הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית

ערכים מורחבים – הפעילות נגד תוכנית הגרעין האיראנית, הסכם הביניים בז'נבה, הסכמות לוזאן

תוכנית הגרעין הסודית האיראנית החלה את דרכה בעקבות מלחמת איראן - עיראק בשנת 1980 שגבתה ממנה מחיר רב גם במהלך הקרבות הקרקעיים וגם בשל שימוש עיראקי כלפיה בנשק לא קונבנציונלי. התוכנית גרמה למתיחות אזורית ולעיתים גם עולמית מאז שנתגלתה ויצרה חשש שמשטר האייתולות האיראנית יצליח במאמציו להשיג נשק גרעיני במקביל לתוכנית הטילים הבליסטיים שלו ובכך לאיים על אויביו במזרח התיכון (בין השאר ישראל וערב הסעודית) וליצור הרתעה ממנו ומשלוחותיו הרבות במזרח התיכון ובעולם. ההסכם הוא פרי מאמץ רב שנים של מדינות רבות במערב, בעיקר מדינות אירופה וארצות הברית, לחתום על הסכם שיעכב בצורה משמעותית את ההתקדמות האיראנית לעבר נשק גרעיני בעיקר בשל החשש שאם הסכם כזה לא ייחתם, הדרך השנייה למנוע איראן גרעינית היא מלחמה כנגדה, מלחמה שאף מדינה מערבית לא רוצה בה. למרות החתימה על ההסכם, החשש מהתדרדרות צבאית לא ירד מהפרק לחלוטין גם בשל האוטונומיזציה הצבאית הישראלית בעניינה של איראן וגם בשל מתיחויות ספציפיות עם ארצות הברית (כמו הפלת המל"ט האמריקאי) והפרות של הסכם הגרעין מצד איראן כמו שקרה ביולי 2019.

להלן עיקרי ההסכם (JCPOA):^[8][9]

• איראן תצמצם את מאגר האורניום המועשר שלה, שעשוי לשמש כחומר בקיע לייצור פצצה גרעינית, בכ-98 אחוזים (ותוכל להעשירו עד לרמה נמוכה של 3.67 אחוזים), ל-300 ק"ג, למשך תקופה של 15 שנים. היא לא תבנה מתקני העשרה או כורי מים כבדים, ותוטל עליה פרוצדורות שקיפות מוגברת.
• איראן תצמצם בשני שלישים את כמות הצנטריפוגות שלה להעשרת אורניום במתקן הגרעיני בנתנז, עד ל-5,060 יחידות, ותחזיק בצנטריפוגות מהדור הישן בלבד. הצנטריפוגות הנותרות יועברו למתקן אחסון שיפוקח באופן מתמשך. תוגבל יכולת ההעשרה והמחקר והפיתוח של איראן על מנת להבטיח זמן פריצה של לפחות שנה.
• מתקן העשרת האורניום בפורדו יוסב למכון מחקר גרעיני וטכנולוגי בו לא תתבצע העשרת אורניום למשך 15 שנים.
• כור המים הכבדים באראק יהונדס מחדש כך שלא יוכל לייצר די פלוטוניום לנשק גרעיני. ליבת הכור תפורק והוא לא ישמש למטרות צבאיות אלא למטרות שלום, לייצור איזוטופים ולמטרות רפואיות ותעשייתיות בלבד.
• פיקוח:
  • איראן תדאג לסידורים הנדרשים לשהות ממושכת של פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בארצה. לסוכנות תהיה גישה לכל המתקנים הגרעינים של איראן, בהם מתקני ההעשרה בנתנז ובמתקן ההעשרה לשעבר בפורדו, ותכלול שימוש בטכנולוגיות הניטור והבקרה העדכניים ביותר. כמות הפקחים שייכנסו לאיראן תוגדל במשך תשעת החודשים מאז יישום ההסכם ל-130 - 150 פקחים.
  • לפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית תינתן גישה למכרות אורניום, ותותקן בהם מערכת למעקב שוטף, למשך תקופה בת 25 שנים. תינתן גם יכולת מעקב שוטף על ייצור מנועי צנטריפוגות ועל אתרי אחסונם למשך תקופה בת 20 שנים.
  • המחויבות לאמצעי פיקוח ושקיפות היא לתקופה בת 25 שנים. מחויבותה של איראן לפרוטוקול הנוסף של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית היא קבועה, בה גם מתן גישה ושקיפות. אמצעי פיקוח מוגברים על שרשרת אספקת האורניום של איראן ימשכו לתקופה בת 25 שנים.
  • לאחר 25 שנים, כל האורניום באיראן יועבר למתקן באספהאן או מתקן אחסון אורניום עתידי אחר שאיראן תחליט לבנות בתקופה זו.
  • איראן תספק לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) את כל המידע הדרוש לה כדי לאשר כי ייצור האורניום ומלאי האורניום אינם למטרות צבאיות.
  • איראן תדרש להעניק גישה לסבא"א לחקור אתרים חשודים המואשמים בדבר פעילות של מתקן העשרה, מתקן המרה, מתקן ייצור צנטריפוגות או מתקן לייצור עוגה צהובה.
• הסרת סנקציות (לאחר שתמלא את תנאיה):
  • יתאפשר לאיראן לחזור למכור נפט בשווקים הבינלאומיים.
  • יתאפשר לאיראן להשתמש במערכת הפיננסית הגלובלית עבור סחר.
  • אמברגו הנשק הבינלאומי על איראן יוסר בהדרגה.
  • הסרה של אישים וארגונים איראנים מרשימת הסנקציות הכלכליות (בהם קאסם סולימאני, מפקד כוח קדס, אך רק בתום 8 שנים מתחילת ההסכם).
  • אם פאנל בינלאומי יקבע כי איראן אינה מקיימת את הצד שלה בהסכם, הסנקציות יוחזרו במהירות, בהליך של "Snap back". הפאנל יכלול את ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, סין, צרפת, גרמניה, האיחוד האירופי, רוסיה ואיראן, והחזרת הסנקציות תדרוש רוב של חמש חברות, כך שרוסיה, סין ואיראן לא יוכלו לעצור זאת.

