ליגת העל בכדורסל
ליגת העל בכדורסל (נקראת גם ליגת וינר בכדורסל או ליגת וינר סל לצורכי חסות מסחרית) היא הליגה הבכירה בכדורסל הגברים בישראל. בעבר נקראה "הליגה הלאומית" ובתקופה מאוחרת יותר "ליגה לאומית א'". הליגה מנוהלת על ידי מנהלת ליגת העל בכדורסל.
 עונת 2023/2024 בליגת העל | |
 | |
| שם מלא | ליגת העל בכדורסל |
|---|---|
| כינוי | ליגת ווינר סל |
| תחום | כדורסל |
| ארגון | מנהלת ליגת העל בכדורסל איגוד הכדורסל בישראל |
| מדינות |  ישראל |
| קבוצות | 13 |
| מירב הזכיות | מכבי תל אביב (56 זכיות) |
| תקופת הפעילות | 1953–הווה (כ־71 שנים) |
| שמות קודמים | ליגה לאומית, ליגה לאומית א' וליגת לוטו |
| אלופה נוכחית | מכבי תל אביב |
| מפעל גבוה | אין |
| מפעל מקביל | גביע המדינה בכדורסל |
| מפעל נמוך | הליגה הלאומית בכדורסל |
 אתר האינטרנט הרשמי של ליגת העל בכדורסל | |
אלופת המדינה לעונת 2022/2023 היא קבוצת מכבי תל אביב. מכבי תל אביב היא הקבוצה היחידה המשתתפת בליגה מאז היווסדה.
היסטוריה
 | ראו גם – עונות בליגה העליונה בכדורסל בישראל |
הליגה הלאומית לכדורסל הוקמה בישראל בשנת 1954. עוד קודם לכן התקיימו משחקי כדורסל בישראל, או בצורה חובבנית ובלתי מסודרת או במסגרת ליגות אגודתיות (הפועל/ מכבי). אגודת הפועל הייתה הראשונה לשחק בליגה ארצית, לאחר ש-1938 רשמה את עצמה בפיב"א תחת השם "הפדרציה הארצישראלית (פלשתינה) בכדורסל" ובשנת 1939 הפועל תל אביב הוכרזה כאלופה הראשונה. "ליגת הפועל" התקיימה ברציפות (מלבד עונת 1948/49) עד שנת 1951.[1]
שורשי הליגה הלאומית הראשונה הונחו ב-1947, כאשר מרכז "מכבי" הגיש בקשה נפרדת להקמת התאחדות כדורסל בישראל, וב-1948, לאחר קום המדינה, פיב"א חייבה את שתי ההתאחדויות להתאחד. מעשית המשיכו שתי ההתאחדויות להתקיים במקביל, עד הקמת ההתאחדות לספורט בישראל בשנת 1951, מה שסלל את הדרך להקמת ליגה לאומית מאוחדת.
משמונה הקבוצות שייסדו את הליגה נותרו ארבע בלבד: מכבי תל אביב, הפועל תל אביב, הפועל חולון ומכבי חיפה.
להלן רשימת 8 הקבוצות ששיחקו בליגת העל כשזו יצאה לדרך בשנת 1954, לפי סדר מיקומן:
- מכבי תל אביב
- הפועל חולון
- הפועל תל אביב
- הפועל מעין ברוך
- הפועל גבע
- מכבי דרום תל אביב
- מכבי חיפה
- מכבי צפון תל אביב
בתחילת עונת 1975/1976 לראשונה חייב איגוד הכדורסל את כל קבוצות הליגה לארח את משחקיהן באולמות סגורים ולא במגרשים פתוחים.
מיום הקמת הליגה זכו באליפות המדינה 8 קבוצות: מכבי תל אביב זכתה ב-56 אליפויות, הפועל תל אביב זכתה ב-5 אליפויות (כולן בשנות ה-60), הפועל גליל עליון זכתה באליפות בשנת 1993, הפועל חולון בשנת 2008 ובשנת 2022, הפועל גלבוע גליל בשנת 2010, מכבי חיפה בשנת 2013, הפועל ירושלים בשנת 2015 ובשנת 2017, ומכבי ראשון לציון בשנת 2016.
מלך הסלים של הליגה בכל הזמנים הוא דורון ג'מצ'י אשר קלע 9611 נקודות, כמחצית מהן במדי מכבי תל אביב.
עד פברואר 2023 מאיר טפירו היה שיאן ההופעות של הליגה, עם 511 הופעות בליגה הבכירה, אז נשבר שיא ההופעות על ידי גיא פניני.[2]
קווין מגי הוא השחקן עם ממוצע הנקודות הגבוה למשחק - 25.7.
