מנחם שטרן
מנחם שטרן (ט' באדר ה'תרפ"ה, 5 במרץ 1925 – י"ט בסיוון ה'תשמ"ט, 22 ביוני 1989) היה היסטוריון ישראלי, מגדולי החוקרים של תקופת בית שני. חתן פרס ישראל להיסטוריה של העם היהודי לשנת תשל"ז (1977). חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1978.
 | |
| שטרן בשנת 1988 | |
| לידה | 5 במרץ 1925 ביאליסטוק, פולין  |
|---|---|
| נרצח | 22 ביוני 1989 (בגיל 64) ירושלים, ישראל |
| ענף מדעי | היסטוריה |
| מקום קבורה | הר המנוחות |
| מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מוסדות | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| פרסים והוקרה | חתן פרס ישראל להיסטוריה של העם היהודי לשנת תשל"ז |
| תרומות עיקריות | |
| חקר תקופת בית שני | |
  | |
חייו
מנחם שטרן נולד בעיר ביאליסטוק שבפולין בשנת 1925. אביו, פנחס שטרן, היה מתנגד, ואילו אמו, גיטל לבית קלינא, באה מן הדרום, ממשפחה חסידית. בילדותו למד עברית ולימודי-קודש. היה תלמיד בגימנסיה העברית בביאליסטוק, ושם רכש השכלה כללית, שכללה גם לימודי לטינית.[1]
בשנת 1938 עלה שטרן עם הוריו לארץ ישראל דרך וינה. בתחילה התיישבו בחיפה, שם למד בבית הספר הריאלי, ולאחר מכן עברו לתל אביב, שם סיים את חוק לימודיו בגימנסיה גאולה בשנת 1942. בזמנו הפנוי הרבה לבלות בספרייה העירונית "שער ציון". לאחר שירות לאומי בן שנה בקיבוץ למד שטרן באוניברסיטה העברית בירושלים היסטוריה כללית ולימודים קלאסיים לתואר הראשון והשני, שאותו סיים ב-1950, אז נישא לחוה ברנר,[1] אחייניתו של הסופר יוסף חיים ברנר.
כשנתיים וחצי, בין השנים 1952 ל-1954, עבר השתלמות באוניברסיטת אוקספורד בלימודים קלאסיים ופפירולוגיה, והשתתף שם בקורפוס הפפירוסים היהודים מיסודו של פרופ' אביגדור צ'ריקובר, שבו השתתף גם פרופ' אלכסנדר פוקס. בעת חזרתו לישראל קיבל את מלגת המחקר הגבוהה ביותר מאת קרן ורבורג. בשנת 1955 החל להורות באוניברסיטה העברית. בשנת 1960 קיבל את הדוקטורט לפילוסופיה מן האוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטור עסקה במשפחות הגדולות בתקופת הבית השני. ב-1964 נעשה מרצה בכיר, ב-1966 פרופסור חבר ובשנת 1971 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין.[2] בשנת 1977 הוענק לו פרס ישראל.[1]במהלך השנים הרבה לשהות לצורך מחקריו באוניברסיטת אוקספורד ובאוניברסיטת הרווארד. שטרן שייך לדור החוקרים השני של האוניברסיטה העברית, שנטה לחבר בין המחקר ההיסטורי לתחייה הלאומית של עם ישראל והושפע עמוקות מהמחקר ההיסטורי-פילולוגי שהגיע אז לשיאו.
שטרן כיהן כיו"ר החברה ההיסטורית הישראלית והיה מעורכי כתב העת שלה "ציון", ממייסדי מרכז זלמן שזר ויושב ראש מערכת הפרסומים שלו, וחבר האיגוד העולמי למדעי היהדות. בשנת 1979 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, היה חבר בוועד המנהל ובמועצה האקדמית של יד יצחק בן-צבי. החברה ההיסטורית ייסדה לזכרו בשנת 1993 את במת ירושלים להיסטוריה על שם מנחם שטרן.[3]
מנחם שטרן נרצח בפיגוע דקירה על ידי מחבלים בעמק המצלבה בירושלים, בלכתו כמדי יום ביומו מביתו לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי שבאוניברסיטה העברית בגבעת רם ביום חמישי, 22 ביוני 1989, בשעה שמונה. הוא הותיר אחריו אישה[4][5], בן ושלוש בנות. אחד מרוצחיו, מחמוד עטא מועמר, נעצר בפברואר 1992 ונדון למאסר עולם. הוא שוחרר בדצמבר 2013 במסגרת מחוות של ממשלת ישראל לפלסטינים,[6] ושב לפגע בשנת 2015 כאשר ניסה לדקור שוטרים בעיר העתיקה בירושלים.[7]
בשנת 1993 נקראה על שמו הכיכר שמול ביתו, בצומת הרחובות טשרניחובסקי והרב חן בירושלים.
