העתק סן אנדראס

אורכו של העתק סן אנדראס כ- 1,300 קילומטר. מקובל לחלק אותו לשלושה חלקים:

• חלקו הדרומי של השבר מתחיל סמוך לימת סלטון בצפון רכס הרי החוף הפסיפי, ממשיך צפונה ומתקמר מערבה בואכה הרי סן ברנרדינו, הלאה לאורך גבולם הדרומי, חוצה את מעבר קייהון. (Cajon pass), ממשיך צפונה לאורך גבולו הצפוני של רכס הרי סן גבריאל, חוצה את פארק פרזייר ומתקמר צפונה, בחלק המכונה "הקימור הגדול" (Big bend). צפונית מערבית לפארק פרזייר, עובר השבר לאורך מישור קריזו (Carrizo Plain), אשר בשל צחיחותו היחסית מאפשר לחזות היטב בקו השבר.
• חלקו המרכזי של השבר ממשיך צפון-מערבה בין העיירה פארקפילד לעיירה הוליסטר. חלק זה של השבר מאופיין בתזוזה חלקה ורציפה: אף שהתזוזה לאורך קו השבר באזור זה ניכרת בתצורת הקרקע ובמבנים, היא כמעט בלתי מורגשת, ולא באה לידי ביטוי ברעידות אדמה.
• חלקו הצפוני של השבר ממשיך מהעיירה הוליסטר, דרך הרי סנטה-קרוז, מוקד הרעש הגדול ב-1989, ממשיך צפונה בואכה חצי האי סן פרנסיסקו. באזור העיר פסיפיקה יורד קו השבר אל מתחת לפני המים, שם מעריכים כי היה מוקד הרעש הגדול בשנת 1906. השבר חוזר לחוף באזור לגונת בולינאס, יורד שוב אל מתחת לפני הים באזור מפרץ טומאלס, המפריד בין חצי האי פוינט רייס ליבשה, וחוזר ליבשה בפורט רוס. משם הוא ממשיך לאורך עמק הנהר גואלאלה, חוזר אל מתחת לפני המים בפוינט ארנה, ממשיך לאורך החוף עד סמוך לכף מנדוסינו, שם הוא מתקמר מעט מערבה, ומסתיים בצומת המשולש בין שלושה לוחות טקטוניים: לוח גורדה, הלוח הצפון-אמריקאי והלוח הפסיפי.

העתק סן אנדראס מסווג כשבר תזוזה אופקי ימני: התזוזה בין שני הלוחות הטקטוניים היא בעיקר אופקית, כאשר השטח ממערב לשבר הנמצא על הלוח הפסיפי נע באיטיות לכיוון צפון-מערב, בעוד השטח ממזרח לשבר הנמצא על הלוח הצפון-אמריקני נע לכיוון דרום-מזרח.

תזוזה זו אינה מתרחשת באופן אחיד לאורך קו השבר.
בחלקו המרכזי, כאמור, היא מתרחשת כזחילה רציפה המכונה aseismic creep (זחילה ללא רעידות אדמה), בעוד בחלקים אחרים של השבר, כמו למשל ב"קימור הגדול" בחלקו הדרומי, "כולאים" הלוחות זה את זה, התזוזה האיטית והחלקה נבלמת, הלחץ שגרם לתזוזה מלכתחילה מצטבר והולך עד שלבסוף גובר על החיכוך וגורם לקפיצה פתאומית. רוב רעידות האדמה מתרחשות עקב תופעה זו.

קצב תזוזת הלוחות בהעתק סן אנדראס עומד על 0.6 ס"מ בשנה. במהלך רעידת האדמה הגדולה בשנת 1906 חלה קפיצה של יותר מ-6 מטרים בין שני הלוחות, התזוזה הגדולה ביותר שנרשמה עד כה ואשר ניתן היה להבחין בה היטב בהטיית מסלולי הכבישים שחצו את קו השבר. צופים כי תוך פרק זמן של כ-20 מיליון שנה, כתוצאה מתזוזת השבר, יתרחב מפרץ קליפורניה צפונה, חצי האי קליפורניה יתנתק מהיבשת וינדוד צפונה לכיוון מערב אלסקה.

גילו של העתק סן אנדראס מוערך ב-15 עד 20 מיליון שנה. חלקו הצפוני של השבר זוהה בשנת 1895 על ידי הגאולוג האמריקני אנדרו לאוסון, אשר קרא לו על שם אגם לאגונה דה סן אנדראס הממוקם דרומית לסן פרנסיסקו. רק לאחר הרעש הגדול של שנת 1906 גילה לוסון את מלוא אורכו.