שיטת המשחקים
1954–1979: עונה סדירה בלבד
משנת הקמת הליגה ועד סוף שנות ה-70 התקיימה ליגה סדירה בלבד בשני סיבובים של משחק בית וגומלין במשחק חוץ. מוליכת הליגה בסיום הליגה זכתה באליפות, בלבד מעונה אחת שבה הונהג שלב שני שאליו מעפילות 6 הראשונות ששוב משחקות זו מול בשיטת ליגה, שמוליכת הבית זוכה בסיום באליפות.
1979–1989: צורות מוקדמות של פלייאוף
בשנת 1979 הוכנס פורמט פלייאוף, ושמונה הראשונות התמודדו זו מול זו (מקום ראשון מול שמיני, שני מול שביעי וכך הלאה) בסדרות של הטוב משלושה משחקים, כשלקבוצה בעלת המיקום הגבוה יותר יתרון ביתיות. מנצחות סדרות רבע הגמר (מנצחת מקום ראשון-שמיני נגד מנצחת מקום רביעי-חמישי וכך הלאה) וחצי הגמר התמודדו בסדרת גמר של טוב משלוש כאשר המנצחת בסדרת הגמר זוכה באליפות.
הפורמט בוטל לאחר עונה והוחזרה הליגה הסדירה, אך כעבור שנתיים הפורמט הוחזר, כשהפעם התווסף "בית גמר" בשיטת ליגה-בסיום העונה הרגילה משוחק פלייאוף של 6 הראשונות בסיום הליגה הסדירה בסדרות של הטוב משלושה. המנצחות בסדרות עולות לבית גמר בשיטת ליגה של 3 קבוצות ושני סיבובים, מוליכת הבית בסיום זוכה באליפות.
בשנה שלאחר מכן (1983) בוטל בית הגמר והונהג פלייאוף של סדרות בלבד, של המקומות 1–8 בסיום הליגה הסדירה.
1989–2005: שיטת פלייאוף יציבה
בעונת 1989 צומצם הפלייאוף לפלייאוף עליון של מקומות 1–4 בלבד בסיום הליגה הסדירה, ופלייאוף תחתון למקומות 5–8. בעונה שלאחר מכן הונהגו סדרות של הטוב מחמישה משחקים.
בעונת 1998 חזר הפלייאוף למתכונת של שמונה הראשונות זו נגד זו. שיטה זו הונהגה עד אמצע שנות ה-2000.
2006–2011: שיטת הפיינל פור
בעקבות שליטת מכבי תל אביב בליגה שהתבטא בזכייה בכל אליפויות הליגה מאז עונת 1970 למעט עונת 1993 היו טענות על חוסר התחרות בליגה, ובשנת 2005 נאם אפי בירנבוים נאום שכונה "שתיקת הכבשים", בו הוא מחה על השליטה של מכבי תל אביב, וטען שיש להנהיג תקרת שכר בליגה, כמו שמקובל בליגת ה-NBA. בעקבות כך היו עצומות של אוהדים הקוראות לתקרת שכר שעליהן חתמו גם שחקנים ומאמני כדורסל.[דרוש מקור] עוד נטען שחוסר התחרותיות פוגע בעניין הציבורי של הליגה. השיא היה כאשר קבוצת הפועל תל אביב חגגה את האליפות מעצם עלייתה לסדרת משחקי גמר הפלייאוף וסיומה כמקום 2 בעונה, כמחאה על חוסר הספורטיביות.[דרוש מקור] שנה לאחר מכן, בשנת 2006, שיטת המשחקים שונתה לשיטת פיינל פור, על מנת לנסות וליצור תחרות. בשיטה זו האליפות מוכרעת במשחק אחד בלבד, ולא בסדרת משחקי גמר המקובלת ברוב העולם. השיטה התקבלה פה אחד כאשר מכבי תל אביב הסירה את התנגדותה. עוד נקבע, שמשחקי הפיינל פור ייערכו בהיכל יד אליהו ללא קשר למיקום הסופי של הקבוצות.
2011–2013: שינויים בשיטה
ביוני 2011 דירקטוריון מנהלת ליגת העל בכדורסל החליט כי אחרי שני סיבובים של ליגה סדירה, הליגה תתפצל לשני בתים, עליון ותחתון, ואחריהם ישוחקו סדרות רבע הגמר. המנצחות ישחקו בפיינל-פור.
