מנחם עיני
מנחם עיני (27 באוקטובר 1949 – 3 בדצמבר 2002) היה שחקן ופנטומימאי ישראלי.
לידה | 27 באוקטובר 1949 פתח תקווה, ישראל |
---|---|
פטירה | 3 בדצמבר 2002 (בגיל 53) תל אביב-יפו, ישראל |
מקום קבורה | בית הקברות סגולה |
סוגה מועדפת | קומדיה ודרמה |
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | 1967–2002 (כ־35 שנים) |
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
נולד בפתח תקווה להורים יוצאי עיראק, גדל והתחנך ביפו. החל להופיע בהצגות מגיל עשר בתיאטרון הילדים - תליל של מנחם גולן. בתיכון למד בבית הספר לאמנויות רננים, אך עזב לאחר שנתיים וחצי ועבר לבית הספר הטכני של חיל האוויר. את השירות הצבאי החל בחיל האוויר, ובמהלך השירות עבר ללהקת חיל הים ואחר כך ללהקת פיקוד דרום[1]. לאחר מכן למד בלט קלאסי ומחול מודרני בלהקת בת שבע[דרוש מקור].
בשנת 1971 חתם על חוזה עם המפיק אברהם דשא (פשנל) להשתתפות במופע "ג'אמבו מיוזיקל", אך לאחר זמן קצר החליט עיני להפר את החוזה ולעזוב את המופע, מאחר שהרגיש שהתפקיד לא התאים לו[2].
בשנת 1972 כיכב במחזמר "אני שאיש לא מכיר" לצד גבי שושן והילד נועם קניאל, תרגום עברי של דן בן אמוץ למחזמר אמריקאי (אנ'), עם פזמונים שכתב אהוד מנור, שעלה ב"צוותא". על תפקידו במחזמר קיבל ביקורות אוהדות[3]. בשנת 1973 השתתף בסרט "קזבלן" וכיכב בהצגה "בני הדוקטור" ב"צוותא", לצידה של לילי אבידן[4].
בשנת 1974 הצטרף לתיאטרון הבימה ושיחק בהצגות "בני ערובה", "דרייפוס", "חתונה", "יום אחד לפני" ו"על קלות דעת וצביעות" שהוצגה כ-300 פעמים עד קיץ 1976, אך לעיני לא היה חוזה קבוע והוא נאלץ לעזוב בתום ההצגה[5]. בסוף אותה שנה החל לשחק במחזה "חתול במגפיים" בתיאטרון לילדים ולנוער[6], ובמחזה "אנדורה בתיאטרון באר שבע[7].
בשנת 1975 היה חלק מצוות התוכנית "ראש כרוב", עם גלי עטרי וחנה לסלאו, והמשיך לשחק בתיאטרון לילדים ולנוער.
בתחילת 1977, יצר יחד עם גדי רול והמפיק מיקי פלד מופע של קרקס ממונע על משאית[8]. אחר כך עבר לפריז שם למד לוליינות ופנטומימה, והתפרנס ממופעי רחוב ועבודה בבניין[9], וחזר לישראל לאחר כשנה וחצי[1].
בשנת 1978 שיחק בסרט "הלהקה", כחבר הלהקה בני רצון.
בשנת 1979 שיחק בתפקיד ראשי בסרטו של יואל זילברג "נישואין נוסח תל אביב", בו גילם את גיורא פומרנץ[10]. באותה השנה גם גילם את צ'וצ'ו בסרט "נערת הפרברים" בבימוי של ג'ורג' עובדיה, וכיכב לצד ראובן בר יותם בהצגת הבידור "בית הבראה לשמנים", שנכתבה על־ידי המחזאי הבריטי סטנלי פרייס, בעיבוד ובימוי של יואל זילברג[11]. במקביל חזר לשחק בתיאטרון לילדים ולנוער[12], ושיחק בהצגה "המזל, הקמע ועין הרע" בתיאטרון יובל. הצגה העוסקת באמונות טפלות בעדות ישראל, שכתב וביים שמעון ישראלי[13]. שמעון ישראלי כתב וביים אחר כך, עבור עיני, את הצגת היחיד "עין אחת צוחקת", שעלתה במשך כשנתיים (בשנים 1980 ו-1981)[14].
