פרסית

פרסית
فارسی
מדינות	איראן, אפגניסטן, טג'יקיסטן, בחריין, אוזבקיסטן
אזורים	המזרח התיכון
דוברים	כ-120,000,000
שפת אם	כ-78,000,000
כתב	אלפבית פרסי (איראן ואפגניסטן); אלפבית טג'יקי (טג'יקיסטן); אלפבית פרסי עתיק (525 לפהנ"ס - 330 לפנה"ס); סקריפט פהלווי (המאה ה-2 לפנה"ס - המאה ה-7); ברייל פרסי
משפחה	הודו-אירופיתהודו-איראניתאיראניתדרום-מערביתפרסית
לאום	איראן, אפגניסטן, טג'יקיסטן, אוזבקיסטן, דאגסטן
מוסד	فرهنگستان زبان و ادب فارسی - האקדמיה ללשון ולספרות הפרסיתفرهنگستان زبان و ادبیات رودکی-האקדמיה ללשון וספרות רודאקי
קוד שפה	fa
קוד ISO 639-1	fa
קוד ISO 639-2	per
קוד ISO 639-3	fas
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

פרסית (‏^ⓘ‏^?‏, פַֿארְסִי) היא שפה איראנית. הפרסית מדוברת בפי כ-80 מיליון בני אדם באיראן, כ-8 מיליון באפגניסטן ובקרב קהילות נוספות במדינות סמוכות לאיראן. זוהי שפתה הרשמית של הרפובליקה האסלאמית של איראן. כמחצית מאזרחיה דוברים אותה כשפת אם, והשאר כשפה שנייה. בטג'יקיסטן השפה הרשמית היא טג'יקית - ניב של פרסית. אחת הלשונות הרשמיות של אפגניסטן היא הדארי, שאף היא ניב של פרסית. באיראן השם "דארי" משמש לתיאור הפרסית הקלאסית.

הפרסית מתועדת החל מהעת העתיקה. נהוג לחלק את ההיסטוריה של הלשון הפרסית לשלושה חלקים עיקריים:

הפרסית העתיקה - לשון הממלכה האחמנית, נכתבה בכתב יתדות.
הפרסית האמצעית - לשונה של האימפריה הסאסאנית. נכתבה בכתב המזכיר את האלפבית הארמי, אך חסר אבחנות רבות.
הפרסית החדשה - לשון איראן ואפגניסטן החל מהכיבוש האסלאמי. נכתבת באלפבית הערבי, אליו מתווספות מספר אותיות. הפרסית הקלאסית, הנחשבת לפרסית חדשה מוקדמת (הלכה למעשה, הפרסית החדשה של ימי הביניים) קיימת בכתב מהמאה ה-9 לערך. תיעוד ראשון לשימוש בה קיים בקולופון בכתב יד של הקוראן משנת 905 לספירה^[1].

הפרסית אינה מבחינה בין מינים דקדוקיים. הפועל הפרסי נוטה בגוף ומספר, ומערכת הפועל מכילה צורות סינתטיות (צורות העבר, ההווה, האיווי והציווי) לצד צורות פריפרסטיות המורכבות מפועל עזר הנושא, יחד עם תבנית הנטייה עצמה, מידע דקדוקי ואלמנט פועלי הנושא בעיקר מידע לקסיקלי (צורות העתיד, העבר הרחוק ועוד).שם העצם הפרסי אינו נוטה ביחסה ובמין דקדוקי (החל מהפרסית האמצעית) אלא רק במספר - יחיד ורבים. הפרסית מכירה תווית סיתום פוסטפוזיטיבית בלבד, וחסרת תווית ידוע.

