הצי האווירי הראשון
הצי האווירי הראשון (Dai-ichi Kōkū Kantai 第一航空艦隊) היה צי נושאות המטוסים של הצי הקיסרי היפני במהלך מלחמת העולם השנייה. בתחילת המלחמה, היה זה צי נושאות המטוסים הגדול בעולם, והוא התרכז סביב פלגת "קידו בּוּטאי," הפלגה החזקה ביותר בצי.
 | |
| דגל הצי הקיסרי היפני | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |  האימפריה היפנית |
| שיוך | הצי הקיסרי היפני  |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 10 באפריל 1941 – 14 ביולי 1942 1 ביוני 1943 – 15 ביוני 1945 |
| מלחמות | מלחמת העולם השנייה |
  | |
רקע והקמה
בשנת 1912, הצי המלכותי הבריטי הקים את זרוע האוויר שלו, "שירותי האוויר של הצי המלכותי". הצי היפני, שנבנה על-פי המודל הבריטי, הקים את שירותי האוויר של הצי היפני הקיסרי. ב-1913, הוסבה אוניית התובלה "ואקאמיה" לנושאת מטוסים, ובנוסף נרכשו מספר מטוסים. עם הזמן, הפך הצי האווירי הראשון לחלק מרכזי בצי היפני המשולב.
ב-10 באפריל 1941, הקים הצי הקיסרי את הצי האווירי הראשון, אשר הכיל את כל שבע נושאות המטוסים של הצי היפני, נושאות מטוסים קלות ו-474 מטוסים. היה זה כוח נושאות המטוסים הגדול בעולם. נושאות המטוסים נשאו על סיפונן שלושה סוגי מטוסים: מטוסי קרב, מפציצי צלילה ומפציצי טורפדו. עם תחילת הלחימה באוקיינוס השקט, מנה הצי 10 נושאות מטוסים וכ-600 מטוסים.
פעילות
קידו בוטאי
קידו בוטאי (Kido Butai (機動部隊) הייתה פלגת נושאות המטוסים העיקרית של הצי, שעל סיפונה פעל הצי האווירי הראשון. פלגה זו הוקמה במיוחד על מנת להוביל את ההתקפה על פרל הארבור, תחת פיקודו של תת-אדמירל צ'ואיצ'י נאגומו, בדצמבר 1941. בהתקפה זו, כללה הפלגה שש נושאות מטוסים (אקאגי, זואיקאקו, היריו, שוקאקו, סוריו וקאגה), שעל סיפוניהן 450 מטוסים, ועוד מספר רב של כלים מלווים. קידו בוטאי השתתפה אף בקרב מידווי, ב-4 ביוני 1942. בקרב זה ספגה הפלגה מכה קשה כאשר ארבע מתוך שש נושאות המטוסים הוטבעו. לאחר קרב זה, ב-14 ביולי 1942, פורק הצי האווירי הראשון ושאריותיו צורפו לצי היפני השלישי.
סיום הפעילות
הצי האווירי הראשון הוקם מחדש ב-1 ביוני 1943. כחלק מתוכנית אסטרטגיה חדשה, קבעה הממשלה היפנית כי הצי ייפרס באיים הקוריליים, איי בונין, איי מריאנה, איי קרוליין, מלאיה, אינדונזיה ובורמה, ויהווה את הכוח העיקרי בתוכנית ההגנה על הטריטוריות היפניות. אולם, לאחר התבוסה בקרב ים הפיליפינים, שונתה התוכנית, והצי האווירי הראשון נפרס מחדש בפיליפינים. באוקטובר 1944, תקפו מטוסי הצי האמריקאי את בסיסי הצי האווירי הראשון בפיליפינים, כמבצע מקדים לנחיתה על האי לייטה, וצמצמו את מספר מטוסיו לכ-30 מטוסים בלבד. מפקד הצי באותו זמן, תת-אדמירל טקיג'ירו אונישי, החליט לנצל את שארית המטוסים למתקפות קמיקזה.
לקריאה נוספת
Thorpe, Donald W. Japanese Naval Air Force Camouflage and Markings World War II, Fallbrook, CA: Aero Publishers, Inc., 1977. ISBN 0-8168-6583-3