כלוב סוללה
כלובי סוללה הם כלובים המשמשים להחזקת תרנגולות מטילות בתעשיית ביצים, המהווים את הצורה הנפוצה ביותר לגידול תרנגולות בתעשיית הביצים בעולם המערבי, ובישראל בפרט. אף שהמושג מתייחס לרוב לסוג הכלובים הנפוצים בגידול תרנגולות, נעשה שימוש בכלובים דומים גם בגידול יונקים קטנים בתעשיית הפרוות ובמעבדות ניסוי.
היסטוריה
השימוש בכלובי סוללה החל במחצית הראשונה של המאה העשרים. קודם להליך התיעוש בתעשיית הביצים, רוב ייצור הביצים התנהל בלולים משפחתיים קטנים באופן יחסי, בהם התרנגולות הוחזקו בחצר לא מקורה. כלובים לתרנגולות היו בשימוש רק בעת העברתן ממקום למקום. עם התפתחות מערכת הרכבות והתחבורה בכלל במאה ה-19, ועמה היקף ההובלות לצורכי מסחר, החלו בארצות הברית להרשם פטנטים רבים לכלובי הסעה לתרנגולות, שהיוו את הבסיס לשכלול כלובי הסוללה המודרניים. בשלב הבא תוכננו כלובים מובנים לקרונות רכבת ייעודיים להסעת תרנגולות, מסודרים בקומות, זה לצד זה. הכלובים נבנו כך שיוכלו להסיע כמה שיותר תרנגולות בקרון, באופן שיענה על הצורך לאוורר את הכלובים ולנקות בקלות הפרשות. עם זאת, באותה תקופה השימוש בכלובים מקורים כמעון קבע לתרנגולות לא היה מעשי, שכן ללא גישה סדירה לאור השמש, סבלו התרנגולות במהירה מאוסטאומלציה (התרככות עצמות). זאת, עד שבשנות ה-30 של המאה ה-20 הוכנס לשימוש תעשייתי תוסף מלאכותי של ויטמין D, והדרך הפכה סלולה לתיעוש מסיבי של חקלאות המזון מהחי, לרבות ענף ייצור הביצים.
השימוש בכלובי סוללה התרחב במהירה, ובשנות ה-60 הפכו כלובי הסוללה לצורה הנפוצה ביותר לגידול מטילות בארצות הברית. בתחילת דרכם, שימשו לשיכון תרנגולת בודדה בכל כלוב, ועם הזמן הגדילו הלולנים את מספר המטילות בכל כלוב.בשל ההתיעלות באיסוף הביצים ובטיפול בפסולת, ובשל העובדה שהם מאפשרים להחזיק מספר רב של תרנגולות בשטח מצומצם, הביאו כלובי הסוללה להתרחבות של היקף הייצור בקנה מידה נרחב. מספר התרנגולות המוחזקות במשק סוללה בודד עשוי להגיע למאות אלפים.
מאפיינים
מערכת כלובי סוללה בנויה כשורות של כלובים צמודים זה לזה החולקים חוצץ בצדיהם, לעיתים בקומות מדורגות ולעיתים זו מעל זו. בכל כלוב מוחזקות 3 עד 9 תרנגולות מזנים שהותאמו לתעשיית הביצים בהליך של ברירה מלאכותית. השטח המוקצה לתרנגולת בכלוב סוללה הוא בדרך כלל בין 430 ל-560 סמ"ר, ולעיתים אף פחות מזה. לשם השוואה, שטחו של דף נייר משרדי בגודל A4 הוא 625 סמ"ר.רצפת הכלוב בנויה מרשת מתכת משופעת. השימוש ברשת מאפשר להפרשות התרנגולות ליפול החוצה מהכלוב, והשיפוע גורם לביצים להתגלגל לקדמת הכלוב, אל מתקן האיסוף. השקיה והאכלה נעשים באופן אוטומטי, במתקנים ייעודיים. קיבוץ התרנגולות בכלובים בני כמה פרטים מקל על זיהויה ובידודה של תרנגולת בעלת תפוקת ביצים נמוכה, על מנת להוציאה מהלול ולהשמידה. היותו של הלול מקורה, מעניקה ללולן בקרה על אקלים, אוורור ותאורה.
