ג'ורג'ו מורודר

מורודר נולד ב-26 באפריל 1940 באורטיז'יי (אנ') שנמצאת בנפת דרום טירול שבאיטליה. אמו קראה לו הנסיירג, הגרסה הגרמנית של שמותיו הפרטיים, כשבילדותו גדל בסביבה מעורבת דוברת גרמנית, איטלקית ולדינית בצפון איטליה.^[1][2]

מורודר עשה את צעדיו הראשונים במוזיקה במועדון הסקוטי באאכן, לאחר מכן הוציא כמה סינגלים בשם "ג'ורג'ו" ובשנת 1963 כשעבר לברלין, שר באיטלקית, ספרדית, אנגלית וגרמנית.

1963–1983: תרומה למוזיקה אלקטרונית

ב-1968 הוא עבר למינכן לעבוד כמפיק מוזיקלי ובלט כששירו "לוקי לוקי", יצא באריולה רקורדס ב-1969, וזכה באלבום זהב באוקטובר 1970.^[3][4] אז ייסד את אולפני Musicland הנודע והתפרסם בתחילת 1970s. הוא שיתף פעולה לעיתים קרובות עם התמלילן פיט בלוט, ובנוסף למורודר היו מספר להיטים משלו, כולל "הבן של אבא שלי"^[1] ב-1972, להיט לצ'יקורי טיפ שהגיע לראש המצעדים בבריטניה, לפני שהוציא את השיר שלווה בסינתיסייזר "From Here to Eternity" שהפך ללהיט בשנת 1977. באותה שנה השתתף בכתיבת השיר "I Feel Love" של הזמרת המתחילה דונה סאמר שהיה הראשון בז'אנר Hi-nrg. בשנה לאחר מכן הלחין את הנעימה האינסטרומנטלית "Chase", לפסקול הסרט "אקספרס של חצות. הנעימה הושמעה בתוכנית הרדיו הלילית "Coast to Coast AM" וכמוזיקת כניסה לקבוצת ההיאבקות The Midnight Express. השיר זכה להצלחה במצעדים בממלכה המאוחדת, ארצות הברית וברחבי אירופה, ובכל מקום התפשטה דיסקו-מאניה. הפסקול המלא של "אקספרס של חצות" זכה בפרס אוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-51 ב-1979.

בשנת 1979 הוציא מורודר את האלבום E = MC². הוא גם הוציא שלושה אלבומים בין 1977–1979 בשם "מיוניק מאשין" (Munich Machine). ב-1980 הוא חיבר והפיק שני אלבומי פסקול לסרטים: הראשון עבור "נערות מתבגרות" והשני עבור "ג'יגולו אמריקאי". אלבום כפול של הפסקול ל"נערות מתבגרות" יצא באולפני קזבלנקה עם הלהיט "On the Radio" שנכתב לדונה סאמר. הפסקול של נערות מתבגרות מכיל גם שיר שכותרתו "אהבה רעה", שנכתב ובוצע על ידי הזמרת והשחקנית שר והופק על ידי מורודר. הפסקול של "ג'יגולו אמריקאי" כלל את השיר "Call me" שביצעה להקת "בלונדי" והפיק מורודר. השיר הגיע לפסגת המצעדים בארצות הברית ובבריטניה. בסך הכל, סך ההשמעה של שירי האלבום הגיע למספר שני בהשמעות במשך 5 שבועות במצעדי הדיסקו והדאנס. ב -1982 הוא כתב את פסקול הסרט "קללת אנשי החתול" כולל הלהיט "‏Cat People (Putting Out Fire)" שביצע דייוויד בואי. ב-1983 הפיק מורודר את פסקול הסרט פני צלקת. במהדורה הראשונית, האלבום היה זמין רק בכמה מדינות, ואך ורק באמצעות ייבוא בארצות הברית. בנוסף חיבר מספר שירים לפסקול הסרט "פני צלקת" ובהם השיר "Scarface (Push It to the Limit)" שביצע פול אינגמן.