השפה נכתבת באמצעות גרסת האלפבית הערבי המותאמת לכתיבת הפרסית וכוללת 32 אותיות. חלק מהאותיות התפתחו לשם כתיבת הגאים שאינם קיימים בערבית. מילים ערביות נכתבות בדרך-כלל בכתיב המקורי, גם אם כוללות הגאים שאינם נהגים בפרסית. לפיכך יש אותיות המשמשות רק בכתיבת מילים ממוצא ערבי. בפרסית נעשה שימוש נרחב באמות קריאה, הרבה מן המקובל בערבית, אולם כלל זה חל רק על מילים ממוצא פרסי ולא ממוצא ערבי.

באוצר המילים הפרסי מילים רבות ממקורות זרים, רובן מערבית, וחלק גדול אחר מהמילים השאולות - בצרפתית. בתקופה שבה נפוץ האסלאם באיראן החליפו מילים ערביות שאולות חלק גדול מהפרסיות. השפה הפרסית היום כוללת מספר רב של מילים ממוצא ערבי, אולם הגייתן הותאמה למערכת ההגאים הפרסית, כך שהן נשמעות שונות למדי מהגרסה הערבית שלהן. ישנן גם מילים רבות המשותפות לטורקית ולפרסית, אף-על-פי שמדובר בשפות שונות מאוד זו מזו.

במאה ה-20, עם התחזקות ההשפעה האירופית באיראן, התווספו מילים רבות שמוצאן בשפות אירופאיות רחבות-תפוצה כגון צרפתית וגרמנית. כיום ההשפעה הרבה ביותר היא של השפה האנגלית, שהפכה לשפה הבינלאומית. אפשר למצוא בפרסית מילים חדשות רבות השאולות מאנגלית, בעיקר מונחים טכניים בתחום המחשבים, תחומים שונים במדע ובתחומים טכנולוגיים אחרים.

הגיית השפה וכתיבתה

פונמות בפרסית
	סדקי		ענבלי		וילוני		חכי	בתר־ מכתשי		מכתשי		שפתי (־שִנִּי)
אפי					[ŋ]					n		m
סותם		ʔ	[ɢ	q]	g	k				d	t	b	p
מחוכך								ʤ	ʧ
חוכך		h			ɣ	x		ʒ	ʃ	z	s	v	f
מקורב (צדי)					w		j
מקורב (צדי)										l
מקיש										ɾ
רוטט										[r]

