האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא תאגיד סטטוטורי ישראלי הפועל לקידום המחקר והפעילות המדעית בישראל.האקדמיה נוסדה בשנת 1961, לפי חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשכ"א-1961 (למעשה הקמתה, בחירת החברים הראשונים והישיבה הראשונה נעשו עוד קודם לחקיקת החוק[3])[4]. נכון למרץ 2024, חברים בה 147 מדענים ומלומדים ישראלים מן המעלה הראשונה, מהם 76 במדעי הטבע ו-71 במדעי הרוח והחברה[5].
 סמל האקדמיה | |
 | |
| בניין האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים בכיכר אלברט איינשטיין בירושלים | |
| אקדמיה למדעים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | שנת 1961 – הווה |
| בעלי תפקידים | |
| נשיא | פרופסור דוד הראל |
| סגן נשיא | פרופ' מרגלית פינקלברג |
| מנהלת | גליה פינצי |
| סגל אקדמי בכיר | מועצת האקדמיה:פרופ' דוד הראל (הנשיא),פרופ' מרגלית פינקלברג (סגנית הנשיא),פרופ' נילי כהן (הנשיאה הקודמת),פרופ' ידין דודאי (יו"ר החטיבה למדעי הטבע),פרופ' סרג'יו הרט (יו"ר החטיבה למדעי הרוח),גליה פינצי (המנהלת) [1] |
| שונות | |
| הון עצמי | תקציב לשנת תשפ"ג:38,705,000 ש"ח [2] |
| חוב כספי | אין |
| מיקום | |
| מיקום | ירושלים |
| מדינה |  ישראל |
| קואורדינטות | 31°46′14″N 35°12′57″E / 31.77048056°N 35.21576111°E |
| hebrew-academy.huji.ac.il | |
 | |
  | |
.jpg)
האקדמיה שוכנת בצמוד למכון ון ליר ולבניין המועצה להשכלה גבוהה בירושלים ובכניסה אליה מצויה כיכר על שם אלברט איינשטיין. בתוך מתחם האקדמיה ישנו פסל של איינשטיין שהוא העתק של פסל הנמצא באקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים בוושינגטון הבירה.
מטרות ותאור כללי
לפי חוק האקדמיה[6] מטרותיה הן:
- לרכז בתוכה כחברים את טובי אישי המדע תושבי ישראל;
- לייעץ לממשלה בסוגיות בעלות חשיבות לאומית בתחום המחקר והתכנון המדעי, לרבות במתן הערכות מצב לאומיות ביוזמת האקדמיה, ולהגיש דוחות וסקירות, וכן לייעץ ולתת מידע למשרדי הממשלה לפי פנייתם;
- לטפח ולקדם פעילות מדעית, לרבות פעילות מדעית בין תחומית ופעילות מדעית בתחומי דעת חדשים;
- לקיים מגע עם גופים מקבילים בחוץ לארץ;
- לפעול בייצוג המדע הישראלי במוסדות ובכינוסים בינלאומיים, מתוך תיאום עם מוסדות המדינה;
- לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע;
- לעסוק בכל פעילות שיש בה כדי לשמש את המטרות האמורות.
ייעודה של האקדמיה לפי פרסומיה[7]:
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים רואה בקידומה ובפיתוחה של מערכת המחקר המדעי הבסיסי יעד בעל חשיבות לאומית. האקדמיה שמה לה למטרה לקדם ולטפח את המחקר הבסיסי ואת הפעילות המדעית בישראל בכלל. האקדמיה עושה למען פיתוח תשתית למחקר מדעי משגשג: קובעת אמות-מידה גבוהות במדעי הרוח, במדעי הטבע ובטכנולוגיה, מעודדת הצטיינות בתחום היצירה והמחשבה המדעית ויוזמת פעולות שיביאו לידי ביטוי את הישגי המדע בישראל.
בתחום החינוך מגשימה האקדמיה את ייעודה בעזרת היזמה למחקר יישומי בחינוך, יחידה של האקדמיה.