מפעלו המדעי
מנחם שטרן חידש את פני המחקר בתחום תולדות ישראל בתקופת בית שני. בשני העשורים האחרונים לחייו נחשב כגדול ההיסטוריונים של תולדות ישראל בתקופה זו.[8]
עבודותיו הגדולות הראשונות של שטרן היו איסוף מקורות, ההדרתם ופירושם. הוא לקח חלק חשוב במפעל המונומנטלי "אוסף הפפירוסים היהודיים" (Corpus Papyrorum Judaicamm) בשלושה כרכים (1964-1957) מאת אביגדור צ'ריקובר ואלכסנדר פוקס. מעט לאחר מכן הוציא שטרן את הספר "התעודות למרד החשמונאים" (תשכ"ה), בו ההדיר את כל התעודות הנוגעות למרד החשמונאים, כשהן מתורגמות עברית, בצירוף מבואות ופירושים, ובכך יצר "ספר שימוש" איכותי לעוסקים בנושא.[9]
מחברים יוונים ולטינים על יהודים ויהדות
בראשית שנות ה-60 החל שטרן במפעלו המונומנטלי המקיף, אשר בגינו אף הוענק לו פרס ישראל לשנת תשל"ז. זוהי עבודה קאנונית בשלושה כרכים בהוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (1984-1974), שבה סקר שטרן את כל הספרות היוונית והרומית (בצירוף תרגומים, מבואות ופירושים), ובדק את יחס המחברים בני התקופה ליהדות וליהודים, בתקופה בת כאלף שנים. מפעלו היווה בסיס ואבן שואבת למחקרים רבים שבאו אחריו. ספרו של שטרן מושפע מהאסכולה הבולטת באנגליה של התקופה, אותה התווה רונלד סיים במחקרו "המהפכה הרומית", המתמקדת בהשפעות מהפכות מדיניות על מעמדות בחברה, שעליה ביסס את עבודת הדוקטורט שלו ומאמרים שונים.קדם למפעלו זה של שטרן, מפעל דומה של החוקר היהודי-צרפתי תיאודור ריינך (אנ'), והמשיך בו יוחנן לוי, כשפרסם מאמרי מופת בנושא; ברם מותו בדמי ימיו מנע ממנו מלהשלים את המלאכה שאליה כיוון, ושטרן המשיך את פועלו והביאה לידי שלמות.
במחקרו זה השתית שטרן נדבך חדש למחקר הבית השני, והביא פרספקטיבה חדשה לדברי ימי עם ישראל בתקופה ההלניסטית והרומית. בספרו בחן שטרן את ההאשמה שרווחה בעולם הקלאסי, שלפיה היהודים הם מיזנתרופיים. טענה זו התגלגלה לפתחו של העולם הנוצרי ושימשה בסיס לטיעונים כנגד היהודים במסכת הנוצרית. בספרו זה אף מאיר שטרן עיניים ומאפיין את הסופרים הפגאניים והספרות שחיברו, את קווי המתאר האתנוגרפיים שלה, את מגמותיה, את מינותה ואת יחסה לזרים.
מפעלים נוספים
שטרן הרבה לכתוב מאמרים, ופרסם מחקרים רבים על מקורות פגאניים לתולדות ישראל, על הספרות היהודית-הלניסטית ועל יוסף בן-מתתיהו וכתביו.בערוב ימיו החל להכין טיוטות לספר על אודות ההיסטוריה המדינית של הבית השני מימי אלכסנדר מוקדון ועד חורבן הבית, ואף פרסם מאמרים רבים בנושא. בנוסף, תכנן לכתוב לאחר מכן על תולדות ישראל בתקופה הביזנטית, נושא שעד היום נחקר מעט יחסית.[8] אולם רציחתו קטעה באיבם את שני המפעלים האלה.
ספריו
ספרים וקובצי מאמרים שכתב
- יהודה החשמונאית בעולם ההלניסטי: פרקים בהיסטוריה מדינית (ערך: דניאל שוורץ), מרכז זלמן שזר, תשנ"ה-1995.
- מלכותו של הורדוס. תל אביב: משרד הביטחון, אוניברסיטה משודרת, תשנ"ב-1992.
- מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני (עורכים: ישעיהו גפני, משה דוד הר, משה עמית), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשנ"א-1991.
- התעודות למרד החשמונאים (תרגם, פירש והקדים מבואות: מנחם שטרן), מהדורה שלישית. תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1983.
- Greek and Latin Authors on Jews and Judaism (edited with introductions, translations and commentary by Menahem Stern), Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, c1974-c1984.
- יעקב ליוור, מ. שטרן, תולדות ארץ-ישראל מגלות בבל ועד מרד החשמונאים, מטכ"ל, קצין חינוך ראשי, תשכ"א-1961.
ספרים וקובצי מאמרים שערך
- יהודים ויהדות בימי בית שני, המשנה והתלמוד: מחקרים לכבודו של שמואל ספראי. העורכים: אהרן אופנהיימר, ישעיהו גפני, מנחם שטרן. ירושלים, יד יצחק בן-צבי, תשנ"ג 1993.
