מילט קאהל
מילטון ארווין "מילט" קאהל (אנגלית: Milton Erwin "Milt" Kahl; 22 במרץ 1909 – 19 באפריל 1987) היה אנימטור אמריקאי באולפני ההנפשה של וולט דיסני, אשר מוכר כאחד מתשעת הזקנים של דיסני. בשנת 1977 זכה בפרס וינזור מקיי, ובשנת 1989 הוכר כ"אגדת דיסני".[1]
 | |
| לידה | 22 במרץ 1909 סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה | 19 באפריל 1987 (בגיל 78) מיל ואלי, קליפורניה, ארצות הברית |
| שם לידה | מילטון ארווין קאהל |
| לאום | אמריקאי |
| תקופת הפעילות | מ-1934 |
| תחום יצירה | הנפשה |
| הושפע על ידי | המילטון לוסק |
| פרסים והוקרה | פרס וינזור מקיי (1977) אגדת דיסני (1989) |
  | |
ביוגרפיה
קאהל נולד בשנת 1909 בסן פרנסיסקו. הוריו היו ארווין, מוזג בבר, וגרייס. הוא היה הבכור, ואחריו שלוש אחיות קטנות ממנו. קאהל למד בבית ספר בעיר הולדתו, וקיצר את השכלתו בתיכון כדי להגשים את חלומו - להיות מאייר מגזינים או קריקטוריסט. הוא הקים עסק משלו בתחום האמנות המסחרית, שצלע לאחר השפל הגדול. במהלך תקופה זו צפה בסרט המונפש הקצר "שלושה חזירים קטנים" של דיסני, והחליט לעסוק בתחום ההנפשה.
ביוני 1934 הגיש קאהל מועמדות לעבודה באולפני ההנפשה של וולט דיסני, והתקבל כעוזר הנפשה בסרטים הקצרים "הקרקס של מיקי", "רוחות בודדות" ו"הברווזון המכוער" שזכה בפרס האוסקר בקטגוריית הסרט המונפש הקצר הטוב ביותר. בהמשך עבד על סרטים מונפשים באורך מלא, ביניהם "שלגיה ושבעת הגמדים", "פינוקיו", "במבי", "סינדרלה", "עליסה בארץ הפלאות", "פיטר פן", "היפהפייה והיחפן", "היפהפייה הנרדמת", "על כלבים וגנבים", "החרב באבן", "ספר הג'ונגל", "חתולים בצמרת", "רובין הוד", "הרפתקאותיו של פו הדב" ו"הרפתקאות ברנרד וביאנקה". הוא הנפיש דמויות רבות לסרטי ההנפשה, בהשראת האמן רונלד סרל והצייר פבלו פיקאסו.
קאהן עבד באולפני דיסני במשך 40 שנה, מ-1936 עד 1976. בשנת 1977 הוענק לקאהל פרס וינזור מקיי. לאחר שסיים את עבודתו באולפנים הוא החל לעסוק בפיסול בתיל של דמויות אנושיות, ביניהן בלרינות רוקדות. קאהל הלך לעולמו ב-19 באפריל 1987, בגיל 78, לאחר שלקה בדלקת ריאות. הוא נפטר בעיר מיל ואלי, בקליפורניה. שנתיים לאחר מותו, בשנת 1989, הוכר בתואר "אגדות דיסני", יחד עם שאר תשעת הזקנים של דיסני ואב אייוורקס.