מקום מושבה של האקדמיה בירושלים. האקדמיה מתכנסת לאספה כללית פעם אחת בשנה לפחות וכל חטיבה מתכנסת לישיבות בין פעם לשלוש פעמים בשנה.
ייעוץ לממשלה
אחד מתפקידיה המרכזיים של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הוא לספק ייעוץ לממשלה בנושאים בעלי חשיבות לאומית בתחום המחקר והתכנון המדעי. בעקבות תיקון חוק האקדמיה ב-2010, הוסמכה האקדמיה לשמש גוף מייעץ רשמי לממשלה.
כחלק מתפקידה כגוף מייעץ, האקדמיה ממנה ועדות מומחים הבוחנות סוגיות שונות בתחום המחקר ומגבשות המלצות מדיניות על בסיס מסקנותיהן[8].
על פי התיקון לחוק, האקדמיה מחויבת גם להגיש לממשלה ולכנסת אחת ל-3 שנים דוח הסוקר את מצב המדע והמחקר בישראל לעומת העולם. דוחות אלה כוללים סקירה של הישגים, פערים ואתגרים בתחום המחקר הבסיסי בישראל, לצד המלצות מדיניות לקידומו[9].
ב-20 במרץ 2024 יצאה האקדמיה בגילוי דעת לא שגרתי, שתחילתו במילים: "אנו, חברי מועצת האקדמיה ונשיאיה הקודמים, מביעים דאגה עמוקה וחריפה מפעולותיה של ממשלת ישראל השלושים ושבע, ומתריעים מפני פגיעה חסרת תקדים במחקר המדעי, בחינוך הגבוה ובעולמות המדע, הרוח והתרבות בישראל."[10]
חברי האקדמיה
חברי האקדמיה נבחרים לכל ימי חייהם באספה כללית של חברי האקדמיה. עם הקמתה נקבע שבאקדמיה יהיו עד 50 חברים מתחת לגיל 75, חציים בחטיבה למדעי הרוח וחציים בחטיבה למדעי הטבע. בתחילת 1962 היו באקדמיה 33 חברים[11], בסוף 1963 42 חברים[12] ובתחילת 1967 היו בה 45 חברים[13]. בהמשך הוגדל המספר המרבי של חברים מתחת לגיל 75 בכל חטיבה ל-40. בשנת 2002 היו באקדמיה 81 חברים[14], בשנת 2008 94 חברים ובסוף 2009 מספר החברים הגיע ל-99. סה"כ מספר החברים כולל אלו שהלכו לעולמם הגיע בשנת 2024 ל-265.
עד ראשית שנות ה-90 נבחרו לאקדמיה רק שתי נשים: דורותיאה קרוק ורות נבו, שתיהן בחטיבת מדעי הרוח, ועד שנת 2000 נוספו לאקדמיה עוד שלוש נשים: רות ארנון, יהודית בירק ועדה יונת, שלושתן בחטיבת מדעי הטבע[14]. לאחר מכן נוספו לאקדמיה עוד נשים: נילי כהן, מרגלית פינקלברג, שולמית וולקוב, חוה טורניאנסקי ומיכל בירן, חמישתן בחטיבה למדעי הרוח. נכון לשנת 2024 נבחרו לאקדמיה שלושים ואחת נשים כולל אלו שכבר הלכו לעולמן. מיעוט הנשים באקדמיה הלאומית למדעים מוסבר בכך שלאקדמיה מגיעים פרופסורים מבוגרים יחסית ועל כן שיעור הנשים באקדמיה משקף את שיעורן בקרב הפרופסורים מן המניין בעבר. אולם היו שטענו שהסיבה היא שיטת החבר-מביא-חבר שמנעה ייצוג הולם לנשים[דרוש מקור].
