דמוגרפיה של ישראל

**דמוגרפיה של ישראל**
	צפיפות אוכלוסין בישראל, 2014
מדינה	ישראל
נתונים
אוכלוסייה	9.593 מיליון (ספטמבר 2022)
צפיפות	448.25
אחוז אוריינות	97.6% (2014)
תוחלת חיים בלידה	83.5
דירוג תוחלת חיים	20
HDI	0.915
דירוג HDI	25
שיעור ילודה ל-1,000	18.48
שיעור תמותה ל-1,000	5.15
שיעור פריון	3
תמותת תינוקות ל-1,000	3.55
שיעור הגירה נטו ל-1,000	2.24
התפלגות גילאים
0-14 שנים	26.76
15-24 שנים	15.67
25-54 שנים	37.20
55-64 שנים	8.40
65+ שנים	11.96
יחס גברים/נשים
יחס כללי	1.01
יחס בלידה	1.05
יחס 0-14 שנים	1.05
יחס 15-24 שנים	1.05
יחס 25-54 שנים	1.05
יחס 55-64 שנים	0.96
יחס +65 שנים	0.81
קבוצות אתניות
רוב אתני	יהודים
מיעוטים אתניים	ערבים, דרוזים, צ'רקסים.
שפות
שפות רשמיות	עברית: שפה רשמית; ערבית – שפה בעלת מעמד מיוחד; שפות מיעוט נוספות (בעיקר רוסית, צרפתית, ספרדית, אנגלית ואמהרית);
שפות מדוברות	עברית, ערבית, רוסית, צרפתית, אנגלית, אמהרית, יידיש

אוכלוסיית מדינת ישראל מנתה נכון לסוף 2023 9,841,900 תושבים (ישראלים).^[3] נתון זה כולל כחצי מיליון אזרחים יהודים אשר חיים בהתנחלויות ביהודה ושומרון, וכולל כ-350,000 ערבים תושבי מזרח ירושלים שאינם בעלי אזרחות ישראלית, אך אינו כולל את שאר הפלסטינים החיים ביהודה ושומרון תחת שלטון ישראל^[ב]. כמו כן, הנתון אינו כולל כ-118,000 עובדים זרים (מתוכם כ-18,000 עובדים שאשרתם פגה); תיירים ללא אשרה בתוקף, שמספרם מוערך בכ-58,000; פליטים ומסתננים מאפריקה, שמספרם המוערך עומד על כ-23,000 (לא כולל ילדיהם שנולדו בישראל ולא כולל אלו שקיבלו מעמד בישראל לאחר שהסתננו)^[5] ומספר משתנה ובלתי ידוע של כמה אלפי שוהים בלתי חוקיים תושבי הרשות הפלסטינית.

לשם השוואה, עם קום המדינה חיו בישראל כ-780,000 תושבים^[6].

נכון ל-2024 כ-73.2% מתוך 9.8 מיליון^[7] תושבי ישראל מוכרים כיהודים (כ-7.1 מיליון), כ-21.1% מהם הם ערבים-מוסלמים, ערבים-נוצרים או דרוזים (כ-2.037 מיליון^[ג]) וכ-5.7% (כ-534 אלף), מוגדרים "אחרים" מהם 300,000 יהודים על פי חוק השבות הרשומים במשרד הפנים כחסרי סיווג דת^[ד] והשאר הם נוצרים לא-ערבים – כולל בני משפחות של יהודים שלא התגיירו, ארמנים, כמרים ונזירים מלאומים שונים, כמו כן קהילה מוסלמית של צ'רקסים, קהילת העבריים השחורים, פליטים וייטנאמים לשעבר, ובני דתות ולאומים אחרים.

תוחלת החיים הממוצעת בישראל נכון לשנת 2022 היא 83.5 שנה, מקום 5 בעולם.

ישראל היא המדינה בעלת קצב גידול האוכלוסין המהיר ביותר מבין המדינות המפותחות, 2% (קצב גידול של 2.1% של האוכלוסייה הערבית לעומת 1.7% של אוכלוסייה יהודית ו"אחרים")^[9] במהלך תשפ"ב^[10], בכך היא סוטה מהמודל הקלאסי של תמורה דמוגרפית וממוקמת במקום ה-26 ברשימת המדינות בעלות צפיפות האוכלוסין הגבוהה בעולם^[11]^[ה]. עד 2040 צפויה ישראל להפוך למדינה הצפופה ביותר ב-OECD.

במהלך תשפ"ב נוספו לאוכלוסייה במאזן ההגירה לישראל כ-63 אלף איש, מהם כ-59 אלף עולים חדשים.

שיעורי פריון

נכון ל-2021, שיעור הפריון הכולל בישראל היה 3 ילדים לאישה, השיעור הגבוה מכל מדינות ה-OECD. שיעור הפריון הכולל של נשים יהודיות עמד על 3.13 ושל נשים מוסלמיות על 3.01^[12].