אלפי רעידות אדמה קטנות מתרחשות בכל שנה בקליפורניה לאורך העתק סן אנדראס. באזור העיירה פארקפילד, הנמצאת בגבול בין חלקו המרכזי והדרומי של השבר, מתחוללת רעידת אדמה בעוצמה בינונית (5-6) בתדירות קבועה יחסית של 20-22 שנים בממוצע במהלך 100 השנים האחרונות. בהסתמך על יציבות זו, צפו כי תתרחש רעידת אדמה באזור בשנת 1993, אך זו ארעה לבסוף בשנת 2004, באיחור של 11 שנים אך ללא שינוי בעוצמה.

שלש רעידות אדמה עזות נרשמו במהלך 150 השנים האחרונות לאורך שבר סן-אנדראס:

• בשנת 1857 - רעש פורט טהון: עוצמת הרעש מוערכת ב-7.9 בסולם מגניטודה לפי מומנט, מוקד הרעש היה דרומית לעיירה פארקפילד, במהלכו נבקעו 350 קילומטרים לאורך קו השבר במרכז ודרום קליפורניה ושני בני אדם נהרגו.
• ב-18 באפריל 1906 - רעידת האדמה בסן פרנסיסקו: עוצמת הרעש מוערכת בכ-8.3 בסולם ריכטר, מוקד הרעש היה סמוך לסן פרנסיסקו, במהלכו נבקעו 430 קילומטרים לאורך קו השבר בצפון קליפורניה, חלק גדול מסן פרנסיסקו נחרב כליל וכ-3,000 בני אדם נהרגו מקריסת בניינים ומדליקות ענק שפרצו בעיר.
• בשנת 1989 - רעש לומה פריאטה: עוצמת הרעש הייתה 7.1, מוקד הרעש היה בהרי סנטה-קרוז, 40 קילומטרים לאורך קו השבר נבקעו (אם כי הבקע לא הגיע לפני השטח) ליד סנטה קרוז, 63 בני אדם נהרגו, כביש מהיר בקליפורניה קרס ונגרם נזק לגשר המפרץ (bay bridge) בסן פרנסיסקו.

מחקרים גאולוגיים מראים כי במהלך 1,400-1,500 השנים האחרונות התרחשו רעידות אדמה גדולות בתדירות ממוצעת של כ-150 שנה בכל אזור נתון. התזוזות הפתאומיות לאורך העתק סן אנדראס הגורמות לרעידות אדמה אינן מתרחשות באופן אחיד אלא בחלק אחד בכל פעם, בעוד בחלקיו האחרים ממשיך הלחץ הגובר להיבנות עד לשבירה. בחלקו הצפוני של העתק סן אנדראס התרחשה רעידת אדמה חזקה לפני כ-100 שנים (1906), רעידת האדמה בשנת 1857 התרחשה בחלקו הדרומי העליון, אך בחלקו הדרומי ביותר לא התרחשה רעידת אדמה גדולה מזה יותר מ-300 שנה.

לאור נתונים אלה ועל פי מחקרים אחרונים, נכון ל-2007, הלחץ המצטבר לאורך קו השבר נמצא על סף שבירה שתביא לרעידת האדמה הגדולה (בעוצמה 7 ויותר) הבאה - The Big One - כפי שנוהגים לכנותה. צופים כי רעידת אדמה כזו תגרום נזק עצום לאזור פאלם ספרינגס וערים אחרות באזור סן ברנרדינו, ריברסייד ואימפריאל, ותורגש היטב בכל דרום קליפורניה, כולל אזורים צפופי אוכלוסייה כלוס אנג'לס וסן דייגו.

החשש מהתרחשותה של רעידת האדמה הגדולה הבאה היה השראה לסרט אסונות אמריקאי משנת 2015 בשם "סאן אנדראס", שעלילתו מתרחשת על רקע שרשרת רעידות אדמה שהורסות את קליפורניה בעקבות תזוזה חריגה של שני הלוחות הטקטוניים היוצרים את ההעתק, ועוצמת הרעידה החזקה ביותר מגיעה ל-9.6 בסולם ריכטר.

בסרט הקולנוע סופרמן", הפושע לקס לות'ר זומם תוכנית להתעשר מקניית שטחי נדל"ן חסרי ערך במדבר, תוך הריסת קליפורניה על ידי שני טילים גרעיניים, שאותם הוא מתכוון להטיל על העתק סן אנדראס. התוצאה ההרסנית תגרום לשטחי הנדל"ן שאותם הוא קנה להעלות את ערכם באופן ניכר כמוקד התיישבות מחודש.

• העתק
• רעידת אדמה
• לוחות טקטוניים

מדיה וקבצים בנושא העתק סן אנדראס בוויקישיתוף

• USGS: The San Andreas Fault
• העתק סן אנדראס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)