נכון לשנת 2024 ישנם 61 חברי אקדמיה מהאוניברסיטה העברית, 30 ממכון ויצמן למדע, 34 מאוניברסיטת תל אביב, 10 מהטכניון, 4 מאוניברסיטת חיפה, 4 מאוניברסיטת בר-אילן, 3 מאוניברסיטת בן-גוריון, 1 מאוניברסיטת רייכמן (פרופ' אהרן ברק), 1 מהמרכז הרפואי שיבא (פרופ' יהודה שינפלד שנבחר ב-2019). ההסבר שניתן למיעוט נציגים מהאוניברסיטאות הצעירות יותר בכך שלאקדמיה מגיעים פרופסורים מבוגרים יחסית ועל כן חברי הסגל באוניברסיטאות החדשות לא הספיקו להגיע להכרה הנדרשת, אולם היו שטענו שהסיבה היא שיטת החבר-מביא-חבר[דרוש מקור].
בעלי תפקידים
נשיא האקדמיה מתמנה על ידי נשיא המדינה על-פי המלצת האקדמיה. תקופת כהונתו שלוש שנים, אך הוא יכול לכהן תקופות נוספות. לפי התנאי הבא: הנשיא לא יכהן יותר משתי תקופות כהונה ברציפות, אך שלא ברציפות אין הגבלה על מספר תקופות הכהונה[15]. סגן-הנשיא נבחר על ידי חברי האקדמיה לשלוש שנים. הנשיא וסגנו באים מחטיבות שונות. כל חטיבה בוחרת ביושב-הראש שלה לשלוש שנים. נשיא האקדמיה הנוכחי הוא פרופ' דוד הראל ממכון ויצמן למדע, וסגניתו היא פרופ' מרגלית פינקלברג מאוניברסיטת תל אביב[16]. בראש החטיבה למדעי הרוח עומד פרופ' סרג'יו הרט מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ובראש החטיבה למדעי הטבע עומד פרופ' ידין דודאי ממכון ויצמן למדע.
| שנה | נשיא | סגן נשיא | יושב ראש החטיבה למדעי הטבע | יושב ראש החטיבה למדעי הרוח |
|---|---|---|---|---|
| 1960–1962 | מרטין בובר | אהרן קציר | יואל רקח | גרשם שלום |
| 1962–1965 | אהרן קציר | גרשם שלום | אריה דבורצקי | אפרים אלימלך אורבך |
| 1965–1968 | ||||
| 1968–1971[18] | גרשם שלום | אריה דבורצקי | ארנסט דוד ברגמן | אפרים אלימלך אורבך, יהושע פראוור |
| 1971–1974[19] | יהושע פראוור | |||
| 1974–1977 | אריה דבורצקי[20][21] | אפרים אלימלך אורבך | יגאל תלמי | נתן רוטנשטרייך |
| 1977–1980 | ||||
| 1980–1983 | אפרים אלימלך אורבך | יהושע יורטנר | שמשון אברהם עמיצור | דן פטינקין |
| 1983–1986 | נתן רוטנשטרייך | |||
| 1989-1986 | יהושע יורטנר | נתן רוטנשטרייך | ישראל דוסטרובסקי | אהרן ברק |
| 1992-1989 | יצחק שטיינברג[22] | יהושע בלאו | ||
| 1995-1992 | נתן רוטנשטרייך, מנחם יערי | יעקב זיו | ||
| 2001-1995 | יעקב זיו | חיים תדמור | רות ארנון | שאול שקד |
| 2004-2001 | חיים תדמור | דן שכטמן | בנימין זאב קדר | |
| 2007-2004 | מנחם יערי | רות ארנון | אלכסנדר לויצקי | |
| 2010-2007 | רפאל משולם | יוחנן פרידמן | ||
| 2015-2010 | רות ארנון | בנימין זאב קדר | ||
| 2019-2015 | נילי כהן | דוד הראל | איתמר וילנר | יוסף קפלן |
| 2021-2019 | ידין דודאי | סרג'יו הרט | ||
| 2021 | דוד הראל | מרגלית פינקלברג |
האקדמיה הצעירה הישראלית
ערך מורחב – האקדמיה הצעירה הישראלית
בחודש נובמבר 2012 החלה לפעול האקדמיה הצעירה הישראלית בחסות האקדמיה הלאומית, עם בחירתם של 26 המדענים הראשונים[23]. מסגרת זו הוקמה בעקבות הקמת מסגרות דומות בעולם. היא מיועדת לקדם את מעמדו של המדען הצעיר בישראל ולעודד קשרים, שיתוף פעולה ומחקרים משותפים בין חוקרים צעירים מתחומים שונים ובין חוקרים צעירים בישראל ומחוץ לה.