במגזר היהודי, שיעור הפריון בקרב נשים חרדיות הוא הגבוה ביותר. בתחילת שנות השמונים היה שיעור הפריון בקרב נשים חרדיות סביב 5.6, אך מאז טיפס ועלה והגיע בשיא ל-7.5–7.6 בשנת 2002.נכון לשנים 2018–2020 עמד שיעור הפריון בקרב נשים חרדיות על 6.64^[13]. בקבוצות אחרות באוכלוסייה היהודית שיעורי הפריון הם כדלקמן: דתיות שאינן חרדיות – סביב 3.92; נשים מסורתיות-דתיות – 2.6, מסורתיות שאינן דתיות – 2.2–2.3; נשים חילוניות: 1.96.באופן מפתיע, בקרב מוסלמיות השיעור אצל "נשים דתיות מאוד" נמוך מעט מהשיעור אצל "נשים דתיות". הסבר אפשרי לתוצאה סטטיסטית זו הוא הקושי להגדיר מידת אדיקות דתית בקרב מוסלמים בישראל, בשונה מהמגזר היהודי, שבו ההגדרה ברורה יותר^[ו]^[14]^[15]. שיעור הפריון הכולל בקרב הבדואים במחוז הדרום, עומד על כ-4.8 ילדים לאישה (נכון ל-2020)^[16].

הילודה בישראל יוצאת דופן לא רק בגובהה, אלא גם בכך שניכרות בה נורמות לעידוד ילודה שחוצות מגזרים, רמות השכלה ורמות דתיות שונות – וכן מפני שהעלייה בפריון התרחשה בד בבד עם עלייה בגיל הלידה הראשונה והתרחבות ההשכלה בקרב נשים, לפחות באוכלוסייה היהודית^[17]^[18].

לידות, מספרים מוחלטים, על פי דת האם

שנה	יהודים	מוסלמים	נוצרים	דרוזים	אחרים	סה"כ	יהודים (%)	מוסלמים (%)
1996	83,710	30,802	2,678	2,682	1,800	121,333	69.0%	25.4%
2000	91,936	35,740	2,789	2,708	3,623	136,390	67.4%	26.2%
2005	100,657	34,217	2,487	2,533	4,455	143,913	69.9%	23.8%
2006	104,513	34,337	2,500	2,601	4,675	148,170	70.5%	23.2%
2007	107,986	34,572	2,521	2,510	4,557	151,679	71.2%	22.8%
2008	112,803	34,860	2,511	2,534	4,670	156,923	71.9%	22.2%
2009	116,599	35,253	2,514	2,517	4,644	161,042	72.4%	21.9%
2010	120,673	36,221	2,511	2,535	4,832	166,255	72.6%	21.8%
2011	121,520	35,247	2,596	2,469	5,030	166,296	73.1%	21.2%
2012	125,409	36,041	2,610	2,371	5,098	170,940	73.4%	21.1%
2013	126,999	34,927	2,602	2,350	5,255	171,444	74.1%	20.4%
2014	130,576	35,965	2,814	2,366	5,424	176,427	74.0%	20.4%
2015	132,220	36,659	2,669	2,376	5,487	178,723	74.0%	20.5%
2016	134,100	37,592	2,613	2,446	5,253	181,405	74.1%	20.6%
2017	134,630	39,550	2,504	2,350	5,236	183,648	73.3%	21.5%
2018	135,809	38,757	2,721	2,434	5,377	184,370	73.7%	21%
2019	133,243	39,525	2,409	2,298	4,541	182,016	73.2%	21.7%
2020	129,884	38,388	2,497	2,239	4,468	177,301	73.3%	21.6%
2021	136,046	39,488	2,416	2,339	4,442	184,743	73.6%	21.3%

מראשית שנות האלפיים ועד שנת 2017 גדל מספר הלידות לאימהות יהודיות בכ-46%, מ-92,000 ל-134,000. מספר הלידות לאימהות מוסלמיות גדל באותה התקופה ב-6% בלבד, ועמד במשך רוב שנות המאה ה-21 על כ-35,000 לידות לשנה. בשנת 2021 עמד אחוז הלידות של אימהות יהודיות ואחרות בכלל הלידות בישראל על 73.3%, ושל אימהות מוסלמיות על 21.3%.

