ליאו זקס
ליאו זַקְס (Leo Sachs; 14 באוקטובר 1924 – 12 בדצמבר 2013) היה פרופסור לביולוגיה מולקולרית ומראשוני חוקרי הגנטיקה בישראל, חתן פרס ישראל למדעי החיים.
 | |
| לידה | 14 באוקטובר 1924 לייפציג, רפובליקת ויימאר  |
|---|---|
| פטירה | 12 בדצמבר 2013 (בגיל 89) |
| ענף מדעי | גנטיקה |
| מקום מגורים | גרמניה, ישראל |
| מקום לימודים | אוניברסיטת בנגור |
| פרסים והוקרה |
|
| תרומות עיקריות | |
| מחקר בתחומי הגנטיקה. גילוי מערכת התרבית להתפתחות תאי דם | |
  | |
זקס היה הראשון שהשתמש למטרות איבחון בתאים ממי שפיר סביב העובר (ביחד עם דוד מיכאל שר). השיטה קיבלה את השם אמניוסינתזה, או בדיקת מי שפיר.
קורות חיים
זקס נולד בלייפציג שבגרמניה בשנת 1924, ובשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, היגר לאנגליה. בתום מלחמת העולם השנייה, הצטרף לתנועת נוער ציונית והחל בלימודי חקלאות כהכנה לחיים בקיבוץ. הוא סיים דוקטורט בגנטיקה באוניברסיטת קיימברידג' ובשנת 1952 עלה לישראל והצטרף לסגל מכון ויצמן למדע. בראשית דרכו במכון, נתבקש זקס לייסד את המחלקה לגנטיקה.
בין 1974 ל-1979, כיהן זקס כדיקן הפקולטה לביולוגיה של המכון[1].
מערכת התרבית להתפתחות תאי דם נתגלתה על ידיו לראשונה בשנת 1963. מחקריו התמקדו בהתפתחות תאי אב ויכולת השיבוט באמצעות חלבונים לוויסות ומיון גידולים משובטים. מכלול עבודתו הביאה להתקדמות כלל-עולמית בחקר מחלת הסרטן והמחקר הגנטי. ביחד עם חיים גינזבורג הם גידלו לראשונה תרביות תאים שהפכו לסרטניים בעקבות חדירה של וירוסים.
מחקריו זיכו אותו בהוקרה בינלאומית והוא היה אזרח הישראלי הראשון בין חתני פרס וולף (1980). בשנת 1972 קיבל זקס את פרס ישראל למדעי החיים (1972) והוא חתן פרס רוטשילד, פרס א.מ.ת (2002) וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחבר האקדמיות הלאומיות למדעים של ארצות הברית ואנגליה.
קישורים חיצוניים
- עמוד הבית של פרופ' זקס באתר מכון ויצמן למדע
- ליאו זקס, באתר פרס א.מ.ת.
