האלי ברי

ילדות ונעורים

היא נולדה בקליבלנד, אוהיו לג'ודית אן הוקינס מליברפול וג'רום ג'יי ברי, אפרו-אמריקאי.באחד מראיונותיה בטלוויזיה, סיפרה ברי כי הייתה החביבה מבין כל אחיותיה על אביה וכי היה מכה את כולן, מלבדה. הוריה התגרשו כשהייתה בת ארבע, והיא לאחר מכן גדלה עם אמה, אחות פסיכיאטרית במקצועה. אביה היה סניטר באותה מחלקה בבית החולים בו עבדה אִמה.

ברי הייתה תלמידה פופולרית בתיכון בה למדה בבדפורד, אוהיו. היא הייתה מעודדת, עורכת עיתון בית הספר, נשיאת הכיתה ומלכת הנשף במסיבת הסיום. בתום לימודיה עבדה זמן מה בחנות למוצרי ילדים. לאחר מכן הלכה ללמוד שנתיים בקולג' באוהיו.בראיונותיה בטלוויזיה סיפרה האלי כי אביה היה בעל עור כהה ואילו אמה הייתה בעלת גוון עור בהיר, ולכן התקשתה להשתלב בחברה בשל צבע עורה הלא ברור.לפני שהייתה לשחקנית, ברי השתתפה וזכתה בכמה תחרויות יופי, שבהן Miss Teen All America, מיס אוהיו 1986, מיס ארצות הברית, בה סיימה שנייה. ב-1986 היא הייתה המשתתפת אפרו-אמריקאית הראשונה בתחרות מיס עולם, בה סיימה במקום השישי, כשג'יזל לרונד מטרינידד וטובגו הוכתרה כמיס עולם^[1].

תחילת הקריירה

ב-1989 עברה ברי לניו יורק, כדי לממש את שאיפותיה להיות שחקנית. בתקופתה הראשונה שם, נגמר לה הכסף והיא התגוררה לזמן קצר במקלט לחסרי בית ובאכסניה של אגודת ימק"א. מצבה השתפר עד סוף אותה שנה, והיא לוהקה לתפקיד הדוגמנית אמילי פרנקלין בסדרת הטלוויזיה של רשת ABC‏ "Living Dolls", שצולמה בניו יורק והייתה ספין-אוף של הסדרה המצליחה "מי הבוס?". במהלך הקלטת הסדרה, היא שקעה בתרדמת ואובחנה כחולה בסוכרת מסוג 1. לאחר ביטולה של הסדרה, היא עברה ללוס אנג'לס.

הופעת הבכורה הקולנועית שלה הייתה בסרטו של ספייק לי, "קדחת הג'ונגל" (1991), שבו גילמה בחורה מכורה לסמים בשם ויויאן^[2]. באותה שנה, לברי היה תפקיד ראשי בקומדיה "רק עסקים" ("Strictly Business"). ב-1992 גילמה ברי אשת קריירה שמתאהבת בדמות הראשית שגילם אדי מרפי, בקומדיה הרומנטית "בומרנג"^[3]. בשנה שלאחר מכן, היא משכה את תשומת הלב של הציבור כשפחה עצובה בעיבוד הטלוויזיוני של הספר "שורשים: סאגה של משפחה אמריקאית", שכתב אלכס היילי. ב-1994 ברי שיחקה בסרט "הפלינטסטונס", בתפקיד המזכירה של שרון סטון, שמנסה לפתות את פרד פלינטסטון.

ב-1995 ברי התמודדה עם תפקיד רציני יותר, כשגילמה נרקומנית לשעבר שנאבקת להחזיר את המשמורת על בנה, בסרט "לאבד את אייזיה " ("Losing Isaiah"), בכיכובה של ג'סיקה לאנג. ב-1996 היא גילמה את סנדרה ביצ'ר בסרט "Race the Sun", שהתבסס על סיפור אמיתי, שצולם באוסטרליה, וכיכבה יחד עם קורט ראסל בסרט "Executive Decision". החל משנת 1996, היא הייתה פרזנטורית של חברת "רבלון", במשך שבע שנים^[4]. החוזה שלה חודש בשנת 2003^[5].

