יעקב אריאל

שנים ראשונות

נולד בשם יעקב שטיגליץ בחיפה, כעשור לפני קום המדינה, למשה ואסתר שטיגליץ. בגיל 3 משפחתו עברה עמו לירושלים. למד בבתי הספר אלומה ודוגמה. את לימודיו התיכוניים עשה בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, ובמדרשית נעם.

לאחר מכן למד בישיבה הציונית-דתית הגבוהה הראשונה בישראל, ישיבת מרכז הרב, שם היה לתלמידם של הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב דוד כהן (הרב הנזיר), הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב שאול ישראלי^[10]. שיטתו ההלכתית יונקת מזו של מורו הרב שאול ישראלי, ואת דרכו בלימוד עיוני רכש מהרב שפירא, אך הוא מדגיש בענווה: "איש אינו יכול ללכת בדרך שלו, להגיע לבקיאות שלו, לחריפות שלו, להבנה שלו. את דרך הלימוד שלנו, שלא מגיעה לקרסוליו, רכשנו מהקשר הצמוד אליו, מצורת הלימוד שלו"^[11]. הוסמך לרבנות על ידי הרב יצחק אריאלי, הרב אברהם אדלר והרב אברהם שפירא.

חיים אישיים

נישא לנחמה (לבית מנדלסון), המלמדת במכללת אורות ובמדרשת הנשים באוניברסיטת בר-אילן.

שירותו בצה"ל

שירת במילואים כרב חטיבת שריון וחטיבת גבעתי, כקצין צה"ל בדרגת סרן. הוענקו לו גם אות מלחמת יום הכיפורים ואות מערכת שלום הגליל.

רבנות

משנת ה'תשכ"ד (1964) שימש במשך כ-25 שנה כרב המושב כפר מימון שבנגב, והשתתף בהקמת הישיבה התיכונית במקום, בראשה עמד במשך כ-20 שנה. לאחר מכן ייסד ועמד בראשותה של ישיבת ההסדר ימית יחד עם אחיו הרב ישראל אריאל.

בשנת ה'תש"ן (1990) נבחר הרב אריאל כרב העיר רמת גן, בתמיכתו של הרב אברהם שפירא^[12]. הוא כיהן בתפקיד זה עד הגיעו לגיל 80 (שבו רב עיר נדרש לפרוש לפנסיה), בסוף אוקטובר 2017^[13].

התמודדות לתפקיד הרב הראשי לישראל

בשנת 2003 התמודד על משרת הרב הראשי לישראל בתמיכת המפד"ל, אך הרב יונה מצגר נבחר. עובדה זו גרמה אכזבה לתומכיו בציבור הדתי לאומי, ועוררה אצל רבים מהם תהיות לגבי יחסם למוסד הרבנות הראשית ולהתנהלותו^[14].

בכ"ג באלול ה'תשס"ח (23 בספטמבר 2008) התמודד בבחירות למועצת הרבנות הראשית אך לא נבחר^[15].

בשנת 2013 שבה ועלתה מועמדותו לכהונת הרב הראשי לישראל. בעקבות זאת עלתה יוזמה בכנסת לשנות את החוק הקיים המגביל את גילו של הרב הראשי, כיוון שהרב אריאל כבר עבר את גיל 70. במאי אותה שנה נערך כינוס רבנים בביתו של הרב חיים דרוקמן בדרישה מהרב דוד סתיו להסיר את מועמדותו כדי לאפשר את בחירת הרב אריאל^[16], הרב סתיו סירב. המתיחות בנושא זה חידדה פערים בתוך ארגון צהר שהרב אריאל עמד בראשו עד אותה שנה.

נשיאות מוסדות והוראה בישיבות

במשך תקופה בצעירותו שימש הרב אריאל כר"מ בישיבת מרכז הרב.