1984–1993: הכרה והפסקה

בשנת 1984, מורודר הכין שחזור חדש של הסרט הדומם "מטרופוליס" (1927) ויצר פסקול עכשווי. פסקול זה כולל שבע רצועות מוזיקה פופ מאת פט בנאטר, ג'ון אנדרסון, אדם נמלה, בילי סקווייר, Loverboy, בוני טיילר ופרדי מרקיורי. הוא שילב גם שקופיות מעבר בסרט כדי לשפר את ההמשכיות והגדיל את מהירות של הסרט ל-24 מסגרות לשנייה. מאחר שהמהירות המקורית לא הייתה ידועה, הבחירה הייתה שנויה במחלוקת. גרסת הסרט המכונה "גרסת מורוד", עוררה ויכוח בקרב חובבי הקולנוע, כאשר מבקריו ותומכיו נחלקו למחנות שווים.^[5][6] רוב המבקרים מסכימים שגרסתו של מורודר הייתה תוספת מבורכת.^[7][8] בשנת 1984 עבד עם פיליפ אוקי, סולן להקת The Human League, על האלבום "Philip Oakey & Giorgio Moroder" שמתוכו הצליח הסינגל "Together in Electric Dreams".

בשנת 1986, מורודר שיתף פעולה עם בן טיפוחיו הרולד פאלטרמאייר והתמלילן טום ויטלוק כדי ליצור את פסקול הסרט אהבה בשחקים (1986) שכלל את להיטו של קני לוגינס' "Danger Zone" ושירה של להקת ברלין, "Take my breath away". הוא חיבר גם את שיר הנושא "Meet Me Half Way" לפסקול הסרט מעבר לשיא. ב-1987 הפיק מורודר וכתב את השיר "גוף ליד גוף" של פאלקו. מורודר כתב את שיר הנושא הרשמי, "Reach Out", עבור אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984, את "יד ביד", עבור אולימפיאדת סיאול 1988 ו-"Un'estate italiana" עבור מונדיאל 1990. ב-12 במארס 1992 הוציא מורודר את אלבום האולפן ה-14 שלו, Forever Dancing, פרויקט הסולו האחרון שלו במשך שנים והוא לקח הפסקה ארוכה בשנת 1993.^[9] במשך שני עשורים הוא לא הוציא אלבומים,^[10] התמקד בעיקר ברמיקסים ובאמנות חזותית במהלך רוב שנות התשעים ותחילת שנות ה-2000.^[11][12] עם דניאל ווקר הוא הפיק פסקול לסרט האחרון של לני ריפנשטאהל, Impressionen unter Wasser.

2012–הווה: חזרה לעבודה ושיתופי פעולה

בשנת 2012 חזר מורודר למוזיקה והלחין, הפיק וביצע את המוזיקה נושא עבור המשחק "רייסר" של גוגל כרום.^[13] מורודר תרם לאלבום "Random Access Memories" של דאפט פאנק, והודה שהוא היה מעריץ של השיר שלהם "One More Time" עוד לפני שעבד עם הקבוצה.^[14] קולו וסיפורו מופיעים בשיר "Giorgio by Moroder". בשיר הוא מספר "קוראים לי ג'ובאני ג'ורג'ו, אבל כולם קוראים לי ג'ורג'ו".^[15] בקיץ 2013, הפך ג'ורג'ו לדי ג'יי, כשהופיע בארצות הברית באקדמיה למוזיקה של רד בול בניו יורק.^[16][17] הוא מופיע ברחבי העולם ומנגן את הקלאסיקות שלו משנות ה-70 וה-80 ורמיקסים חדשים. במרץ 2014, הזמרת Kelis הודיעה על שיתוף פעולה עם מורודר בדף הפייסבוק שלה.^[18] בחודש שלאחר מכן, מורודר פרסם את הרמיקס הרשמי של "Midnight" של קולדפליי מאלבום Ghost Stories.‏^[19] הוא גם הודיע שהוא יעבוד עם מפיק הפופ הצרפתי מדיאון^[20] והזמרת האמריקנית לנה דל ריי.^[21][22] ב-9 יוני 2014, הוציא ערוץ "Adult Swim" את שיר הדיסקו "Giorgio's Theme".

אלבום הסולו האחרון של מורודר, Déjà Vu, יצא ב-12 ביוני 2015.^[23] הוא כולל שיתופי פעולה עם קיילי מינוג, בריטני ספירס, סיה וצ'ארלי XCX.^[24] ב-16 בינואר, שיתף פעולה עם קיילי מינוג ויצר את השיר Right Here, Right Now שהודלף לאינטרנט לפני שחרורו הרשמי.^[25] השיר, יחד עם טיזר וידאו, יצא רשמית ב-20 בינואר 2015^[26] וב-18 באפריל 2015 הגיע למקום הראשון במצעד US Dance Club Songs של בילבורד, הפעם הראשונה ששיר שלו הגיע לראש מצעד מזה 15 שנים. מורודר וסיה שיתפו פעולה במאי 2015 בשיר הנושא באלבומו של 'Déjà Vu .^[27] בשנת 2016, הוא ורני שוקן כתבו והלחינו את המוזיקה למשחק הווידאו "Tron RUN/r" המבוסס על סדרת הסרטים טרון: המורשת. אלבום הפסקול יצא ב-31 במאי 2016.^[28][29] באוקטובר 2016, הוציא מורודר את "One More Day" ללהקת הבנות הקוריאנית "SISTAR", אחת מקבוצות הנערות המובילות בקוריאה.^[30] הן הופיעו לראשונה בשידור חי ב-8 באוקטובר, בפסטיבל DMC של קוריאה ב-2016, עם נוכחותו של מורודר בקהל.^[31][32] הקליפ למוזיקה יצא ב-22 בנובמבר, לצד הגרסה הדיגיטלית הרשמית של המסלול.^[30]

