המהפך
ה”מהפך” הוא ציטוט מפורסם של מגיש מהדורת מבט בערוץ הראשון, חיים יבין, שנאמר במשדר יום הבחירות לכנסת התשיעית, ב־17 במאי 1977. המשדר ההיסטורי[2][3][4] היה הפעם הראשונה שבה שודר בישראל מדגם קלפיות,[5][6][7] ובעקבותיו הפך המונח ”מהפך” למטבע לשון בלקסיקון הפוליטי־ישראלי.[8]
”אם כן, כנראה, לא פחות מאשר מהפך. מהפכה חלה בישראל.” |
|---|
 חיים יבין, טביעת המונח ”מהפך” (בדקה: 01:13)[1] |
אם כן, כנראה, לא פחות מאשר מהפך. מהפכה חלה בישראל.
— אילן לוקאץ', מהפך או מהפכה? חיים יבין חוזר למשדר הבחירות ההיסטורי של 1977, באתר מאקו, 21 במאי 2022
טביעת המונח
 | ראו גם – הבחירות לכנסת התשיעית |
ב־17 במאי 1977 נערכו הבחירות לכנסת התשיעית.[9] זמן מה לפני קיומן החליט דן שילון, מנהל החדשות בערוץ הראשון, לקיים מדגם קלפיות בדומה לנעשה ברשת ITN (אנ') הבריטית.[10] ביום הבחירות פיזר עמירם ניר 25 קלפיות סקר,[5] ומהנתונים שנאספו ב־24 מתוכן הפיק חנוך סמית את תחזיתו.[11]
המדגם פורסם כ־3 דקות לאחר נעילת הקלפיות ברחבי הארץ. לפי התחזית שהציג, מפלגת הליכוד הייתה צפויה לקבל 44 מנדטים (+5 ביחס לכנסת ה־8[א]), ואילו המערך – 32 מנדטים (-19 ביחס לכנסת ה־8[ב]).[1]
לאחר שהציג את תוצאות הסקר, המגיש חיים יבין אמר: ”אם כן, כנראה, לא פחות מאשר מהפך. מהפכה חלה בישראל.”, תוך שהוא מטעים במודגש במעט את המילה מהפך. הוא הוסיף שעליית הליכוד למקום הראשון מהווה את סיום ההגמוניה ארוכת השנים של מפלגות תנועת הפועלים. את הפחתת 19 המנדטים מהמערך הגדיר בתור מפלה אלקטורלית.[1]
לימים יבין הבהיר כי הוא היה סבור שמה שהתרחש הוא יותר ממהפך – מהפכה פוליטית של ממש, אך לא היה מעוניין להשתמש בלעדית במילה שיש לה משמעות לוואי אלימה או צבאית.[4]
שימוש במונח
המילה המוטעמת ”מהפך” הפכה לשם נרדף למערכת הבחירות לכנסת ה־9, שכונתה מעתה ”בחירות המהפך”, בתוספת יידוע. באופן דומה, הממשלה שכוננה כונתה ”ממשלת המהפך”,[13] ותוכנית הליברליזציה הכלכלית שהציג שר האוצר בה, שמחה ארליך, נקראה ”המהפך הכלכלי”.[14][15]
כעבור 4 מערכות בחירות, בעקבות עליית מפלגת העבודה ב־5 מנדטים וירידת הליכוד ב־8, זכו הבחירות לכנסת השלוש עשרה ב־1992 לכינוי ”המהפך השני”.[ג][5]
במשמעות מרחיבה, המונח ”המהפך הארוך” משמש כדי לתאר את הבשלתם של תהליכים כלכליים־חברתיים בעלי זיקה מעמדית ועדתית במדינת ישראל, בשנים שקדמו לקיומו של המהפך הקצר, ובאופן שהוביל אליו.[17]
לימים, התקבע זיכרון קולקטיבי מוטעה שלפיו נאמר המשפט ”גבירותי ורבותי, מהפך”,[7] איחוד של ”גבירותי ורבותי” שנאמר מוקדם יותר בדבריו.[4] המשפט הפך לאמרת כנף ידועה בפני עצמה,[8] ששימשה בכותרות כתבות עיתונות[18] וספרי עיון העוסקים בתוצאות מערכת הבחירות,[19] כמו גם בהקשרים ובתחומים אחרים, לצורכי הדגשת הבדל או שינוי.[20]
בעונה הראשונה של הסדרה היהודים באים, מוצג מערכון סאטירי־ביקורתי על המגיש יבין, אותו מגלם מעיין בלום, שמתקשה לשמור על נייטרליות עיתונאית, ושואל את הצופים ”מה־הפח[ד] זבל הזה, שבחרתם לראש ממשלה?”.[21]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- "לא פחות מאשר מהפך": תוצאות מדגם בחירות 77', סרטון בערוץ "כאן ארכיון | אוצרות השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 01:45)