בהמשך, כיהן כרבו של כפר מימון וייסד את הישיבה התיכונית במקום. לאחר מכן ייסד ועמד בראשותה של ישיבת ההסדר ימית (עד לשנת ה'תש"נ), הישיבה הוקמה בסיני והמשיכה לאחר מכן בנווה דקלים^[17], יחד עם אחיו, הרב ישראל אריאל (שכיהן כרב העיר ימית, עד להריסתה בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים).

לאחר שפרש מרבנות העיר רמת גן הוא ממשיך ללמד ולעמוד בנשיאות מוסדות שונים. הוא משמש כנשיא ישיבת רמת גן מאז הקמתה ומלמד שיעור כללי בתלמוד מדי שבוע. בביתו מתקיים מידי מוצאי שבת שיעור נוסף לתלמידי הישיבה, בספר מורה נבוכים. בנוסף, הוא מרבה למסור שיעורים באוניברסיטת בר-אילן, בדרך כלל במכון הגבוה לתורה.

מספר שנים לימד שיעור קבוע בישיבת מרכז הרב בהלכה ודרך פסיקתה, לבקשת רבו הרב שפירא^{[דרוש מקור]}.

הרב אריאל הוא חבר המועצה הארצית וההנהלה הארצית של "בני עקיבא" וחבר באיחוד הרבנים למען ארץ ישראל מאז הקמתו.

עד 2013 כיהן כנשיא ארגון רבני צוהר, אז פרש תוך הטחת ביקורת קשה על הארגון והתנהלותו^[18]. פרסם מאמר שבועי קצר בעלון השבת "גילוי דעת".

משמש כפוסק הראשי של ארגון בקדושה – מרכז העצמה לחיי משפחה^[19].

משמש כחבר בוועדת השיפוט במיזם 'קנה לך חבר' – תחרות החיבורים התורניים לבני הציונות הדתית של מפעל הפיס^[20]. וכנשיא הוועדה של קרן אחד לאחד. הרב אריאל הוא אב"ד בבית הדין לערעורים של רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית.

פרס ישראל ופרסים נוספים

בשנת ה'תשס"א (2001) זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

בשנת ה'תש"ף (2020) הוענק לרב אריאל פרס ישראל בספרות תורנית על חיבוריו התורניים שיש בהם "מגוון נושאים בארבעת חלקי שולחן ערוך. הלכות היחיד והציבור, האיש והאישה, מצוות התלויות בארץ וכן בתחומי הגות ופרשנות"^[21][22][23]. האגודה למען הלהט"ב בישראל עתרה נגד ההחלטה להעניק לו את הפרס בעקבות התבטאויותיו בגנות הקהילה הגאה. השופטים דחו את העתירה וציינו כי "התבטאויותיו של הרב אריאל ביחס לקהילת הלהט"ב הן צורמות, בוטות ועולבות בציבור שלם – אך אינן נוגעות במישרין לעשייה המקצועית שבגינה הוחלט להעניק לו את הפרס, ומשכך ובהיותן מוגנות על ידי חופש הביטוי אינן רלוונטיות להמלצת ועדת הפרס בעניינו"^[24].

הרב אריאל נשוי לרבנית נחמה ולהם שבעה ילדים. בהם הרב עזריאל אריאל, רב היישוב עטרת, מטפל זוגי וראש תנועת "בוחרים במשפחה", הרב איתיאל רב חיל המודיעין לשעבר, והרב עמיצור, מייסד עמותת "אחים לבית" המסייעת למשפחות בהשגת דיור, ומנהל עמותת "הבית לכלכלה יהודית".

אחיו הוא הרב ישראל אריאל ראש מכון המקדש, אח נוסף הוא הרב יועזר אריאל ששימש כדיין בבית הדין האזורי בטבריה וצפת ואח נוסף הוא הרב יגאל אריאל, לשעבר רב המושב נוב.