שיעור פריון כולל

שיעור פריון, על פי דת האם
שנה	יהודים	מוסלמים	נוצרים	דרוזים	אחרים	סה"כ
1970	3.40	8.95	3.62	7.46		3.97
1971	3.43	8.71	3.38	7.15		3.94
1972	3.25	8.21	3.85	7.11		3.71
1973	3.15	8.28	3.77	7.48		3.68
1974	3.19	8.21	3.65	7.05		3.71
1975	3.21	7.75	3.35	6.85		3.68
1976	3.20	7.73	3.32	7.25		3.70
1977	2.99	7.29	3.14	7.14		3.47
1978	2.82	6.86	2.97	6.86		3.28
1979	2.77	6.64	2.84	6.46		3.21
1980	2.76	5.98	2.66	6.09		3.14
1981	2.71	5.64	2.35	5.57		3.06
1982	2.79	5.33	2.33	5.48		3.12
1983	2.83	5.26	2.26	4.99		3.14
1984	2.84	5.14	2.24	4.65		3.13
1985	2.85	4.86	2.12	4.47		3.12
1986	2.83	4.63	2.54	4.22		3.09
1987	2.78	4.65	2.58	4.17		3.05
1988	2.77	4.68	2.57	4.08		3.06
1989	2.72	4.68	2.65	4.00		3.03
1990	2.69	4.70	2.57	4.05		3.02
1991	2.58	4.70	2.26	3.70		2.91
1992	2.62	4.65	2.09	3.84		2.93
1993	2.61	4.58	2.03	3.76		2.92
1994	2.60	4.60	2.04	3.57		2.90
1995	2.53	4.69	2.44	3.50		2.88
1996	2.62	4.65	2.63	3.42		2.94
1997	2.64	4.57	2.59	3.18		2.93
1998	2.67	4.76	2.62	3.10		2.98
1999	2.64	4.70	2.51	3.00		2.94
2000	2.66	4.74	2.55	3.07		2.95
2001	2.59	4.71	2.46	3.02		2.89
2002	2.64	4.58	2.29	2.77		2.89
2003	2.73	4.50	2.31	2.85		2.95
2004	2.71	4.36	2.13	2.66	1.47	2.90
2005	2.69	4.03	2.15	2.59	1.49	2.84
2006	2.75	3.97	2.14	2.64	1.55	2.88
2007	2.80	3.90	2.13	2.49	1.49	2.90
2008	2.88	3.84	2.11	2.49	1.57	2.96
2009	2.90	3.73	2.15	2.49	1.56	2.96
2010	2.97	3.75	2.14	2.48	1.64	3.03
2011	2.98	3.51	2.19	2.33	1.75	3.00
2012	3.04	3.54	2.17	2.26	1.68	3.05
2013	3.05	3.35	2.13	2.21	1.68	3.03
2014	3.11	3.35	2.27	2.20	1.72	3.08
2015	3.13	3.32	2.12	2.19	1.72	3.09
2016	3.16	3.29	2.05	2.21	1.64	3.11
2017	3.16	3.37	1.93	2.10	1.58	3.11
2018	3.17	3.20	2.06	2.16	1.54	3.09
2019	3.09	3.16	1.80	2.02	1.45	3.01
2020	3.00	2.99	1.85	1.94	1.35	2.90
2021	3.13	3.01	1.77	2.00	1.39	3.00
2022	3.03	2.91	1.68	1.85	1.26	2.89

עד שנת 2004 ה"אחרים" היו כלולים תחת אותה קטגוריה של היהודים.

שיעור פריון, על פי לאום האם
שנה	יהודים	ערבים	סה"כ
1990	2.69	4.32	3.02
1991	2.58	4.22	2.91
1992	2.62	4.14	2.93
1993	2.60	4.13	2.92
1994	2.58	4.06	2.90
1995	2.53	4.18	2.88
1996	2.62	4.35	2.94
1997	2.64	4.23	2.93
1998	2.67	4.40	2.98
1999	2.64	4.33	2.94
2000	2.66	4.37	2.95
2001	2.59	4.33	2.89
2002	2.64	4.19	2.89
2003	2.73	4.14	2.95
2004	2.71	3.99	2.90
2005	2.69	3.72	2.84
2006	2.75	3.68	2.88
2007	2.80	3.62	2.90
2008	2.88	3.57	2.96
2009	2.90	3.49	2.96
2010	2.97	3.51	3.03
2011	2.98	3.34	3.00
2012	3.04	3.32	3.05
2013	3.05	3.15	3.03
2014	3.11	3.17	3.08
2015	3.13	3.13	3.09
2016	3.16	3.11	3.11
2017	3.16	3.16	3.11
2018	3.17	3.04	3.09
2019	3.09	2.98	3.01
2020	3.00	2.82	2.90
2021	3.13	2.85	3.00

בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל שיעור הפריון של נשים ערביות היה גבוה באופן משמעותי משיעור הפריון של נשים יהודיות. אולם, מגמה זו השתנתה ובשנת 2016, לראשונה שיעור הפריון הכולל של הנשים היהודיות עלה על זה של נשים ערביות (3.16 ילדים בממוצע לאישה אצל נשים יהודיות לעומת 3.11 אצל נשים ערביות ב-2021)^[19].

בשנת 2020 שיעור הפריון הכולל בישראל היה 2.90. מספר זה היה נמוך בהשוואה ל-3.01 ב-2019 ול-3.09 ב-2018, אך גבוה מכל מדינות ה-OECD שהממוצע שלהן ב-2019 היה 1.61 ילדים לאישה. שיעור הפריון הכולל הגבוה ביותר בישראל נרשם בקרב נשים יהודיות – 3.00, אחריו, נשים ערביות – 2.82, ואילו השיעור הנמוך ביותר נרשם בקרב נשים ללא סיווג דת – 1.35^[20].

