ישראל קצובר

קצובר נולד לזוג ניצולי שואה במחנה-עקורים אוסטריה. אחיו הבכור שלמה ברוך נעלם בשואה, ובגיל שנה עלתה משפחתו לישראל. מגיל 3 החל ללמוד ב"חדר" של חסידות סאטמר, אך הוריו שלא היו מרוצים בעקבות מכות שספג מהמלמד, העבירו אותו לבית ספר דתי סמוך לביתו. הוא דילג על כיתה א' והתחיל את לימודיו בכיתה ב'.

בגיל 16 החל לכתוב ב"ידיעות ירושלים", בנושאי דת. בשנות ה-70 היה מראשי המדור להווי ומסורת יהודית בקול ישראל וערך תוכניות דת ומסורת, בהן התוכנית "קבלת שבת" ששודרה מדי יום שישי ו"מצעד הזמירות החסידי". במקביל שימש עיתונאי בעיתון שערים, ביטאונה של תנועת פא"י, שבו כיסה את התחום הצבאי. התפרסם בשנת 1976, כאשר חשף את העובדה כי הטקס לציון הגעתם של מטוסי ה-F-15 הראשונים של חיל האוויר יגרום לחילול שבת של המשתתפים בו. חשיפה זו הובילה להצעת אי-אמון שהוגשה בכנסת ב-14 בדצמבר 1976 על ידי החזית הדתית התורתית (אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל), צעד שגרם לתרגיל המבריק של יצחק רבין והוביל בעקיפין למהפך בבחירות 1977. כשנשאל קצובר על ידי מנחם בגין מה יוכל להעניק לו לכשיבחר לראש ממשלה תחת רבין, ביקש כי יעניק לו את הראיון הראשון שלו כראש ממשלה, וכך היה^{[דרוש מקור]}.

בשנות ה-80 ייסד וערך (יחד עם יצחק נחשוני) את העיתון "ערב שבת", ששינה את שמו בהמשך ל"יום השישי".^[1] בשנות ה-90 הצטרף לסגל הכותבים בעיתון "המודיע", והוא משמש כפרשנו הצבאי והמדיני.

בריאיון רדיו אמר קצובר: "”כתב צבאי בעיתון חרדי לא יודע אם הוא נציג צה"ל בציבור הדתי או נציג הציבור הדתי בצה"ל. אני קצין קישור. הרב עובדיה יוסף לדוגמה, היה מעדיף לקבל את התדרוכים ממישהו שיושב על הגדר ולא ממישהו שלובש מדים. עד היום אני מוזמן מדי שבוע כמעט, לאדמו"ר הזה ולאדמו"ר האחר כדי לעדכן אותם בנושאים צבאיים”^[2].

חיים אישיים

נשוי לאיטה (מייזליש)^[3] ואב לחמישה. מתגורר בירושלים.

• נחמן סלצר, אינסיידר (Insider), 2021^[4]

מדיה וקבצים בנושא ישראל קצובר בוויקישיתוף

• וואלה ברנז'ה‏, לא מה שחשבתם: הפרשן הצבאי הותיק בישראל הוא בכלל חרדי, באתר וואלה!‏, 10 בספטמבר 2015
• רדיו תל אביב, "תעודת עיתונאי" עם ישראל קצובר, רועי כ"ץ, 11 ספטמבר 2015
• אליעזר שולמן, בעקבות אחי האובד, באתר עיתון משפחה, ‏י' כסלו התשפ"ב, אוקטובר 2021