בהסכם נלווה בין ארצות הברית לאיראן, בינואר 2016, סמוך לכניסת ההסכם לתוקף, שחררה איראן חמישה אזרחים אמריקאים שהיו כלואים בשטחה, בהם כתב ה"וושינגטון פוסט" וכומר; ובמקביל שחררה ארצות הברית שבעה אסירים, מהם שישה איראנים-אמריקאים שנעצרו באשמת ריגול לאיראן, ובנוסף ביטלה כתבי אישום וצווי מאסר בינלאומיים נגד 14 איראנים שהיו מעורבים בריגול בשטחה של ארצות הברית^[10].

תגובות דיפלומטיות ופוליטיות

עם חתימת ההסכם היו תגובות מרכזיות ברחבי העולם. מרבית המדינות והארגונים הבינלאומיים קיבלו בברכה את ההסכם, אך הוא התקבל בצורה שלילית על ידי ממשלת ישראל, הרוב הרפובליקני בקונגרס האמריקאי, וקיצונים איראנים.

מצד מדינות שהשתתפו בהסכם

• הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
  • שר החוץ הסיני, וואנג יי, אמר כי "ההישג הכי חשוב של הסכם מקיף זה הוא שמערכת אי-הפצת הגרעין הבינלאומית נשמרה. ניתן לומר שסין מילאה תפקיד ייחודי ותומך, ועל כן היא מקבלת הכרת תודה על כך מכל הצדדים. בשלב הבא, יש עדיין נושאים רבים שיש לשים לב לגביהם בנוגע ליישום ההסכם. סין תמשיך לתרום למימוש ההסכם עם גישה אחראית".
• האיחוד האירופי האיחוד האירופי
  • שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, אשר השתתפה במגעים להסכם ותיאמה בין הצדדים, ציינה כי ההסכם יכול "לפתוח פרק חדש ביחסים בינלאומיים, וכן להראות כי דיפלומטיה, תיאום ושיתוף פעולה יכולים לגבור על עשורים של מתיחות ועימותים. הסכם זה הוא סימן של תקווה עבור העולם כולו".
  • נשיא המועצה האירופית, דונלד טוסק, בירך את הצדדים שהשתתפו בהסכם וציין כי "אם ייושם במלואו, ההסכם עלול להוות נקודת מפנה עבור היחסים בין איראן לקהילייה הבינלאומית, בסלילת דרכים חדשות לשיתוף פעולה של האיחוד האירופי עם איראן".
• צרפת צרפת
  • בנאום יום הבסטיליה, שיבח נשיא צרפת פרנסואה הולנד את ההסכם, וקרא לאיראן בבקשו ש"תראה לנו כי היא מוכנה לעזור לנו לסיים את מלחמת האזרחים בסוריה". שר החוץ הצרפתי לורן פביוס אמר לעיתון "לה מונד" כי צרפת תמלא תפקיד חשוב ביישום ההסכם.
• גרמניה גרמניה
  • קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל כינתה את ההסכם "הצלחה כבירה וחשובה" של דיפלומטיה בינלאומית. סגן הקנצלרית ושר הכלכלה הגרמני זיגמר גבריאל ערך ביקור באיראן זמן קצר לאחר חתימת ההסכם.
• רוסיה רוסיה
  • נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ציין בהצהרתו כי "הצדדים קיבלו החלטה קשה לטובת יציבות ושיתוף פעולה. אנו בטוחים כי העולם נושם לרווחה היום". שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב מסר כי ההסכם "ישפיע לטובה על המצב הכללי במזרח התיכון, צפון אפריקה ואזור המפרץ הפרסי".
• הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
  • ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון שיבח את ההסכם, ואמר כי ההסכם "יעזור להפוך את העולם למקום בטוח יותר", וכן כי איראן כעת בעלת "הזדמנות אמיתית" לשגשג כלכלית.
  • שר החוץ הבריטי פיליפ המונד ביקר את עמדתה השלילית של ממשלת ישראל להסכם, ואמר במהלך דיון בבית הנבחרים הבריטי כי "השאלה שצריך לשאול היא איזה הסכם היה מתקבל בתל אביב. ישראל לא הייתה מרוצה מכל סוג של הסכם שהיה נחתם עם איראן".
• ארצות הברית ארצות הברית
  • נשיא ארצות הברית ברק אובמה פנה בנאום מצולם לאומה בבוקר חתימת ההסכם מן הבית הלבן, כשלצידו סגן הנשיא ג'ו ביידן. בפנייתו לאומה ציין אובמה כי "העסקה עם איראן לא בנויה על אמון, היא בנויה על פיקוח. העסקה מראה שדיפלומטיה יכולה להביא לשינוי משמעותי. הדיפלומטיה האמריקאית ניצחה, חסמנו את כל דרכיה של איראן לפצצה". הוא הוסיף כי "אין לי ספק שעשר עד חמש עשרה שנים מהיום, הנשיא האמריקאי יהיה במצב טוב יותר עם איראן שרחוקה מנשק גרעיני ועם פיקוח ובקרה על הגרעין". הוא גם הזהיר את הקונגרס שישתמש בווטו שלו כדי לאשר את ההסכם^[11].
  • במסיבת עיתונאים, ציין מזכיר המדינה ג'ון קרי כי ההסכם הוא "צעד משמעותי למניעת הפצת נשק גרעיני, וכי אין ספק שהסכם זה יפיק מניעה חזקה, מקיפה ובת קיימא יותר מאשר כל אלטרנטיבה מציאותית אחרת". בתגובה למבקרי ההסכם, הוא הוסיף כי "אלו שמבקרים ללא לאות את ההסכם מחויבים לספק אלטרנטיבה, שלמעשה, עובדת. אלו הטוענים כי המשך משטר הסנקציות יגרום לכניעתה של איראן מביאים מקרבם נאום פוליטי טוב, אבל אין זה בר קיימא מחוץ לעולם הפנטזיה".
  • בכירי המפלגה הרפובליקנית בקונגרס ביקרו בחריפות את ההסכם, כמו גם המתמודדים לנשיאות. עם זאת, אישים בולטים במפלגה, כגון הסנאטורים לשעבר ריצ'רד לוגאר וג'ון וורנר, היועץ לביטחון לאומי בממשליהם של פורד ובוש האב ברנט סקוקרופט, מזכירי האוצר והמדינה בממשל בוש הבן הנרי פולסון וקולין פאוול, וכן רון פול – הביעו תמיכה בהסכם ובאישורו בקונגרס^{[12][13][14][15]}.