ביקורת
השימוש בכלובי סוללה זוכה לביקורת קשה מצד ארגונים להגנת בעלי־חיים, בשל תנאי האחזקה הקשים של התרנגולות. גודלם של הכלובים כמעט שלא מותיר לתרנגולות מרחב תנועה, ואינו מאפשר להן להזדקף מלוא גובהן או לפרוש כנפיים. רצפת הרשת המשופעת גורמת לכאבים ולעיתים אף לפציעות ברגליהן. הכלובים ריקים מגירוי סביבתי, ולא מאפשרים לתרנגולות לבטא התנהגויות טבעיות כגון ניתור, התפלשות בחול, הטלה במסתור, נבירה באדמה ועוד. הצפיפות הרבה מעודדת התנהגויות אגרסיביות בין המטילות ואף קניבליזם, תופעה עמה מתמודדים הלולנים על ידי קטימת מקורי האפרוחים, ועל ידי החשכה של הלול.
זאת ועוד, במשקים של כלובי סוללה נהוגה פרקטיקה של הנשרה כפויה, פעולה שתפקידה להאיץ תהליכים הורמונליים באמצעות הרעבה בת 7 עד 14 ימים ושימוש במניפולציות תאורה. השימוש בתאורה (ובהחשכה) מלאכותית משרת מטרות שונות, בהן הפחתת פעילות בלול. היעדר הפעילות הגופנית בכלוב, בשילוב עם בריחת סידן בשל הטלה אינטנסיבית, מגביר את הסיכויים לדלדול העצם ולשברים.[1]
בשל הדאגה לרווחת התרנגולות, יש המעדיפים להימנע מצריכת ביצים (ובוחרים באורח חיים טבעוני). אחרים בוחרים להימנע רק מקניית ביצים המגיעות מתרנגולות המוחזקות בכלובי סוללה, ובמקומן קונים ביצי חופש או ביצים אורגניות.
המצב בחוק
כלובי הסוללה מהווים נושא קבוע לביקורת מצד ארגוני זכויות בעלי חיים. לחץ מצד ארגונים הוביל עד היום עשרות מדינות לאסור את השימוש בכלובי הסוללה בשטחן.
באירופה
שווייץ הייתה המדינה הראשונה בעולם לאסור על השימוש בכלובים, החל מ-1992. ב-1999 התקבלה באיחוד האירופי חקיקה[2] שמטרתה לבטל את השימוש בכלובים הסטנדרטיים באופן הדרגתי: החל מ-2003 נאסרה ההקמה של כלובי סוללה חדשים, ועד 2012 נפסק השימוש גם בכלובי הסוללה הקיימים. החקיקה מתירה להחליף את כלובי הסוללה הסטנדרטיים ב"כלובים מאבוזרים", כלובים גדולים יותר, הכוללים תיבות קינון והעשרה סביבתית. היתר זה זכה לביקורת על ידי מספר ארגונים לרווחת בעלי־חיים, שטענו שהכלובים המאבוזרים אינם מספקים שיפור משמעותי ברווחת העופות.
מספר מדינות באיחוד האירופי החליטו להקדים את יישום האיסור על כלובי סוללה מעבר למתחייב על־פי חוק זה: בשוודיה החל מ-2003, בגרמניה ובלוקסמבורג החל מ-2007, ובאוסטריה החל מ-2009.