במהלך[3] עונת 2011/2012 שוחקו רק שני סיבובים, כאשר הסיבוב השלישי יבוטל. לאחר שני הסיבובים הראשונים, חולקו הקבוצות בליגה לשני בתים: בית עליון שיורכב משש קבוצות ובית תחתון שיורכב מחמש קבוצות. לאחר החלוקה יקיימו כל אחד מהבתים סבב נוסף.
לאחר הסבב השלישי, שתי הקבוצות שיגמרו ראשונות בבית התחתון (מקומות 7–8) ישחקו ברבע גמר הפלייאוף נגד שתי הראשונות מהבית העליון (מקומות 1–2) בהתאמה. כמו כן, ישחקו הקבוצות 3–6 ו-4–5, בשיטת הטוב מחמישה משחקים. ארבע המנצחות ברבע הגמר יעלו לפיינל פור, שיתקיים בהיכל יד אליהו. שלוש הקבוצות האחרונות בבית התחתון (מקומות 9–11), ישחקו סיבוב אחד ביניהן. ב-19 בפברואר 2013 נקבע תקדים, כאשר הוחלט שגמר הליגה ישוחק, לאחר 7 שנים, בהיכל רוממה שבחיפה ולא בהיכל יד אליהו. שיטת הפיינל פור בליגה הישראלית בוטלה זמנית החל מעונת 2012/2013 (עד לעונת 2015/2016, בה חזרו לשיטה),
2013–2015: ביטול הפיינל פור
העונה הסדירה חולקה לשלושה סיבובים, אשר במהלך שני הסיבובים הראשונים שיחקה כל קבוצה פעמיים נגד כל אחת מהקבוצות האחרות, פעם בבית ופעם בחוץ. בסיבוב השלישי שיחקה כל קבוצה פעם אחת נגד כל אחת מהקבוצות, והביתיות נקבעת לפי המיקום בתום שני הסיבובים הראשונים.
בסיום העונה הסדירה שיחקו 8 הקבוצות הראשונות בשלב ה"פלייאוף" בשיטת הטוב מ-5, וארבע המנצחות שיחקו בפיינל פור. ארבע הקבוצות הראשונות מתוך ה-8 שיחקו בפלייאוף היו בעלות יתרון הביתיות: 3 משחקים מתוך החמישה נערכו בביתן, לעומת שניים בלבד לקבוצות שמוקמו במקומות 5–8 בליגה הסדירה.
משחקי שלב הפלייאוף
- סדרת משחקים 1: מקום 1 בליגה הסדירה משחקת מול מקום 8
- סדרת משחקים 2: מקום 2 - מקום 7
- סדרת משחקים 3: מקום 3 - מקום 6
- סדרת משחקים 4: מקום 4 - מקום 5
במקום שיטת הפיינל פור, חצאי הגמר מוכרעים בסדרה של הטוב מחמישה משחקים. האלופה הוכרעה ב-2012/2013 במשחק אחד, ובשתי העונות שלאחר מכן הוכרע הגמר בשני משחקים - בית וחוץ.
2015–2020: חזרה לפיינל פור
במרץ 2015 הוחלט בדירקטוריון מנהלת הליגה לחזור לשיטת הפיינל-פור מעונת 2015/2016 עם תנאי המגדיר כי במקרה שיוחלט לאפשר לשתי קבוצות להשתתף ביורוליג (לרוב מדובר באלופה או סגניתה) ידונו שוב בשיטת הגמר. כמו כן הוחלט שהפיינל-פור יתקיים בהיכלים הגדולים בישראל - פיס ארנה בירושלים או היכל מנורה מבטחים בתל אביב, לפי בחירתה של הקבוצה שסיימה את הליגה הסדירה במקום הראשון.