לידות ופטירות לפי שנים

שנה	אוכלוסייה (אלפים)	לידות חי	פטירות	צמיחה טבעית	לידות ל-1000 איש	פטירות ל-1000 איש	צמיחה טבעית ל-1000 איש	שיעור פריון
1948	806	17,678
1949	1,174	26,985
1950	1,370	43,431	8,700	34,731	34.1	6.8	27.3
1951	1,578	50,542	9,866	40,676	34.3	6.7	27.6
1952	1,630	52,556	11,666	40,890	32.8	7.3	25.5
1953	1,669	52,552	10,916	41,636	31.9	6.6	25.3
1954	1,718	48,951	11,328	37,623	28.9	6.7	22.2
1955	1,789	50,686	10,532	40,154	28.9	6.0	22.9	4.03
1956	1,872	52,287	12,025	40,262	28.6	6.6	22.0
1957	1,976	53,940	12,487	41,453	28.0	6.5	21.5
1958	2,032	52,649	11,615	41,034	26.3	5.8	20.5
1959	2,089	54,604	12,056	42,548	26.5	5.9	20.6
1960	2,150	56,002	12,053	43,949	26.4	5.7	20.7	3.95
1961	2,234	54,869	12,663	42,206	25.0	5.8	19.2	3.80
1962	2,332	56,356	13,701	42,655	24.7	6.0	18.7	3.77
1963	2,430	59,491	14,425	45,066	25.0	6.1	18.9	3.81
1964	2,526	63,544	15,491	48,053	25.6	6.3	19.3	3.93
1965	2,598	66,146	16,261	49,885	25.8	6.3	19.5	3.99
1966	2,657	67,148	16,582	50,566	25.6	6.3	19.3	3.89
1967	2,776	64,980	17,463	47,517	23.9	6.4	17.5	3.64
1968	2,841	69,911	18,689	51,222	24.9	6.7	18.2	3.82
1969	2,930	73,666	19,767	53,899	25.5	6.9	18.6	3.83
1970	3,022	80,843	21,234	59,609	27.2	7.1	20.1	3.97
1971	3,121	85,899	21,415	64,484	28.0	7.0	21.0	3.94
1972	3,225	85,544	22,719	62,825	27.0	7.2	19.8	3.71
1973	3,338	88,545	23,054	65,491	27.0	7.0	20.0	3.68
1974	3,422	93,166	24,135	69,031	27.6	7.1	20.5	3.71
1975	3,493	95,628	24,600	71,028	27.7	7.1	20.6	3.68
1976	3,575	98,763	24,012	74,751	27.9	6.8	21.1	3.71
1977	3,653	95,315	24,951	70,364	26.4	6.9	19.5	3.47
1978	3,738	92,602	25,153	67,449	25.1	6.8	18.3	3.28
1979	3,836	93,710	25,700	68,010	24.7	6.8	17.9	3.21
1980	3,922	94,321	26,364	67,957	24.3	6.8	17.5	3.14
1981	3,978	93,308	26,085	67,223	23.6	6.6	17.0	3.06
1982	4,064	96,695	27,780	68,915	24.0	6.9	17.1	3.12
1983	4,119	98,724	27,731	70,993	24.0	6.7	17.3	3.14
1984	4,200	98,478	27,805	70,673	23.3	6.6	16.7	3.13
1985	4,266	99,376	28,093	71,283	23.1	6.5	16.6	3.12
1986	4,331	99,341	29,415	69,926	22.7	6.7	16.0	3.09
1987	4,407	99,022	29,244	69,778	22.2	6.6	15.6	3.05
1988	4,470	100,454	29,176	71,278	22.2	6.4	15.8	3.06
1989	4,560	100,757	28,580	72,177	22.1	6.3	15.8	3.03
1990	4,822	103,349	28,734	74,615	22.0	6.1	15.9	3.02
1991	5,059	105,725	31,266	74,459	21.4	6.3	15.1	2.91
1992	5,196	110,062	33,327	76,735	21.5	6.5	15.0	2.93
1993	5,328	112,330	33,000	79,330	21.3	6.3	15.0	2.92
1994	5,472	114,543	33,535	81,008	21.2	6.2	15.0	2.90
1995	5,612	116,886	35,348	81,538	21.1	6.4	14.7	2.88
1996	5,757	121,333	34,664	86,669	21.3	6.1	15.2	2.94
1997	5,900	124,478	36,124	88,354	21.4	6.2	15.2	2.93
1998	6,041	130,080	36,955	93,125	21.8	6.2	15.6	2.98
1999	6,209	131,936	37,291	94,645	21.6	6.1	15.5	2.94
2000	6,369	136,390	37,688	98,702	21.7	6.0	15.7	2.95
2001	6,508	136,636	37,186	99,450	21.2	5.8	15.4	2.89
2002	6,631	139,535	38,415	101,120	21.2	5.8	15.4	2.89
2003	6,748	144,936	38,499	106,437	21.7	5.8	15.9	2.95
2004	6,869	145,207	37,938	107,269	21.3	5.6	15.7	2.90
2005	6,991	143,913	39,038	104,875	20.8	5.6	15.2	2.84
2006	7,116	148,170	38,765	109,405	21.0	5.5	15.5	2.88
2007	7,244	151,679	39,813	111,866	21.1	5.5	15.6	2.90
2008	7,337	156,923	39,484	117,439	21.5	5.4	16.1	2.96
2009	7,552	161,042	38,812	122,230	21.5	5.2	16.3	2.96
2010	7,695	166,255	39,613	126,642	21.8	5.2	16.6	3.03
2011	7,837	166,296	40,889	125,407	21.4	5.3	16.1	3.00
2012	7,984	170,940	42,100	128,840	21.3	5.3	16.3	3.05
2013	8,134	171,444	41,683	129,761	21.3	5.2	16.1	3.03
2014	8,297	176,427	42,457	133,970	21.2	5.2	16.0	3.08
2015	8,463	178,723	44,507	134,766	21.1	5.3	15.8	3.09
2016	8,628	181,405	44,244	137,161	21.0	5.1	15.9	3.11
2017	8,798	183,648	44,923	138,725	20.9	5.1	15.9	3.11
2018	8,967	184,370	44,850	139,520	20.6	5.0	15.6	3.09
2019	9,140	182,016	45,980	135,735	20.0	5.1	14.9	3.01
2020	9,291	177,307	48,937	128,370	19.1	5.3	13.8	2.90
2021	9,449	185,040	50,630	134,410	19.5	5.4	14.3	3.00
2022	9,656	178,000	52,000
2023	9,842	179,000	49,500

