטיגורסקי" בסנטה מוניקה ביחד עם רבים מהשחקנים הטובים בעולם (פישר, לארסן, פורטיש, אונציקר, רשבסקי, ניידרוף, איבקוב ודונר). ספאסקי זכה בתחרות הזו (בהפרש חצי נקודה מפישר) בעוד שפטרוסיאן סיים רק במקום שישי משותף. ספאסקי כינה את התחרות הזאת "תחרות חיי". בשנה שלאחר מכן ספאסקי סיים במקום ראשון משותף בתחרות העל בסוצ'י.

מכיוון שספאסקי היה המפסיד בדו-קרב על אליפות העולם הוא העפיל אוטומטית לדו-קרבות המועמדים בסבב הבא (בלי להשתתף בתחרות האזורית והבין-אזורית).ברבע הגמר הוא שוב ניצח את גלר באותה תוצאה ((2.5-5.5, (+3 =5 -0)).בחצי הגמר הוא פגש את בנט לארסן וניצח גם אותו 2.5-5.5.בגמר הוא התמודד נגד ויקטור קורצ'נוי וניצח אותו 3.5-6.5.וכך זכה ספאסקי להזדמנות שנייה נגד פטרוסיאן.בדו-קרב לאליפות העולם שהתקיים גם הוא במוסקבה בשנת 1969 ניצח ספאסקי בתוצאה 10.5-12.5 וזכה בתואר אלוף העולם.הדו-קרב מ-1969 התעלה לרמה גבוהה יותר ורבים ממשחקיו נלמדים עד היום (במיוחד זכור משחק מספר חמש - [2] - בו הסיע ספאסקי את רגלי המלכה שלו כל הדרך לערוגת ההכתרה בעשרים ושניים מסעים).

במהלך שנת 1970 המשיך ספאסקי לנצח בתחרויות חשובות (כגון סן חואן, אמסטרדם, וגטבורג).כמו כן הוא הוביל את נבחרת ברית המועצות לניצחון בתחרות "ברית המועצות נגד שאר העולם" כשספאסקי עצמו מסיים בתיקו 2-2 עם בנט לארסן (ניצחונו של ספאסקי שהושג ב-17 מסעים היה אחד מהניצחונות הקצרים והמפורסמים בהיסטוריה של ההתמודדויות בין רבי אמנים - [3]).אולם בשנת 1971 נחלש כושרו והוא מיעט לשחק בתחרויות. בתחרות חשובה לזכר אלכין הוא סיים רק במקום חמישי משותף.בשנת 1972 ספאסקי ניסה להגן על התואר אלוף העולם כנגד בובי פישר.הדו-קרב שכונה "דו-קרב המאה" (מסיבות שאינן קשורות בהכרח לשחמט) הסתיים בתבוסתו לפישר (12 ½8).ספאסקי הפגין בדו-קרב זה יכולת חלשה והרבה לעשות "שגיאות גסות".שלטונות ברית המועצות שראו בדומיננטיות הסובייטית בשחמט הוכחה לעליונותם, זעמו על הפסדו של ספאסקי לפישר האמריקאי, בעיצומה של המלחמה הקרה.

הפסדו של ספאסקי לפישר לא סיים את הקריירה השחמטאית שלו. כבר בשנה שלאחר מכן הוא זכה באליפות ברית המועצות בשחמט, והשתתף בדו-קרבות המועמדים פעם נוספת ב-1974 בניסיון להשיב לעצמו את התואר אלוף העולם.הוא ניצח את רב האמן האמריקאי רוברט בירן 4½-1½ (+3 =3 -0) (המשחק הראשון - [4] בו ספאסקי הקריב את מלכתו בנונשלאנטיות נהיה מפורסם מאוד).ברם, ספסקי הפסיד כבר בשלב חצי הגמר שכשהובס על ידי אלוף העולם העתידי אנטולי קרפוב 7-4 (+1 -4 =6).בשנת 1977 ניסה ספאסקי להעפיל לדו-קרב על אליפות העולם פעם נוספת.