2020–היום: חזרה לסדרות
החל מעונת 2020/2021, אחרי שני סיבובים של 22–26 מחזורים (בהתאם לכמות הקבוצות בליגה), הקבוצות שסיימו במקומות 1–6 יתחרו ביניהן סיבוב אחד במסגרת הבית העליון, והקבוצות שסיימו במקומות 7–12 ישחקו סיבוב אחד במסגרת הבית התחתון. 2 הראשונות בבית התחתון יעלו לסדרות רבע הגמר, ושתי האחרונות ירדו לליגה הלאומית. בפלייאוף, סדרות רבע הגמר יתקיימו בשיטת הטוב מחמישה משחקים, ואילו חצי הגמר והגמר בשיטת הטוב משלושה.[4]
הקבוצות
הרכב הליגה
מספר הקבוצות בליגה אינו קבוע ונע בין 10 ל-16 בהתאם להחלטת מנהלת הליגה. החל מעונת 2016/2017 משחקות בליגה 12 קבוצות (למעט עונת 2020/21 בה שיחקו 13 קבוצות).מנהלת ליגת העל מגבילה את הכניסה לליגת העל ולא מאפשרת בהכרח למעפילות מהליגה הלאומית לעלות אליה. התנאים לעלייה מורכבים בעיקר מגודל ואיכות האולם הביתי של הקבוצה. תנאי נוסף הוא גיוס תקציב של לא פחות ממיליון דולר בעונה. קבוצה שלא מקיימת את התנאים הללו לא יכולה לשחק בליגת העל ובמקום מובילות הליגה הלאומית שלא מקיימות את התנאים, נשארות הקבוצות שסיימו את ליגת העל במקומות האחרונים והיו צריכות לרדת.
הקבוצות בליגה לעונת 2023/2024
| קבוצה | עיר | נוסדה | אולם ביתי | מושבים |
|---|---|---|---|---|
| הפועל ירושלים | ירושלים | 1943 | פיס ארנה ירושלים | 11,000 |
| מכבי תל אביב | תל אביב | 1932 | היכל מנורה מבטחים | 10,383 |
| הפועל חולון | חולון | 1947 | היכל טוטו חולון | 5,500 |
| הפועל חיפה | חיפה | 1930 | היכל הספורט רוממה חיפה | 5,000 |
| הפועל גליל עליון | מ.א. הגליל העליון | 1976 | פיס כפר בלום | 2,200 |
| הפועל תל אביב | תל אביב | 1935 | היכל קבוצת שלמה | 3,504 |
| הפועל באר שבע | באר שבע | 1965 | אולם הקונכייה | 3,000 |
| עירוני קריית אתא | קריית אתא | 1974 | אולם רמז | 1,000 |
| הפועל עפולה | עפולה | 1968 | אולם עירוני עפולה עילית | 1,000 |
| מכבי עירוני רמת גן | רמת גן | 1946[א] | אולם זיסמן | 1,500 |
| בני הרצליה | הרצליה | 1985 | אולם ספורט היובל | 1,500 |
| הפועל אילת | אילת | 1987 | היכל הספורט בגין | 1,490 |
| עירוני נס ציונה | נס ציונה | 2004 | היכל לב המושבה | 1,200 |
חוקי שחקנים והשבתת הליגה
חוקי הזרים
עד סוף שנות ה-70 הותר רק לשחקנים בעלי אזרחות ישראלית להשתתף במשחקי הליגה.בשנת 1979 הותר לראשונה לקבוצות לשתף שחקן אחד בעל נתינות זרה במשחקיהן, כמעט בלי יוצא מן הכלל שחקן אמריקאי.בקיץ 1984 פרץ סכסוך בין הקבוצות לגבי הגדלת מספר הזרים. מרכז מכבי דרש הוספת זר ומעבר לשני זרים, מרכז הפועל רצה להישאר עם אחד. אחרי איומי פרישה של קבוצות מכבי, שתכננו להקים ליגה חדשה, בסופו של דבר הוסכם שבעונה שלאחר מכן אכן יותר שיתוף שני זרים.מצב זה נשאר עד עונת 1999, בה הותר שיתוף של שלושה זרים-שניים מתוכם ללא הגבלה של מדינה ושלישי בעל אזרחות ממדינות אירופה, שכונה שחקן בוסמן. כעבור שנתיים הותר שיתוף שחקן בוסמן נוסף.לפני עונת 2006 הוחלט לאמץ את "החוק הרוסי", שם נוסה לראשונה-החתמת שחקנים זרים ללא הגבלת מספר או נתינות, בתנאי שעד שלושה מהם יימצאו בו זמנית על המגרש. ביוני 2011 הוחלט על ביטול החוק הרוסי ונקבע כי כל קבוצה תוכל לרשום עד שמונה זרים בסגל, אך רק ארבעה מהם יוכלו להירשם בטופס המשחק, לצידם של לפחות שישה ישראלים.