עלייה לישראל לפי שנים

שנה	מספר עולים	שנה	מספר עולים	שנה	מספר עולים	שנה	מספר עולים
1948	101,828	1971	41,930	1994	79,844	2017	29,084
1949	239,954	1972	55,888	1995	76,361	2018	29,800
1950	170,563	1973	54,886	1996	70,919	2019	33,247
1951	175,279	1974	31,979	1997	66,221	2020	21,110
1952	24,610	1975	20,028	1998	56,730	2021	27,050
1953	11,575	1976	19,754	1999	76,766	2022	74,474
1954	18,491	1977	21,429	2000	60,201	2023	45,000
1955	37,528	1978	26,394	2001	43,473
1956	56,330	1979	37,222	2002	33,570
1957	72,634	1980	20,428	2003	23,273
1958	27,290	1981	12,599	2004	20,899
1959	23,988	1982	13,723	2005	21,183
1960	24,692	1983	16,906	2006	19,269
1961	47,735	1984	19,981	2007	18,131
1962	61,533	1985	10,642	2008	13,701
1963	64,489	1986	9,505	2009	14,574
1964	55,036	1987	12,965	2010	16,633
1965	31,115	1988	13,034	2011	16,892
1966	15,957	1989	24,050	2012	16,557
1967	14,469	1990	199,516	2013	16,968
1968	20,703	1991	176,100	2014	26,627
1969	38,111	1992	77,057	2015	31,013
1970	36,750	1993	76,805	2016	26,900

קבוצות אתניות

ערך מורחב – יהדות ישראל, ערביי ישראל, דרוזים בישראל

יהודים – כ-75% מאוכלוסיית ישראל מוכרים כיהודים. האוכלוסייה היהודית מנתה בספטמבר 2022 בערך 7,070,000 תושבים. נכון ל-2022, כ-79% מהאוכלוסייה היהודית נולדה בארץ, 14% ילידי אירופה ואמריקה, ו-7% ילידי אסיה ואפריקה.
ערבים – 21% מאוכלוסיית ישראל הם ערבים. אוכלוסייה זו מנתה במאי 2023 כ-2,047,000 תושבים, כולל כ-354,000 ערבים תושבי מזרח ירושלים, המחזיקים בתעודת תושב קבע. מתוך ערביי ישראל לפי דוח הלמ"ס:
- 83.7% הם מוסלמים, המונים 1,709,815 אזרחים.
- 9.0% הם נוצרים, המונים כ-179,600 אזרחים. כ-2% מאוכלוסיית ישראל.
- 7.4% דרוזים, המונים כ-150,000 אזרחים. 1.6% מאוכלוסיית ישראל.
אחרים – תושבים שאינם שייכים לאף אחת מהקטגוריות לעיל. כ-5% מתושבי מדינת ישראל, המהווים כ-478,000 תושבים מאוכלוסיית המדינה, מוגדרים כ"אחרים". רובם המכריע הם עולים מברית המועצות לשעבר ובני משפחותיהם, שאינם רשומים כיהודים במשרד הפנים (תושבים ללא סיווג דת ונוצרים שאינם ערבים), וקיבלו את אזרחותם מתוקף חוק השבות. בקבוצה זו נכללים במספרים קטנים מיעוטים כמו הצ'רקסים (המונים כ-4,700 נפש), הארמנים (המונים כ-3,000 נפש), טורקים ישראלים והשומרונים אזרחי ישראל (המונים 820 נפש), שמהווים ביחד כ-0.01% מכלל תושבי מדינת ישראל. מוצאם האתני ודתם של השומרונים שונים משל היהודים, והם מגדירים עצמם "בני ישראל" או "ישראלים שומרונים". רוב אנשי קבוצת "האחרים" שהם יוצאי ברית המועצות לשעבר נטמעו מבחינה תרבותית בחברה היהודית בישראל, והפער בין ראייתם העצמית כשייכים לחברה ובין הגדרתם ההלכתית – מוליד לעיתים חיכוכים חברתיים, תרבותיים ודתיים. בין היתר, עלתה הקריאה לעודד גיור המוני בקרב אוכלוסייה זו; לשם כך, הוקם המכון המשותף ללימודי יהדות.