ב-1997 היא שיחקה לצד נטלי דסל ריד בקומדיה B*A*P*S. ב-1998 זכתה ברי לשבחים על תפקידה בסרט "בולוורת'", כאישה אינטליגנטית שגדלה על ידי פעילים חברתיים ומקשרת לפוליטיקאי (וורן ביטי). באותה שנה, היא גילמה את הזמרת זולה טיילור, אחת משלוש נשותיו של זמר הפופ פרנקי ליימון, בסרט הביוגרפי Why Do Fools Fall in Love.

ב-1999 שיחקה ברי בסרט הביוגרפי של ערוץ HBO "נא להציג את דורותי דנדרידג'", בו גילמה את דורותי דנדרידג', האישה האפרו-אמריקאית הראשונה שקיבלה מועמדות לאוסקר כשחקנית ראשית. ברי, שאף הפיקה את הסרט, זכתה בפרס האמי על הופעתה, כמו גם בפרס גלובוס הזהב ובפרס גילדת שחקני המסך.

הפריצה ככוכבת בינלאומית

בתחילת שנות האלפיים הרבתה ברי להופיע בסרטי פעולה ומדע בדיוני שהקנו לה מעמד ככוכבת בינלאומית. היא שיחקה את סופה בשלושת סרטי "אקס-מן"^[6], "למות ביום אחר" שהיה הסרט ה-20 בסדרת הסרטים המצליחה של ג'יימס בונד^[7], "גותיקה" ו"אישה חתול".

ב-2001, ברי הופיעה בסרט "שם קוד: דג חרב", בו הסצנה הראשונה שלה בעירום חלקי. בתחילה היא התנגדה לסצנת השיזוף בסרט בה היא מופיע חשופת חזה, אך הסכימה בסופו של דבר^[8]. חלק מהאנשים ייחסו את ההסכמתה, לעלייה משמעותית בסכום שהציעו לה האחים וורנר; לפי הדיווחים שילמו לה 500,000 דולר נוספים עבור הסצנה הקצרה. ברי הכחישה את הסיפורים הללו. לאחר שדחתה תפקידים רבים שדרשו עירום, היא אמרה שהחליטה לעשות את "דג חרב" בגלל שבעלה דאז, אריק בנט, תמך בה ועודד אותה לקחת סיכונים. באותה שנה זכתה בפרס האוסקר, על הופעתה האמוציונלית ב"מונסטר בול", בו גילמה אישה אפרו-אמריקאית קשת יום, שבעלה הוצא להורג בכיסא חשמלי, ומפתחת קשר עם הסוהר שהוציא את בעלה להורג^[9]. על אותו סרט היא זכתה בפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר ובכך הפכה לאישה האפרו-אמריקאית הראשונה שזכתה בפרס, כשמוקדם יותר בקריירה שלה, היא גילמה את דורותי דנדרידג', האפרו-אמריקאית הראשונה שהייתה מועמדת לשחקנית הטובה ביותר. לאחר הופעתה זו, היא זכתה בפרס קריסטל למצוינות נשים בקולנוע לשנת 2002. ברי זכתה באוסקר, אף על פי שהמועמדת המובילה באותה שנה לזכייה הייתה סיסי ספייסק על הופעתה ב"בחדר המיטות". יחד איתה זכה בקטגוריית השחקן הראשי דנזל וושינגטון, וכך לראשונה בתולדות הפרס זכו באוסקר שני שחקנים אפרו-אמריקאים.

ב-2003, היא שיחקה במותחן הפסיכולוגי "גותיקה" לצד רוברט דאוני ג'וניור^[10]. במהלך הצילומים שברה את ידה בסצנה עם דאוני, שסובב את זרועה חזק מדי. הצילומים הופסקו למשך שמונה שבועות.

ב-2004 ברי כיכבה בתפקיד הראשי בסרט "אישה חתול", עליו קיבלה שכר של 12.5 מיליון דולר. והוא נחשב על ידי המבקרים כאחד הסרטים הגרועים ביותר שנעשו אי פעם^[11]. היא זכתה בפרס השחקנית הגרועה ביותר בפרס פטל הזהב; היא קיבלה זאת ברוח טובה, והופיעה בטקס כדי לקבל את הפרס באופן אישי (תוך כדי מחזיקה בפרס האוסקר שלה מ"מונסטר בול")^[12].