חברי האקדמיה הצעירה (בגילאי 45 או פחות בעת בחירתם) הם חוקרים בולטים ומצטיינים בתחומי עיסוקם, שהדגימו חשיבה מקורית וזכו במענקי מחקר יוקרתיים, בפרסים חשובים ובאותות הצטיינות, ובעלי רצון לעשייה אקדמית, חינוכית וחברתית ברמה הלאומית. החברים נבחרים לכהונה בת ארבע שנים. נכון לשנת 2024, מונה האקדמיה הצעירה הישראלית 28 חברות וחברים[24].
הוצאה לאור
אחד מיעדי האקדמיה המוצהרים הוא "לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע". במסגרת ההוצאה לאור של האקדמיה הישראלית למדעים ראו אור מעל ל-300 כותרים. הם עוסקים בכל תחומי המדע וצורות הצגת המידע הקשור למחקר המדעי: דו"חות; סקירות שיטתיות; סדרות נושא, המציגות ניתוח עדכני ממצה; ונתונים או מלל מבואר, כמו כתבי יד מהודרים; וכמו כן, דו"ח שמוציאה האקדמיה על פעילותיה.
מבחר מפרסומיה (לפי סדר כרונולוגי)
מדעי הטבע
- Einstein’s masterpiece : the foundation of general relativity Die Grundlage der allgemeinen Relativitätstheorie; The foundation of the general theory of relativity, Jerusalem 2010.
- רות ארנון, דו"ח ועדת ההיגוי להערכת מצב המחקר הביו-רפואי בישראל: דו"ח שאושר במועצת האקדמיה ביום י"ג במרחשוון תשס"ט, 11 בנובמבר 2008, ירושלים: תשס"ט 2009.
- הביוטכנולוגיה בישראל בעידן הפוסט-גנומי : דברים שנאמרו ביום עיון שנערך ביום י"ט בשבט תשס"א / 12 בפברואר 2001, (עורכים: יוסי סגל ורות צדקיה (לנדאו) ), ירושלים: תשס"ג 2003.
מדעי הרוח
- סיריל אסלנוב, שירי אהבה ושירי מלחמה בשירת הטרובודורים: בין ניגוד להשלמה הדדית, ירושלים: תש"ע-2010.
- צביה ברזניץ ורעות ימין, אבחון, מדידה והערכה גן-ב: תמונת מצב והמלצות צוות הבדיקה לנושא אבחון, מדידה והערכה לגיל הרך, ירושלים: היזמה למחקר יישומי בחינוך: תשס"ח 2008.
- יהושע בלאו, מילון לטקסטים ערביים יהודיים מימי הביניים, (עורך: יחיאל קארה), כותרים נוספים: A dictionary of mediaeval Judaeo-Arabic, مقابل صفحة العنوان: قاموس اللغة العربية اليهودية في العصور الوسطى / تأليف يهوشوع بلاو, ירושלים: תשס"ו 2006.
ראו גם
- רשימת חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בעבר ובהווה שנכתבו עליהם ערכים בוויקיפדיה
- המארג - התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל
- פורום תל"מ - הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט- "קטלוג בית ועד לחכמים" שישים שנות מדע ודעת, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- שאול כץ, חזונות נפגשים: דוד בן–גוריון, בן–ציון דינור, פולי ון ליר ואהרן קציר ומעשה הקמת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- אתר היזמה למחקר יישומי בחינוך
- רון תקוה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 2 ביולי 2006
- על הפרספקטיבות של המדע, עיונים בתקומת ישראל 1, 1991, עמ' 551-547 (דיון בישיבה הראשונה של האקדמיה הלאומית למדעים)
- פרופ' עליזה שנהר, "תקרת הגברים" באקדמיה, באתר ישראל היום, 8 במרץ 2016
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, דף שער בספרייה הלאומית
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ברשת החברתית פייסבוק
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- יוטיוב
- לינקדאין
