הבחירות הכלליות בממלכה המאוחדת 2017

בריטניה מחולקת ל-650 מחוזות בחירה (אנ'). כל מחוז מיוצג על ידי ציר אחד בבית הנבחרים הבריטי, הבית התחתון של הפרלמנט. המועמדים בכל מחוז יכולים להתמודד במסגרת מפלגה או לרוץ כמועמדים עצמאיים. הזוכה במספר הקולות הרב במחוז הוא הנציג הנבחר. רוב המועמדים מתמודדים מטעם מפלגות ומיעוטם באופן עצמאי. שתי המפלגות הגדולות הן המפלגה השמרנית ומפלגת הלייבור. המפלגה השמרנית נחשבת ימנית ודוגלת בימין כלכלי (קפיטליזם) ובשמרנות. מפלגת הלייבור (העבודה) נחשבת בעלת עמדות שמאל והיא דוגלת בסוציאל-דמוקרטיה. בבחירות של השנים האחרונות התמודדו גם מפלגות קטנות, כגון המפלגה הלאומית הסקוטית, התומכת בעצמאות סקוטלנד מבריטניה, המפלגה הליברל-דמוקרטית, הדוגלת בליברליזם חברתי או המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית, הדוגלת ביוניוניזם, כלומר בהישארותה של צפון אירלנד בתוך הממלכה המאוחדת. המפלגות הקטנות אינן משיגות מושבים רבים בבית הנבחרים ומספר הצירים שלהם אינו מגיע למאה.

שיטת הבחירות האזורית-רוּבָּנית מבטיחה הלימה מועטה בין המספר המוחלט של המצביעים למספר הצירים ומסייעת למפלגות קטנות שיש להן בסיס תמיכה גאוגרפי. מנהיג המפלגה או הקואליציה שיש בידם רוב נציגים, מזומן על ידי המלכה אליזבת השנייה להיות ראש הממשלה הבא.

זכות הצבעה

בעלי זכות ההצבעה בממלכה המאוחדת, הם:^[2]

• רשומים במרשם המצביעים הבריטי
• בני 18 ומעלה ביום הבחירות
• אזרחים בריטים, אזרחים של חבר העמים הבריטי, או אזרחי הרפובליקה של אירלנד^[3][4]
• בעלי כתובת מגורים בממלכה המאוחדת (או אזרחים בריטיים המתגורר מחוץ לממלכה המאוחדת, שנרשמו להצבעה בממלכה המאוחדת ב-15 שנים האחרונות)
• אינם מנועים מהצבעה על פי החוק (לדוגמה: כלואים מסיבות פליליות, אשמים בעבר בשחיתות, חולי נפש מאושפזים וכדומה)^[5]

אדם שיש לו שני בתים (כגון סטודנט באוניברסיטה שיש לו כתובת זמנית ומתגורר בבית בזמן החגים) יוכל להירשם, להצביע בבחירות בשתי הכתובות כל עוד הם לא נמצאים באותו אזור בחירות, אך יוכל להצביע רק באזור בחירה אחד במהלך הבחירות הכלליות.^[6]

חוק כהונת הפרלמנט משנת 2011 קבע כי על הבית הנבחרים להתפזר במקרה של הצעת אי-אמון או על פי החלטה המתקבלת בידי שני-שלישים מן הפרלמנט לכל הפחות.

ב-23 ביוני 2016 התקיים בממלכה המאוחדת משאל עם, הקובע אם על בריטניה להישאר באיחוד האירופי או לא. במשאל העם הוחלט על פרישה מן האיחוד האירופי, בתהליך שנודע כ"ברקזיט".