- התבוללות וטמיעה: המשכיות ותמורה בתרבות העמים ובישראל קובץ מאמרים. ערכו יוסף קפלן, מנחם שטרן. ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשמ"ט 1989.
- עיונים בהיסטוריוגרפיה: קובץ מאמרים. ערכו משה צימרמן, מנחם שטרן, יוסף שלמון. ירושלים, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשמ"ח 1987.
- אומה ותולדותיה: קובץ מאמרים בעקבות הקונגרס העולמי השמיני למדעי היהדות. ערך מנחם שטרן. ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשמ"ג 1983-תשמ"ד 1984.
- ספר זיכרון ליצחק בער: (תרמ"ט-תש"ם). העורכים: ש. אטינגר, חיים ביינארט, מנחם שטרן). ירושלים, החברה ההיסטורית הישראלית, תשל"ט-תשמ"א.
- פרקים בתולדות ירושלים בימי הבית בית שני: ספר זיכרון לאברהם שליט. בעריכת אהרן אופנהיימר, אוריאל רפפורט, מנחם שטרן. ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"א 1980.
- The Jewish people in the first century: historical geography, political history, social, cultural and religious life and institutions. edited by S. Safrai, and M. Stern; in co-operation with D. Flusser and W.C. van Unnik. Assen: Van Gorcum, 1974-1976.
- ספר זיכרון לגדליה אלון: מחקרים בתולדות ישראל ובלשון העברית. בעריכת מנחם דורמן, שמואל ספראי ומנחם שטרן. תל אביב: תש"ל 1970.
ספר לזכרו
- אהרן אופנהיימר, ישעיהו גפני ודניאל שוורץ (עורכים), היהודים בעולם ההלניסטי והרומי: מחקרים לזכרו של מנחם שטרן, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, החברה ההיסטורית הישראלית, תשנ"ו-1996.
לקריאה נוספת
- יעקב סמיד (עורך), הגימנסיה העברית בביאליסטוק (פולין) 1919 - 1939. הוצאת המחבר, בסיוע משרד החינוך והתרבות, תשנ"א 1991.
- דב גרא, מחקרים בימי הבית השני, על מנחם שטרן, נדפס בתוך מדעי היהדות, 32, תשנ"ב 1992.
- אריה כשר, אוד מוצל מאש - ואין מנחם, על מנחם שטרן, נדפס בתוך קתדרה, 79, תשנ"ו 1996.
- אהרן אופנהיימר, ישעיהו גפני, דניאל שוורץ, "פתח דבר", היהודים בעולם ההלניסטי והרומי: מחקרים לזכרו של מנחם שטרן/ בעריכת אהרן אופנהיימר, ישעיהו גפני, דניאל שוורץ. ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, החברה ההיסטורית הישראלית, תשנ"ו 1996, עמ' 9–12.
- מנחם שטרן - רשימת פרסומים, ביבליוגרפיה, נדפס בתוך היהודים בעולם ההלניסטי והרומי, בתוך הספר היהודים בעולם ההלניסטי והרומי; מחקרים לזכרו של מנחם שטרן. בעריכת אהרן אופנהיימר, ישעיהו גפני, דניאל שוורץ. ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל; החברה ההיסטורית הישראלית, תשנ"ו 1996.
- יונתן פרייס, הורדוס המלך במחקרו של מנחם שטרן ז"ל, נדפס בתוך 'דברים לזכרו של מנחם שטרן במלאת עשר שנים למותו', תשס"ב 2002.
קישורים חיצוניים
- כרטיס אישי, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- דף לזכר מנחם שטרן, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- אנדרטה לזכר מנחם שטרן במקום הרצחו, באתר "ארץ זוכרת יושביה"
- מנחם שטרן, באתר "גלעד לזכרם - בני ירושלים"
- מאמרים של מנחם שטרן באתר תולדוט, הספרייה הווירטואלית של המרכז לטכנולוגיה חינוכית
- ישעיהו גפני, "מנחם שטרן ז"ל ותרומתו לחקר תקופת הבית השני", ידיעון - האיגוד העולמי למדעי היהדות 29, קיץ תשמ"ט. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- אהרן אופנהיימר, מנחם שטרן (1989-1925), קתדרה 52, יולי 1989, עמ' 185 (בהיוודע דבר הרצחו)
- 'הערת שוליים' על פרופסור מנחם שטרן במלאת 22 שנים להירצחו באתר עונג שבת
- רשימת המאמרים של מנחם שטרן באתר רמב"י
מנחם שטרן - עשרים שנה למותו: תרומתו לחקר מדעי היהדות, סרטון בערוץ "האוניברסיטה העברית בירושלים", באתר יוטיוב (אורך: 02:03:51), מתוך הקונגרס העולמי החמישה עשר למדעי היהדות, 2009 (מרצים: חנה כותן, אלברט באומגרטן, ישעיהו גפני, משה דוד הר. יו"ר: אהרן אופנהיימר)
מנחם שטרן (1925-1989), דף שער בספרייה הלאומית