בשנת 1980 שיחק בסרט המחזמר "חמש חמש" את עמי[15], ושיחק בתפקיד המספר לצדה של צרויה להב במחזמר "אלוף בצלות ואלוף שום" שהופק בבטלוויזיה הישראלית בבימוי אנטואן סאלח[16]. באותה שנה הנחה את פסטיבל שירי ילדים לצד שלמה ניצן וירדנה ארזי.
בשנת 1981 שיחק ושר בתוכנית הטלוויזיה לנוער "איזה קטע" לצדה של צרויה להב.
בשנת 1982 שיחק במחזה "אללה כרים" מאת לוי אריה אריאלי, שזכתה במקום הראשון בפסטיבל לתיאטרון אחר בעכו, ואחר כך עלתה בתל אביב[17].
בספטמבר 1983, שיחק לצד זאב רווח בדרמת טלוויזיה, "תהילה לדוד", על חייו של הפייטן דוד בן חסין. בדצמבר אותה שנה התחתן עם אשתו השלישית דבי, ועבר איתה לניו יורק[18]. בניו יורק למד סטפס.
בסוף 1985 חזר לישראל והעלה את הצגת היחיד "חצר אחורית" (שנקרא תחילה "החתול"), הצגה קברטית, הכוללת מונולוגים ושירים שעייני כתב בליווי תנועה, קטעי סטפס ומוזיקה מאת נחום פרפרקוביץ', בבימוי אבי לוזיה. את המופע העלה קודם באוף ברודוויי בניו יורק[19].
בסוף 1987 העלה את הצגת היחיד "מים ושמים ותיבה" על המשורר יהודה הלוי[20].
בסוף 1988 הצטרף לתיאטרון חיפה ושיחק בהצגות "נישואי פיגארו"[21], "משפט הקופים", "קרקס עירוני", "הלילה השנים עשר"[22], ו"כובע הקש האיטלקי"[23]. בתיאטרון הכיר את רעייתו, השחקנית שרון עיני[24].
בשנת 1990 חתם על חוזה הקלטות להפקת אלבום[25], שעל בסיס שיריו העלה במסגרת תיאטרון חיפה גם הצגת יחיד - "מקומי" (1991)[26].
בשנת 1993 שיחק בסרט "זהר", בתפקיד אביהו מדינה.
בשנת 1994 עבר עם משפחתו לקריית שמונה, הקים שם את תיאטרון מרא"ה ופעל בחינוך למשחק[27].
בשנת 2000 השתתף בצילומי הסדרה "המשאית", לצד זאב רווח וסמי הורי, כאשר מחלת הסרטן כבר פשטה בגופו. הסדרה עלתה למסכים בפברואר 2002[28].
בנובמבר 2002 הפסיק את הטיפולים הכימותרפיים, ונפטר לאחר כחודש בבית החולים איכילוב בתל אביב-יפו. השאיר אחריו אישה, שלוש בנות ובן מנישואים קודמים. נקבר בבית העלמין סגולה בפתח תקווה[29].
פילמוגרפיה
סרט | שנה | תפקיד |
---|---|---|
קזבלן | 1973 | חבר כנופיה |
סיפר יעקב ויוסף (סרט תנכ"י) | 1974 | בנימין |
הלהקה | 1978 | בני רצון |
נישואין נוסח תל אביב | 1979 | גיורא |
נציב המלח | 1979 | אלכסנדר מרדכי בן אילוש (הבוגר) |
נערת הפרברים | 1979 | צ'וצ'ו |
חמש חמש | 1980 | עמי |
מחץ הדלתא | 1986 | עיסאם - איש מגדל הפיקוח |
Killing Streets | 1991 | אמיל |
זהר | 1993 | אביהו מדינה |
Deadly Heroes | 1993 | נהג |
המשאית | 2002 | מנהל בית הספר |
קישורים חיצוניים
- מנחם עיני, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- מנחם עיני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- מנחם עיני, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- מנחם עיני, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- מרב יודילוביץ', נפטר השחקן מנחם עיני, באתר ynet, 3 בדצמבר 2002
- ציפי שוחט, מנחם עיני, 2002-1949, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2002