הולנדים
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
הולנדים (בהולנדית: Nederlanders) הם קבוצה אתנית ולאומית שמרכזה בהולנד.[1][2] הם חולקים מוצא ותרבות משותפים ומדברים בשפה ההולנדית. ההולנדים וצאצאיהם נמצאים בקהילות מהגרים ברחבי העולם, בעיקר בארובה, סורינאם, גיאנה, קוראסאו, ארגנטינה, ברזיל, קנדה, אוסטרליה,[3] דרום אפריקה,[4] ניו זילנד וארצות הברית.
 | |
| שורה 1: פיט היין · מוריס מאורנז' · יוהאן ואן אולדנברנבולט · וילם מאורנז' · ארסמוס מרוטרדם שורה 2: מיכיל דה רויטר · רמברנדט · ג'ון ליהווטר · פרידריך מאורנז' · הוגו גרוטיוס | |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
בהולנד בסביבות 30–35 מיליון | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
 גרמניה 257,000 | |
| שפות | |
| בעיקר הולנדית | |
| דת | |
נצרות פרוטסטנטית, אגנוסטיות, נצרות קתולית, אתאיזם  | |
  |
ארצות השפלה היו ממוקמות בגבול צרפת והאימפריה הרומית הקדושה, והיוו חלק מהפריפריות שלהן והשטחים השונים מהם הם היו הפכו כמעט אוטונומיים במאה ה-13.[5] תחת ההבסבורגים, הולנד אורגנה ליחידה מנהלית אחת, ובמאות ה-16 וה-17 צפון הולנד קיבלה עצמאות מספרד כרפובליקה ההולנדית.[6] רמת העיור הגבוהה האופיינית לחברה ההולנדית נוצרה בשלב מוקדם יחסית.[7] בתקופת הרפובליקה התרחשה לראשונה הגירה הולנדית רחבת היקף מחוץ לאירופה.
העם ההולנדי נתפס לעיתים קרובות כחלוצי הקפיטליזם, עם דגש על כלכלה מודרנית, חילוניות ושוק חופשי אשר השפיעו רבות ברחבי העולם.[8][9]
האמנות והתרבות המסורתית של ההולנדים נוגעים לצורות שונות של מוזיקה מסורתית, ריקודים, סגנונות אדריכליים ובגדים, שחלקם ניתנים לזיהוי גלובלי. מספר ציירים הולנדים כמו רמברנדט, ורמיר וואן גוך זכו להערכה רבה. הדת הדומיננטית של ההולנדים היא הנצרות (גם קתולית וגם פרוטסטנטית), אם כי בתקופה המודרנית רוב ההולנדים כבר אינם דתיים. אחוזים משמעותיים מההולנדים מאמינים בהומניזם, אגנוסטיות, אתאיזם או רוחניות אינדיבידואלית.[10]
הפזורה ההולנדית
מאז מלחמת העולם השנייה, מהגרים הולנדים היגרו בעיקר לקנדה, מערב גרמניה, ארצות הברית, בלגיה, אוסטרליה ודרום אפריקה. כיום קיימות קהילות הולנדיות גדולות גם בבריטניה, צרפת, ספרד, טורקיה וניו זילנד.[4]
מרכז ומזרח אירופה
במהלך ההתרחבות הגרמנית מזרחה (שהתרחשה בעיקר בין המאה ה-10 ל-13),[11] עברו גם מספר הולנדים. הם התיישבו בעיקר ממזרח לנהר האלבה וסאלה, אזורים המיושבים ברובם על ידי הסלאבים הפולבים[12] לאחר כיבוש השטח לאורך נהרות האלבה וההאבל בשנות ה-60 של המאה ה-12, מתיישבים הולנדים מאזורים מוצפים בהולנד השתמשו במומחיותם לבניית סכרים בברנדנבורג. ובמקביל התיישבו גם בערים גרמניות גדולות כמו ברמן והמבורג. במאות ה-13 עד המאה ה-15 הזמינה פרוסיה הולנדים להתיישב בשטחה (בעיקר לאורך חוף הים הבלטי).[13]
מבחינה היסטורית חיו הולנדים גם ישירות בצד המזרחי של הגבול הגרמני, רובם נטמעו מאז (מלבד כ-40,000 מהגרי הגבול האחרונים), במיוחד מאז הקמת גרמניה עצמה בשנת 1872.