העיצורים
הסימון הגרפי				תעתיק IPA	תעתיק לעברית	הערך הפונטי
בודד	תחילי	אמצעי	סופי	תעתיק IPA	תעתיק לעברית	הערך הפונטי
ا		ـا		ʔ	א	אינו נהגה או שנהגה כהגיית אל"ף; עשוי לשאת תנועות חולם או צירי פתוחים
ب	بـ	ـبـ	ـب	b	ב	נהגה כהגיית בי"ת
ﭖ	ﭘ	ـپـ	ـپ	p	פּ	נהגה כהגיית פּ"א
ت	تـ	ـتـ	ـت	t	ת	נהגה כהגיית ת"ו
ث	ثـ	ـثـ	ـث	s	ת'	משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית סמ"ך
ج	ﺟـ	ـﺠـ	ـﺞ	ʤ	ג'	נהגה כהגיית גימ"ל גרושה
ﭺ	ﭼ	ـچـ	ﭻ	ʧ	צ'	נהגה כהגיית צד"י גרושה
ح	حـ	ـحـ	ـح	h	ח	נהגה כהגיית ה"א או שלא נהגה כלל
خ	خـ	ـخـ	ـخ	x	ח'	נהגה כהגיית כ"ף רפה
د		ـد		d	ד	נהגה כהגיית דל"ת
ذ		ـذ		z	ד'	משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית זי"ן
ر		ـر		r	ר	נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת
ز		ـز		z	ז	נהגה כהגיית זי"ן
ﮊ		ـژ		ʒ	ז'	נהגה כהגיית זי"ן גרושה
س	سـ	ـسـ	ـس	s	ס	נהגה כהגיית סמ"ך
ش	شـ	ـشـ	ـش	ʃ	ש	נהגה כהגיית שי"ן ימנית
ص	صـ	ـصـ	ـص	s	צ	משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית סמ"ך
ض	ضـ	ـضـ	ـض	z	צ'	משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית זי"ן
ط	طـ	ـطـ	ـط	t	ט	משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית ת"ו
ظ	ظـ	ـظـ	ـظ	z	ט'	משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית זי"ן
ع	عـ	ـعـ	ـع	ʔ	ע	מופיעה במילים שאולות מערבית, נהגית כהגיית אל"ף או שאינה נהגית כלל
غ	غـ	ـغـ	ـغ	ɣ, ɢ	ע'	נהגית כהגיית גימ"ל רפה/רי"ש מודרנית, בתחילת מילה נהגה כגימ"ל ענבלית יותר
ف	فـ	ـفـ	ـف	f	פ	נהגה כהגיית פ"א רפה
ق	قـ	ـقـ	ـق	ɣ, ɢ, q	ק	נהגית כמו غ; בניבים מסוימים נהגית כמו קו"ף מקראית (ענבלית)
ک	کـ	ـکـ	ـک	k	כ	נהגה כהגיית כ"ף
گ	ﮔـ	ـگـ	ـگ	ɡ	ג	נהגה כהגיית גימ"ל
ل	لـ	ـلـ	ـل	l	ל	נהגה כהגיית למ"ד
م	مـ	ـمـ	ـم	m	מ	נהגה כהגיית מ"ם
ن	نـ	ـنـ	ـن	n	נ	נהגה כהגיית נו"ן
و		ـو		v	ו	נהגה כהגיית בי"ת רפה; עשוי לשמש תנועות חולם ושורוק או דיפתונג אוו
ﻩ	هـ	ـهـ	ـه	h	ה	נהגה כהגיית ה"א; עשוי לשמש תנועת צירי פתוח או שלא ליהגות כלל
ی	یـ	ـیـ	ـی	j	י	נהגה כהגיית יו"ד עיצורית; עשוי לשמש תנועת חיריק או תנועת צירי

דקדוק

סדר הרכיבים במשפט הפעלי בפרסית:סדר הרכיבים במשפט הפרסי אינו קבוע לחלוטין, אבל המבנה הרגיל של משפט בפרסית הוא SOV, כלומר: נושא, משלימים (משבצת אופציונלית), אלמנט פרדיקטיבי (פועל).משבצת הנושא מוגדרת על ידי הרכיב המקיים התאם עם צורת הפועל (גוף ומספר), וניתן למצוא בה - שם עצם, אינפיניטיב, ביטויי מספר וכמות וכינוי גוף. משבצת המשלימים ותוארי הפועל תלויה במסגרת ההצרכה והערכיות של הפועל במשפט (המצוי, אם בכלל, במשבצת הפרדיקאט). המושא הישיר מאופיין על ידי הפוסטפוזיציה ra (דומה, אך לא חופף מבחינת התפוצה ל"את ה-" בעברית). משלימים נוספים מאופיינים על ידי פרפוזיציות שונות. במשבצת הפרדיקאט ניתן למצוא פועל פיניטי (דהיינו המאופיין בגוף), שם עצם או ביטוי שמני. כאשר הפרדיקאט הוא שם עצם, ימצא לאחריו אוגד פועלי בדגמים מסוימים, אך קיימים דגמים בלי משבצת אוגד (דהיינו משפטים שימניים).

כינויי הגוף:כינויי הגוף השונים אינם מהווים קטגוריה דקדוקית, אלא סינתזה של מספר קטגוריות. עם זאת, קיים יתרון בהצגתם כטבלה - הסביבה התחבירית והפונקציונלית בה ניתן למצאם אינה שווה עבור כל כינויי הגוף ובייחוד ניתן למצוא הבדל סביבתי ותחבירי בין הגופים הראשון והשני ובין הגוף השלישי. כינויי הגוף בפרסית, כשאר שמות העצם, אינם מבחינים במין דקדוקי.