דת

ערך מורחב – דת בישראל

החלוקה לדתות בישראל

7,025,000 יהודים (73.9%)

1,707,000 מוסלמים (17.6%)

180,000 נוצרים (1.9%)

149,000 דרוזים (1.6%)

478,000 לא משתייכים (5.0%)

אוכלוסייה יהודית

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כפי שפורסמו בערב ראש השנה תשפ"א, 19 בספטמבר 2020^[22], בהגדרה עצמית של יהודים בני 20 ומעלה על בסיס מידת דתיות:

43.1% חילונים
21.1% מסורתיים
12.3% מסורתיים-דתיים
11.3% דתיים
10.1% חרדים

הערה: מסקר הלמ"ס לשנת 2014 עולה, כי מתוך כלל הלומדים בבית ספר יסודי בחינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי והחרדי יחדיו, כ-30.04% חרדים.

להלן התפלגות אלו שהגדירו עצמם "שומרים מסורת במידה רבה" בקרב היהודים:

בשנת 1991 – 24%.
בשנת 1999 – 19% (ירידה בעקבות העלייה מברית המועצות).
בשנת 2009 – 26%.

פרופ' ארנון סופר מצביע על נתוני ילודה לפי התפלגות דתית: בשנת 2007 נולדו כ-110,000 ילדים יהודים, מתוכם כ-18,000 בלבד למשפחות חילוניות (כ-16.4%).

זרמי חינוך

בחינוך העברי שלושה זרמים עיקריים:

ממלכתי
ממלכתי-דתי
חרדי

רוב תלמידי החינוך העברי לומדים בבתי ספר שבפיקוח הממלכתי, אך בין השנים 2000 ו-2017 ירד חלקם מ-60.4% ל-52.0%. באותן השנים נרשמה ירידה קלה באחוז התלמידים שלמדו בבתי ספר בפיקוח הממלכתי-דתי, מ-19.2% ל-18.5% ואילו אחוז התלמידים שלמדו בבתי ספר בפיקוח החרדי עלה מ-20.4% ל-29.5%.

אוכלוסייה ערבית

כ-83% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 17.6% מאוכלוסיית ישראל) הם ערבים מוסלמים.
כ-9% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 1.9% מאוכלוסיית ישראל) הם ערבים נוצרים.
כ-8% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 1.6% מאוכלוסיית ישראל) הם דרוזים.

לפי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (שכלל בני 20 ומעלה (סוף 2016):בקרב האוכלוסייה הערבית 11% הגדירו את עצמם חילונים, 57% מסורתיים, וכ-31% דתיים או דתיים מאוד^[23].

בקרב האוכלוסייה המוסלמית בלבד, 9% מגדירים עצמם "דתיים-מאוד", 51% "דתיים", 29% לא כל כך דתיים ו-10% לא דתיים (חילונים).^[^{דרוש מקור]}

מספר היהודים והמוסלמים בקרב אוכלוסיית ישראל (באלפים)

שנה	יהודים	מוסלמים^[ז]
שנה	יהודים		אחוז
1955	1,203.0	116.1	8.80%
1972	2,752.7	360.6	11.58%
1995^[ח]	4,522.3	811.2	15.21%
2011	5,921.7	1,335.7	17.02%
2017	6,507.8	1,524.3	17.47%
2021	6,982.0	1,669.0	17.66%

אוכלוסייה

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

אוכלוסייה לפי מין

בסוף שנת 2023 חיו בישראל כ-4,949,800 נשים, והן 50.3% מאוכלוסיית המדינה.

גברים 4,892,100 (49.7%)

יחס גברים/נשים באוכלוסייה עמד על 0.99

יחס לידות של זכרים/נקבות בישראל הוא 1.05 (105 זכרים לכל 100 נקבות).