מצד מדינות אחרות

• ישראל ישראל
  • ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ביקר בחריפות את ההסכם ואמר: "ישראל אינה מחויבת להסכם עם איראן, מכיוון שאיראן ממשיכה לשאוף להשמדתנו. אנו תמיד נדע להגן על עצמנו". נתניהו קרא להסכם "כניעה של המעצמות לאיראן" והוסיף כי הוא "טעות היסטורית"^[16].
• מדיניות ערביות מן המפרץ הפרסי:
  • כווית כווית - אמיר כווית, סבאח אל-אחמד אל-ג'אבר א-סבאח, בירך את המדינות המעורבות בהשגת ההסכם וקיווה כי ההסכם יוביל ליציבות באזור.
  • קטר (מדינה) קטר - ממשלת קטר קיבלה את ההסכם כ"צעד משמעותי" לעבר חיזוק השלום והיציבות האזורית.
  • ערב הסעודית ערב הסעודית - בהצהרה רשמית מטעם ממשלת סעודיה, נאמר כי הממשלה תמיד האמינה בחשיבות השגת הסכם שמבטיח כי איראן לא תשיג נשק גרעיני^[17]
  • איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות - האיחוד הביע תקווה כי ההסכם יתרום ליציבות האזורית ולביטחונו.
• מדינות אחרות בעולם המוסלמי:
  • אפגניסטן אפגניסטן - נשיא אפגניסטן אשרף גאני אחמדזאי בירך את איראן על ההסכם, וציין כי ממשלתו מקבלת בברכה כל מאמץ שתוצאותיו תבאנה להרחבת היחסים הכלכלים והפוליטיים בין מדינות, כמו גם התפייסות וחיזוק היציבות והשלום באזור.
  • מצרים מצרים - משרד החוץ המצרי אמר כי ההסכם ימנע "מרוץ חימוש" באזור. בהצהרה הובעה תקווה כי מוטב שהמזרח התיכון יהיה נטול מנשק להשמדה המונית, כולל נשק גרעיני.
  • עיראק עיראק - ממשלת עיראק שיבחה את ההסכם.
  • פקיסטן פקיסטן - משרד החוץ הפקיסטני יצא בהצהרה שבה נאמר כי הוא "מקבל" את ההסכם.
• מדינות אחרות מהמערב:
  • הוותיקן הוותיקן - הוותיקן שיבח את ההסכם, באומרו בהצהרה כי "ההסכם על תוכנית הגרעין האיראנית התקבל בברכה על ידי הכס הקדוש".
  • אוסטרליה אוסטרליה - שרת החוץ של אוסטרליה ג'ולי בישופ תמכה בהסכם, ואמרה כי "ההסכם הביא את איראן אל משטר פיקוח בינלאומי על תוכניתה הגרעינית, וזה דבר טוב. אני סבורה כי עלינו לתת לתוכנית מקיפה זו הזדמנות".
  • קנדה קנדה - שר החוץ הקנדי רוב ניקולסון ציין: "אנו מעריכים את מאמצי המעצמות להגיע להסכם עם איראן. עם זאת, אנו נמשיך לשפוט את איראן על פי מעשיה ולא על פי מילותיה. קנדה תמשיך לתמוך במאמצי הסוכנות לאנרגיה אטומית לפקח על התחייבויותיה של איראן בהסכם".
  • קולומביה קולומביה - נשיא קולומביה חואן מנואל סנטוס שיבח את ההסכם ואמר כי זה "ניצחון נוסף של הדיפלומטיה על פני העימות", וכן שיבח את הנשיא אובמה והמזכיר קרי על ה"אומץ שלהם להשלים את ההסכם".
  • נורווגיה נורווגיה - שר החוץ הנורווגי בורגה ברנדה ציין בהצהרה: "הסכם היסטורי זה יבוא לטובתה של הקהילייה הבינלאומית, המזרח התיכון ואיראן. הוא גם יסלול את הדרך לקשרים פוליטיים וכלכליים קרובים יותר איתה".
  • הפיליפינים הפיליפינים - מחלקת החוץ של הפיליפינים קיבלה בברכה את ההסכם, וציינה כי זהו צעד מרכזי בשיפור ביטחון אזורי וגלובלי. היא גם קראה לקהילייה הבינלאומית לנצל את המומנטום החיובי של ההסכם ליצירת שלום ארוך ויציב.

