מכת"ז
מכת"ז – מכונית התזה (מכונה גם מכת"זית), היא כלי רכב לפיזור הפגנות המצויד בתותח מים המתיז סילוני מים חזקים. זהו רכב כבד, שממוגן בפני יידוי אבנים ובקבוקי תבערה, ונועד לפזר הפגנות והתפרעויות באמצעות התזת סילוני מים חזקים על המפגינים – דבר שמאלץ אותם לסגת אחורה.
מאפיינים
הגרסאות המודרניות ביותר של רכבי התזה אינן חושפות את המפעיל להפגנות או להתפרעויות, ונשלטות מרחוק מתוך הרכב על ידי ג'ויסטיק. דגם שנבנה על ידי חברת רוזנבאואר האוסטרית עבור המשטרה הגרמנית, יכול לשאת 10,000 ליטר מים, שיכולים להיות מותזים לכל הכיוונים באמצעות שלושה תותחים, כולם נשלטים מרחוק מתוך הרכב באמצעות ג'ויסטיק. לרכב שני תותחים מקדימה עם קצב זרימה של 20 ליטר לשנייה, ותותח אחורי אחד עם קצב של 15 ליטר לשנייה.
יכולותיו המבצעיות של המכת"ז בשירות משטרת ישראל הן:
- התזת סילוני מים ו/או גז ו/או צבע בפולסים ארוכים או קצרים בטווח יעיל של 40 מטר.
- צילום ותיעוד זירת האירוע באמצעות מצלמה מקבילת תותח מים עם מוניטור לשליטה ולצפייה מהמכת"ז.
- מצלמה אחורית לצפייה בנסיעה לאחור ולאיתור מפגינים מאחור.
- יכולת כיבוי עצמית של 360 מעלות באמצעות קצף, לשם כיבוי בקבוקי תבערה או צמיגים בוערים.
- יכולת הגנה עצמית באמצעות מיסוך גז מדמיע סביב הרכב.
- פריצה והדיפת מחסומים קשיחים, המונחים על הדרך באמצעות מגוב קדמי.
לעיתים מי המכת"ז צבועים בצבע, בדרך כלל כחול, דבר שמאפשר גם זיהוי של המפגינים לאחר פיזור ההפגנה.במקרים בודדים מיכל המכת"ז מכיל גם "בואש" – נוזל בעל ריח דוחה, שנדבק לגופם ולבגדיהם של האנשים שהמשטרה מנסה לפזר.
בטיחות
שימוש בתותחי מים בהקשרים של שליטה בהתפרעויות עלול להוביל לפציעה או למוות.[1] הרוגים נרשמו באינדונזיה (בשנת 1996, כאשר המטען של התותח הכיל אמוניה),[2] זימבבואה (בשנת 2007, כאשר השימוש בתותחים על קהל בלתי-אלים עורר בהלה ומנוסה המונית),[3] טורקיה (בשנת 2013, כאשר המטען היה מרופד בגז מדמיע נוזלי),[4] אוקראינה (בשנת 2014, עם מותו של הפעיל ואיש העסקים בוגדן קליניאק, שעל פי הדיווחים חלה בדלקת ריאות לאחר שהתיזו עליו מים בטמפרטורה נמוכה ביותר) ודרום קוריאה (בשנת 2016, כאשר חקלאי בן 68 מת לאחר פציעות שנגרמו מהתזת המים).[5] תותחי מים שהיו בשימוש במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20, שהיו בדרך כלל כבאיות מותאמות, היו מפילים את המפגינים ומדי פעם קורעים את בגדיהם.
