האנוי
האנוי (בווייטנאמית: ⓘ?; בסינית: 河内, מילולית: "גדת הנהר", על שם מיקומה בגדה המערבית של הנהר האדום), היא בירת וייטנאם המאוחדת, שממוקמת בצפון המדינה, מונה מעל ל-8 מיליון איש (1 באפריל 2019) והעיר השנייה בגודלה במדינה אחרי הו צ'י מין סיטי. בטרם איחוד צפון ודרום וייטנאם, שימשה האנוי כבירת צפון וייטנאם בין השנים 1954 ו-1976.
 חותם האנוי | |
 | |
| פוטומונטז' של האנוי | |
| מדינה |  וייטנאם |
|---|---|
| ראש העיר | Trần Sỹ Thanh |
| בירת העיר | Ba Đình  |
| שפה רשמית | וייטנאמית |
| תאריך ייסוד | 1010 |
| שטח | 3,344.70 קמ"ר |
| גובה | 19 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 8,435,650 (2022) |
| ‑ צפיפות | 2,398 נפש לקמ"ר (1 באפריל 2019) |
| קואורדינטות | 21°02′00″N 105°51′00″E / 21.033333°N 105.85°E |
| אזור זמן | UTC +7 |
| http://www.hanoi.gov.vn | |
(למפת האנוי רגילה)  האנוי | |
  | |
היסטוריה
האנוי מיושבת מאז שנת 3000 לפנה"ס לערך, אז הייתה אחד מכמה מאות כפרי דייגים, שהיו פרוסים לכל אורך הדלתא של הנהר האדום שעל גדתו היא שוכנת. מאוחר יותר גדל הכפר והפך לעיר "דיי-לאי" העתיקה. עדויות ארכאולוגיות ראשונות לקיומה של העיר, הם שרידי מבצר המתוארכים לשנת 200 לפנה"ס. על פי האגדה הוכרזה העיר כבירה קיסרית בשנת 1010, על ידי המלך לי-טיי-טו, שסיפר כי ראה דרקון זהב עולה ממימי הנהר האדום ומתנשא לגובה השמים, והחליט להעתיק את בירתו לדיי-לאי ולקרוא לה בשם "טאנג-לונג" (הדרקון העולה). כאשר השפה הווייטנאמית עברה לטיניזציה, הוסב שמה לטונקין. עם כיבושה של האנוי על ידי סין, הוסב שמה של העיר פעם נוספת ל"הא-סורה" מקום מושבם של קיסרי וייטנאם. שלשה מארבעת שערי העיר עדיין עומדים על תילם ומשמרים בשמותיהם את תפיסת העולם הסינית; "שער השיגשוג", "שער הסגולה הנפלאה" ו"שער המזל", מהשער הרביעי; "שער האושר הנעלה" לא נותרו שרידים.
האנוי שימשה כמרכזה המנהלי והפוליטי של וייטנאם (עם מספר מועט של הפסקות קצרות מועד), עד שנת 1802, עת שליטי וייטנאם העבירו את הבירה להואה. בשנת 1873 נכבשה העיר על ידי צרפת והועברה לשליטתה למשך עשר שנים. בשנת 1887 הפכה האנוי לבירת הודו-סין הצרפתית.
בשנת 1940 בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, נכבשה העיר על ידי האימפריה היפנית, תנועת ה"וייט מין" הקומוניסטית בראשותו של הו צ'י מין נלחמה כנגד הכובש היפני ומשתפי הפעולה הצרפתים שלהם מטעם ממשלת צרפת של וישי. עם כניעת יפן ב-1945 שוחררה העיר, הו צ'י מין הכריזו על הקמתה של "הרפובליקה הדמוקרטית של וייטנאם", והפך את האנוי לבירתה. אולם הצרפתים סירבו להכיר בעצמאות וייטנאם, וה"וייט מין" הפנתה את מאבקה נגד צרפת הקולוניאליסטית. בין השנים 1946 ל-1954 נלחם הצבא הווייטנאמי בעיקשות עד להבסת צבא צרפת, כאשר האנוי שימשה כמוקד הלחימה העיקרי. עם תום המלחמה, החליטה ועידת ז'נבה של שנת 1954 על "חלוקה זמנית" של וייטנאם לשתי מדינות, ומאז הפכה האנוי לבירתה העצמאית של צפון וייטנאם.