המשך הקריירה

הופעתה הקולנועית הבאה הייתה ב-2005, בסרט הטלוויזיה של ערוץ ABC בהפקת אופרה ווינפרי, "Their Eyes Were Watching God", עיבוד לרומן של זורה ניל הרסטון, כאשר ברי מגלמת אישה בעלת רוח חופשית, שהמוסר המיני הלא שגרתי שלה הרגיז את בני דורה משנות ה-20. היא קיבלה את המועמדות השנייה שלה לפרס אמי על תפקידה. כמו כן ב-2005, היא שימשה כמפיקה בפועל ב-Lackawanna Blues, והנחתה את קולה עבור דמותו של קאפי, אחת היצורים המכניים הרבים בסרט ההנפשה "רובוטים".

במותחן "זרה מושלמת" (2007), ברי כיכבה עם ברוס וויליס, וגילמה כתבת שעוברת כדי לחשוף את הרוצח של חברת ילדותה^[13]. הסרט גרף סכום צנוע של 73 מיליון דולר ברחבי העולם, וזכה לביקורות פושרות מהמבקרים, שחשו שלמרות נוכחותם של ברי וויליס, הוא "מפותל מכדי לעבוד, וכולל סוף טוויסט מעצבן ומיותר". הסרט הבא שלה ב-2007 היה הדרמה Things We Lost in the Fire, בכיכובה של בניסיו דל טורו, שם היא לקחה על עצמה את התפקיד של אלמנה טרייה, המתיידדת עם החבר הבעייתי של בעלה המנוח. הסרט היה הפעם הראשונה שבה היא עבדה עם הבמאית סוזאן בייר הדנית, מה שהעניק לה תחושה חדשה של "לחשוב באותה ראש", שהיא העריכה. בעוד שהסרט הרוויח 8.6 מיליון דולר בלבד, הוא זכה לביקורות חיוביות; ה"אוסטין כרוניקל" מצא שהסרט הוא "דרמה בנויה ללא דופי ובקצב מושלם של תנודתיות ביתית ופנימית" והרגישה ש"ברי מבריקה כאן, טובה כמו שהייתה אי פעם".

ב-2010 שיחקה בסרט "פרנקי ואליס" שהוצג בבבכורה בפסטיבל סאנדנס, וזיכה את יוצריו, כמו גם את ברי, בביקורות אוהדות. הסרט הוא מותחן פסיכולוגי המתרחש בשנות ה-70, ובו היא מגלמת את פרנקי, חשפנית הסובלת מפיצול אישיות^[14].

ב-2012 שיחקה בסרט "ענן אטלס", סרט מורכב בן 172, המכיל שש עלילות שונות^[15].

ב-2013, שיחקה בתפקיד ראשי, בתור מוקדנית משטרה, שמנסה לסייע לילדה חטופה להימצא, בעודה נעולה בתא מטען של רכב, בסרט "הקריאה"^[16].

ב-2014 כיכבה בסרט נוסף בסדרת "אקס-מן", "אקס-מן: העתיד שהיה"^[17].

ב-2019 כיכבה בסרט הפעולה "ג'ון וויק 3"^[18].

ביולי 2020 הודיעה ברי, בעקבות הכעס על ליהוקה בסרט חדש בתפקיד טרנסג'נדרית, שוויתרה על התפקיד^[19].

ברי יצאה עם רופא השיניים ג'ון רונאן ממרץ 1989 עד אוקטובר 1991. בנובמבר 1993, רונאן תבע את ברי בסכום של 80,000 דולר במה שלטענתו היו הלוואות שלא שולמו כדי לסייע בהשקת הקריירה שלה. ברי טענה שהכסף ממנו היה מתנה, ושופט דחה את התיק מכיוון שרונאן לא רשם את ברי כחייבת כאשר הגיש בקשה לפשיטת רגל ב-1992.

לדברי ברי, במהלך צילומי הסרט "בכוננות מתמדת" ב-1991, קיבלה מכות מבן זוגה שהתעלל בה, מה שגרם לניקוב של עור התוף שלה ואיבוד 80% משמיעתה באוזן השמאלית. היא מעולם לא כינתה את שמו של המתעלל, אבל אמרה שהוא היה מישהו "ידוע בהוליווד". בשנת 2004, החבר לשעבר שלה כריסטופר וויליאמס האשים את וסלי סנייפס באחריות לתקרית, ואמר, "כל כך נמאס לי שאנשים חושבים שאני הבחור שעשה את זה. וסלי סנייפס הרס את עור התוף שלה, לא אני."

