יחסי וייטנאם–ספרד

בעוד ששתי המדינות ניהלו מגעים ראשונים במאה ה-16 עם התפשטות הישועים הקתוליים מספרד לווייטנאם, הקשר הרשמי הראשון שלהם בין שתיים נוצר רק במאה ה-19 כאשר המלכה איזבלה השנייה הצטרפה לנפוליאון השלישי קיסר צרפת והתערבה יחד נגד וייטנאם בעקבות רדיפות אנטי קתוליות במדינה בשנת 1858.^[1] זה היה הסימן הראשון ליחסים ספרדיים–וייטנאמים מודרניים, למרות שספרד לא השתתפה במשימה נוספת לאחר מערכת קוצ'ינצ'ינה.

ספרד מילאה תפקיד קטן במלחמת וייטנאם כאשר פרנסיסקו פרנקו, הדיקטטור האנטי-קומוניסטי של ספרד, הסכים לסייע לארצות הברית ולדרום וייטנאם על ידי פריסת קבוצה רפואית ולחימה חשאית לאורך כל הסכסוך.^[2] במכתב לנשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון אמר פרנקו על הו צ'י מין כי "עלינו לתת לו קרדיט על היותו פטריוט שאינו יכול להיות אדיש להשמדת מדינתו", והוסיף כי "הוא יכול, ללא ספק, להיות האיש של השעה הדרושה לווייטנאם".^[3]

לאחר המלחמה ומותו של פרנקו כוננו היחסים בין ספרד לווייטנאם, אך נותקו לאחר מלחמת קמבודיה–וייטנאם בגלל תמיכת ספרד בסנקציות נגד וייטנאם והחזרת שגריר ספרד מווייטנאם.^[4] היחסים בין המדינות נותרו קרים עד שנות ה-90, כאשר וייטנאם נרמלה את היחסים עם מספר מדינות כולל ספרד באשר להשפעה של תהליך הדוי מוי (אנ') ונפילת ברית המועצות.

מאז תום המלחמה הקרה שתי המדינות פיתחו יחסים קרובים יחסית, כולל שיתוף פעולה כלכלי ופוליטי.^[5] ספרד היא גם אחת התורמות הכלכליות הגדולות ביותר לווייטנאם באיחוד האירופי.^[6]

התרחבות השפה והתרבויות הספרדית הגיעה גם לווייטנאם, כמו שירים בשפה הספרדית ולה ליגה, שלעיתים קרובות משכו אליה תומכים וייטנאמים גדולים כאחד.^[7]

• ספרד מחזיקה בווייטנאם שגרירות בהאנוי.
• וייטנאם מחזיקה בספרד שגרירות במדריד.