ביוני 2012 הוחלט שבעונת 2012/2013 יוכלו קבוצות הליגה לבחור אם לשחק עם 4 זרים או עם 5 זרים ו"החוק הרוסי". עוד הוחלט כי מעונת 2013/2014 לא תהיה בחירה והליגה תשוחק על פי "החוק הרוסי" כאשר כל קבוצה יכולה לרשום 5 זרים למשחק.[5]
אולם במרץ 2013, לקראת סוף עונת המשחקים 2012/2013, החליט ארגון שחקני הכדורסל בישראל לפתוח בשביתת שחקנים במטרה להפחית את מספר הזרים.[6] בעקבות השביתה הגיעו הקבוצות וארגון השחקנים להסכם שלפיו במשך חמש עונות החל מ-2013/14 יונהג החוק הרוסי וכל קבוצה תוכל לרשום למשחק 5 זרים כאשר קבוצות שירשמו 4 זרים למשחק למשך כל העונה יתוגמלו כספית. סכום כספי נוסף יחולק בין קבוצות שבהן צברו השחקנים הישראלים יותר דקות משחק.[7]
בעונת 2017/2018 הופסקה עונת הכדורסל במחזור ה-32 עקב שביתת שחקני הכדורסל הישראלים במחאה על נושאים שונים, ביניהם כוונת מנהלת הליגה לבטל את החוק הרוסי. השביתה הסתיימה תוך מספר ימים, והליגה המשיכה במסלולה עם הסכם שנחתם לטווח קצר.
בסוף עונת 2018/2019, כחלק ממתווה שרעבי, הוחלט להפסיק את החוק הרוסי, ושכל קבוצה תשחק עם לפחות ישראלי אחד בחמישייה ותוכל לרשום מקסימום 5 זרים למשחק.[8]
חוקי המתאזרחים
הסיבה לחוק המתאזרחים הוא בעיקר "החוק הרוסי". בכל רגע נתון היו חייבים להיות לפחות 2 ישראלים על המגרש, מה שגרם לצורך במספר שחקנים ישראלים גדול המתאימים לליגת העל.
עם הזמן מספר המתאזרחים ששיחקו בישראל בעקבות החוק הרוסי הלך וגדל, ובעקבות כך מעמד השחקנים שגדלו בישראל ירד.
בקיץ 2019, כחלק ממתווה שרעבי, הוחלט שהחל מעונת 2021/2022 כל קבוצה לא-תוכל לרשום יותר מ-2 מתאזרחים "חדשים" (ותק של לפחות 4 שנים בישראל). ללא כל הגבלה על מתאזרחים ותיקים. רישום שלישי והלאה של מתאזרח "חדש", יבוא על חשבון מכסת שחקן זר.[9][10]
בקיץ 2021, החליט בית הדין של איגוד הכדורסל על קיצור זמן הוותק הנדרש כדי להיקרא מתאזרח ותיק לשנתיים ועל הורדת הקנס בחצי על רישום מתאזרחים חדשים החל מהמתאזרח השני בקבוצה. בנוסף, הוחלט כי האיגוד יצטרך לגבש מתווה חדש בתוך חצי שנה.[11]
חוקי הצעירים
במסגרת ההסכם שנחתם בין מנהלת הליגה לבין ארגון השחקנים, התקבל חוק נוסף, שזכה לשם "חוק הצעירים". במסגרת החוק כל קבוצה חייבת לרשום לכל משחק שלה בליגת העל לפחות שני שחקנים ישראלים מתחת לגיל 22, ועוד שחקן ישראלי אחד לפחות מתחת לגיל 25. חוק זה, יחד עם החוק הרוסי, אמנם עורר עליו מחלוקת עזה, גם מצד יו"ר איגוד השחקנים ניר אלון וגם מצד מספר קבוצות, אך המשיך להתקיים עם שינויים קלים עד עונת 2019/2020.
בנוסף, קיים חוק הכרטיס הכפול שמאפשר לשחקנים צעירים מליגת העל לשחק במקביל בקבוצה מליגה נמוכה יותר, ובכך להרוויח דקות וניסיון משחק.
החל מעונת 2020/2021, כחלק ממתווה שרעבי, על כל קבוצה לרשום למשחק לפחות 4 שחקנים בוגרי מחלקות נוער בישראל (Home Grown Player)[12] במקביל לחוק הכרטיס הכפול.
אירועים ותחרויות
- בקיץ 2010 הוחלט להחזיר את ליגת הקיץ, שהתקיימה שנים אחדות ואז הופסקה.
- משחק האולסטאר הוחזר באופן שנתי החל מעונת 2010/2011, לאחר שבוטל בסוף תקופה קצרה שהתקיים בתחילת שנות האלפיים.
חסויות
הליגה נקראת "ליגת וינר בכדורסל", או בקיצור "ליגת וינר סל", בעקבות הסכם החסות של המועצה להסדר ההימורים בספורט עם מנהלת ליגת העל. בשנים 2010–2012 נחתם הסכם חסות בין מנהלת ליגת העל למפעל הפיס ושם הליגה היה "ליגת לוטו".