אוכלוסייה לפי גיל

אוכלוסיית ישראל צעירה יחסית, ונמצאת במקום השני במדד המדינות הצעירות ב-OECD, ובמקום 89 בעולם כולו^[24]^[25].

התפלגות האוכלוסייה לפי גילאים (נכון ל-2019)^[26]:

28.2% היו בני 0–14
15.1% היו בני 15–24
13.4% היו בני 25–34
12.6% היו בני 35–44
10.4% היו בני 45–54
8.5% היו בני 55–64
11.8% היו בני 65 ומעלה

גידול שנתי של האוכלוסייה

הנתונים להלן נכונים לשנת 2019^[27].

כלל האוכלוסייה: 1.9%
- יהודים ואחרים: 1.9%
- ערבים: 2.0%

פריסה גאוגרפית

(נכון ל-2023)

12.9% מחוז ירושלים (1,245,100 תושבים)
16.3% מחוז הצפון (1,571,100 תושבים)
11.8% מחוז חיפה (1,134,000 תושבים)
24.5% מחוז המרכז (2,365,000 תושבים)
15.6% מחוז תל אביב (1,512,400 תושבים)
14.1% מחוז הדרום (1,362,500 תושבים)
5.2% יהודה ושומרון (502,700 תושבים)
100% (סך כולל 9,696,400 תושבים)

יצוין כי ביהודה ושומרון חיים בין 2.5 ל-3 מיליון פלסטינים שאינם אזרחי מדינת ישראל.

האזור עם האוכלוסייה הצעירה ביותר הוא יהודה ושומרון עם הגיל החציוני 19.2. זהו גם האזור עם הגידול השנתי הגדול ביותר, 3.5%.
המחוז עם האוכלוסייה המבוגרת ביותר הוא מחוז חיפה עם הגיל החציוני 33.7.
המחוז עם הגידול השנתי הקטן ביותר הוא מחוז הצפון עם 1.5% בשנה.
המחוז הצפוף ביותר הוא מחוז תל אביב עם כ-8,593 נפש לקמ"ר.
המחוז המרווח ביותר הוא מחוז הדרום עם כ-96 נפש לקמ"ר.

צפיפות אוכלוסין

קצב גידול האוכלוסייה בישראל יוצא דופן ביחס למדינות ה-OECD^[18]. בשנת 1997 עברה ישראל את מקסיקו ונהייתה למדינה בעלת גידול האוכלוסייה הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD^[10]. שורה ארוכה של חוקרים ואנשי ציבור ישראלים טוענים שקצב הגידול החריג של אוכלוסיית ישראל עלול להשפיע באופן שלילי על איכות החיים העתידית במדינה^[18].

ישראל מדורגת במדד המדינות הצפופות בעולם במקום ה-29 עם כ-434 נפש לקמ"ר אחד^[28]. עם זאת, נתון זה מתייחס לכל אוכלוסיית ישראל, כולל כ-497,000 תושבים יהודים ישראלים המתגוררים בפועל בשטחי C במחוז יהודה ושומרון שתוחמים 3,539 קמ"ר^[29]^[30], אך אינו מחשיב את שטחי C כחלק מהשטחים לחישוב יחסי נפש לקמ"ר. עם זאת, על שטחי C מתגוררים גם ערבים פלסטינים, מספרם אינו מדויק וישנן הערכות שונות, בין כ-70,000 לכ-125,000 בשנים 2008–2012 לבין כ-80,000 ב-2017^[31]^[32]^[33]^[34]. כך שחישובי יחס נפש לקמ"ר של תושבי ישראל עלולים לנוע בהתאם לחישובים השונים.

היסטוריה ומגמות דמוגרפיות

הרכב האוכלוסייה במדינת ישראל הושפע מגלי עלייה והגירה, מלחמות, ושינויי פיריון. עובדה זו הקשתה על חיזוי הנתונים הדמוגרפיים בה. הראשון שעסק בנושא באופן משמעותי הוא ההיסטוריון שמעון דובנוב, שחזה ב-1898, שבשנת 2000 יהיו בישראל כ-500,000 יהודים^[35]. האוכלוסייה היהודית הושפעה מגלי העלייה השונים. בשנת 1945, לפי הערכת מחלקת הסטטיסטיקה של הסוכנות היהודית, היו בארץ ישראל 592,000 יהודים, מתוכם כ-78% אשכנזים, כ-9% ספרדים, כ-5% תימנים וכ-8% מיתר עדות המזרח^[36].