בעקבות משאל העם, ב-29 במרץ 2017 נדון ואושר בפרלמנט חוק להפעלת "סעיף 50" העוסק ביציאת מדינה מן האיחוד האירופי. תוצאות המשאל היו צמודות ובקרב תומכי ההישארות הורגשה אכזבה מרה. בעקבות תוצאות משאל העם, דייוויד קמרון, ראש הממשלה המכהן, התפטר מתפקידו, מפלגתו בחרה בתרזה מיי להנהגת המפלגה, והיא הייתה לראש הממשלה.^[7]

הבחירות נועדו ל-7 במאי 2020, אך עקב המתחים שנוצרו בממלכה המאוחדת ובאירופה בעקבות תחילת הפרישה מן האיחוד האירופי, כינסה ראש הממשלה תרזה מיי ב-18 באפריל 2017 מסיבת עיתונאים דחופה,^[8] ובה הודיעה כי היא מעוניינת בהקדמת הבחירות, בניגוד להצהרותיה הקודמות.^[9]

רוב המפלגות הגדולות שהתחרו בבחירות אלו, היו שונות שינוי ניכר, מאלו שהתמודדו לבחירות האחרונות במאי 2015. ה-SNP, שין פיין ופלייד קמרי הן המפלגות הגדולות היחידות שמנהיגיהן לא הוחלפו מאז הבחירות הקודמות. בחודש יולי 2016 החליפה תרזה מיי את דייוויד קמרון כמנהיגת המפלגה השמרנית וכראש ממשלה, וב-2015 החליף ג'רמי קורבין את אד מיליבנד כיושב ראש הלייבור,^[10] ואילו טים פרון החליף את ניק קלג כמנהיג הליברלים-דמוקרטים. פול נאטל הוביל את מפלגת העצמאות של הממלכה המאוחדת (UKIP) בעקבות התפטרותה של דיאן ג'יימס זמן קצר לאחר שנבחרה בספטמבר 2016, והתפטר בעצמו מיד לאחר הבחירות הקודמות. קרוליין לוקאס וג'ונתן בארטלי מובילים כעת במשותף את מפלגת הירוקים. בשנת 2015 קולום איסטווד נבחר להנהגת SDLP וארלין פוסטר הפכה למנהיגת DUP, בעוד מוקדם יותר בשנת 2017 רובין סוואן נבחר להנהיג את UUP.

תוצאות הבחירות ב-2015 ביחס לשינויים במושבי בית הנבחרים ערב הבחירות ב-2017:

מספירת 650 אזורי בחירה:^[12]

מפלגה		מנהיג	חברי פרלמנט				קולות
				אחוז		±		אחוז		±
שמרנים		תרזה מיי	317	48.8%	317 / 650	13	13,632,914	42.3%		5.4
לייבור		ג'רמי קורבין	262	40.3%	262 / 650	30	12,874,985	40.0%		9.5
המפלגה הלאומית הסקוטית		ניקולה סטרג'ן	35	5.4%	35 / 650	21	977,569	3.0%		1.7
ליברל-דמוקרטים		טים פרון	12	1.8%	12 / 650	4	2,371,772	7.4%		0.5
יוניוניסטים-דמוקרטים		ארלין פוסטר	10	1.5%	10 / 650	2	292,316	0.9%		0.3
שין פיין		ג'רי אדמס	7	1.1%	7 / 650	3	238,915	0.7%		0.2
פלייד קמרי		ליאן ווד	4	0.6%	4 / 650	1	164,466	0.5%		0.1
הירוקים		ג'ונתן ברטלי קרוליין לוקאס	1	0.2%	1 / 650		525,371	1.6%		2.1
יושב ראש (שמרנים)		ג'ון ברקו	1	0.2%	1 / 650		34,299	0.1%
עצמאיים		סילביה, ליידי הרמון	1	0.2%	1 / 650		16,148	0.1%
יוקיפ		פול נאטל	0	0.0%	0 / 650	1	593,852	1.8%		10.8
סוציאל-דמוקרטיים		קולום איסטווד	0	0.0%	0 / 650	3	95,419	0.3%
אלסטר יוניוניסטים		רובין סוואן	0	0.0%	0 / 650	2	83,280	0.3%		0.1
הברית של צפון אירלנד		נעמי לונג	0	0.0%	0 / 650		64,553	0.2%
סך הכל			650	100%			31,965,859

עיינו גם בפורטלים:
	פורטל הממלכה המאוחדת
	פורטל מדע המדינה

• משאל העם על חברות הממלכה המאוחדת באיחוד האירופי (2016)