המחאות במיאנמר (2021–הווה)
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
המחאות במיאנמר 2021, המכונה במיאנמר מהפכת האביב (בבורמזית: နွေ ဦး တော်လှန်ရေး) הן הפגנות שהחלו בתחילת פברואר 2021 כתוצאה מההפיכה הצבאית במדינה שהכריז מין אונג הלינג, מפקד הכוחות המזוינים במדינה, הטטמדאו. נכון ל-24 בפברואר 2023, 3,026 אזרחים נהרגו על ידי כוחות צבא או משטרה ו-19,836 בני אדם נעצרו.[1]
 | |||
| מאות אלפי מפגינים צועדים במחאה | |||
| חלק מההפיכה הצבאית | |||
|---|---|---|---|
| תאריכי המאבק | 2 בפברואר 2021 – מתמשך (3 שנים ו־10 שבועות) | ||
| מקום | מיאנמר | ||
| עילה | ההפיכה הצבאית | ||
| מטרה | הדחת מין אונג הלינג שחרור אונג סן סו צ'י, וין מיין ובכירים נוספים הכרה בתוצאות הבחירות שהתקיימו ב-2020 שיקום הממשלה האזרחית | ||
| שיטת המאבק | מחאה, שביתה, מרי אזרחי, הפגנה, אקטביזם באינטרנט | ||
| הצדדים במאבק | |||
| |||
| דמויות בולטות | |||
| |||
| נפגעים | |||
| |||
| אירועים קשורים | |||
| ההפיכה הצבאית | |||
המפגינים הפעילו לרוב צורות מחאה שלוות ולא אלימות, הכוללות פעולות של אי ציות אזרחי, שביתות עבודה, מסע חרם צבאי, קמפיין בשם סרט אדום, מחאה ציבורית ועוד.[2] הצבע האדום, המזוהה עם הליגה הלאומית לדמוקרטיה (NLD), לובש על ידי מפגינים רבים. Kabar Ma Kyay Bu, שיר שהיה פופולרי לראשונה כהמנון של מרד 8888 (אנ'), זכה לתחייה מחודשת על ידי תנועת אי הציות האזרחי כשיר מחאה.[3] ההצדעה עם שיטת-שלוש-אצבעות אומצה באופן נרחב על ידי המפגינים כסמל מחאה.[4]
בתגובה לתנועת המחאה ההולכת וגדלה, מנהיגי צבא ההפיכה חוקקו מספר אמצעי נגד. אלו כללו שיבוש האינטרנט והרשתות החברתיות, פיזור מפגינים ומסיתים פרו-צבאיים, ושימוש בכוח אלים לדיכוי הפגנות ועוד.
רקע
ערך מורחב – ההפיכה הצבאית במיאנמר (2021)
ההפיכה במינאמר החלה בבוקר 1 בפברואר 2021 כאשר יועצת המדינה של מיאנמר, ראש הרשות המבצעת אונג סן סו צ'י, נשיא מיאנמר וין מיין, ומנהיגים אחרים ממפלגת השלטון, הליגה הלאומית לדמוקרטיה, אשר נבחרו באופן דמוקרטי, נעצרו ונכלאו על ידי הטטמדאו, הכוחות המזוינים של מיאנמר, אשר רוצים לכונן סטטוקרטיה במיאנמר. שעות לאחר מכן, הכריז צבא מיאנמר על מצב חירום למשך שנה, והודיע כי השלטון הועבר למפקד הכוחות המזוינים, מין אונג הלינג (אנ').[5]
ההפיכה הגיעה כתוצאה מהבחירות הכלליות במיאנמר 2020 (אנ') שנערכו ב-8 בנובמבר 2020, בהן זכתה הליגה הלאומית לדמוקרטיה ב-396 מתוך 476 המושבים בפרלמנט, והניצחון היה בפער גדול יותר בהשוואה לפער בבחירות 2015. המפלגה הממונה על הצבא, מפלגת האיחוד לפיתוח סולידריות (אנ'), נחלה מפלה בבחירות, כאשר זכתה ב-33 מושבים בלבד.[6]
הצבא חלק על תוצאות הבחירות, וטען כי הייתה הונאת בחירות. שמועות על ניסיון ההפיכה נפוצו במשך מספר ימים קודם לכן, מה שגרם להצהרות דאגה מצד מעצמות המערב בהן, צרפת וארצות הברית.[6]
שביתות
ב-2 בפברואר 2021, עובדי שירותי בריאות ועובדי מדינה ברחבי הארץ, כולל בבירה נייפידאו, פתחו בתנועה לאומית לאי ציות אזרחית (အာဏာ ဖီ ဆန် ရေး လှုပ်ရှားမှု), כחלק מההתנגדות להפיכה. קבוצה בפייסבוק שכונתה "תנועת אי הציות" משכה אליה יותר מ-230,000 חברים, מאז השקתה הראשונית ב-2 בפברואר 2021.[7]
עובדי שירותי בריאות מעשרות בתי חולים ומוסדות ממלכתיים יזמו שביתת עבודה החל מ-3 בפברואר. שישה חברים מוועדת הפיתוח העירונית של מנדליי בת שלוש עשרה חברים, כולל סגן ראש העיר, התפטרו ב-3 בפברואר, במחאה נגד ההפיכה. עד ל-9 בפברואר, מתן החיסון נגד COVID הופסק,[8] מערכת הבדיקות קרסה ורוב בתי החולים במיאנמר נסגרו.[9]
שביתות העבודה התפשטו במהירות גם למגזרים אחרים. שבעה ארגוני מורים, ובהם הסתדרות המורים במיאנמר בת 100,000 איש, התחייבו להצטרף לשביתת העבודה. צוות משרד החוץ הצטרף גם הוא לשביתה. עד ל-5 בפברואר, שביתת השירות הציבורי כללה צוותים וסטודנטים במגזר המינהלי, הרפואי והחינוכי ב-91 בתי חולים ממשלתיים, 18 אוניברסיטאות ומכללות ו-12 מחלקות ממשלתיות ב-79 יישובים. החל מ-25 בפברואר, נהגי המשאיות החלו גם הם בשביתה נגד ההפיכה בכך שסירבו להעביר סחורות מהרציפים בארבעת הנמלים העיקריים של יאנגון.