שמיטה

הרב אריאל בולט בהתנגדותו לשימוש הגורף בהיתר מכירה בשמיטה, משום שלדעתו מצבה הנוכחי של החקלאות בארץ ישראל מאפשר צמצום של ההזדקקות לשימוש בהיתר זה, שמעיקרו היה מעין "הוראת שעה", פתרון זמני שמטרתו חיזוקה של ההתיישבות החקלאית הישראלית. לדבריו, בענפי חקלאות רבים ניתן לוותר על השימוש בהיתר מכירה, ולהשתמש בפתרונות הלכתיים אחרים, כמו מצע מנותק ואוצר בית דין, מבלי לפגוע ביישוב היהודי בארץ ישראל^[25]. את השימוש בפתרונות אלו הוא מעודד באמצעות מכון התורה והארץ^[26] וחברת אוצר הארץ. קניית יבול נוכרי נמצאת בעדיפות אחרונה מבחינתו, ולשיטתו, קניית "תוצרת של נוכרים המשתלטים על אדמות ארץ ישראל", נוגדת את ההלכה^[27].

לדעתו לריבונות של מדינת ישראל מאז הקמתה, יש משמעות הלכתית לגבי מצוות ירושת ארץ ישראל, אך אין לה חלות הלכתית לגבי המצוות התלויות בארץ. בהתאם, לערבה הדרומית יש דין חוץ לארץ בנושא השמיטה, ועל כן לפירותיה אין קדושת שביעית.

סדרי בית הכנסת

בשנת 2010 נשאל על מנייני נשים בפורים לקריאת המגילה והשיב: "אם הבעל היה בבית הכנסת והאישה שמרה על הילדים היא יכולה ללכת למניין שני כדי לשמוע מגילה ואם אין גבר אז אפשר שאישה תקרא. אבל מלכתחילה ליצור מניין נשים זה בניגוד להלכה, הן פורשות מהציבור ומדובר פה בדרך כלל בנשים שמשיקולים חברתיים ופמיניסטיים מעדיפות לקרוא במניין שלהן"^[28].

בשנת 2013 פסק כי: "במשך כל התפילה חייבת להיות הפרדה בין גברים לנשים. אין מקום לדבר תורה של נשים באמצע התפילה"^[29], אך התיר אמירת שיעור בבית הכנסת מפי אישה הלבושה כדין אם אינו משולב בתפילה^[30] ואף העיד שהשתתף בצעירותו בשיעוריה של נחמה ליבוביץ^[31].

עלייה להר הבית

הרב אריאל נמנע מלהורות למעשה בסוגיית כניסה להר הבית בזמן הזה. לצד זאת הוא מדגיש שאין מחלוקת הלכתית על כך שמעיקר הדין מותר להיכנס לתחומי הר הבית שמחוץ לעזרות לאחר טבילה כהלכה, והנימוק לאסור את העלייה כיום הוא מחמת החשש ל"פריצת גדר" שתגרום לאנשים לעלות באופן אסור לכל הדעות^[32]. בנוגע לעלייה ל'מחכמה', מבנה הבנוי מעל הכותל המערבי שחלקו בולט לתוך הר הבית, כתב שאפילו לדעת האוסרים עלייה לשאר חלקי הר הבית, "בן תורה שאפשר לסמוך עליו שיטבול כהלכה, אין לאסור עליו עליה למחכמה"^[33].

שבת

הרב אריאל אוסר נסיעה במכונית אוטונומית בשבת. לדבריו, מלבד בעיות הקשורות במלאכות שבת, נסיעה כזו פוגעת בקדושת השבת והיא עובדין דחול, ויש לאסרה בדומה לאיסור על רכיבה על אופניים בשבת^[34].

נושאים נוספים

במאי 2014 ענה לשואל שבאה אליו אישה וביקשה לשכור דירה למענה ולמען חברתה איתה היא מקיימת מערכת יחסים, שאם הדירה נשכרת על ידי שתיהן לא ישכיר, ואם אחת שוכרת מותר להשכיר^[35][36].

