המלחמה האיטלקית-עות'מאנית

בתחילת המאה ה-20 חילקו ביניהן מעצמות אירופה את אזורי השפעתן בצפון אפריקה. צרפת קיבלה את מרוקו, בריטניה את מצרים ואיטליה את מדינת טריפולי^[1].

בסוף ספטמבר 1911 הפגיזו אניות איטלקיות את טריפולי^[2]. החיילים העות'מאנים עזבו את העיר והצבא האיטלקי נכנס אליו. בהמשך יצאו החיילים האיטלקיים מן העיר לכבוש מצודות בסביבותיה. ב-23 - 27 באוקטובר 1911 ביצעו הצבא העות'מאני וכוחות ערביים התקפת נגד והאיטלקים נאלצו לסגת חזרה אל העיר^[3]. הכוחות העות'מאנים הקיפו את העיר וצרו עליה^[4][5]. בתחילת דצמבר 1911 הצליחו האיטלקים להכות את העות'מאנים ולשחרר את המצור מעל טריפולי^[6].

באפריל-מאי 1912 כבשה איטליה את האיים הדודקאנסיים^[7]. תחילה נכבשה אסטיפליה, בגלל הנמל שלה^[8], ולאחר מכן נכבש האי הגדול ביותר בארכיפלג, רודוס^[9][10] ושאר האיים.

באוגוסט-ספטמבר 1912 התקיימו שיחות שלום בין איטליה וטורקיה^[11][12], שהסתיימו באוקטובר בחתימת הסכם אוּשִׁי (הידוע גם בשם הסכם לוזאן הראשון)^[13]. בהסכם הסכימה איטליה להחזיר את האיים הדודקאנסיים לטורקיה, אך הנוסח המעורפל של ההסכם אפשר לה דה פקטו להמשיך לשלוט באיים. כמו כן העות'מאנים הסיגו את צבאם מטריפוליטניה וקירנאיקה והשאירו בהן נציגות סמלית של ה"ח'ליפות". נסיגת הכוחות הטורקיים איפשרה לאיטלקים להעמיק בכיבוש בשטחי לוב בשנת 1913 ולאחר מכן^[14]. ב-24 ביולי 1923, לאחר תבוסת העות'מאנים במלחמת העולם הראשונה וסיום מלחמת יוון–טורקיה נחתם הסכם לוזאן^[15], בו ויתרה האימפריה על השליטה באיים הדודקאנסיים באופן רשמי.

כתוצאה של המלחמה קיבלה איטליה את הפרובינציות העות'מאניות טריפוליטניה פזאן וקירנאיקה, שביחד יוצרות את לוב המודרנית.

למרות היקפה המוגבל, למלחמה הייתה חשיבות גבוהה בכך שערערה את מעמדה של האימפריה העות'מאנית בבלקן ועוררה את הלאומיות האתנית בשטחים שנשלטו על ידי העות'מאנים ולתושביהם הייתה זיקה למדינות שונות בחבל. שיאו של תהליך התעוררות זה בא לידי ביטוי שנתיים מאוחר יותר כשפרצה מלחמת העולם הראשונה. לאחר שנוכחו באוזלת היד העות'מאנית אל מול הכוחות האיטלקים וחוסר הארגון בצבא האימפריה, תקפו החברות בליגה הבלקנית את העות'מאנים עוד בטרם הסתיימה המלחמה מול האיטלקים, מתקפה שנודעה בשם מלחמת הבלקן הראשונה.

במלחמה זו נעשה שימוש בטכנולוגיה מתקדמת. במיוחד בצפלינים ומטוסים. ב-23 באוקטובר 1911, צי אווירי איטלקי טס לכיוון הקווים העות'מאנים וב-1 בנובמבר, הוטלה הפצצה הראשונה בהיסטוריה מהאוויר על הכוחות העות'מאנים בלוב.

במלחמה זו התבלטו אנוור פאשה, לימים אחד מחברי הטריומווירט שהנהיג את האימפריה העותמאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, ומוסטפא כמאל אטאטורק, שנשלח ללוב וביסס כך את מעמדו כקצין בצבא. לימים גיבור מלחמת העצמאות של טורקיה והנשיא הראשון של טורקיה המודרנית לאחר מלחמת העולם הראשונה.

מדיה וקבצים בנושא המלחמה האיטלקית-עות'מאנית בוויקישיתוף

• המלחמה האיטלקית-עות'מאנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ידיעות מעיתונות התקופה על המלחמה האיטלקית-עות'מאנית בתוך: שפת הים - ים וספנות בעיתוני ההשכלה והתחייה, 1918-1856.
• טורקיה-איטליה, מלחמה, 1911-1912, דף שער בספרייה הלאומית