מצד ארגונים בינלאומיים

• האומות המאוחדות האומות המאוחדות - המזכיר הכללי של האומות המאוחדות באן קי-מון הוציא הודעה בה הצהיר: "אני מקבל בברכה את ההסכם ההיסטורי שהושג בווינה היום, ומברך את המעצמות [P5+1] ואיראן בהגיעם אליו. זהו מבחן לערכו של הדיאלוג. ארגון האומות המאוחדות מוכן לשיתוף פעולה מלא עם הצדדים בתהליך יישומו של הסכם היסטורי וחשוב זה".
• נאט"ו נאט"ו - המזכיר הכללי של נאט"ו, ינס סטולטנברג, קרא להסכם "פריצת דרך היסטורית" וציין: זה קריטי שאיראן תעמוד בהתחייבויות ההסכם ותקדם ביטחון באזור ומעבר לו".

תגובות אחרות

• 29 ממדעני הגרעין הבולטים והחשובים בארצות הברית, בהם 5 זוכי פרס נובל לפיזיקה^[18], מי שעזר לפתח את פצצת המימן הראשונה ומי שעמד בראש המעבדה הלאומית לוס אלמוס, חתמו על מכתב שנשלח לנשיא ברק אובמה, בו הביעו תמיכה בהסכם וכינו אותו "חדשני ונוקשה"^[19][20].
• 36 גנרלים ואדמירלים בדימוס בצבא ארצות הברית חתמו על מכתב המביע תמיכה בהסכם, וטענו כי הוא "הדרך היעילה ביותר למנוע את התגרענותה של איראן"^[21].

שנה לאחר חתימת ההסכם אמר הנשיא ברק אובמה כי "בכל המובנים, ההסכם עובד כפי שאמרנו", והוסיף, בהתייחסו לישראל, כי "המדינה שהתנגדה בצורה הנחרצת ביותר להסכם מכירה בכך שהוא שינה את כללי המשחק, שלאיראן אין יכולת לייצר נשק גרעיני"^[22]. בתגובה השווה משרד הביטחון הישראלי את הסכם הגרעין להסכם מינכן, אך חזר בו מספר ימים לאחר מכן^[23][24]. לביקורת הצטרף מאוחר יותר גם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ (שנבחר לאחר תום כהונתו של ברק אובמה) שאמר שמדובר ב"הסכם גרוע" ושארצות הברית מתכוונת לבחון אותו מחדש. באפריל 2021 סיפר סגן ראש המוסד כי בשנים שלאחר ההסכם, טרם השבת הסנקציות על איראן, עמדה איראן בהתחייבויותיה מההסכם^[25].

ב-13 באוקטובר 2017 הודיע הנשיא דונלד טראמפ על אי-אשרור ההסכם, כפי שדורש ממנו הקונגרס מידי 90 יום, ובפועל - על העברת האחריות עליה לקונגרס ועל חקיקה חדשה שתסדיר את תנאי ההסכם; אם לא תושג לבסוף הסכמה עם הקונגרס ושותפות ההסכם הבינלאומיות, ארצות הברית תצא ממנו^[26].

ב-30 באפריל 2018 נשא ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נאום מלווה במצגת ובו חשף את תוכנית הנשק הגרעיני של איראן, מלווה במסמכים מפלילים רבים מטרם ימי ההסכם^[25], שהצליח להשיג המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, וכן שאיראן שיקרה לעולם ולסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, כולל בחתימה על הסכם הגרעין עם המעצמות ב-2015, לגבי תוכנית הנשק הגרעיני שניהלה לפני חתימת ההסכם.