ב-30 בספטמבר 2010, במהלך הפגנת מחאה נגד פרויקט שטוטגרט 21 בגרמניה, נפגע מפגין מתותח מים בפניו.[6] דיטריך וגנר, מהנדס בדימוס, סבל מנזק בעפעפיים וברשתית, וכתוצאה מכך מאובדן ראייה כמעט מוחלט. תצלומים גרפיים מהאירוע עוררו ויכוח לאומי על אכזריות משטרתית ופרופורציות בשימוש בכוח המדינה.[7]
שימוש בעולם
בישראל
חברת "נגררים בית-אלפא" (שאחר כך שונה שמה ל"בית-אלפא טכנולוגיות") של קיבוץ בית אלפא, החלה לייצר מכוניות התזה בשנת 1986. הם היו הסבה של דגם הכבאית של המפעל, עם פיתוח של תותח מים חסכוני.[8] 14 כלי רכב נמכרו תוך שנה וחצי למשטרת ישראל, לדרום אפריקה, לצרפת[9] ולתאילנד. את שיווק המוצר בעולם ניהל סגן ניצב בדימוס אמנון הלפר, באמצעות החברה "אבנון אינטרנשיונל" שהקים. בישראל נעשה בהן שימוש לראשונה לפיזור הפגנות של חרדים בירושלים במסגרת המאבק נגד פתיחת בתי קולנוע בשבת.[10] עם תחילת האינתיפאדה הראשונה נעשה ניסיון למכור מכת"זיות לצה"ל, למטרת פיזור הפגנות בשטחים, אך הוא החליט לא לרכוש אותן.[11]
בתחילת שנות ה-2000, בשל העלייה בהתקוממויות האזרחיות ברחבי העולם, מכר בית אלפא רכבי פיזור הפגנות למספר רב של מדינות, בהן: רוסיה,[12] סין,[13] טורקיה,[14] ארצות הברית,[15] לטביה, זמביה, ארגנטינה וסווזילנד.[16] במשך השנים נמתחה ביקורת על המפעל, על כך שהוא מוכר ציוד לפיזור הפגנות למשטרים רודניים ברחבי העולם.[17][18] בתגובה נהג מייסד המפעל, גדעון צימנד, לומר "עדיף שיתיזו מים משיירו על ההמון".[19] בתחילת שנת 2020 מכר קיבוץ בית אלפא את המפעל לחברת "גבעסול", לאחר שספג הפסדים וסבל ממיעוט הזמנות[20]. בהמשך אותה שנה נמכרה החברה ל-HOS Technology R&D.[21]
בשנת 2008 נכנס לראשונה השימוש במכת"זית מסוג בואש על ידי משטרת ישראל, במהלך הפגנות של פעילי שמאל ופלסטינים נגד גדר ההפרדה.[22] בשנת 2009 נכנס הבואש לשימוש גם בכוחות צה"ל הפועלים בשטחים.[23] לטענת פעילי שמאל, הבואש משמש גם כאמצעי לענישה קולקטיבית, כשהנוזל שלו מותז על בתים ועסקים שאינם קשורים להפגנות.[24][25][26]
בסוף העשור השני של המאה ה-21 הגבירה משטרת ישראל את השימוש במכת"זיות לפיזור הפגנות, בין היתר בהפגנות יוצאי אתיופיה ובהפגנות החרדים. ביולי 2020 דווח כי המשטרה משתמשת במכת"זיות בניגוד לנוהל שאוסר פגיעה בראשים של מפגינים.[27]
גם חברת כארמור סיפקה מספר רכבי פיזור הפגנות למשטרת ישראל ב-2012. כמו כן סופקו מכת"זיות שלה למשטרת ברזיל בסאו פאולו.
בממלכה המאוחדת
בממלכה המאוחדת שימוש בתותחי מים נגד אזרחים מחוץ לצפון אירלנד אינו מאושר, וידרש אישור סטטוטורי של הפרלמנט באנגליה, או של הפרלמנט הוולשי או בפרלמנט הסקוטי, בכדי לאשר את שימוש בהם. שירות המשטרה של צפון אירלנד מחזיק שש מכת"זיות. בשנת 2003, ניסה קיבוץ בית אלפא למכור, ללא הצלחה, מכת"זיות נגד מהומות באצטדיונים באנגליה.[28]
ביוני 2014, ראש עיריית לונדון בוריס ג'ונסון, אישר למשטרת המטרופולין של לונדון, לרכוש שלוש מכת"זיות מיד שנייה מהמשטרה הפדרלית הגרמנית, בעלות של כמיליון ליש"ט. אך לאחר מחקר על בטיחותן ויעילותן, הודיעה בפרלמנט שרת הפנים תרזה מיי, ביולי 2015, כי החליטה שלא לתת להן רישיון לשימוש.[29] הן נמכרו בנובמבר 2018 לחלקי חילוף.
