ועידת TED

ועידת TED
מדינה	ארצות הברית
מטה הארגון	ניו יורק
בעלות	Sapling Foundation
מייסדים	ר'יצ'ארד סול וורמן
תקופת הפעילות	23 בפברואר 1984 – הווה (40 שנה)
	ted.com

ועידת TED (ראשי תיבות באנגלית של: Technology, Entertainment, Design; טכנולוגיה, בידור, עיצוב) היא ועידה אקדמית שנתית העוסקת במגוון רחב של נושאים, בהם מדע, אמנות, עיצוב, פוליטיקה, חינוך, תרבות, עסקים, טכנולוגיה ועוד. המוטו של הוועידה הוא "Ideas Worth Spreading" (בתרגום חופשי לעברית: "רעיונות ששווה להפיץ").

האירוע מאורגן על ידי "TED Foundation", מוסד ללא כוונות רווח שהמטה שלו נמצא בניו יורק^[1]. אוצֵר TED מאז 2001 הוא כריס אנדרסון^[2].

היסטוריה

TED נוסדה על ידי ריצ'רד שאול וורמן והנרי מרקס בשנת 1984. הוועידה הראשונה נערכה במונטריי, קליפורניה. המטרה הייתה לכנס כמה מהמוחות הגדולים שעבדו באותה עת על פרויקטים חדשניים. בוועידה הראשונה השתתפו כ-250 איש, והוצג בה בין השאר המחשב החדש מדגם "מקינטוש", ונציג חברת סוני דיבר על הפיתוח החדש שבו התרכזו אז מאמצי החברה, מדיה חדשה שנקראה "קומפקט דיסק" שהחברה "צופה לה עתיד מזהיר"^[3]. מאז 1990, הוועידה נערכת מדי שנה.

בשנת 2001 העביר המייסד ריצ'רד וורמן את האחריות על הוועידה ליזם הבריטי כריס אנדרסון. בנובמבר 2001 עברה הבעלות לעמותת "קרן ספלינג" תמורת 6 מיליון ליש"ט. עמותה ללא כוונת רווח שהקים אנדרסון.

בשנת 2005, ביוזמתו של אנדרסון, נוספה ועידת אחות המוכוונת לקהל בינלאומי יותר בשם TEDGlobal. היא נערכה, בסדר כרונולוגי: באוקספורד, אנגליה (2005), בארושה, טנזניה (2007, שכותרתו TEDAfrica), שוב באוקספורד, אנגליה (2009 ו-2010) ובאדינבורו, סקוטלנד (2011, 2012 ו-2013), בריו דה ז'ניירו, ברזיל (2014), בלונדון, אנגליה (2015), ושוב בארושה, טנזניה (2017).

החל משנת 2006 ההרצאות ניתנות לצפייה חינם ברשת האינטרנט, באתר הרשמי, בערוץ יוטיוב וב-iTunes. מאותה שנה הועלו לאינטרנט למעלה מ-900 הרצאות, והן זוכות לפופולריות גדולה מצד גולשים מרחבי העולם. במאי 2009 החל אתר הוועידה בפרויקט תרגום, שבמסגרתו מתרגמים מרחבי העולם (מעל 25,000 נכון לנובמבר 2016) כ-102,000 סרטונים ב-113 שפות (נכון לנובמבר 2016)^[2]. בעברית יש מעל 3,500 סרטונים מתורגמים (נכון לאוקטובר 2020)^[4]. בניגוד לנוהג, הרצאתו של ניק האנאוור משנת 2011 לא הועלתה לרשת^[5]. בהמשך, הרצאה אחרת שלו הועלתה לרשת בשנת 2014.

בשנת 2009 הועבר מקום כינוס הוועידה ללונג ביץ', עקב הפופולריות הרבה לה היא זוכה. ובשנת 2014 היא עברה לוונקובר בקנדה.

בשנת 2015, צוות TED כלל 180 איש בעיר ניו יורק ובוונקובר. ב-1 ביולי 2019 הועברה הבעלות מ"קרן ספלינג" ל-"TED Foundation" כדי ליישר קו עם שם המותג TED ולהקל על התורמים לחבר בין תרומות לקרן והוועידה.