איש העסקים רענן כץ מעניק חסות נוספת לליגה, ומשמש נשיא כבוד של |מנהלת הליגה. חברת RK"" בבעלותו ממותגת על חולצות השופטים בליגה.
זכויות שידור
ערוץ הספורט הוא בעלי זכויות השידור של ליגת העל, החל מעונת 1992/93, כאשר קודם לכן שודרו משחקי הליגה בערוץ הראשון. עד שנת 2006 חלק מהמשחקים שודרו בערוצי הכבלים המקומיים.בעונת 2010/2011 שודר המשחק המרכזי של ליגת העל בשיטת ה-HD בערוץ "5SPORT HD".בשנים 2012–2016 שודר המשחק המרכזי בערוץ הראשון (לראשונה משנת 1992), והחל משנת 2016 משודרים כל משחקי הליגה בערוץ הספורט. החל מאוקטובר 2018 משודרים כל משחקי הליגה ב-HD, לאחר המעבר של כל ערוצי הספורט (למעט 5GOLD) לשידור ב-HD, והחלפת 5SPORT HD הנפרד ב-5STARS, מה שמוסיף משבצת נוספת לשידורים. המשחק המרכזי משודר גם ב-4K.
מחוץ לישראל, משודרת הליגה במספר מדינות. בנובמבר 2020, חתמה מנהלת ליגת העל בכדורסל על הסכם זכויות שידור עם רשת Family Broadcasting Corporation המשודרת בארצות הברית ובמסגרתו תשדר הרשת שני משחקים בשבוע. חודש לאחר מכן הודיעה המנהלת שהליגה תשודר לראשונה גם באירופה כחלק מהסכם עם רשת ספורטקלוב (Sportklub) המשדרת בבוסניה והרצגובינה, מונטנגרו, סלובניה, סרביה, קרואטיה וצפון מקדוניה. ההסכם שנחתם הוא לשלוש שנים ובמסגרתו תשדר ספורטקלוב בערוציה כ-60 משחקים בעונה מליגת העל.[13]
כל האלופות וסגניות הליגה לפי עונה
אלופות לפני הקמת הליגה - אליפויות לא מוכרות על ידי האיגוד (1939–1951)
מקור[14]
| עונה | ליגה | אלופה |
|---|---|---|
| 1939 | ליגת הפועל | הפועל תל אביב |
| 1940 | הפועל תל אביב | |
| 1941 | ליגת הפועל | הפועל תל אביב |
| הליגה הירושלמית | מכבי א' בר כוכבא | |
| 1942 | ליגת הפועל | הפועל חיפה |
| 1943 | הפועל תל אביב | |
| 1944/5 | ליגת הפועל | הפועל תל אביב |
| ליגת מכבי | ברית מכבים עתיד | |
| 1945/46 | ליגת הפועל | הפועל תל יוסף/ עין חרוד |
| 1946/47 | הפועל ירושלים | |
| 1949/50 | הפועל ירושלים | |
| 1950/51 | הפועל מעיין ברוך |
הליגה הלאומית בכדורסל - בפורמט עונה סדירה בלבד (1953–1977)
הליגה הלאומית בכדורסל - בפורמט שיטת גמר (1977–2000)
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ליגת העל בכדורסל - בפורמט סדרות גמר (2000–2005)
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ליגת העל בכדורסל - עידן הפיינל פור / משחקי גמר / סדרות גמר
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
טבלת זכיות באליפות
| אליפויות לפי קבוצות |
|---|
|
| מקום | קבוצה | אליפויות | סגנויות | עונות כאלופה | עונות כסגנית |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | מכבי תל אביב | 56 | 7 | 1954, 1955, 1957, 1958, 1959, 1962, 1963, 1964, 1967, 1968, 1970, 1971, 1972, 1973, 1974, 1975, 1976, 1977, 1978, 1979, 1980, 1981, 1982, 1983, 1984, 1985, 1986, 1987, 1988, 1989, 1990, 1991, 1992, 1994, 1995, 1996, 1997, 1998, 1999, 2000, 2001, 2002, 2003, 2004, 2005, 2006, 2007, 2009, 2011, 2012, 2014, 2018, 2019, 2020, 2021, 2023 | 1960, 1961, 1966, 1969, 2008, 2010, 2013 |