במחלוקת הפוסקים על ייחוס האמהות בתרומת ביצית ובפונדקאות, פסק שהאם הביולוגית היא האם מהבחינה ההלכתית^[37].

דרכי פסיקה והיררכיה תורנית

הרב אריאל סובר שתלמיד חכם גדול אינו רק מי שגדול בנגלה ובהשקפה אלא חשוב שלא יתיר לעצמו לשנות ממסורת הפסיקה בהתבסס על דעתו העצמאית, אלא שיתבסס על קודמיו היה 'ממעתיקי השמועה'. לדעתו כיוון שהציבור הרחב אינו יכול לדעת עד כמה אותו תלמיד חכם נשען על קודמיו יש להתייעץ עם תלמידי חכמים גדולים אם לקבל את דעתו או לא^[38][39]. מספר פעמים ביקר רבנים שבעיניו חרגו מקו הנחיה זה^{[40][41][42][43]}.

• הרב יהודה הלוי עמיחי – ראש מכון התורה והארץ.
• הרב שלום לוי – רב העיר קריית שמונה.
• הרב אליעזר איגרא – דיין בית הדין הרבני הגדול.
• הרב עמי דנינו – ראש ישיבת "אורות יעקב" רחובות.
• הרב אהרן הראל – ראש ישיבת מוריה בגבעת המשכן (שילה).
• אחיינו, הרב מתניה אריאל – מייסד וראש "ישיבת דרך חיים".
• הרב דוד תורג'מן – ראש הישיבה והמוסדות התורניים בדימונה ורב שכונה בעיר.
• הרב משה ביגל – רב היישוב מיתר.
• הרב אור חיים טאוב – רב קהילת נהורא במרכז העיר רמת גן.
• בנו הבכור, הרב עזריאל אריאל, רב היישוב עטרת, ראש מרכז אחו"ה למנהיגות חברתית על פי התורה (שייך ל"פורום חותם").
• הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת ההסדר ברמת גן.
• הרב יעקב אפשטיין, מחבר סדרת השו"ת חבל נחלתו ועורך ספרי השו"ת של הרב אריאל.
• הרב שמיר שיינטופ, ראש כולל ההלכה של ישיבת מרכז הרב.
• הרב ד"ר עידו רכניץ, מראשי מכון משפטי ארץ, מנהל רשת בתי הדין לממונות "ארץ חמדה גזית", ומהפעילים הבולטים להשבת משפט התורה לחיי הציבוריות.
• הרב בן ציון אלגאזי, ראש מכון צורבא מרבנן וראש ישיבת ההסדר רמת גן.
• הרב שלמה אישון ראש מכון כת"ר לכלכלה על פי תורה, ורב מזרח רעננה.

גמרא והלכה

• .שו"ת באהלה של תורה (שבעה כרכים). לספר מצורפת הסכמה אחת, של רבו הרב אברהם שפירא.
• יושב אהלים – השיעורים הכלליים שלימד בישיבת רמת גן על מסכתות כתובות וקידושין, הוצאת ישיבת רמת גן, תשע"א (2011).
• באהלי שדה – קובץ מאמרים בנושאי שמיטה.
• סדרת ספרי ההלכה אהלי הלכה – הסדרה נכתבה על פי פסיקותיו, והיא מתמקדת בעיקר בשאלות המתחדשות בימינו. הסדרה החלה לצאת בשנת ה'תשפ"ב. נכון לאדר א' ה'תשפ"ד הופיעו בסדרה כרכים על פסח, סוכות, המועדים (שני כרכים) וימים נוראים.

אמונה והגות

• מאהלי תורה – על התורה והמועדים (הספר בקטלוג ULI).
• יערב שיחי – שיחות עם הרב ארל'ה הראל על ענייני השקפה, עבודת ה' ופרקי חיים.
• הלכה בימינו – מורשתה, לימודה, הוראתה ויישומה, הוצאת מכון התורה והארץ, תש"ע.