من man- גוף ראשון יחיד. ما mā - גוף ראשון רבים.
تو to - גוף שני יחיד. شما shomā - גוף שני רבים.
او / وی vey / u - גוף שלישי יחיד. ايشان ishān - גוף שלישי רבים.
آن ān - גוף שלישי יחיד. آنها ānhā - גוף שלישי רבים.

shomā - משמש לעיתים בפניות מנומסות כגוף שני יחיד. u ו-ishān - מציינים בני אדם בלבד. האחרון מסמן אזכור מנומס. ān ו-ānhā - פורמלית מהווים כינויים רומזים, אך משמשים פונקציונלית ככינויי גוף.

לא ניתן להגות מילה המתחילה בעיצור /s/ ולאחריו עיצור נוסף (כלומר CC)V) שראשו [s]) ולכן בדרך כלל מוסיפים את תנועת /e/ (סימן הניקוד "סגול"); לדוגמה, ספגטי - א-ספגטי.

פרסית ושפות הודו-אירופאיות


פרסית עתיקה	פרסית תיכונה	פַּרסִית מודרנית	יוונית עתיקה	לָטִינִית	גרמנית	אַנגְלִית	פולנית	שוודית	ליטאית
pitar	pidar	pedar (پدر)	patēr	pater	Vater	father	ojciec	fa(de)r	tėvas
mātar	mād(ar)	mādar (مادر)	mētēr	mater	Mutter	mother	matka	mo(de)r	motina
brātar	brād(ar)	barādar (برادر)	adelphos	frater	Bruder	brother	brat	bro(de)r	brolis
?	ducht(ar)	dokhtar (دختر)	thygatēr	filia	Tochter	daughter	córka	dotter	dukra
nāman	nām	nām (نام)	onoma	nomen	Name	name	imię	namn	vardas
martiya (Sterblicher)	mard	mard (مرد)	anēr	mortalis	Mord	murder	martwy	mord	mirtingas (Sterblicher)
dadā-tanaiy	dādan	dādan (دادن)	didōmi	dare	geben	give	dać	giva/ge	duoti
hischta-tanaiy	awischtadan	istādan (ایستادن)	histēmi	sistere	stehen	stand	stać	ställa sig	stoti
manā (mich)	man (ich, mich)	man (ich) (من)	eme	me	mich	me (ich, mich)	mnie	mig	mane
pantscha	pandsch	pandsch (پنج)	pente	quinque	fünf	five	pięć	fem	penki
hafta	haft	haft (هفت)	hepta	septem	sieben	seven	siedem	sju	septyni
utā	ud	o (و)	kai	et	und	and	i	och	ir
rāsta	rāst	rāst (راست)	orthos	rectus	recht, richtig, rechts	right	prawy	rätt,riktig(t),höger	dešinė

*פרוטו-הודו אירופאית	סנסקריט	פַּרסִית מודרנית	יוונית עתיקה	לָטִינִית	גרמנית	פולנית	שוודית	ליטאית
*esmi	asmi	hastam (هستم)	eimi εἰμί	sum	ich bin	jestem	jag är	esu
*essi	asi	hasti (هستی)	ei εἶ	es	du bist	jesteś	du är	esi
*esti	asti	hast / ast (هست)	esti ἐστί	est	er ist	jest	han är	yra (esti)
smesi / smosi	smas	hastim (هستیم)	esmen ἐσμέν	sumus	wir sind	jesteśmy	vi är	esame
*stes	stha	hastid (هستید)	este ἐστέ	estis	ihr seid	jesteście	ni är	esate
*senti	santi	hastand (هستند)	eisin εἰσίν	sunt	sie sind	są	de är	yra (esa)

