הולנדית
שפה
הולנדית (בהולנדית: Nederlands) היא שפה אירופית, המשתייכת לענף השפות הגרמאניות המערביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.
 | |
| מדינות | הולנד, בלגיה, צרפת, סורינאם, ארובה, האנטילים ההולנדיים, דרום אפריקה, אינדונזיה ומדינות נוספות |
|---|---|
| אזורים | צפון מערב אירופה ומושבות הולנד לשעבר |
| דוברים | כ-28,000,000 |
| שפת אם | 23,500,000 |
| כתב | אלפבית לטיני |
| משפחה | |
| לאום |  בלגיה הולנד סורינאם |
| ארגון | האיחוד האירופי |
| מוסד | התאחדות הלשון ההולנדית  |
| קוד שפה | nl |
| קוד ISO 639-1 | nl |
| קוד ISO 639-2 | dut |
| קוד ISO 639-3 | nld |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
ההולנדית מדוברת כשפת אם בפי למעלה מ-23 מיליון אנשים ברחבי העולם, מרביתם תושבי הולנד (15 מיליון) ובלגיה (6 מיליון). רבע מיליון נוספים דוברים את השפה במושבה ההולנדית לשעבר סורינאם. 5 מיליון אנשים נוספים דוברים אותה כשפה שנייה, רובם תושבי בלגיה. בין דוברי ההולנדית יש כ-15–23 מיליון דוברי אפריקאנס, שפה הקרובה מאוד להולנדית המדוברת בדרום-אפריקה. בבלגיה מכונה השפה לעיתים פלמית (הולנדית: Vlaams; אנגלית: Flemish), אך במסמכים רשמיים, מילונים וכדומה היא נקראת לרוב "הולנדית". ההבדלים בין ההולנדית המדוברת בהולנד לבין זו המדוברת בבלגיה מסתכמים בעיקר בתחום המבטא, ובאופן מוגבל באוצר המילים. אף על פי שההולנדית היא השפה ה-37 בעולם בתפוצתה (מתוך 7131 שפות), זוהי השפה ה-11 בתפוצת הפרסומים בעולם, והוויקיפדיה בשפה ההולנדית היא השישית בגודלה בעולם[1] (נכון ליולי 2019).
הולנדית היא אחת השפות הקרובות ביותר לשפות האנגליות, בפרט מבחינת אוצר המילים שלה (השפה הפריזית המדוברת בצפון הולנד קרובה לשפות האנגליות אף יותר), אך מבחינת מבנה המשפט וההגייה היא קרובה יותר דווקא לגרמנית תחתית (Plattdüütsch). השפה ההולנדית נכתבת באמצעות האלפבית הלטיני. לצורך כתיבת ההולנדית נעשה שימוש ב-26 אותיות.
היסטוריה
התפתחות הלשון ההולנדית נחלקת לתקופות הבאות:
- הולנדית עתיקה (בערך 800–1100): כוללת את הניבים הפרנקיים שדוברו באזור שבו הולנדית מדוברת כיום. מתקופה זו נותרו תעודות מועטות בלבד.
- הולנדית תיכונה (בערך 1100–1500): הכוללת את הניבים הפרנקיים שדוברו בזמן זה, ואשר מתועדים בבלדות של משוררי חצר. ההולנדית הביניימית מכונה "דיטש" (Dietsch, Duutsch).
- הולנדית חדשה (בערך 1500 עד ימינו): כוללת בעיקר את ניבי מחוז Holland (מרכז הולנד) וברבנט, והיא הבסיס להולנדית של ימינו.
