התקופה הפלאוליתית התיכונה

העדות המוקדמת ביותר למודרניות התנהגותית מופיעה לראשונה בתקופת הפלאוליתית התיכונה. עם זאת, עדויות חד-משמעיות למודרניות התנהגותית נפוצו רק במהלך התקופה הפלאוליתית העליונה.^[2]

קבורה פלאוליתית תיכונה באתרים כמו קראפינה בקרואטיה (מתוארכת לכ-130,000 לפנה"ס) ומערות קדומים והגדי בישראל (כ-100,000 לפנה"ס) הובילו מספר אנתרופולוגים וארכאולוגים (כגון פיליפ ליברמן) להאמין שלתרבויות בתקופה הפלאוליתית התיכונה הייתה אידאולוגיה דתית מתפתחת שכללה מושגים כמו חיים לאחר המוות. חוקרים אחרים טוענים שהגופות נקברו מסיבות חילוניות.^[3][4]

על פי ממצאים ארכאולוגיים עדכניים מאתרי הומו היידלברגנסיס בהרי אטאפוורקה, ייתכן שהתרגול של קבורה מכוונת החל הרבה קודם לכן, בשלהי התקופה הפלאוליתית התחתונה, אך תיאוריה זו מוטלת בספק רב בקהילה המדעית. סימני חיתוך על עצמות הניאנדרטלים מאתרים שונים - כמו Combe Grenal ומקלט הסלע מולה בצרפת - עשויים לרמוז שניאנדרטלים, כמו מספר תרבויות אנושיות בנות זמננו, עשויים לבצע נטילת בשר מסיבות דתיות ככל הנראה.

העדות הודאית המוקדמת ביותר לביטוי אמנותי במהלך התקופה הפלאוליתית מגיעה מאתרים ארכאולוגיים מהזוהים עם התקופה הפלאוליתית/תקופת האבן התיכונה (אנ') כגון מערת בלומבוס (אנ') בצורת צמידים,^[5] חרוזים,^[6] סלע אמנותי,^[7] אוכרה המשמשת כצבע גוף בטקסים,^[2][7] אם כי דוגמאות מוקדמות יותר של ביטוי אמנותי כמו ונוס מטאן-טאן (אנ') ודפוסים שנמצאו על עצמות פילים מבילזינגסלבן (אנ') שבתורינגיה עשויות להיות מיוצרות על ידי משתמשי כלים אשליים כמו הומו ארקטוס לפני תחילתה של התקופה הפלאוליתית התיכונה.^[8] פעילויות כמו תפיסת דגים גדולים וציד חיות טרף גדולות עם כלים מיוחדים מעידות על שיתוף פעולה קבוצתי מוגבר וארגון חברתי משוכלל יותר.^[2]

בנוסף לפיתוח תכונות תרבותיות מתקדמות, בני אדם החלו גם, לראשונה, לקחת חלק בסחר למרחקים ארוכים בין קבוצות עבור סחורות נדירות (כגון אוכרה (ששימש לעיתים קרובות למטרות דתיות כגון טקסים^[7][9])) וחומרים גלם בתקופת הפלאוליתית התיכונה כבר לפני 120,000 שנה.^[2][10] ייתכן שמסחר בין-קבוצתי הופיע בתקופת הפלאוליתית התיכונה מכיוון שמסחר בין להקות עזר להבטיח את הישרדותן בכך שאיפשר להן להחליף משאבים וסחורות כגון חומרי גלם בתקופות של מחסור יחסי (כלומר, רעב או בצורת).^[10]

עדויות מארכאולוגיה ואתנוגרפיה השוואתית מצביעות על כך שהאדם מהתקופה הפלאוליתית התיכונה חי בחברות-להקות קטנות ושוויוניות הדומות לאלו שהתקיימו גם בתקופה הפלאוליתיות העליונה ומספר ציידים-לקטים מודרניים כמו העמים ǃקונג (אנ') ומבוטי.^[2][11] הן החברות הניאנדרטליות והן החברות האנושיות המודרניות דאגו לקשישים בחברותיהן בתקופת הפלאוליתית התיכונה.^[10] כריסטופר בוהם (Christopher Boehm, 1999) שיער שייתכן ששוויוניות נוצרה בחברות הפלאוליתית התיכונה בגלל הצורך לחלק משאבים כמו מזון ובשר באופן שווה כדי למנוע רעב ולהבטיח אספקת מזון יציבה.^[12]

בדרך כלל, ההנחה הייתה שנשים אספו צמחים ועצי הסקה וגברים צדו ואכלו חיות מתות במהלך התקופה הפלאוליתית.^[13] עם זאת, סטיבן ל. קון ומרי סטינר מאוניברסיטת אריזונה מציעים שחלוקת עבודה זו מבוססת מין לא הייתה קיימת לפני התקופה הפלאוליתית העליונה. ייתכן שחלוקת העבודה המינית התפתחה לאחר מכן, לפני 45,000 שנה, כדי לאפשר לבני אדם לרכוש מזון ומשאבים אחרים בצורה יעילה יותר.^[13]