*פרוטו-הודו אירופאית	סנסקריט	פַּרסִית מודרנית	יוונית	לָטִינִית	סלאבית עתיקה	ahd.	גרמנית
*bhero	bharami	mi-baram (می‌برم)	phero φερω	fero	bera	biru	ich bringe
*bheresi	bharasi	mi-bari (می‌بری)	phereis φερεις	fers	beresi	biris	du bringst
*bhereti	bharati	mi-barad (می‌برد)	pherei φερει	fert	beretu	birit	er, sie, es bringt
*bheromes	bharamas	mi-barim (می‌بریم)	pheromen φερομεν	ferimus	beremu	berames	wir bringen
*bherete(s)	bharatha	mi-barid (می‌برید)	pherete φερετε	fertis	berete	beret	ihr bringt
*bheronti	bharanti	mi-barand (می‌برند)	pherusin φερουσιν	ferunt	beratu	berant	sie bringen

שאילה עברית של מילים פרסיות

מילים פרסיות רבות נשאלו לעברית, בעיקר מהפרסית הקדומה. חלק גדול משאילות אלה מצויות כבר בתנ"ך, בספרים שנכתבו בתקופת שלטון האימפריה הפרסית וחלקם מצויים במקורות עבריים אחרים.

המילה זמן שאולה משורש איראני שפירושו "הולך". מילה זו התקבלה במשמעות זו גם בשפות שמיות אחרות, למשל ערבית, וגם בטורקית ששאלה אלפי מילים פרסיות, ישירות או דרך הערבית.
המילה דת, המופיעה במגילת אסתר במשמעות "חוק" או "נוהג", מוצאה מהמילה הפרסית העתיקה: "data" - "חוק". בהמשך עבר ל " داد" - "צדק", בפרסית של ימינו.
המילה פרדס מוצאה מפרוטו איראנית, שפירושה "גן". מילה זו התקבלה גם בערבית וגם בשפות אירופיות במשמעות "גן-עדן" (למשל באנגלית: Paradise).
שם העץ אזדרכת פירושו בפרסית "עץ החופשיים". (אזד - חופש, דרכת - עץ).
המילה בוסתן, המורכבת מהמילה "בו" שפירושה "ריח טוב" והסיומת "סתאן" המציינת אזור, חבל ארץ. מילה זו נשאלה גם לערבית.
המילה אשכרה – בשפת הדיבור בעברית: שקוף וברור. מפרסית: דבר ידוע, גלוי.
המילה בזאר – שוק. בפרסית: bāzār.
המילה גזבר – ממונה על ענייני הכספים והגבייה (בפרסית: ganzabara – נושא האוצר).
המילה "יד" - זכרון, כמו בשם המוסד "יד ושם" (בפרסית: yad, یاد - לזכור).
המילה פיג'אמה – פריט לבוש, לאו דווקא לשינה. מילולית: לבוש לרגל (پا, pae-רגל; jamah-בגד)(פוזמק=גרב).
המילים סרבל ושרוול – מפרסית: sharval – מכנסיים.
המילה שחמט - שח-מט – בפרסית, שח (شاه, shah) משמעו מלך. מאט (mat) – נדהם; היה חסר אונים.
המילה לימון – מפרסית, בהשאלה מסנסקריט - nimbū.
המילה הנדסה – במשמעותה המקורית, גאומטריה (בפרסית: مهندسی mahandesi). המילה הגיעה לעברית דרך הערבית.
המילה פתגם – במשמעותה המקורית, הודעה: מפרסית paygām (בפרסית מודרנית: پیغام).

ראו גם

אזאפה

קישורים חיצוניים

פרק 27 – דבר היום: בפרדס ליד הקיוסק – על מילים פרסיות בעברית בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס
פרק 23 | השפה הפרסית – שאלות המאזינים! בפודקאסט איראניום מועשר של תמר עילם גינדין
פרסית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
רחל גולדברג, כתב יד חושף את ההופעה הראשונה של הפרסית החדשה על בימת ההיסטוריה, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, יוני 2022
שפה פרסית, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

[1]

Search