הפעם הוא ניצח את ולסטימיל הורט 8½-7½ ואת לאיוש פורטיש בתוצאה 8½-6½.אולם הוא הפסיד בגמר לוויקטור קורצ'נוי בתוצאה7 ½-10½, (+4 -7 =7).ספאסקי המשיך לשחק שחמט תחרותי במהלך כל שנות השמונים ותחילת שנות התשעים.

ספאסקי הותיר את עיקר חותמו על עולם השחמט כ"ילד פלא" בשנות החמישים וכמבוגר בשנות השישים.שלא כמו שחקנים רבים אחרים ספאסקי כמעט לא תרם לאחר שנהפך לאלוף עולם.על אף שמעולם לא היה שחקן פתיחות חזק ספאסקי תרם תרומה רבה במספר וריאנטים ידועים:בספרדית (וריאנט בריאר ומרשל), בנימצו-הודית (וריאנט לנינגרד) ובסציליאנית סגורה.ישנם מספר וריאנטים הקרויים על שמו (בנימצו הודית, ובהודית של המלך).שלא כמו לשחקנים רבים בתקופתו לספאסקי היה רפרטואר פתיחות גדול (הוא פתח את מחצית ממשחקיו עם ה4 ואת מחצית ממשחקיו עם ד4).ספאסקי החזיר לאופנה את הפתיחה הפראית "גמביט המלך" וניצח בעזרתה 16 משחקים (כולל נגד אלופי העולם פישר וקרפוב ונגד הטוען לכתר דויד ברונשטיין).סגנונו של ספאסקי כונה אוניברסלי - הוא לא היה שחקן התקפי או שחקן אסטרטגי אלא שחקן שהיה מוכן לשחק כל סוג של עמדה.

משחק של ספאסקי (לבן) נגד דוד ברונשטיין (שחור) ששוחק באליפות ברית המועצות 1960. גרסה של המשחק מופיעה בסרט ג'יימס בונד מרוסיה באהבה (1953).1.ה4, ה5

2.ו4 (גמביט המלך פתיחה שגם ספסקי וגם ברונשטיין אהבו), ה:ו4

3.פו3, ד5

4.ה:ד5, רד6 מקובל יותר 4.פו6.

5.פג3 (מעניין גם 5.רב5+), פה7

6.ד4, 0-0

7.רד3, פד7

8. 0-0, ח6?! (עדיף פו6!)

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

9.פה4! (מתחיל לבנות לחץ ששווה את ההקרבה של ד5), פ:ד5

10.ג4, פה3

11.ר:ה3, ו:ה3

12.ג5!, רה7

13.רג2! (לשחור יש בעיות עם הערוגות ח7 ו-ו7), צה8

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

14.מהד3, ה2

15.פד6!? הקרבה מהממת של צריח ופרש. אובייקטיבית כנראה היה עדיף פשוט צו2!

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

15. ...פו8? מסע חלש שמוביל להפסד במשחק. היה הכרחי לשחק 15. ...ר:ד6 16.מהח7+, מו817.ג:ד6, ה:ו1=מה+ 18.צ:ו1, ג:ד6! 19.מהח8+, מה7 20.צה1+, פה5 21.מה:ז7, צז8! 22.מה:ח6, מהב6! 23.מח1, רה6 24.ד:ה5 וללבן תמורה תמורת הטיב אבל לא בטוח שהיא תספיק לניצחון.

16.פ:ו7!, ה:ו1=מה+

17.צ:ו1, רו5

18.מה:ו5, מהד7

19.מהו4, רו6

20.פ3ה5, מהה7 עדיף היה 20. ...ר:ה5

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

21.רב3!, ר:ה5

22.פ:ה5, מח7

23.מהה4+ השחור נכנע.

לעוד מידע על שחמט ראו: פורטל שחמט

מדיה וקבצים בנושא בוריס ספאסקי בוויקישיתוף

• בוריס ספאסקי, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
• בוריס ספאסקי, באתר פיד"ה (באנגלית)
• בוריס ספאסקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• תחבולות של בוריס ספאסקי, wtharvey.com (באנגלית)