ב-3 בפברואר התעוררה תנועת חרם מקומית בשם "הפסק קניית עסקי ג'ונטה" שקראה להחרים מוצרים ושירותים הקשורים לצבא מיאנמר.
תגובת הצבא
ב-4 בפברואר 2021 הוטל על מפעילי וספקי שירותי אינטרנט ברחבי מיאנמר לחסום את הרשת החברתית פייסבוק עד ל-7 בפברואר 2021, כדי להבטיח את "יציבות המדינה".[10] למחרת הרחיבה הממשלה את איסור הגישה לרשתות החברתיות כך שיכלול גם את הרשתות אינסטגרם וטוויטר.[11]
רשויות אכיפת החוק פעלו במהירות לביטול מחאות ההתנגדות להפיכה. החל מ-7 בפברואר 152 מפגינים הוכנסו למעצר. המשטר הצבאי החל לפתוח בהליכים פליליים נגד העצורים.
המחאות
על פי ה-AAPP (אנ'), נכון ל-1 במאי 2021 נהרגו 759 מפגינים. השימוש ללא הבחנה בכוח של החונטה הביא למותם של לפחות 44 ילדים, כולל ילדה בת 7 שנורתה בביתה ודיווחים על מאות ילדים וצעירים עצורים.[12]
ב-8 בפברואר, החלה המשטרה להשתמש בכדורי גומי, תותחי מים וגז מדמיע, כדי לפזר מפגינים בעצרות המוניות. המנהיג הצבאי מין אונג הלינג הורה לדכא את ההפגנות. ב-9 בפברואר אושפזו שני מפגינים במצב קשה בגלל פצעי ירי. אחת מאלה הייתה Mya Thwe Thwe Khine צעירה בת עשרים, שמתה בבית חולים ב-19 בפברואר, והפכה לסמל המאבק.[13]
עוצמת ההתערבויות של הרשויות עלתה בתחילת חודש מרץ, עם דיווחים על לפחות 18 הרוגים ב-28 בפברואר ועל 38 ב-3 במרץ.
היום האלים ביותר של ההפגנות הגיע ב-27 במרץ, החג השנתי של כוחות הצבא, ועל פי הדיווחים לפחות 107 נהרגו. המספר הגבוה ביותר ליום בודד מפרוץ המחאה. באותו יום תקפה קבוצת האיחוד הלאומי קארן (KNU) (אנ') בסיס צבאי, והרגה 10 חיילים ולקחה אחרים כבני ערובה בהתקפה הראשונה על הצבא מאז תחילת המחאה.[14]
ב-30 במרץ אף דווח על תקיפות אוויריות רבות נגד מפגינים במדינת קיין.[15] ההפגנות נמשכו גם בחודשים אפריל ומאי.
ב-6 ביוני יצאו אלפי מפגינים לרחובות ביאנגון ומעבר למיאנמר, וקראו לפתוח ב"מהפכת האביב". כוחות הביטחון פגעו במפגינים בהסיפאו והרגו לפחות שני בני אדם.
ב-19 ביוני, מחאות חילקו את המדינה בין אלה שחגגו את יום הולדתו ה-76 של סו סו צ'י לבין מפגינים פרו-צבאיים ברחבי המדינה. שמה של מחאות פרו-סואי קאי נבחר כ"מחאות פרחים".[16]
מחאות בעולם
בארצות הברית, ב-3 בפברואר הפגינו יותר מ-150 אמריקאים בורמזים מול שגרירות מיאנמר בוושינגטון הבירה.[17] ב-6 במרץ, מפגינים בטנסי התאספו בבית הקפיטול מדינת טנסי בנאשוויל במחאה להטיל מגבלות על הצבא הבורמזי.[18] הפגנות נערכו גם בערים אחרות עם אוכלוסיות בורמזיות גדולות, כמו ב-27 בפברואר בפרבר בלואיסוויל בדאלאס.[19]
באוסטרליה, ב-1 במרץ, מספר אוסטרלים בורמזיים מחו ליד בית הפרלמנט בפרת' כשהם קוראים לממשלת אוסטרליה לתמוך במפגינים במיאנמר.[20] ב-6 במרץ התכנסו מפגינים בסידני כאות סולידריות עם המפגינים במיאנמר.[21]
אזרחים בורמזים בטוקיו, התכנסו מול אוניברסיטת האו"ם כדי למחות נגד ההפיכה.[22]
קישורים חיצוניים
- נטע בר, "הצבא יורה בנו ללא הבחנה - העולם לא יכול לזנוח אותנו", באתר ישראל היום, 18 במרץ 2021
- עומר כביר, ההפיכה הצבאית במיאנמר - והקשר הישראלי, באתר כלכליסט, 3 במרץ 2021
- בן פרנק, ההפיכה הצבאית במיאנמר טלטלה את הקהילה היהודית הזעירה במדינה, באתר ישראל היום, 9 בפברואר 2021
המחאות במיאנמר, ברשת החברתית פייסבוק