הגיית השפה וכתיבתה
עיצורים
| סדקי | ענבלי | וילוני | חכי | בתר־ מכתשי | מכתשי | שפתי ־שִנִּי | דו־ שפתי | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי | ŋ | n | m | |||||||||||||
| סותם | (ʔ) | ɡ | k | d | t | b | p | |||||||||
| חוכך | ɦ | [h] | [ʁ | χ] | ɣ | x | [ʝ | ç] | ʒ | ʃ | z | s | v | f | ||
| מקורב (צדי) | [w] | j | [ɹ] | ʋ | [β̞] | |||||||||||
| l | ||||||||||||||||
| מקיש | [ɾ] | |||||||||||||||
| רוטט | [ʀ] | r | ||||||||||||||
* פונמות זרות, או אלופונים בהקשרי הידמות | ||||||||||||||||
| העיצורים | ||||
| הסימון הגרפי | הולנדית צפונית | הולנדית דרומית | ||
|---|---|---|---|---|
| תעתיק IPA | הערך הפונטי | תעתיק IPA | הערך הפונטי | |
| Bb | b | נהגה כהגיית בי"ת; כהגיית פ"א בסוף מילה | b | כנ"ל |
| p | p | |||
| Cc | k | נהגה כהגיית כ"ף; כהגיית סמ"ך לפני e i y | k | |
| s | s | |||
| ʧ | נהגה (לעיתים) כהגיית צד"י גרושה במילים שאולות מאיטלקית | ʧ | ||
| Ch/ch | χ | נהגה כהגיית כ"ף רפה | x~ç | |
| k ~ ʧ ~ ʃ | נהגה כהגיית שי"ן ימנית, צד"י גרושה או כ"ף במילים ממוצא לטיני | k ~ ʧ ~ ʃ | ||
| Dd | d | נהגה כהגיית דל"ת; כהגיית ת"ו בסוף מילה | d | |
| t | t | |||
| Ff | f | נהגה כהגיית פ"א רפה | f | |
| Gg | χ | נהגה כהגיית כ"ף רפה | ɣ~ʝ | נהגה כהגיית גימ"ל רפה; כהגיית כ"ף רפה בסוף מילה |
| x~ç | ||||
| Hh | ɦ | נהגה כהגיית ה"א קולית במילה "מַהֵר" | ɦ | כנ"ל |
| Jj | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית | j | |
| Kk | k | נהגה כהגיית כ"ף | k | |
| Ll | ɫ ~ l | נהגה כהגיית למ"ד (או גם מוולנת כבאנגלית - אין מקבילה עברית) בתחילת הברה | l | נהגה כהגיית למ"ד בתחילת הברה |
| ɫ | נהגה כהגיית למ"ד מוולנת בסוף הברה | ɫ | כנ"ל | |
| Mm | m | נהגה כהגיית מ"ם | m | |
| Nn | n | נהגה כהגיית נו"ן | n | |
| ng | ŋ | נהגה לרוב כהגיית נו"ן במילה "אַנְגְּלִית" | ŋ | |
| Pp | p | נהגה כהגיית פ"א | p | |
| Ph/ph | f | נהגה כהגיית פ"א רפה | f | |
| Qu/qu | kʋ ~ k | נהגה קְווּ בצירוף U[2], או לעיתים נדירות כהגיית כ"ף | kβ̞ ~ k | |
| Rr | ʁ~ʀ | נהגה כהגיית ר' ענבלית (בדומה לעברית) | r~ɾ~ʀ | נהגה (לרוב) כהגיית רי"ש מתגלגלת |
| ɹ | נהגה דומה ל-R אנגלית בסוף הברה | |||
| Ss | s, z | נהגה כהגיית סמ"ך, ולעיתים כהגיית זי"ן במילים זרות | s, z | כנ"ל |
| Sch/sch | sχ | נהגה סְכְ; כהגיית סמ"ך בסוף מילה | sx~sç | |
| s | s | |||
| Sj/sj | sʲ ~ ʃ | נהגה כהגיית סמ"ך מחונככת או שי"ן ימנית | sʲ ~ ʃ | |
| Tt | t ~ ʦ | נהגה כהגיית ת"ו, או כהגיית צד"י מודרנית לפני i במילים שאולות מלטינית | t ~ ʦ | |
| Tj/tj | tʲ ~ ʧ | נהגה כהגיית ת"ו מחונככת או צד"י גרושה | tʲ ~ ʧ | |
| Tsj/tsj | ʧ | נהגה כהגיית צד"י גרושה | ʧ | |
| Vv | f | נהגה כהגיית פ"א רפה | v | נהגה כהגיית בי"ת רפה |
| Ww | ʋ | נהגה כהגיית בי"ת רפה אך ללא חיכוך בשפה התחתונה (בדומה ל-U לאחר Q הנ"ל) | β̞ ~ w | נהגה כ-B ספרדית שבין תנועות[3] או כ-W אנגלית[4] |
| Xx | ks ~ gz | נהגה קְסְ, או גְּזְ בין תנועות (בעיקר בניבים דרומיים) | ks ~ gz | כנ"ל |
| Yy | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית[5] (משמש גם כתנועה) | j | |
| Zz | z | נהגה כהגיית זי"ן; כהגיית סמ"ך בסוף מילה | z | |
| s | s | |||
הבדלי הגייה בין ההולנדית של הולנד וזו של בלגיה
- הצליל G נהגה בהולנדית צפונית כמו כ' רפה בעברית, בהולנדית דרומית צליל אחורי יותר וקולי.