במהלך מלחמת וייטנאם בין השנים 1960 ל-1973, שובשו אמצעי התחבורה של האנוי, עקב הפצצתם של גשרים ומסילות ברזל בעיר, על ידי צבא ארצות הברית, אך הם תוקנו באופן מהיר על ידי ממשלת הווייט מין. עם סיום המלחמה, החלה צפון וייטנאם במסע השתלטות על דרום וייטנאם. ב-30 באפריל 1975 נכבשה סייגון בירת הדרום. אולם רק ב-2 ביולי 1976 אוחדו שתי המדינות רשמית, והאנוי הפכה לבירת הרפובליקה הווייטנאמית המאוחדת, ואילו שמה של סייגון הוסב להו צ'י מין סיטי.
ב-27 בפברואר 2019 כונסה בהאנוי ועידת פסגה בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ למנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג-און.
כלכלה
בהאנוי מפעלי תעשייה כבדה, המבוססים על מרבצי הפחם והברזל שבאזור. תוצרי מפעליה של העיר כוללים בעיקר: מכונות כבדות, דיקטים, טקסטיל, כימיקלים ומלאכת יד. מלחמת האזרחים הארוכה הכבידה מאוד על כלכלתה, והחרם הכלכלי שהטילה ארצות הברית על וייטנאם והוסר רק בשנת 1994, נתן את אותותיו בעיר כמו במדינה כולה. החל משנת 1987, חל שיפור במצבה הכלכלי של האנוי, כתוצאה מהחלטתה של ממשלת וייטנאם, לפתוח את שעריה בפני תיירים מרחבי העולם. העיר מאחדת בתוכה אטרקציות תיירותיות רבות, מהפופולריות במזרח הרחוק. בשנת 2011 החלה בניית מערכת רכבת תחתית בעיר.
גאוגרפיה ומזג אוויר
האנוי ממוקמת בגדה המערבית של הנהר האדום בצפון וייטנאם. בהאנוי מזג אוויר אופייני לאזור דרום-מזרח אסיה - הקיץ חם ולח ובחורף קר ויבש. הקיץ חל בין חודש מרץ לחודש ספטמבר והיא העונה הגשומה (כ-1,680 מ"מ בשנה) ובו יורדים גשמי מונסון. החורף שחל בין נובמבר למרץ יבש יחסית אפילו לסתיו שבו יורדים גשמים קלים. הטמפרטורה הנמוכה בחורף היא C° 6 ובקיץ הטמפרטורה יכולה להגיע עד ל-C° 40.[1]
אקלים
| אקלים בהאנוי | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 19.7 | 20.1 | 22.9 | 27.2 | 31.4 | 32.9 | 33.1 | 32.3 | 31.2 | 28.8 | 25.3 | 22.0 | 27.2 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 14.3 | 15.3 | 18.1 | 21.7 | 24.6 | 26.1 | 26.3 | 26.0 | 24.9 | 22.3 | 18.9 | 15.6 | 21.2 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 18 | 19 | 34 | 105 | 165 | 266 | 253 | 274 | 243 | 156 | 59 | 20 | 1,612 |
| מקור: [2] | |||||||||||||
אתרים בעיר
בעיר שוכנת האוניברסיטה הלאומית של וייטנאם (לשעבר: אוניברסיטת האנוי), המוזיאון הלאומי ההיסטורי, מוזיאון המהפכה, ומספר אנדרטאות היסטוריות. המוזיאון הלאומי לאומנויות יפות שוכן אף הוא בהאנוי.
מאוזוליאום הו צ'י מין הוא מבנה בטון גדול הנמצא בכיכר "באו די" במרכז העיר, בו, תוך התעלמות מבקשתו כי ישרפו את גופתו, שמורה גופתו החנוטה של הו צ'י מין. בצמוד למאוזוליאום נמצא מוזיאון הו צ'י מין, המוזיאון הבנוי תוך מחווה לפרח הלוטוס נבנה במקום בו היה ביתו של המנהיג.
בשנת 1995 נפתח מוזיאון הנשים הווייטנאמיות.
ערים תאומות
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של האנוי
האנוי, ברשת החברתית פייסבוק- האנוי - מדריך לתייר
- אבינעם פורת, הנוי של האנוי, באתר ynet, 10 במאי 2017
גיל קרסלבסקי, האנוי - בלוג צילום, באתר הארץ, 19 במרץ 2023- האנוי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