פרס TED

החל משנת 2005 מוענק פרס TED מדי שנה לשלושה אנשים, ואיתו מענק כספי על סך 100,000 דולר לאדם. זוכי הפרס הם:

2005: בונו, אדוארד בורטינסקי ורוברט פישל
2006: קמרון סינקלייר, ג'האנה נוג'אים ולארי בריליאנט
2007: ביל קלינטון, אדוארד א' וילסון וג'יימס נכטאווי
2008: קארן ארמסטרונג, ניל טורוק ודייב אגרס
2009: סילביה ארל, ג'יל טארטר וחוזה אנטוניו אברו

החל משנת 2010 מוענק פרס TED מדי שנה לאדם בודד, וב־2013 המענק כספי הוגדל לסכום של מיליון דולר. זוכי הפרס הם:

2010: ג'יימי אוליבר
2011: ג'יי-אר
2012: סיטי 2.0
2013: סוגטה מיטרה
2014: שרמיין גוץ'
2015: דוד אברהם ישי (אנ')
2016: שרה פרקק
2017: ראג' פנג'אבי

TED-Ed

TED-Ed היא היוזמה החינוכית של TED^[6]. היוזמה כוללת תוכן מקורי, מועדני נוער ואתר ליצירת שיעורים על בסיס סרטונים. תוכן מקורי של TED-Ed נבנה תוך שיתוף פעולה של מומחים בתחומים שונים. אלה יכולים לכלול מרצי TED, אנשי חינוך, מעצבים, אנימטורים, חוקרים אקדמיים, עיתונאים ועורכים^[6].

TEDx

בשנת 2009, TED החלה לאפשר לכל אחד בכל מקום לארגן אירועי TED באופן עצמאי^[7]. אירועים אלה נקראו TEDx. מצד אחד, צעד זה הרחיב את הנגישות להרצאות מסוג TED, מהצד השני, השליטה של TED על איכות התכנים ועל המותג שלה ירדה באופן ניכר^[7]. במסגרת אירועי TEDx היו גם הרצאות "פסאודו-מדעיות מפוקפקות"^[7]. הם יכולים להיות מאורגנים על ידי כל מי שמקבל רישיון חינם מ-TED, ומסכים לפעול על פי עקרונות מסוימים. אירועי TEDx נדרשים לפעול לא כוונת רווח, אך המארגנים רשאים להשתמש בדמי כניסה או בחסות מסחרית כדי לכסות עלויות. המרצים אינם מקבלים תשלום, ועליהם גם לוותר על זכויות היוצרים של ההרצאה שלהם (ש-TED רשאית לערוך ולהפיץ במסגרת רישיון Creative Commons), והרצאות נמשכות 18 דקות בדיוק^[8].

אירועי TEDx בישראל

בישראל הוקם ארגון בשם "TEDxTelAviv" שמפיק ועידות בתל אביב באופן קבוע. ו-TEDxJerusalem שהפיק בין השנים 2012 ל-2017 חמישה אירועים בירושלים^[9]. בין אירועי TEDx הראשונים שהתקיימו בישראל:

באפריל 2010 נערכה ב"מרכז נא לגעת" שביפו, "ועידת TED" של יום אחד, בשם "TED^x TelAviv", ביוזמת מרצים מהמרכז הבינתחומי הרצליה^[3].
ב-12 באוקטובר 2015 נערך כנס "TEDxWhiteCity" בהאנגר 11 בנמל תל אביב. הכנס עסק בנושא היזמות וכלל למעלה מ-1500 משתתפים^[10].
ב-25 בינואר 2016 נערך בתל אביב כנס "TEDxWhiteCity" במשכן לאמנויות הבמה שהתמקד ברוח החדשנות בישראל. נושא הכנס היה "יעד: לא ידוע" (Destination:Unknown). בין המרצים היו הג'ודוקא אורי ששון, ד"ר תום רן, חוקר בתחום הביולוגיה הסינתטית, ירון שוורץ, מנכ"ל ומייסד Tridom, המפתחת רובוטים לבניית בתים ובניינים באמצעות הדפסה תלת־ממדית וורד שביט העוסקת במוות בעידן הדיגיטלי ובחיים ברשת אחרי המוות^[11].
ב-15 בפברואר 2016 התקיים אירוע של TED^xTelAviv באוניברסיטת תל אביב. בין המרצים היו: השחקן חיים טופול, שר החינוך לשעבר שי פירון, שהרצה על מערכת החינוך בישראל, וד"ר ציפי שטראוס, מנהלת מחלקת ילודים ופגים בבית חולים שיבא^[12].
ב-14 באפריל 2016 התקיים בקמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת כנס TEDx, לראשונה בתולדות העיר. הכנס עסק בפוטנציאל אנושי והתחדשות^[13].

