כביש מהיר

• העלייה עליו נעשית באמצעות מסלול האצה, והירידה ממנו - באמצעות מסלול האטה.
• אין צמתים, רמזורים, מעברי חצייה או מפגשי מסילות ברזל לאורכו.
• הצטלבות עם דרכים חוצות מתבצעת באמצעות מחלף.
• קיימת הפרדה ברורה, רחבה ובלתי-עבִירה בין מסלולי כיווני תנועה מנוגדים.
• מסלול כל כיוון כולל לפחות שני נתיבי תנועה.
• השימוש בו אסור לסוגי תנועה מסוימים, ובכלל זה הולכי רגל, רכב לא מנועי ורכב מנועי איטי, כגון טרקטור.
• כניסותיו ויציאותיו מסומנות בבירור בתמרור המגדירו ככביש מהיר.
• שילוט ההכוונה לאורכו ואליו מובחן ברקע שצבעו כחול או ירוק בהתאם למדינה: בישראל, גרמניה, בצרפת ועוד - כחול; ביוון, בשווייץ, בקרואטיה, בשוודיה, בארצות הברית ובמדינות אחרות - ירוק.
• תכנונו ותחזוקתו בסטנדרט גבוה מכבישים אחרים.
• השוליים מסומנים בבירור ועומדים בתקן נדרש של רוחב, גובה ויציבות.
• נמנעת עליית בעלי חיים, בני אדם וכלים חקלאיים מצידיו, וקיימים הסדרים נאותים לאפשר חצייתם ללא הפרעה לתנועה.
• קיים רדיוס קשת עיקול מינימלי המותר בכביש.
• קיימת רמת שיפוע מקסימלית עבור כל ק"מ לאורך הכביש.
• קיימת רמת שיפוע מינימלית לרוחב הכביש (לכיוון חלקו הפנימי או החיצוני) לצורך ניקוז מים.
• קיים עובי מינימלי של כל שכבות הביסוס של הכביש (קרקע, יסוד, וכיסוי).

כללים אלה, בעיקרון, נהוגים בכל העולם אך עשויים להשתנות, ממדינה למדינה על פי התקן הנהוג בה.

דרך מסויגת גישה

במדינות רבות בעולם קיים דרג נוסף של כבישים, שמצד אחד אינם מהירים אך מצד שני יש בהם כמה מהמאפיינים של כביש מהיר. כבישים אלה נקראים דרכים מסויגות-גישה. הגדרתם של כבישים אלה משתנה ממדינה למדינה. המכנה המשותף לכבישים אלו ברוב המדינות הוא שגם בהם אין צמתים, רמזורים, מעברי חציה או מסילות ברזל והם ממוחלפים לכל אורכם. למרות זאת, בכבישים אלו לעיתים יש רק נתיב אחד לכל כיוון ולעיתים גם אין הפרדה בנויה בין הנתיבים. כמו כן, לעיתים המרחק בין המחלפים בכבישים אלו קטן יותר מהמרחק הדומה בכבישים מהירים. המהירות המרבית המותרת בדרכים אלה היא בדרך כלל נמוכה מזו שבדרכים מהירות. במדינות שבה קיימות דרכים מסויגות גישה ישנם תמרורים מיוחדים בכניסות וביציאות מדרכים אלה השונים מתמרורי הדרך המהירה. צבע השילוט וסימון מספר הכביש בדרכים אלו לפעמים זהה לאלו שבדרך מהירה, ולפעמים שונה; הדבר משתנה ממדינה למדינה.

בישראל לא קיימת הגדרה חוקית לדרכים מסויגות גישה.

כביש מהיר נועד אמנם לנסיעה מהירה, אך מגבלת המהירות בו (בין מרבית ובין מזערית) עשויה להשתנות ממדינה למדינה, מאזור לאזור, מכביש לכביש ואף ממקטע למקטע.

המדינה הידועה כליברלית ביותר בהתייחסה למהירות המקסימלית בכביש המהיר היא גרמניה, שם כבישים רבים נטולי מגבלת מהירות. אמנם, גם בכבישים שבהם אין מגבלת מהירות, מגדירה גרמניה, מהירות מרבית מומלצת של 130 קילומטר לשעה. המהירות המרבית המותרת ברוב מדינות אירופה נעה בין 110 קמ"ש ל-130 קמ"ש.

בישראל ישנה הבחנה במוסדות התכנון בין דרך מהירה לדרך פרוורית מהירה או דרך פרוורית מעויירת. בעוד הדרכים המהירות הרגילות מיועדות לתנועה בינעירונית, הדרכים הפרווריות המהירות הן דרכים מהירות במטרופולין שהמרחק בין המחלפים בהן הוא קצר בהשוואה לדרכים מהירות בינעירוניות. דרכים מהירות בינעירוניות מיועדות בדרך כלל להכיל מהירויות נסיעה של 110–120 קמ"ש, ודרכים פרווריות מהירות מיועדות להכיל מהירויות נסיעה של 90–110 קמ"ש. למרות זאת, מבחינת חוקי התנועה, אין כל הבחנה בין דרך מהירה לדרך פרוורית מהירה. בדרכים שמוצב בכניסות אליהן תמרור "דרך מהירה" (ראו למטה את התמרור הראשון בפסקה "תמרורים ייחודיים או אופייניים לכביש מהיר") המהירות המרבית המותרת היא 110 קמ"ש, אלא אם כן הוצב תמרור המורה על מהירות מיוחדת, גבוהה או נמוכה מ-110 קמ"ש.