בשנת 1992 החלה לצאת עם שחקן הבייסבול דייוויד ג'סטיס, לאחר שכתב מעיר הולדתו של ג'סטיס, סינסינטי, אמר לה שג'סטיס מעריץ אותה, ברי נתנה את מספר הטלפון שלה לכתב כדי שיעבירו לג'סטיס. ברי וג'סטיס נישאו מעט אחרי חצות ב-1 בינואר 1993. לאחר פרידתם בפברואר 1996, ברי הצהירה בפומבי שהיא הייתה כל כך מדוכאת עד ששקלה לשים קץ לחייה. ברי וג'סטיס התגרשו רשמית ב-24 ביוני 1997.

במאי 2000, ברי לא הגישה מכתב על עזיבת זירת תאונת דרכים שביצעה ונידונה לשלוש שנות מאסר על תנאי, קנס של 13,500 דולר והורה לבצע 200 שעות של עבודות שירות.

ברי נישאה בפעם השנייה, לזמר והיוצר אריק בנט, ב-24 בינואר 2001, לאחר זוגיות שנתיים. בנט עבר טיפול להתמכרות למין בשנת 2002, ובתחילת אוקטובר 2003 הם נפרדו, כאשר הגירושים הסתיימו סופית ב-3 בינואר 2005.

בנובמבר 2005, ברי החלה לצאת עם הדוגמן הצרפתי-קנדי גבריאל אוברי, אותו פגשה בצילומים לורסצ'ה. ברי ילדה את בתם במרץ 2008. ב-30 באפריל 2010, ברי ואוברי הודיעו כי מערכת היחסים ביניהם הסתיימה כמה חודשים קודם לכן. בינואר 2011, ברי ואוברי נקלעו למאבק משמורת מתוקשר מאוד, התמקד בעיקר ברצונה של ברי לעבור עם בתם מלוס אנג'לס, שם התגוררו ברי ואוברי, לצרפת, לביתו של השחקן הצרפתי אוליבייה מרטינז, שברי התחיל לצאת איתו ב-2010. בנובמבר 2012, שופט דחה את בקשתה של ברי להעביר את בתם של בני הזוג לצרפת לאור התנגדותו של אוברי. פחות משבועיים לאחר מכן, ב-22 בנובמבר 2012, אוברי ומרטינז אושפזו שניהם בבית חולים בשל פציעות לאחר שהשתתפו במריבה פיזית בביתה של ברי. מסמכי בית המשפט שהודלפו כללו תמונות המראות פציעות משמעותיות בפניו של אוברי, שהוצגו בהרחבה בתקשורת. ב-29 בנובמבר 2012, עורך דינה של ברי הודיע כי ברי ואוברי הגיעו להסכם משמורת ידידותי בבית המשפט. ביוני 2014, פסק דין של בית המשפט העליון חייב את ברי לשלם לאוברי 16,000 דולר בחודש במזונות ילדים, וכן תשלום רטרואקטיבי של 115,000 דולר וסכום של 300,000 דולר עבור שכר טרחת עורך דין עבור אוברי.

ברי ומרטינז אישרו את אירוסיהם במרץ 2012, ונישאו בצרפת ב-13 ביולי 2013. באוקטובר 2013, ברי ילדה את בנם כשהיא בת 47.^[20] בשנת 2015, לאחר שנתיים של נישואים, הודיעו בני הזוג שהם מתגרשים. דווח כי הגירושין הסתיימו בדצמבר 2016, אולם, נכון לנובמבר 2020, התיק נמשך.

ב-2020 ברי החלה לצאת עם המוזיקאי האמריקאי, זוכה פרס הגראמי ואן האנט, דבר שפורסם דרך חשבון האינסטגרם שלה.

קולנוע

טלוויזיה

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: האלי ברי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: האלי ברי

• האלי ברי, ברשת החברתית פייסבוק
• האלי ברי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• האלי ברי, ברשת החברתית אינסטגרם
• האלי ברי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• האלי ברי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• האלי ברי, באתר AllMovie (באנגלית)
• האלי ברי, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• האלי ברי, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• האלי ברי, באתר Metacritic (באנגלית)
• האלי ברי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• האלי ברי, באתר ספוטיפיי
• האלי ברי, באתר Last.fm (באנגלית)
• האלי ברי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• האלי ברי, באתר Discogs (באנגלית)
• האלי ברי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• האלי ברי (1966-), דף שער בספרייה הלאומית