מהימנות

הרחבת אירועי TED לאירועי TEDx הובילה לשטף עצום של הרצאות. ביולי 2019 היו 4,000 הרצאות TED ועוד 140,000 הרצאות TEDx. שטף זה גרם לשונות גבוהה באיכות ההרצאות, במיוחד אלה שניתנו במסגרת TEDx^[14]. ההנחיות המדעיות של TEDx דורשות שמידע מדעי ורפואי המוצג בכנסים יהיה מבוסס על מאמרים שעברו שיפוט עמיתים. בפועל, ההקפדה על האיכות המדעית בכנסים של TEDx נמוכה מהקריטריונים המחמירים הקיימים בכנסי TED^[14]. תופעה זו הובילה לכך שחלק מההרצאות שעולות ב-TEDx מורדות לאחר מכן, כתוצאה מתלונות. לדוגמה, הרצאה אחת הורדה על-ידי TED מכיוון שנטען בה שלקיחת סמים מקשרת את המשתמשים לישויות תבוניות באופן טלפתי^[14].

החל משנת 2016, TED החלה להעסיק את דייוויד ביאלו כאוצר מדעי^[15]. תפקידו לבחור את הנושאים המדעיים שיוצגו בכנסי TED ולפקח ולערוך תכנים מדעיים בשאר ערוצי TED. נכון לשנת 2021, TED מעסיקה גם בודקי עובדות ויועצים מדעיים. כאשר דוברת מוזמנת להציג הרצאה ב-TED, בודקים שעבודתה עברה תהליך של בדיקת עמיתים, ושהיא נחשבת לראויה על-ידי מדענים אחרים. TED מסתמכת גם על הקהל שיתריע על דאגות או שאלות בקשר להרצאות TEDx או הרצאות ישנות של TED^[16].

מכיוון שסרטונים מקוריים במסגרת TED-Ed נוצרים תוך שיתוף פעולה נרחב^[6], האיכות שלהם גבוהה מאד, והנתונים שבהם נבדקים היטב.

TED באקדמיה

הרצאות TED הן דוגמה לתקשורת מדעית פופולרית^[17]. חלק מהמוסדות מציעים כיום גישה פתוחה לקניין הרוחני שלהם, במטרה להגביר את הנגישות' והרצאות TED, הנגישות לציבור, משתלבות במהלך כזה^[18]. TED יכולה להשתלב באסטרטגיית למידה פעילה, שבה סטודנטים מתבקשים לבקר הרצאת TED קיימת או לעצב הרצאת TED משלהם לגבי נושא מסוים שמעניין או רלוונטי להם^[19]. לעיתים, חוקרים אקדמאים מציגים את עצמם ב-TED כדוברים אמינים של קהילה מדעית. תוך כדי כך, הם גם מקדמים את פעילות המחקר שלהם^[20].

צפייה בהרצאות TED עשויה לעזור למרצים לשפר את טכניקות ההוראה שלהם^[19]. ההרצאות עשויות לעזור למרצים להציג ידע ולתקשר עם הלומדים שלהם מהר יותר. הרצאות TED עשויות גם לעזור לסטודנטים להפוך לביקורתיים יותר. הנגישות של TED, שכוללת תרגום לשפות רבות, כתוביות ואפשרות לשינוי קצב הדיבור תורמת גם היא למעמד של הרצאות TED כמקור נגיש לידע מדעי^[21].