| 2 | הפועל תל אביב | 5 | 21 | 1960, 1961, 1965, 1966, 1969 | 1957, 1958, 1959, 1963, 1964, 1967, 1968, 1970, 1971, 1979, 1980, 1985, 1987, 1988, 1989, 1992, 1993, 1994, 2004, 2005, 2023 |
| 3 | הפועל ירושלים | 2 | 7 | 2015, 2017 | 1996, 1997, 1999, 2001, 2006, 2007, 2016 |
| 4 | הפועל חולון | 2 | 3 | 2008, 2022 | 1954, 1955, 2018 |
| 5 | מכבי חיפה | 1 | 3 | 2013 | 2009, 2014, 2017 |
| מכבי ראשון לציון | 1 | 3 | 2016 | 1991, 2019, 2020 | |
| 7 | הפועל גליל עליון | 1 | 2 | 1993 | 1990, 1995 |
| 8 | הפועל גלבוע גליל | 1 | 2 | 2010 | 2011, 2021 |
| 9 | הפועל רמת גן | 0 | 6 | - | 1975, 1977, 1981, 1982, 1983, 1984 |
| 10 | מכבי עירוני רמת גן | 0 | 3 | - | 1973, 1974, 2002 |
| הפועל גבת/יגור | 0 | 3 | - | 1972, 1976, 1978 | |
| 12 | הפועל חיפה | 0 | 2 | - | 1962, 1965 |
| הפועל אילת | 0 | 2 | - | 1998, 2015 | |
| 14 | עירוני נהריה | 0 | 1 | - | 2003 |
| אליצור נתניה | 0 | 1 | - | 1986 | |
| מכבי עירוני רעננה | 0 | 1 | - | 2000 | |
| מכבי אשדוד | 0 | 1 | - | 2012 | |
| בני הרצליה | 0 | 1 | - | 2022 |
עולות ויורדות
| עונה | עולות מהלאומית | יורדות ללאומית |
|---|---|---|
| 2022/2023 | הפועל עפולה, מכבי עירוני רמת גן | הפועל גלבוע גליל |
| 2021/2022 | עירוני קריית אתא | מכבי ראשון לציון |
| 2020/2021 | עירוני נהריה, מכבי חיפה | |
| 2019/2020 | בני הרצליה, הפועל חיפה[16] | מכבי אשדוד |
| 2018/2019 | מכבי חיפה | בני הרצליה |
| 2017/2018 | הפועל באר שבע | מכבי חיפה |
| 2016/2017 | עירוני נס ציונה | מכבי קריית גת |
| 2015/2016 | הפועל גלבוע גליל | עירוני נס ציונה |
| 2014/2015 | מכבי קריית גת | הפועל גלבוע גליל |
| 2013/2014 | עירוני נהריה | |
| 2012/2013 | עירוני נס ציונה | אליצור אשקלון |
| 2011/2012 | הפועל תל אביב, הפועל אילת[18] | מ.כ. הבקעה[18], |
| 2010/2011 | מ.כ. הבקעה | |
| 2009/2010 | מכבי אשדוד | הפועל עפולה[20], עירוני נהריה, עירוני רמת גן |
| 2008/2009 | ברק נתניה, הפועל עפולה, הפועל גלבוע גליל[21] | עירוני קריית אתא, מכבי גבעת שמואל |
| 2007/2008 | מכבי חיפה, עירוני קריית אתא, מכבי גבעת שמואל | הפועל גלבוע/עפולה, הפועל גליל עליון[21] |
| 2006/2007 | הפועל חולון | מכבי גבעת שמואל |
| 2005/2006 | הפועל גלבוע/עפולה, | א.ס. רמת השרון, הפועל תל אביב[20] |
| 2004/2005 | עירוני רמת גן, | מ.כ. חיפה, מכבי פתח תקווה |
| 2003/2004 | מכבי פתח תקווה | עירוני רמת גן |
| 2002/2003 | אליצור אשקלון | אליצור קריית אתא/מוצקין |
| 2001/2002 | הפועל תל אביב, א.ס. רמת השרון, עירוני נהריה | בני הרצליה |
| 2000/2001 | מכבי גבעת שמואל, בני הרצליה[22] | מכבי כרמיאל, הפועל צפת, הפועל חולון, הפועל חיפה, מכבי חדרה, אליצור אשקלון |
| 1999/2000 | מכבי כרמיאל, הפועל צפת, אליצור קריית אתא, מכבי גבעת שמואל, מכבי חדרה, אליצור אשקלון | מכבי קריית מוצקין |
| 1998/1999 | הפועל חיפה, מכבי קריית מוצקין | הפועל תל אביב, מכבי גבעת שמואל, הפועל אילת |