לאחר פרישת ארצות הברית מההסכם החלו להתקבל עדויות מודיעיניות על הפרות מצד איראן^[25]. בנובמבר 2020 פרסמה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שלפי בדיקתה הפרה איראן את ההסכם בכך שהעשירה אורניום בכמות של פי 12 יותר מאשר הסף העליון שנקבע בהסכם, ובכך שהתקינו במפעל תת-קרקעי בנתנז צנטריפוגות מתקדמות מסוג "IR-9" שלא אושר בהסכם^[27]. איראן המשיכה לצבור אורניום מועשר^[28].

פרישת ארצות הברית מההסכם

ב-8 במאי 2018 הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על פרישתה של ארצות הברית מן ההסכם, והשבתן של הסנקציות שהוסרו במסגרתו^[29]. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הביע תמיכה בפרישת ארצות הברית מההסכם^[30].

ב-17 במאי, על רקע פסגת מנהיגי האיחוד האירופי בבולגריה אשר דנו בעניין הגנה על חברות בינוניות שמעוניינות לסחור עם איראן, דווח על מספר חברות ובתוכן מארסק שהכריזו על הפסקת הקשרים העסקיים עם איראן^[31].

ב-20 באוגוסט 2020, האו"ם הודיע כי וושינגטון ביקשה להחזיר את העיצומים על איראן. הנימוק של פתיחת ההליך היה שאיראן הפרה את הסכם הגרעין^[32]. לפחות 13 מתוך 15 חברות מועצת הביטחון של האומות המאוחדות התנגדו להשבת העיצומים על איראן^[33].

צעדים אלה ואחרים היו חלק ממדיניות המכונה "מקסימום לחץ" אשר נועדה לפתוח מחדש את הסכם הגרעין לתקן את הפגמים והפרצות שיש בו ולנסח הסדר חדש. בגישה זו תמכו ממשלות ארצות הברית, ישראל ומדינות המפרץ הערביות^[34].

לאחר חילופי הממשל בארצות הברית, ממשל ביידן חידש את השיחות להשבת הסכם הגרעין^[35][36][4]. מנגד, בנובמבר 2022, אמר ביידן כי הסכם הגרעין עם איראן "מת"^[37].

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית

• אתר האינטרנט הרשמי של הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית
• נוסח ההסכם המלא (באנגלית)
• עיקרי ההסכם באתר CNN
• יצחק בן-חורין ומורן אזולאי, מועצת הביטחון אימצה את הסכם הגרעין, באתר ynet, 20 ביולי 2015

חוות דעת

• דן קרצר, מדוע ההסכם טוב לישראל, באתר CNN‏, 4 באוגוסט 2015 (באנגלית)
• אל פרנקן, מדוע אני תומך בהסכם עם איראן, באתר CNN‏, 13 באוגוסט 2015 (באנגלית)
• שמואל מאיר, הסכם איראן: לא מה שחשבתם, באתר הארץ, 19 ביולי 2015
• עמוס ידלין, הסכם הגרעין הבעייתי – תרחישים והמלצות למדיניות, מבט על, גיליון 722, 19 ביולי 2015, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
• עודד ערן, ארצות הברית והסכם הגרעין עם איראן, מבט על, גיליון 721, 20 ביולי 2015, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
• יואל גוז'נסקי, ערב הסעודית והסכם הגרעין עם איראן, מבט על, גיליון 723, 23 ביולי 2015, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
• אלדד שביט וסימה שיין, חידוש השיחות על חזרה להסכם הגרעין - סיכויי הצלחה מעטים, מבט על, גיליון 1537, 22 בנובמבר 2021, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
• אלדד שביט וסמיה שיין, קשיים במשא ומתן על חידוש הסכם הגרעין - משמעויות לישראל, 11 בספטמבר 2022, המכון למחקרי ביטחון לאומי (inss)

בעקבותיו

• רון בן ישי, הניסוי ב"חץ 3": ותודה להסכם הגרעין, באתר ynet, 10 בדצמבר 2015