- הצלילים S ו-Z נהגים בהולנדית צפונית כצלילים שורקים, ובהולנדית דרומית כמו באנגלית.
- הצליל V בהולנדית צפונית קרוב יותר ל-F, בהולנדית דרומית קרוב יותר ל-V אנגלית.
- הצליל W בהולנדית צפונית קרוב יותר ל-V באנגלית, ובדרומית קרוב יותר ל-W באנגלית.
- הצליל R נהגה בהולנדית צפונית בשתי דרכים: בתחילת הברה כ-ר' ענבלית (בדומה לעברית), ובסוף הברה כעיצור רטרופלקסי (דומה ל-R אנגלית). בהולנדית דרומית ה-R היא עיצור לשוני-שיני.
- התנועות OO ו-EE "מתעגלות" בהולנדית צפונית ונהפכות לדיפתונגים. בהולנדית דרומית "אוֹ" ו-"אֵ", בצפונית "אוֹאוּ" ו-"אֵי" בהתאמה.
- הדיפתונגים EI ו-IJ בהולנדית צפונית קרובים יותר ל-אַי, בדרומית קרובים יותר ל-אֵי.
תנועות
הולנדית עשירה למדי בתנועות. יש בה תנועות בסיסיות /ä ɛ ə ë ɵ i y u ɔ ɑ/, תנועות ארוכות /eː ɵː oː/ הנהגות תוך תהליך סגירה קלה (פסבדו-דיפתונגים) וכן דיפתונגים מלאים.
| התנועות | |||||||||
| הסימון הגרפי | הברה סגורה (או לא־מוטעמת) | הברה פתוחה ומוטעמת | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הולנדית צפונית | הולנדית דרומית | הולנדית צפונית | הולנדית דרומית | ||||||
| תעתיק IPA | הערך הפונטי | תעתיק IPA | הערך הפונטי | תעתיק IPA | הערך הפונטי | תעתיק IPA | הערך הפונטי | ||
| a | ɑ | נהגה כהגיית פתח אחורית מעט | ɐ̱ | נהגה כהגיית פתח אחורית וסגורה מעט | äː | נהגה כהגיית פתח | äː | כנ"ל | |
| aa | äː | נהגה כהגיית פתח | äː | כנ"ל | |||||
| ae[6] | äː[7] | נהגה כהגיית פתח, או כצירי ארוכה במילים ממוצא לטיני[8] | |||||||
| e | ɛ, ə | נהגה כהגיית e במילה האנגלית end, או (בהברה לא־מוטעמת) כשווא[9] | ɛ, ə | כנ"ל | eɪ | נהגה כהגיית דיפתונג "אֵי" | eː | נהגה כהגיית צירי ארוכה | |
| ee[6] | eɪ | נהגה כהגיית דיפתונג "אֵי" | eː | נהגה כהגיית צירי ארוכה | |||||
| eu[6] | ɵʉ̞ | נהגה כדיפתונג "אֵי" כשהצירי והחיריק מעוגלות | ɵ̞ː | נהגה כהגיית צירי מעוגלת וארוכה | ɵʉ̞ | נהגה כדיפתונג "אֵי" כשהצירי והחיריק מעוגלות | ɵ̞ː | נהגה כהגיית צירי מעוגלת וארוכה | |
| i | ë, ə | נהגה כהגיית i במילה האנגלית in, או (בהברה לא־מוטעמת) כשווא[9] | e, ə | נהגה כהגיית צירי, או (בהברה לא־מוטעמת) כשווא[9] | i | נהגה כהגיית חיריק | i | כנ"ל | |
| ie[6] | i | נהגה כהגיית חיריק | i | כנ"ל | |||||
| o | ɔ | נהגה כהגיית חולם פתוחה | ɔ | כנ"ל | oʊ | נהגה כדיפתונג "אוֹאוּ" | oː | נהגה כהגיית חולם סגורה ארוכה | |
| oe[6] | u | נהגה כהגיית שורוק | |||||||
| oo | oʊ | נהגה כדיפתונג "אוֹאוּ" | oː | נהגה כהגיית חולם סגורה ארוכה | |||||
| u | ɵ̞ | נהגה כהגיית i במילה האנגלית in (ומעוגלת) | ɵ̝ | כנ"ל | ʉ̞ | נהגה כהגיית חיריק מעוגלת | y | נהגה כהגיית חיריק מעוגלת | |