אף על פי שליקוט וציד היוו את רוב אספקת המזון בתקופה הפלאוליתית התיכונה, החל האדם להשלים את תזונתו בפירות-ים ולייבש ולעשן בשר כדי לשמרו ולאחסנו. לדוגמה, תושבי תקופת האבן התיכונה של האזור השייך כיום לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו צדו שפמנונים גדולים באורך 1.8 מטרים בנקודות דיג נבחרות באמצעות דוקרנים כבר לפני 90,000 שנה,^[2][14] והניאנדרטלים וההומו סאפיינס מהתקופה הפלאוליתית התיכונה באפריקה החלו לתפוס רכיכות למאכל ולבשלן, כפי שהתגלה באתרי ניאנדרטלים באיטליה המתוארכים לכ-110,000 שנה לפני זמננו, ואתרי הומו סאפיינס מהתקופה הפלאוליתית התיכונה ב-Pinnacle Point (אנ'), באפריקה.^[2][15]

אנתרופולוגים כמו טים וייט סבורים כי קניבליזם היה נפוץ בחברות אנושיות לפני תחילת התקופה הפאלאוליתית העליונה, בהתבסס על הכמות הגדולה של עצמות "אנושיות שחוטות" שנמצאו ב-Neandertal ובאתרים פלאוליתיים ניאנדרטליים אחרים.^[16] ייתכן כי קניבליזם התרחש בתקופה הפלאוליתית התיכונה עקב מחסור במזון.^[17]

עם זאת ייתכן גם שקניבליזם פלאוליתי תיכוני התרחש מסיבות אשר עמדו בקנה אחד עם התפתחות פרקטיקות דתיות שחשבו שהתרחשו בתקופת הפלאוליתית העליונה.^[18][19] אף על פי כן, נותר בגדר הסביר שחברות פלאוליתיות תיכוניות מעולם לא נהגו בקניבליזם ושהפגיעה בעצמות האדם הייתה תוצאה של טורפים כגון שנחרב, אריות וצבועים.^[19]

בסביבות 200,000 לפנה"ס, ייצור כלי אבן פלאוליתיים תיכוניים הולידו טכניקת ייצור כלים הידועה בשם טכניקת הליבה המוכנה (Prepared-core technique), שהייתה משוכללת יותר מטכניקות אשליות קודמות.^[20][21] וואלאס ושיאה מחלקים את טכניקות הליבה לשני סוגים שונים: ליבות רשמיות וליבות שימושיות. ליבות רשמיות נועדו לחלץ את הכמות המקסימלית מחומר הגלם ואילו ליבות שימושיות מבוססות יותר על צורך פונקציונלי.^[22] שיטה זו הגדילה את היעילות בכך שאפשרה יצירת נתזים מבוקרים ועקביים יותר.^[21] שיטה זו אפשרה לבני אדם מהתקופה הפלאוליתית התיכונה ליצור חניתות בעלות קצה אבן, שהיו הכלים המרוכבים הקדומים ביותר, על ידי הצמדת נתזי אבן חדים ומחודדים על מוטות עץ. נראה כי קבוצות פלאוליתיות כגון הניאנדרטלים שהיו בעלות רמה טכנולוגית פלאוליתית תיכונה צדו חיות גדולות באותה מידה כמו בני אדם מודרניים מהתקופה הפלאוליתית העליונה^[23] והניאנדרטלים בפרט צדו גם הם עם נשק הטלה.^[24]

אף על פי כן, שימוש ניאנדרטלי בנשק הטלה בציד התרחש לעיתים רחוקות מאוד (או אולי אף פעם לא) והניאנדרטלים צדו חיות גדולות בעיקר על ידי מארב ותקיפתן בנשק התכתשות כגון דקירה באמצעות חניתות במקום לתקוף אותן ממרחק עם כלי נשק.^[10][25] מחלוקת מתמשכת לגבי טבעם של הכלים הפלאוליתיים התיכוניים היא האם הייתה סדרה של צורות כלים ספציפיות ותפקודיות מראש או שמא היה רצף פשוט של מורפולוגיה של כלים המשקפת את מידת תחזוקת הקצוות, כפי שהציע הרולד ל. דיבל.^[26]

השימוש באש הפך נפוץ לראשונה בפרהיסטוריה האנושית בתקופת הפלאוליתית התיכונה, ובני האדם החלו לבשל את מזונם לפני כ-250,000 שנים.^[27][28] מספר מדענים משערים כי הומינידים החלו לבשל מזון כדי להפשיר בשר קפוא, מה שעזר להבטיח את הישרדותם באזורים קרים.^[28] רוברט ק. וויין, ביולוג מולקולרי, טען באופן שנוי במחלוקת, בהתבסס על השוואה של DNA של כלבים, שייתכן שכלבים בויתו לראשונה במהלך התקופה פאלאוליתית התיכונה בסביבות או אפילו לפני 100,000 לפני הספירה.^[29]

• נדידת האדם הקדמון