מספר מדינות אסרו בנוסף לכלובי סוללה גם את השימוש ב"כלובים מאובזרים": בלוקסמבורג הכלובים המאובזרים נאסרו ב-2007.[3], יחד עם האיסור על כלובי סוללה. באוסטריה התקבל איסור על השימוש בכלובים מאובזרים שנכנס לתוקף ב-2020. בהולנד איסור על כלובים מאובזרים צפוי להיכנס לתוקף ב-2021,[4] ובגרמניה ב-2025. בבלגיה המליצה ועדה ממשלתית על הפסקת השימוש בכלובים מאבוזרים החל מ-2025.[5]
בארצות הברית
בקליפורניה,[6] במסצ'וסטס, בוושינגטון, ברוד-איילנד, במישיגן, באורגון ובקולורדו, התקבלו חוקים לאיסור הדרגתי על השימוש בכלובי סוללה. באוהיו התקבל איסור על הקמת כלובי סוללה חדשים החל מ-2010.[7]
במסצ'וסטס, בקליפורניה, בוושינגטון, באורגון במישיגן ובקולורדו, בנוסף לאיסור הדרגתי על כליאת תרנגולות בכלובים, החוקים החדשים אוסרים גם על מכירת ביצים מכלובים, אפילו אם מקורן במדינה אחרת.
בישראל
בישראל עלה הנושא לדיון ציבורי עקב כוונת משרד החקלאות לתקצב הקמת כלובי סוללה חדשים במסגרת רפורמה בענף הלול, שהתקבלה בהחלטת הממשלה ב-2007. הרפורמה ספגה ביקורת על כך שלא נשקלו בגיבושה היבטים של צער בעל חיים.[8] בספטמבר 2009 עתרה עמותת אנימלס לבג"ץ בדרישה להקפיא את הליכי הרפורמה עד להתקנת תקנות לחוק צער בעלי חיים ביחס להחזקת תרנגולות בתעשיית הביצים. משרד החקלאות עשה מספר ניסיונות להעביר תקנות המעגנות בחוק את השימוש כלובי סוללה, אך התקנות לא אושרו בוועדת החינוך של הכנסת, בטענה שאינן עומדות בתקנים בינלאומיים. ב-2011 הגיש ח"כ דב חנין הצעת חוק לאיסור על כלובי סוללה,[9] והצעת חוק לאיסור על הקמת לולי כלובים הוגה על ידי ח"כ שרן השכל בכנסת ה-20 ושוב על ידי ח"כ מיקי חיימוביץ' ב-כנסת ה-23. ההצעה למימון ציבורי להקמת לולי כלובים חדשים עלתה מחדש במסגרת הצעת חוק ההסדרים לשנת 2019,[10] אך הוסרה מהנוסח הסופי של החוק לאחר מחאה מצד העמותות אנימלס ותנו לחיות לחיות.
ביוני 2022 חתם שר החקלאות עודד פורר על תקנות האוסרות כליאת תרנגולות בתעשיית הביצים בלולי כלובים. התקנות הביאו לאיסור מיידי על הקמת לולי כלובים חדשים בתעשיית הביצים, ולולי הכלובים הקיימים צפויים להיות מוחלפים באופן הדרגתי עד סוף 2037. התקנות גם אוסרות על הרעבת התרנגולות לשם השרה כפויה, ועל קיטום המקור של תרנגולות בלולים, אם כי הן עדיין מתירות את קיטום המקור במדגרה.[11]
בניו זילנד
החל מ-2010 נאסר על הקמת כלובי סוללה חדשים בניו זילנד ונקבעה תוכנית להפסקה הדרגתית של השימוש בכלובי סוללה עד שנת 2022.[12]
בבהוטן
ב-2012 התקבלה חקיקה לאיסור על השימוש בכלובים בתעשיית הביצים בבהוטן.
אחריות תאגידית
בעקבות הביקורת מצד ארגונים להגנת בעלי חיים, כ-1,800 תאגידים ברחבי העולם התחייבו להפסקה הדרגתית של השימוש בביצים מכלובים,[13] ביניהם תאגידי המזון נסטלה,[14] יוניליבר,[15] וקלוגס,,[16] רשתות הסופרמרקטים וולמארט[17] וסיינסבורי'ס[18] חברות ההסעדה סודקסו[19] ו-ISS,[20] ורשתות המלונות הילטון,[21] אינטרקונטיננטל[22] ומריוט (בעלת מלונות שרתון וריץ קרלטון).[23]
ראו גם
קישורים חיצוניים
התרנגולת קודמת לביצה, מתוך אתר אנימלס