| uu | ʉ̞ | נהגה כהגיית חיריק מעוגלת | y | כנ"ל | |||||
| y | i ~ ɪ | נהגה כהגיית חיריק, או i במילה האנגלית in[10] | |||||||
| דיפתונגים | ||||
| הסימון הגרפי | ||||
|---|---|---|---|---|
| הולנדית צפונית | הולנדית דרומית | |||
| aai | aːj | נהגה אַיְ כשהפתח ארוכה והיו"ד עיצורית | aːj | כנ"ל |
| ai | ɑi | נהגה אַי כשהפתח אחורית מעט | ɑi | כנ"ל |
| (w)au | ʌ̞̈ʊ | נהגה אָוּ כשהקמץ אשכנזית־תימנית | ɔ̈ʊ | כנ"ל |
| eeuw | eːw | נהגה אֵוּ כשהצירי (אשכנזית) ארוכה והו"ו עיצורית במקצת | eːw | כנ"ל |
| ei | ɛ̞ɪ | נהגה אֵי כשהצירי פתוחה מעט | ɛi | כנ"ל |
| ieuw | iw | נהגה אִיוּ כשהו"ו עיצורית במקצת | iw | כנ"ל |
| ij | ɛ̞ɪ ə | נהגה אֵי כשהצירי פתוחה מעט, או כשווא[9] בהברה לא־מוטעמת | ɛi ə | כנ"ל |
| oei | uj | נהגה אוּיְ כשהיו"ד עיצורית | uj | כנ"ל |
| oi | ɔi[11] | נהגה אוֹי, או לפעמים אוֹ כשהחולם סגורה מעט וארוכה | ||
| ooi | oːj | נהגה אוֹיְ כשהחולם סגורה מעט וארוכה והיו"ד עיצורית | ||
| (w)ou | ʌ̞̈ʊ | נהגה אָוּ כשהקמץ אשכנזית־תימנית | ɔ̈ʊ | כנ"ל |
| ui | ɞ̞ʏ | נהגה אֵי כשהצירי פתוחה מעט ומעוגלת והחיריק מעוגלת | ɞʉ̞ | כנ"ל |
| uw | yw | נהגה אִיוּ כשהחיריק מעוגלת והו"ו עיצורית במקצת | ||
| y | ɛ̞ɪ | נהגה אֵי כשהצירי פתוחה מעט | ɛi | כנ"ל[12] |
התחביר ההולנדי
- נושא+פועל+זמן+אופן+מקום. לדוגמה: Ik ga morgen met de bus naar school.
- כאשר אחד החלקים מקדים את הנושא, הפועל עדיין במקום השני. כך לדוגמה: זמן+פועל+נושא+אופן+מקום Morgen ga ik met de bus naar school. נקרא משפט מסוג V2
- במשפטים עם יותר מפועל אחד הפועל המוטה נשאר במקומו ושם הפועל או צורת הפרטיסילפאסט נמצאים בסוף. Ik wil naar huis gaan. Ik heb je beloofd.
- בשאלות כן/לא הנושא והפועל מתחלפים במקומם, בשאלה עם מילת שאלה – כמו הכלל השני. לדוגמה: Kan ik nu gaan?
- בפסוקית תלויה תחיליות הניתנות לניתוק נותרות צמודות לפועל וכל הפועל הולך לסוף הפסוקית. לדוגמה: Hij is altijd moe, wanneer hij vroeg opstaat.
- כאשר ישנם שני פעלים בפסוקית תלויה, הפועל המוטה מופיע אחרון ואילו שם הפועל או צורת הפארטסיפלפאסט לפניו. לדוגמה: Hij is moe, wanneer hij vroeg opstaan moet.
- כשהמשפט מתחיל בפסוקית תלויה, הפסוקית מתנהגת כאלמנט במשפט העיקרי כך שהולכים לפי כלל 2. לדוגמה: Wanneer ik moe ben, blijf ik in bed.
- כשיש במשפט אחד גם מושא ישיר וגם מושא עקיף, המושא העקיף מקדים תמיד את הישיר, פרט למקרה בו הישיר הוא כינוי. Ik schenk mijn Broeder een stropdas. Ik schenk ze mijn broeder.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הולנדית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שפה הולנדית, דף שער בספרייה הלאומית
