בסיס פלמחים
בסיס חיל האוויר פַּלְמַחִים (בח"א 30) הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי ונמל חלל לשיגור טילים ולוויינים לחלל. הבסיס נמצא במישור החוף הדרומי, כשני קילומטרים דרומית לקיבוץ פלמחים, מדרום לראשון לציון ולמטווח 24 של חיל הטכנולוגיה והאחזקה ומצפון לאשדוד.
 סמל בסיס חיל האוויר פלמחים | |||||||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||
| סוג השדה | צבאי | ||||||||||||||
| מפעיל |  חיל האוויר הישראלי | ||||||||||||||
| עיר סמוכה | ראשון לציון, יבנה | ||||||||||||||
| קואורדינטות | 31°53′52″N 34°41′26″E / 31.89778°N 34.69056°E | ||||||||||||||
| גובה מעל פני הים | 10 מטר (32 רגל) | ||||||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||||||
| |||||||||||||||
(למפת גוש דן רגילה)   פלמחים | |||||||||||||||
| |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |  ישראל |
| שיוך |  צה"ל |
| סוג | בסיס טיסה |
| פיקוד | |
| יחידת אם | חיל האוויר הישראלי |
| דרגת המפקד |  תת-אלוף |
  | |
טייסות ויחידות
בבסיס מוצבות כיום 2 טייסות המפעילות מסוקי סער מסוג UH-60 בלק-הוק ("ינשוף"): טייסת 123 ("טייסת ציפורי המדבר") וטייסת 124 ("טייסת החרב המתהפכת").
הבסיס הוא גם בסיס כלי טיס מאוישים מרחוק (כטמ"ם) העיקרי של החיל, ופועלות בו טייסת 161 המפעילה את ההרמס 450 ("זיק") וטייסת 166 המפעילה את ההרמס 900 ("כוכב"). עד ינואר 2023 פעלה בבסיס גם טייסת 200 ("טייסת המל"טים הראשונה") המפעילה את ההרון 1 ("שובל")[1]. כמו כן, שוכנים בבסיס בית הספר למפעילי כטמ"ם, טייסת 320 מאמני כטמ"מ נשק ומסוקים, טייסת תחזוקה וגף כטמ"ם של מרכז ניסויי טיסה (מנ"ט).
בנוסף, שוכנת בבסיס יחידת ניסוי טילים (ינ"ט) העושה שימוש בשדה הניסויים בחלקו הדרומי של הבסיס (מסומן במפות טיסה כ"מטווח 82").
פלמחים הוא גם בסיס הקבע של כנף 7, כנף כוחות האוויר המיוחדים.[2][3]
בבסיס שוכנת "יחידת מתנ"ם 5656" (מרכז תחזוקת נשק ומערכות), יחידה טכנולוגית המהווה בית מערכת לעולם החימוש המתקדם בחיל, לכלל מערכות ההגנה האווירית ומערכות האלקטרו-אופטיקה. היחידה הוקמה בשנת 1980 והייתה יחידה עצמאית בבסיס פלמחים. בשנת 2005 הוכפפה ליחידת האחזקה האווירית 22 ובשנת 2013 הועברה לפיקוד תחת יחידה 108.
בבסיס שוכנת "יחידת מערכות הנדסיות" (מה"ן) – יחידת משנה של יחידת אופק. יחידה זו אחראית על פיתוח מערכות למערך ההגנה האווירית ומערך הבקרה האווירית.
באופן מסורתי, מפקד הבסיס הוא טייס מסוקים בדרגת תת-אלוף. מפקד הבסיס הנוכחי הוא תת-אלוף עומרי דור שנכנס לתפקידו באוגוסט 2021.[4]
רשימת יחידות הבסיס
- טייסות מסוקים
- טייסות כטמ"מים
טייסת 161 – "טייסת הנחש השחור"
טייסת 166 – "טייסת ציפורי האש"
טייסת 147 – "טייסת האיל הנוגח"
טייסת מרכז ניסויי טיסה 5601 – גף כטמ"ם
- יחידות אחרות
טייסת 320 – טייסת מאמני כטב"מ ומסוקים
יחידת ניסוי טילים – ינ"ט 151
מרכז תחזוקת נשק ומערכות – מתנ"ם 5656
בית הספר למפעילי כטמ"ם
יחידת שלדג- יחידת מערכות הנדסיות (מה"ן) – יחידת משנה של
יחידת אופק - יחידת בינוי 152
היסטוריה
הבסיס הוקם במחצית השנייה של שנות השישים ושימש את כנף הטילים[דרוש מקור] של חיל האוויר. בראשו עמד בני פלד.
במלחמת יום הכיפורים פיקד על הבסיס אל"ם אורי טלמור (פליטמן). ב-19 בספטמבר 1979 עברה לבסיס טייסת 160 מבסיס תל נוף. בשנת 1981 עברה לבסיס טייסת 124 מבסיס תל נוף.[5]
ב-1985 הוקמה בבסיס טייסת 161 כטייסת קוברות שנייה בחיל האוויר הישראלי. מאז כונו טייסות 160 ו-161 "טייסת הקוברות הדרומית" ו"טייסת הקוברות הצפונית" בהתאמה על שום מיקומן היחסי בבסיס.