פרסים

מורודר זכה בשלושה פרסי אוסקר: פרס אוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר עבור "אקספרס של חצות" (1978), פרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר עבור "Flashdance... What a Feeling" מ"פלאשדאנס" (1983) והשיר הטוב ביותר עבור "Take My Breath Away" מ"אהבה בשחקים" (1986). בנוסף זכה בשניים מתוך ארבעת פרסי גראמי שלו לסרט "פלאשדאנס": האלבום הטוב ביותר שנכתב לסרט הציון המקורי הטוב ביותר והנעימה הטובה ביותר עבור "נעימת אהבה מפלאשדאנס". את גראמי השלישי קיבל בעבור הקלטת הדאנס הטובה ביותר על השיר "Carry on".

מורודר גם זכה ארבע פעמים בפרס גלובוס הזהב: שניים בעבור הפסקול הטוב ביותר על "פלאשדאנס" ו"אקספרס של חצות", ושניים בעבור "השיר הטוב ביותר" לשירי הנושא של הסרטים.

ב-20 בספטמבר 2004 זכה בפרס "Dance Music Hall of Fame" בטקס שנערך בניו יורק, על הישגיו ולתרומתו כמפיק. בשנת 2005, הוענק לו תואר מפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה של איטליה. בשנת 2011, הוענק לו פרס מפעל חיים על ידי האקדמיה לפסקול העולם. בשנת 2014, זכה בפרס גראמי הרביעי שלו עבור אלבומם של דאפט פאנק, Random Access Memories (אלבום השנה).

• That's Bubblegum - That's Giorgio‏ (1969)
• Giorgio‏ (1970)
• Son of My Father‏ (1972)
• Giorgio's Music‏ (1973)
• Einzelgänger‏ (1975)
• Knights in White Satin‏ (1976)
• From Here to Eternity‏ (1977)
• Love's in You, Love's in Me‏ (1978)
• E=MC²‏ (1979)
• Solitary Men‏ (1983)^[33]
• Innovisions‏ (1985)
• Philip Oakey & Giorgio Moroder‏ (1985)
• To Be Number One‏ (1990)^[34]
• Forever Dancing‏ (1992)^[9]
• Déjà Vu‏ (2015)

• קרפטוורק - להקה אלקטרונית הנחשבת לממציאה וחלוצה של המוזיקה האלקטרונית.

מדיה וקבצים בנושא ג'ורג'ו מורודר בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ג'ורג'ו מורודר (באנגלית)

• ג'ורג'ו מורודר, ברשת החברתית פייסבוק
• ג'ורג'ו מורודר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• ג'ורג'ו מורודר, ברשת החברתית אינסטגרם
• ג'ורג'ו מורודר, סרטונים בערוץ היוטיוב
• ג'ורג'ו מורודר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ג'ורג'ו מורודר, באתר AllMovie (באנגלית)
• ג'ורג'ו מורודר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• ג'ורג'ו מורודר, באתר אייטונס (באנגלית)
• ג'ורג'ו מורודר, באתר ספוטיפיי
• ג'ורג'ו מורודר, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
• ג'ורג'ו מורודר, באתר Last.fm (באנגלית)
• ג'ורג'ו מורודר, באתר AllMusic (באנגלית)
• ג'ורג'ו מורודר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ג'ורג'ו מורודר, באתר דיזר
• ג'ורג'ו מורודר, באתר Yandex.Music (ברוסית)
• ג'ורג'ו מורודר, באתר Discogs (באנגלית)
• ג'ורג'ו מורודר, באתר Songkick (באנגלית)
• ג'ורג'ו מורודר, באתר Genius
• ג'ורג'ו מורודר, באתר SecondHandSongs
• ג'ורג'ו מורודר, באתר DNCI
• ג'ורג'ו מורודר, באתר בילבורד (באנגלית)