מלבה לנדה

דיסידנטית סובייטית

מָלְבַה נוֹאֵבְנַה לָנְדַהרוסית: Ма́льва Но́евна Ла́нда;‏ 4 באוגוסט 1918 - 3 ביולי 2019) הייתה דיסידנטית סובייטית. היא הייתה בין מתנגדי המשטר הסובייטי, עד שבשנת 1980 נעצרה על ידי הק.ג.ב כחלק מניסיונות המשטר לדכא ארגוני זכויות אדם, החושפים הפרות של זכויות אלו. היא נשלחה לחמש שנות גלות באזור מבודד בברית המועצות.

מלבה לנדה
Ма́льва Ла́нда
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה4 באוגוסט 1918
אודסה, הרפובליקה העממית של אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה3 ביולי 2019 (בגיל 100)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינהברית המועצות, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלההאוניברסיטה הרוסית לחקר גאולוגי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרהמסדר הצלב של ויטיס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייה

מלבה (נואבנה) לנדה נולדה באודסה שבאוקראינה.היא הייתה גאולוגית במקצועה, בוגרת המכון לחקר גאולוגי על שם סרגו אורדז'וניקידזה (כיום האוניברסיטה הלאומית של רוסיה לסיקור גאולוגי).

בשנת 1950 התמנתה לראש צוות המחקר והסיקור הגאולוגי בהרי קרטאו שבקזחסטן.

פעילות בתקופת ברית המועצות

ראשית מאבקה של לנדה החל בשנת 1976 כאשר התבטאה נגד השלטון הסובייטי לאחר חתימת הסכמי הלסינקי שנה קודם לכן, בטענה שלא ניתן לסמוך על מערכת הממשל הסוציאליסטית הסובייטית, בכך שתכבד את זכויות האדם במלואן או בחלקן. היא נענתה להצעה להצטרף לארגון זכויות האדם קבוצת הלסינקי, ופעלה בו עד למעצרה בשנת 1980.לאורך שנות פעילותה בארגון, פעלה רבות בתמיכה ביהודי ברית המועצות ובדרישתם לעלות לארץ ישראל, ונחשבה לאחת מאסירי ציון.לאחר שחרורה מן הכלא המשיכה בפעילותה למען שמירת זכויות האדם, ובפרט לאחר נפילת ברית המועצות.

עלייה לארץ ישראל

ב-29 בדצמבר 2015 עלתה מלבה לישראל בגיל 97.

היא נפטרה ב-3 ביולי 2019. התגוררה עם בנה היחיד וכלתה בחיפה.

קישורים חיצוניים