בישראל, שילוט הכוונה לכביש מהיר יהיה בצבע כחול, לעומת כבישים לא מהירים שבהכוונה אליהם השילוט הוא בצבע ירוק. ישנם קטעי כביש בישראל הממוחלפים לכל אורכם ולעיתים צבע השילוט שהוצב בהם הוא כחול. עניין זה מטעה רבים לחשוב שמדובר בכביש מהיר, אך הגורם החוקי בישראל הקובע כביש כדרך מהירה הוא התמרור "דרך מהירה" המוצב בכניסות אליו.

רשימת הכבישים המהירים בישראל

מספר הכביש	מסומן כמהיר בקטעים	מהירות מרבית מותרת				הערות
		120 קמ"ש	110 קמ"ש	100 קמ"ש	פחות מ-100 קמ"ש
כביש 1	ממחלף קיבוץ גלויות עד מחלף ענבה		לכיוון מזרח: לכל אורך הקטע המהיר לכיוון מערב: ממחלף ענבה עד מחלף גנות	לכיוון מערב: ממחלף גנות עד מחלף קיבוץ גלויות וכן בנתיב המהיר לכל אורכו, ממחלף בן-גוריון עד מחלף קיבוץ גלויות
כביש 2	ממחלף גלילות עד מחלף עתלית[1]		לכל אורך הקטע המהיר			בעתיד, יסומן גם הקטע ממחלף עתלית עד מחלף חיפה דרום ככביש מהיר, ותועלה המהירות המותרת בו מ-100 קמ"ש ל-110 קמ"ש[1]
כביש 4	ממחלף אשדוד עד מחלף חולון מזרח		ממחלף אשדוד עד מחלף מורשה	ממחלף עין הקורא עד מחלף חולון מזרח
כביש 5	ממחלף גלילות עד מחלף הכפר הירוק; ממחלף קסם עד מחלף שער שומרון			לכל אורך הקטע המהיר
כביש 6	ממחלף שוקת עד מחלף קמה, ממחלף מאחז עד מחלף עין תות וממחלף אליקים עד מחלף סומך	ממחלף בן שמן עד מחלף עירון	לכל אורך הקטע המהיר, למעט קטעים שבהם הותרה נסיעה ב-120 קמ"ש, ובמנהרות לאורכו	במנהרות חדיד, דליה, ניל"י ויקנעם		נבחנת העלאת המהירות המותרת ל-120 קמ"ש בקטעים מהירים נוספים;[2] קטעי הכביש בצפון;
כביש 9	מצומת יער חדרה עד צומת חביבה		לכל אורך הקטע המהיר			הכביש נפתח לתנועה ביולי 2014; צומת חביבה עתיד להפוך למחלף
כביש 20	לצפון: ממחלף קיבוץ גלויות עד מחלף רשפון-געש; וכן לדרום בלבד: ממחלף משה דיין עד מחלף חולות				90 קמ"ש: לכל אורכו	נקרא גם נתיבי איילון; דרך פרוורית מהירה;
כביש 22	לכל אורכו			ממחלף ההסתדרות עד מחלף כרי נעמן	70 קמ"ש: ממחלף חירם עד מחלף גשר פז 90 קמ"ש: ממחלף גשר פז עד מחלף ההסתדרות	נקרא גם נתיבי המפרץ; דרך פרוורית מהירה
כביש 50	ממחלף רוזמרין עד מחלף בנציון נתניהו				80 קמ"ש לכל אורכו	נקרא גם כביש בגין או שדרות מנחם בגין
כביש 70	ממחלף גבעות אלונים עד מחלף סומך		לכל אורך הקטע המהיר			קטע הכביש המהיר החליף סימון בשטח, וכולו מסומן כעת ככביש 6
כביש 77	ממחלף תל קשיש עד מחלף ישי			לכל אורך הקטע המהיר		תיבחן העלאת המהירות ל-110 קמ"ש, כולל סימון הקטע בין מחלף ישי למחלף המוביל לכביש מהיר
כביש 431	ממחלף מבוא איילון עד מחלף ענבה		ממחלף נס ציונה עד מחלף ענבה	ממחלף מבוא איילון עד מחלף נס ציונה		דרך פרוורית מהירה; נבחנת העלאת המהירות המותרת ל-120 קמ"ש ממחלף נס ציונה עד מחלף ענבה
כביש 471	ממחלף בר-אילן עד מחלף נחשונים		לכל אורך הקטע המהיר			דרך פרוורית מהירה
כביש 531	לכל אורכו			לכל אורכו		דרך פרוורית מהירה

• כבישי ישראל
• אזור שירות
• אוטובאן

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: כביש מהיר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כביש מהיר

• כביש מהיר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)