באוקטובר 2000, נפגש סגן שר הביטחון, אפרים סנה עם ראש ממשלת סלובקיה, עם שר ההגנה, הרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר וראש איגוד התעשיות הביטחוניות המקומיות. בין השאר במטרה לקדם את השתתפותן של התעשיות הביטחוניות הישראליות בפרויקטים להשבחה של מטוסי קרב ומסוקי קרב בסלובקיה[1].
סלובקיה הצטרפה לנאט"ו ב-29 במרץ 2004[2]. לאחר הצטרפות סלובניה לנאט"ו זכתה חברת תדיראן קשר מישראל בחוזה לאספקת מערכות קשר מודרניות לכוחות המזוינים של סלובניה, אך החוזה בוטל[3].
בינואר 2021, נחתם הסכם יצוא ביטחוני בין ישראל וסלובקיה, הכולל מכירת 17 מערכות מכ"ם מתוצרת התעשייה האווירית לישראל ומערכות נוספות תמורת כ-150 מיליון אירו. עוד כולל ההסכם העברת טכנולוגיה וידע מישראל לסלובקיה ושיתוף פעולה תעשייתי, לרבות תמיכה בתעשייה המקומית. במסגרת העסקה ייוצרו מרכיבי המכ"מים בשיתוף תעשיות ביטחוניות מקומיות בסלובקיה[4].
מבנה הכוחות המזוינים
מבנה הכוחות המזוינים של סלובקיהכוחות היבשה - מורכבים מ-2 חטיבותחיל רגלים ממוכן וחטיבה תומכת לחימה.
הגדוד החמישי של כוחות המיוחדים הוא יחידת הלוט"ר והכוחות המיוחדים של סלובקיה. היחידה כפופה ישירות למטה הכללי של הכוחות המזוינים.
משימות
סלובקיה פרשה 158 אנשי צבא בקפריסין כחלק מכוח שמירה על השלום UNFICYP של האומות המאוחדות. סלובקיה התחייבה להעלות את מספר החיילים באפגניסטן ל-36 עד סוף 2015. כמו כן שלחה 41 לבוסניה והרצגובינה לטובת כוח EUFOR Althea. מאז עצמאות סלובקיה ב-1993 ועד 2015, נהרגו 59 חיילים במסגרת תפקידם באומות המאוחות ונאט"ו.
סלובקיה