| 1997/1998 | הפועל תל אביב, מכבי חיפה | מכבי קריית מוצקין, מכבי נתניה |
| 1996/1997 | מכבי קריית מוצקין, מכבי נתניה | הפועל תל אביב |
| 1995/1996 | מכבי גבעת שמואל, מכבי עירוני רעננה | הפועל גבת, הפועל צפת, מכבי ירושלים |
| 1994/1995 | הפועל צפת | בית"ר רמת גן, הפועל גבעתיים, הפועל חיפה |
| 1993/1994 | הפועל חיפה, מכבי ירושלים | עירוני נהריה, הפועל עפולה |
| 1992/1993 | הפועל עפולה, בית"ר רמת גן | מכבי חיפה, מכבי חדרה |
| 1991/1992 | בני הרצליה, הפועל גבת, הפועל גבעתיים, עירוני נהריה | בית"ר תל אביב, א.ס. רמת השרון |
| 1990/1991 | הפועל אילת, מכבי חדרה | הפועל גבת |
מצטיינים עונתיים ונתונים
 תארים אישיים בליגת העל בכדורסל | |
|---|---|
מובילי הסטטיסטיקות בכל עונה
ערך מורחב – מובילי הסטטיסטיקות
השחקנים המצטיינים
- ערך מורחב – שחקן העונה
- ערך מורחב – מצטיין הגמר
הקלעים המובילים בכל הזמנים
להלן רשימת עשרת השחקנים שקלעו הכי הרבה נקודות במשחקי העונה הסדירה בליגה.[23]
| דירוג | שם השחקן | שנים בליגה | נקודות |
|---|---|---|---|
| 1 | דורון ג'מצ'י | 1978–2000 | 9,611 |
| 2 | מיקי ברקוביץ' | 1972–1995 | 8,465 |
| 3 | עופר אשד | 1958–1978 | 7,785 |
| 4 | בועז ינאי | 1972–1989 | 6,985 |
| 5 | אור גורן | 1974–1993 | 6,606 |
| 6 | ברד ליף | 1983–1998 | 6,086 |
| 7 | חיים בוכבינדר | 1962–1972 | 6,044 |
| 8 | סטיב קפלן | 1974–1985 | 5,913 |
| 9 | תנחום כהן-מינץ | 1957–1978 | 5,851 |
| 10 | חיים זלוטיקמן | 1974–1995 | 5,812 |
שיאני ההופעות בכל הזמנים
מעודכן ל-25 באוגוסט 2023. השחקנים המודגשים פעילים.
| דירוג | שם השחקן | שנים בליגה | הופעות |
|---|---|---|---|
| 1 | גיא פניני | 2002–2023 | 521 |
| 2 | מאיר טפירו | 1993–2016 | 511 |
| 3 | דורון ג'מצ'י | 1978–2000 | 466 |
| 4 | מיקי ברקוביץ' | 1972–1995 | 465 |
| 5 | ישראל אלימלך | 1978–1999 | 427 |
| 6 | רביב לימונד | 2003–2022 | 426 |
| 7 | אבי בן-שימול | 2004–2021 | 425 |
| 8 | מוטי דניאל | 1979–2001 | 422 |
| 9 | ניצן חנוכי | 2005–2021 | 420 |
| 10 | תומר שטיינהאור | 1985–2004 | 412 |
| 11 | ארז חזן | 1980–1999 | 410 |
| עמית בן דוד | 1997–2015 | 410 | |
| 13 | יהוא אורלנד | 2000–2016 | 409 |
| 14 | ליאור אליהו | 2004–2020 | 402 |
| 15 | עידו קוז'יקרו | 1998–2014 | 399 |
| 16 | יוגב אוחיון | 2004– | 397 |
| 17 | תנחום כהן-מינץ | 1957–1978 | 395 |
| 18 | משה ברנר | 1992–2009 | 392 |
| 19 | אלישי כדיר | 2005–2022 | 384 |
| 20 | חיים זלוטיקמן | 1975–1995 | 374 |
ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
 | פורטל כדורסל | ||
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ליגת העל בכדורסל
ליגת העל בכדורסל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ליגת העל בכדורסל, ברשת החברתית אינסטגרם
ליגת העל בכדורסל, ברשת החברתית טיקטוק- רשימת קלעי כל הזמנים של ליגת העל
- אלישע שוחט, ספר הכדורסל הישראלי
הערות שוליים
| נבחרי העונה של ליגת העל בכדורסל | |
|---|---|
|