בגרמניה
בגרמניה נעשה שימוש במכוניות התזה לפיזור הפגנות לראשונה כבר בשנות ה-30 של המאה ה-20.
בדרום אפריקה
בדרום אפריקה היו כלי הרכב של בית אלפא בשימוש בתקופת האפרטהייד נגד מפגינים שחורים.[30] הקיבוץ הכחיש שכלי הרכב הם תוצרתו, והודיע, בספטמבר 1989, כי סופקו חמישה תותחי מים ולא סופקו משאיות, משום שהחברים מתנגדים לכך.[31]
בצרפת
בצרפת נעשה לראשונה שימוש נרחב במכת"זית במהומות מאי 1968.[9] מאז נעשה בהם שימוש באופן נרחב בעת הפגנות ומהומות.
בצ'ילה
בשנת 1989, בתקופת הדיקטטורה הצבאית בצ'ילה בראשותו של אוגוסטו פינושה, הופעלו רכבי מכת"ז של בית אלפא נגד מפגינים.[17]
בבורונדי
ארגון אמנסטי אינטרנשיונל מצא כי בבורונדי נעשה שימוש במכת"ז מתוצרת קיבוץ בית אלפא בעימותים בין המשטרה למתנגדי הממשלה במהלך המשבר הפוליטי בבורונדי (2015–2018) (אנ')[17]. שר הפנים של בורונדי אף ביקר בקיבוץ ב-5 ביולי 2013, לצורך הדגמה של פעולת המכת"ז.[32]
בזימבבואה
בשנת 2001 חתם קיבוץ בית אלפא על הסכם עם משטרת זימבבואה לרכישת 30 רכבי מכת"ז, במסגרת היערכותה לבחירות לנשיאות המדינה באפריל 2002. משרד החוץ מנעה את הרכישה במסגרת עיצומים בינלאומיים נגד הרודן רוברט מוגאבה, והורה למשרד הביטחון לא לתת למפעל את האישורים הדרושים.[33] זימבבואה רכשה אותם לבסוף מספקים אחרים.
בדרום קוריאה
בשנת 1989 מכר בית אלפא רכבי מכת"ז לפיזור הפגנות הסטודנטים נגד המשטר.[34]בשנת 2015 נפגע מפגין בדרום קוריאה מזרם מכת"ז בהפגנות נגד הנשיאה פאק גון-הייה, ומת לאחר שהיה בתרדמת כמעט שנה.[35]
בקולומביה
באירועי המחאה בקולומביה (2021) נעשה שמוש במכת"ז בעקבות הפגנה שהסלימה לאלימות ולהרג בעקבות נטל המס הגובר.
בארצות הברית
תותחי מים על משאיות וצינורות אש המשמשים כתותחי מים מאולתרים, היו בשימוש נרחב בארצות הברית במהלך שנות השישים הן לשליטה על מהומות והן לדיכוי צעדות זכויות אזרח שלוות. בין השאר השימוש הידוע לשמצה שעליו הורה יוג'ין "בול" קונור, פוליטיקאי שכיהן כנציב ביטחון הציבור בעיר בירמינגהם, אלבמה בשנת 1963. צילומי החדשות של האירוע בהם המשטרה מפנה תותחי מים וכלבי משטרה על אזרחים, גם מפגינים וגם צופים, כולל ילדים עד גיל שש, נתפסו כמזעזעים ולא הולמים, ועזרו להפנות את אהדת הציבור לכיוון זכויות האזרח.[36] מאז נעשה בהם שימוש מועט בארצות הברית. תותחי מים שימשו בנובמבר 2016 במהלך הפגנות נגד פריסת צינור נפט בדקוטה. באוגוסט 2020 הציע הסנאטור פלויד פרוזנסקי להשתמש בתותחי מים נגד מפגינים בפורטלנד.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- נוהל הפעלת מכת"ז, אתר מידע לעם
- יונתן המפל, מה עושים כשפוגשים תותח מים בהפגנה, באתר "שיחה מקומית", 20 ביולי 2020