• עולה מן המדבר – סיפור בניית והריסת ימית.

• יצחק גייגר, היציאה מהשטעטל, רבני הציונות הדתית אל מול אתגר הריבונות היהודית, בהוצאת מכללת הרצוג תשע"ו, פרק חמישי: תפקידי המדינה המודרנית – עיון בהגותו של הרב יעקב אריאל בסוגיית הצדק החברתי (עמ' 414–442)

מדיה וקבצים בנושא יעקב אריאל בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של יעקב אריאל
• הרב יעקב אריאל, באתר פרס ישראל
• מאמרים של הרב יעקב אריאל, באתר ספריית אסיף
• תשובות של הרב יעקב אריאל באתר ישיבה
• שיעורי הרב יעקב אריאל באתר מכון מאיר
• שיעורי הרב יעקב אריאל באתר ישיבה
• רשימת המאמרים של יעקב אריאל, באתר רמבי"ש
• כתבות וראיונות - הרב יעקב אריאל, באתר ערוץ 7
• דבריו בעת השקת ספרו "המשפחה"
• שיעורים ומאמרים של הרב יעקב אריאל בתנ"ך באתר התנ"ך של בני ציון
• שיעורי הרב יעקב אריאל באתר מדרשת אביב
• אני מאמין, עיקרי האמונה בעידן המודרני, מאמר של הרב אריאל, באתר "אסיף", מתוך אסיף א'
• איש ההלכה (לזכרו של מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל), כתב העת צוהר חלק לב, הובא באתר אסיף
• יעקב אריאל, רב תרבותיות יהודית, מקור ראשון, מוסף "שבת", 1 במרץ 2012, גיליון 760
• הרב יעקב אריאל - פרס ישראל, לכבודה של תורת ישראל, סרטון בערוץ "מדרשת התורה והארץ,", באתר יוטיוב (אורך: 11:07)

כתבות

• קובי נחשוני, רבנים בכנס צהר: "לא" לתרומת זרע לרווקות, באתר ynet, 7 באוגוסט 2008
• בני טוקר, הרב אריאל: הפרדה בין בנים ובנות הכרחית, באתר ערוץ 7, 2 במרץ 2011
• חגי הוברמן, הרב אריאל: מגילת העצמאות מחייבת הלכתית, באתר ערוץ 7, 14 באפריל 2011
• נטעאל בנדל, ‏דברים שלא ידעתם על הרב יעקב אריאל, באתר כיפה, כ"ב בחשון התשע"ג, 07 בנובמבר, 2012
• גיא עזרא, ‏"הסגנון של הרב לוינשטיין היה בוטה, אבל יש פה בעיה", באתר "סרוגים", 17 ביולי 2016, י"א בתמוז ה'תשע"ו
• חנן גרינווד, מקור ראשון, "אין לי קשר הדוק עם המפלגות, אם שואלים אותי אני אומר מה דעתי", באתר nrg‏, 29 בספטמבר 2017
• מיכאל טוכפלד, ‏"החילונים חיים בהפקרות, התנועה הפמיניסטית צבועה", בעיתון מקור ראשון, 15 בינואר 2019
• הממשלה הלא יהודית הנוכחית תתחלף, והתחזקות ישראל תמשיך לגבור(הקישור אינו פעיל, 22.3.2022), ראיון בעלון עולם קטן
• "הציבור הדתי צריך להיות מאוגד בתנועה רעיונית שתשמר את האידאולוגיה ללא פשרות; במפלגה הפוליטית יש מקום לחיבורים"(הקישור אינו פעיל, 22.3.2022), ראיון בעלון עולם קטן
• ראיון עם הרב יעקב אריאל לכבוד יציאת הספר "יערב שיחי"
• שיחה עם הרב יעקב אריאל בפודקאסט שיג ושיח