ב-15 במרץ 1998 נהרגו תא"ל שמואל אלדר, מפקד הבסיס, וסגן אילן גור, כשמסוק ה-AH-1 קוברה שלהם התרסק לים, מול נתניה, עקב התפרקות זנב המסוק. את אלדר החליף בפיקוד על הבסיס תא"ל מיקי בר.
החל מנובמבר 2002 מוצבת בבסיס סוללת טילי "חץ" ליירוט טילים בליסטיים.
ב-2005 נסגרה טייסת 161 ומסוקיה פוזרו בין טייסת 160, בית הספר לטיסה וטייסת 115 שהוקמה כטייסת ביום אויב.
במרץ 2006, עבר אגד נ"מ 167 של מערך הנ"מ ממחנה סירקין לפלמחים. במרץ 2012 נפתחה טייסת 161, והיא מפעילה כטב"מים מסוג הרמס 450 ("זיק"). ב-2 באוגוסט 2013 נסגרה טייסת 160 כחלק מצעדי הקיצוץ בצבא בכלל ובחיל האוויר בפרט.
ב-16 בספטמבר 2010 נפתחה בבסיס "טייסת מאמני כטב"ם ומסוקים" שהיא יחידת הדרכה ואימון המפעילה מדמי טיסה של כטב"מים ומסוקים.
ב-15 ביולי 2015 השלימה טייסת 123 ("טייסת ציפורי המדבר") את המעבר שלה לבסיס פלמחים, הטייסת פעלה עד אז בבסיס חצרים.
בינואר 2023 טייסת 200 ("טייסת המל"טים הראשונה") עברה לבסיס חצור בעקבות השינוי הארגוני בהחלטת מפקד חיל האוויר[1].
במתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 פעלו מפעילי הכטמ"מים וטייסי המסוקים בבסיס מתחילת המתקפה לבלימת המחבלים התוקפים.[6]
שיגור לוויינים וניסויי טיסה בטילים
מהבסיס שוגרו כל הלוויינים הישראלים מסדרת "אופק", למעט הלוויין טכסאר (אופק 8): "אופק 1" ב־19 בספטמבר 1988, "אופק 2" ב-23 באפריל 1990, "אופק 3" ב-5 באפריל 1995, "אופק 4" ב-22 בינואר 1998, "אופק 5" ב-28 במאי 2002, "אופק 6" ב-6 בספטמבר 2004, "אופק 7" ב-11 ביוני 2007, "אופק 9" ב-22 ביוני 2011 "אופק 10" ב-9 באפריל 2014, "אופק 11" ב-13 בספטמבר 2016 ו"אופק 16" ב-6 ביולי 2020, "אופק 13" ב-29 במרץ 2023.
כמו כן, שימש שדה הניסויים של הבסיס למספר ניסויי טיסה של טילים בליסטיים, בהם הטיל יריחו 1.ב-17 בינואר 2008, ביצעה ישראל ניסוי טיסה בטיל בליסטי ששוגר משדה הניסויים שבבסיס פלמחים. על-פי הערכות, הניסוי בוצע בטיל "יריחו 3". הטיל נראה במעופו בחלקים רבים בארץ ונחת במימי הים התיכון.[7]
מפקדי הבסיס
| שם | תקופת כהונה | הערות |
| אל"ם בני פלד | לימים מפקד חיל האוויר | |
| אל"ם אורי טלמור (פליטמן) | 1971–1974 | מפקד הבסיס במלחמת יום הכיפורים |
| אל"ם עודד ארז | 1974–1977[8] | |
| אל"ם עוזי גרנות[דרוש מקור] | 1977–1979 | |
| אל"ם נחמיה דגן | 1979–1983 | לימים קצין חינוך ראשי. מפקדו הראשון של הבסיס כבסיס טיסה.[9] |
| אל"ם שאול שפי | 1983–1987 | |
| אל"ם ישראל יהלום | 1987–1989 | |
| תא"ל מוטי רגב | 1989–1992 | |
| תא"ל אפרים סגולי | 1992–1995 | |
| תא"ל שמואל אלדר | 1995–1998 | נהרג בהתרסקות מסוקו |
| תא"ל מיקי בר | 1998–2000 | |
| תא"ל אילן הרשקוביץ | 2000–2002 | לימים ראש להק השתתפות ומסוקים |
| תא"ל שמעיה אביאלי | 2002–2005 | |
| תא"ל גבריאל שחור | 2005–2008 | |
| תא"ל איתי רייס | 2008–2011 | |
| תא"ל יואב לאור | 2011–2014 | |
| תא"ל נמרוד שפרוני | 2014–2018 | |
| תא"ל יואב עמירם | 2018–2021 | |
| תא"ל עומרי דור | 2021–הווה |
מחנה הילה
| מדינה | ישראל |
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | גן רווה |
| סוג יישוב | שיכון משפחות בבסיס של חיל האוויר |
(למפת גוש דן רגילה) מחנה הילה  | |
שיכון המשפחות של הבסיס נחשב באופן רשמי ליישוב ששמו מחנה הילה.
קישורים חיצוניים
- בסיס פלמחים, באתר חיל האוויר הישראלי
- בסיס חיל-האוויר פלמחים, באתר Global Security
- 5 דקות מתל אביב: הצצה נדירה לשמורת הטבע האסורה (אורכב 22.10.2014 בארכיון Wayback Machine), באתר רשת