יונקי הביב

• • סוג ללא מקור קריוריקטס (Kryoryctes) - נכחד
  • סוג Stirtodon - נכחד
  • סוג Sundrius? - נכחד
  • משפחה Teinolophidae - נכחדה
  • משפחה Kollikodontidae - נכחדה
  • משפחה Steropodontidae - נכחדה. בה הסטרופודון
• תת-סדרה Platypoda
  • משפחה ברווזניים (Ornithorhynchidae)
    • סוג ומין יחיד ברווזן (Ornithorhynchus anatinus)
    • סוג אובדורודון (Obdurodon) - נכחד
    • סוג מונוטרימטום (Monotrematum) - נכחד
• תת-סדרה Tachyglossa
  • משפחה קיפודניים (Tachyglossidae)
    • סוג ומין יחיד קיפודן נמלים אוסטרלי (Tachyglossus aculeatus)
    • סוג קיפודן חרטומני (Zaglossus)
    • סוג מגליבגוויליה (Megalibgwilia) - נכחד

המינים בסדרה נפוצים באוסטרליה, בטסמניה ובגינאה החדשה, ומצויים בכל אזורי המחיה, אם ביער ואם במדבר. בניגוד ליונקי שליה, לביבאים יש פתח יחיד בגופם, הקרוי פתח ביב (Cloaca), המשמש אותם לצורכי הפרשות השתן והצואה ולרבייה. מכאן שם הסדרה כולה. הנקבה חסרת רחם ובמקום תהליך ההיריון, היא מטילה ביצים ודוגרת עליהן. קליפת הביצים אינה קשה אלא דמוית עור. לצאצאים יש "שן ביצה" (כמו אצל הזוחלים), שבעזרתה הם מצליחים ליצור פתח בקליפה. לאחר בקיעתם הם ניזונים מחלב המופרש מנקבוביות בעור הבטן של אימם. נוירוני השמע שלהם אינם סגורים בתעלת עצם, בניגוד לרוב היונקים למעט עטלפים מסוימים^[1].

יונקי הביב מגוונים בגודלם מגודל של ברווזן ששוקל עד 2.4 ק"ג, עד לגודל של קיפודן חרטומני מערבי ששוקל עד 16.5 ק"ג.

מדיה וקבצים בנושא יונקי הביב בוויקישיתוף

• יונקי הביב, באתר ITIS (באנגלית)
• יונקי הביב, באתר NCBI (באנגלית)
• יונקי הביב, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• יונקי הביב, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• יונקי הביב, באתר GBIF (באנגלית)
• יונקי הביב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)