מקסים כהן

כהן נולד בדרום אפריקה ועלה לארץ ישראל בשנת 1935. למד טכנולוגיה בטכניון והיה פעיל בכיר בארגון "ההגנה". שימש מדריך ארצי לנשק קל ושדאות. בין השנים 1940–1946 שירת בצבא הבריטי, השתתף בקורס קצינים ראשון שאורגן למתנדבים היהודים והערבים לצבא, היה בעל דרגת מייג'ור בבריגדה היהודית, והשתתף בקרבות באיטליה.

בשנת 1945 יצא למחנות העקורים וסייע בארגון עלייה דרך הולנד ובלגיה. בתום שירותו בצבא הבריטי עסק במסחר במחנות צבאיים וסייע ברכישת תחמושת לשימוש "ההגנה".^[1]

במלחמת העצמאות פיקד על המשמר הנע בחיפה. לאחר מכן התמנה למפקד גדוד בחטיבת כרמלי וביולי-אוגוסט 1948 היה מפקד החטיבה. בסיום שירותו בצה"ל התגייס למשטרת ישראל. היה ממקימי בית הספר לשוטרים בשפרעם, מראשוני משמר הגבול, ומונה לסגן מפקד מחוז חיפה.^[1] בין אפריל 1960 למאי 1961 שימש מפקד מחוז צפון, בעת העדרו של מפקד המחוז אברהם זלינגר לצורך חקירת אדולף אייכמן.^[2] בספטמבר 1970 פרש מהמשטרה^[3].

כהן היה אלוף ישראל בירי בצלחות חרס, יו"ר מועדון החוגלה ורכז ענף צלחות החרס בתחרויות המכביה. התחרה כנציג ישראל בתחרויות בינלאומיות, ובראשן אולימפיאדת טוקיו (1964) בה הגיע למקום ה-47 בין 53 המתחרים.^[4] בשנת 1958 השתתף באליפות העולם בקליעה בברית המועצות והגיע למקום השלישי בתחרות ירי בצלחות חרסינה.^[5] בשנת 1969 זכה במקום הראשון באליפות עולם ליחידים ובמדליית הזהב בתחרות המכביה, בה גם שבר את שיא המכביה בירי צלחות חרס.^[6] בשנת 1968 מונה כהן לחבר בוועדה לניסוח מחודש של חוקת ההתאחדות העולמית לקליעה.^[7]

שני בניו של כהן, עמיהוד ודניאל כהן, שנהרג בחילופי אש בגזרה הסורית ב-2 באפריל 1970,^[8] היו חברי נבחרת ישראל בירי צלחות חרס. לאחר נפילתו של בנו, מקסים כהן הקים וניהל את המטווח "מועדון החוגלה" בקיסריה.^[9]

• הם יורים בצלחות מעופפות, מעריב, 3 בינואר 1983