גם האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל עברה שינויים. בתקופת המנדט הבריטי הייתה האוכלוסייה הערבית בתחומי ארץ ישראל בעלת הגידול המהיר ביותר במזרח התיכון, כאשר בסמוך ליישובים היהודיים נרשם גידול של עד 11% באוכלוסייה הערבית. בשנת 1948, הידלדלה האוכלוסייה הערבית כמעט לחלוטין עקב בריחה המונית של ערביי ישראל למדינות ערב, ובשנים שלאחר קום המדינה אפשרה ישראל לכ-200,000 ערבים לחזור להתיישב בתחומי מדינת ישראל^[^{דרוש מקור]}. בשנים 1948–1967 חלה התמעטות מה באוכלוסיית יהודה ושומרון. בשנים 1967–1993, חל גידול חד באוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון. בשנת 1993, במסגרת הסכמי אוסלו, הובאו לישראל כ-50,000 ערבים, וייתכן שהיגרו לישראל עוד כ-400,000 ערבים, אשר לא התאזרחו,^{[דרושה הבהרה]} במסגרת מדיניות פתיחת הגבולות עם ירדן (על פי ארנון סופר^[^{דרוש מקור]}). אוכלוסיית ערביי ישראל הושפעה אף היא: ישראל העניקה אזרחות לערבים שנישאו לאזרחים ישראלים, במסגרת איחוד משפחות. כמה מאות אלפי ערבים קיבלו אזרחות מאז 1967^[^{דרוש מקור]}. בשנות ה-2000 והאינתיפאדה השנייה נרשם מאזן הגירה שלילי בקרב ערביי יהודה ושומרון, וחלה ירידה חדה בשיעור הילודה, בהתאם למגמה הכללית בקרב ערביי האזור^[ט] מלבד רצועת עזה שבה שיעור הילודה נותר גבוה מאוד (66 אלף לידות בשנה)^[י].

על פי תחזיות דמוגרפיות שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על בסיס נתוני שנת 2015, צפויה אוכלוסיית ישראל להגיע בשנת 2065 לכ-20 מיליון תושבים^[38].

ראו גם

לקריאה נוספת

משה ליסק, דן הורוביץ, מצוקות באוטופיה: ישראל – חברה בעומס יתר, תל אביב: עם עובד, 1990^[39].
לילך רוזנברג־פרידמן, ציונות מבטן ומלידה: הילודה ביישוב ובמדינת ישראל בראשיתה: מניעתה ועידודה 1960-1918, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2023.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דמוגרפיה של ישראל בוויקישיתוף

אלעד מלכא, די לנפנף באיום הדמוגרפי, באתר מידה, 17 בנובמבר 2016
תומר ניר 24 בינואר 2011, ‏נתונים דמוגרפיים: החילונים יולדים יותר, הערבים פחות, באתר "סרוגים", 24 בינואר 2011
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - אוכלוסייה ודמוגרפיה
ישראל, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
הפורום לאוכלוסייה, סביבה וחברה העוסק בסוגיית גידול האוכלוסין בישראל
דו"ח עתיד צפוף - ישראל 2050 של הפורום לאוכלוסייה, סביבה וחברה.
אתר אנשים ישראל - המדריך לחברה הישראלית
ארצות מוצא במגזר החילוני הוותיק, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל"
אוכלוסיית ישראל 1990–2009 (סטטיסטי-קל), הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
ארנון סופר ויבגניה ביסטרוב, ישראל, דמוגרפיה בין השנים 2007-2020 – קתדרת חייקין לגיאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה
עוזי רבהון וגלעד מלאך, מגמות דמוגרפיות בישראל, מרכז מציל"ה, דצמבר 2009. (עדכון ל-2009 (הקישור אינו פעיל, 26 בפברואר 2020) )
יעקב פייטלסון, התהליכים הדמוגרפיים בארץ ישראל (1800-2013), באתר המכון לאסטרטגיה ציונית
אברהם בן-עזרא, דמוגרפיה: מבט על העבר ואל העתיד, באתר News1 מחלקה ראשונה, 29 באפריל 2012
אם בישראל היו רק 100 אנשים (אורכב 24.04.2015 בארכיון Wayback Machine), באתר כלכליסט, 22 באפריל 2015.
שירה אבדר תומר אלמגור דאטה12, ‏תשפ"ד במספרים | אוכלוסיית ישראל מונה 9.795 מיליון איש, 70 אלף עלו לישראל, באתר ‏מאקו‏, 13 בספטמבר 2023
נעם בוקסבאום, שבט אחים, באתר TheMarker‏, 27 במרץ 2018
בישראל יש מיליון תושבים. טקס לפתיחת המיליון השני על סיפון האניה "ארצה". יומני כרמל דצמבר 1949. (התחלה 1:31)
מאמרים של המכון לאסטרטגיה ציונית בנושאי דמוגרפיה. (התחלה 1:31)
- "חג המיליון הראשון לאוכלוסיית ישראל", כרזה בספרייה הלאומית, דצמבר 1949
גידול אוכלוסיית ישראל, אתר אקו-ויקי

ביאורים

הערות שוליים

[3]

[ב]

[5]

[1]

[2]

[א]

[6]

[7]

[ג]

[ד]

[9]

[10]

[11]

[ה]

[12]

[13]

[ו]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[ז]

[ח]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[ט]

[י]

[38]

[39]

Search